הסיפור מאחורי הציון הצפוי בהחלט ../images/Emo10.gif
נו באמת מה חשבתי לעצמי שיקרה נס ופתאום אני אקבל איזה 700??? או לפחות 500??? נו באמת הרי אחרי כל מה שקרה בפסיכומטרי המזורגג הזה לא הייתה לי האפשרות אפילו לגרד את התחתית של זה. בסופו של דבר לא כל הפרקים הם פיילוטים! טוב רוצים לשמוע מה קרה? אתם מוזמנים לקרוא לא רוצים? (כי אני מזהירה מראש שיהיה ארוך) לא צריך! אתם יכולים לסגור את ההודעה שלי בזה הרגע. זה התחיל בסוף אוגוסט עם תחילת קורס של קידום. החל מאוגוסט ישבתי וחרשתי על הפסיכומטרי, למדתי ולמדתי. זכרתי בעל פה את כל אוצר המילים ואפילו למדתי מילים מהמילון העברי-עברי השלם שלא מופיעות בחוברת הדקה של קידום. גם על כמותי חרשתי בלילות כי זה החלק שאני הכי גרועה בו. במבחן הסימולציה קיבלתי מעל 70% שזה מעל 620 וזה היה בעליה מתמדת מאז המבחן הראשון שנעשה לצורך מיון. אז ציפיתי שגם בפסיכומטרי עצמו אני אעלה קצת ואפילו יש סיכוי ואגיע ל700 הנכסף. אך כנראה שאין זה גורלי. זה התחיל באוגוסט בקורס קידום? זה נגמר ב8 לאוקטובר באוניברסיטת תל אביב! נכנסתי לבחינה והייתי במצב מצויין. לא הייתי לחוצה בכלל והייתי בטוחה בעצמי שאני אצליח. למרות שהיו לי כיסאות סטודנט הרגשתי די בנוח, האווירה הייתה די טובה, היה הרבה מקום להתרווח בו (הרי דרשו מאיתנו 3 כסאות רווח אז היו לי 3 כסאות שלמים רק בשבילי), הנחתי עליהם מים שוקולדים ואפילו פרוסה שהבאתי. חילקו לנו את הבחינה והתחלתי לעשות אותה. החלק הראשון היה החלק המילולי, החלק שאני יודעת הכי טוב. התחלתי לעשות אותו והלכתי לי מצויין. המילים באוצר המילים היו קלות במיוחד ובכלל לא ברמה פסיכומטרית, מילים בעברית מדוברת, שפשוט מדברים אותה בשפה גבוהה. ואז פתאום זה תקף אותי! הגעתי לחלק של הבנת הנקרא נותרו לי עוד 10 דקות והרגשתי שאני פשוט חייבת לצאת. אני חייבת לשירותים. לא, לא פיפי בגדול!!! ניסיתי להתאפק, היו לי עוד 10 דקות וידעתי שאני יכולה לסיים מהר את הקטע הזה וישארו לי יותר מ5 דקות כדי לצאת אבל ללא הצלחה זה היה מעבר ליכולת שלי. נאלצתי לעזוב את הקטע עוד לפני שנגעתי בו כי פשוט לא יכולתי להתרכז וקראתי בדחיפות לאחת המשגיחות. לא בדחיפות כדי לחסוך זמן, בדחיפות כי לא יכולתי יותר להתאפק. המשגיחה באה ורצנו איתה לשירותים שלמזלי טרחתי לחפש לפני הבחינה (זה הציל אותי). לא יכולתי לצאת משם במשך חצי שעה בדיוק!!! המשגיחה כבר כמעט השתגעה ונראה לי אפילו ניסתה להציץ מה אני עושה
. ישבתי בשירותים הארורים האלה במשך עוד פרק שלם וכשחזרנו המשגיחה שנשארה בדיוק אמרה להפוך דפים ולעבור לפרק הבא. הספקתי להציץ מה היה הפרק שלא עשיתי זה היה פרק באנגלית! באותו הרגע הבנתי שאני יכולה לשכוח מפטור באנגלית. המשכתי לפרק הבא בכמותי וסיימתי אותו בהצלחה. אחריו היה עוד פרק בכמותי (אוף הכמותי הזה ועוד פרק אחר פרק), התחלתי לעשות אותו כבר הגעתי לאמצע ואז זה תקף אותי שוב!!! הפעם יותר חזק! כבר לא חשבתי לנסות ולהתאפק כי הרגשתי שאין טעם בקושי הצלחתי לחכות למשגיחה שתגיע (היא הייתה עסוקה החוצפנית וביקשה ממני לחכות אז צרחתי לה שזה דחוף!!!!!!!!!!!!). עטנו שוב לעבר השירותים אבל מישהו טרח לנעול אותם!!!!! מי??????!!!!!!! המשגיחה שאפילו התבררה כנחמדה ראתה את המצב שאני נמצאת בו ואמרה לי שיש עוד שירותים בקומה מתחת. קומה מתחת?! מה קומה מתחת?!?! בקושי הגעתי עד לשם. כבר לא היה אכפת לי מהזמן המתקתק ומהפרקים שעוברים כל מה שרציתי זה להגיע לאיזשהם שירותים אבל עד שירדנו קומה כבר היה מאוחר מדי! אתם מנחשים מה קרה נכון
לא אפרט יותר מדי... לסיים את המבחן כבר לא חזרתי כי אז לא כל האולם היה מוציא ציונים דומים לשלי. חזרתי לאולם לקחתי את התיק והלכתי משם, אין לי אפיו מושג באיזה פרק הם היו. כולם עצבנו אותי. המשגיחה עצבנה אותי עם הרחמים שלה וכל האולם עצבן אותי במבטיו! זה היה יום פשוט חרא! במלוא המובן של המילה!!! אני לא אספר לכם את כל מה שקרה אחרי זה (הרי הייתי צריכה לחזור במצב הזה הבייתה - ועוד דרך התחנה המרכזית של תל אביב) כי זה כבר לא השפיע בשום דרך על הציון שקיבלתי אתמול אלא רק על האגו המספיק פגוע שלי. בקיצור כנראה קראתם את כל זה כדי לגלות בסופו של דבר מה היה הציון לא? אז אל תדאגו הוא לא היה לא 700+ וגם לא 600+
286
ולא אני לא עושה יותר שום פסיכומטרי חוזר! החוויה של אוקטובר הספיקה לי די והותר! יותר לא עוברת השפלה כזו!!!
