תהיה זו חוצפה מצידי לשאול על סמינריונית?

[חצישלישרבע]

אוקיי

not familiar with - לא מוכר לך limitation - מגבלות labeling - תיוג potentiall-משחררת - משחררת בפוטנציה לא היה לי כוח ללכת יותר אחורה. עלגות ותבונה - שתי מלים שונות, גם המשמעות שונה. תכתבי מה שבא לך, אני לא נותנת לך ציונים, אבל זה שתעמדי באמצע כיכר הומה ותצעקי שאין אף אחד שם לא יאמר שכל האנשים ייעלמו. את יכולה להניח שכל מי שקורא אותך וסבור שהתוצר הוא מעייף וסתום הוא אדם טיפש, וזה יקח אותך למקום מסויים בחיים. לא בהכרח רע, מה אני יודעת.

 

[22ק ו ס ם]

אבל עם כל הכבוד לפורום הנכבד שלנו

פה זה לא אקדמיה. אני מאוד שמח שאת מבינה את עצמך אבל יש כאן אנשים מתחומים שונים לגמרי שאין להם שום מושג על מה את מדברת. אז דפנה מבינה אותך מצוין וגם הסטודנטים שלך וכל מי שסביבך, אבל אם את רוצה לשכנע אנשים שאין להם מושג בתחום שלך לדעתי זו לא הדרך. איך דפנה מסבירה על אותו נושא בצורה שנגישה למי שאין לו מושג בהיסטוריה? עצם זה שאת אפילו לא מבינה אפילו מה הבעייתיות במה שאת אומרת אומר דרשני לדעתי.

 

[פלפל אנגלי]

אולי זו השפה התקנית

אבל כשאת כותבת "ז'רגון שאת not familiar with" או "עם כל הlimitations" זה מריח מהתנשאות, גם אם זו לא מכוונת להיות כזו. אלה לא מילים שקשורות לדיסציפלינה מסוימת או לשיטת חשיבה כזו או אחרת. אלה מילים של יום יום, שכמה שניות או דקות של תרגום יהפכו אותן למשהו קריא, נגיש יותר ונעים יותר להבנה.

 

[NorthernStar]

כ-כ-ה א-נ-י מ-ת-בט-א-ת

בכיתה וגם לפעמים מחוצה לה, בשיחות פרטיות. אין כאן שום התנשאות, להיפך. עוד באתי לקראתכן ועשיתי מאמץ לתרגם את עצמי (ןזה מאוד לא קל לי), גם אם באופן חלקי. אני מניחה שיהיו לכן פחות תלונות (או שאולי לא, אבל זה לא משנה, מה?) אם בפעם הבאה אני אכתוב כאן הודעות רק באנגלית, בלי שום ניסיון להתחשבות.

 

[פלפל אנגלי]

תלונות? ממש לא.

תתבטאי בדרך המתאימה לך. רק לך. מצד שני, הביני את משמעות הדרך בה את מתבטאת ואת ההשפעה שלה על האופן שבו את נקראת. אגב, האם בכיתה ובכתיבה ובכל מקום אחר שבו את מובנת בקלות, לשיטתך, את מערבת בין אנגלית לעברית? אני מניחה שלא. אישית, אני לא קוראת הודעות שמצריכות אותי לפענוח של רזי השפה או שכתובות כך שהן ברורות רק לכותב ההודעה. כך לגבי הודעות של פק3Xות בנות 13, וכך לגבי הודעות אחרות. אבל (אם להתלות באילנות גבוהים

), מה אני כבר מבינה?

 

[NorthernStar]

זאת בדיוק הנקודה

אני לרוב לא נצרכת לערבב בין שתי שפות. יכולתי גם כאן לכתוב אך ורק באנגלית, ושכולן יקפצו לי. ניסיתי להתחשב, אבל משום מה יש לאנשים רק תלונות. שוין.

 

[פלפל אנגלי]

למה את חושבת שזו התחשבות?

ברצינות, ובלי קנטרנות. אני מנסה להבין. ולמה כתיבה באנגלית משולה בעינייך למשהו שיביא את "כולן" "לקפוץ לך"? אם יותר לי להביא לתוך שרשור היסטורי משהו מתחום המחקר שלי, אחד הדברים המעניינים בו הוא ללמוד על Netiquette (או נימוס רשת. אין לי מושג אם יש תרגום למילה בעברית) בתרבויות שונות. רוב החומר בנושא הוא, כמובן, אמריקאי. אבל כמעט בכל התרבויות שנחקרו אקדמית, יש דברים שהם טאבו או לפחות מרמזים על מידת ההשתלבות של הכותב בתרבות הכתיבה האינטרנטית המקומית. שימוש מוגזם ב-CAPS, שימוש ברצף של סימני קריאה או שאלה, משולים לצעקה לא מנומסת. כניסה בלי קריאת כללי השימוש/תקנון/הפנמת התרבות הלא כתובה של האתר, נחשבת גסות רוח (מה שמכונה כאן Lurk before you leap). וכאלה יש עוד הרבה. אני מניחה ששאלת הכתיבה בשילוב של שתי שפות לא מקבלת הבלטה רבה בגלל האתנו-צנטריות האמריקאית במחקר הרשת, אבל זו בהחלט יכולה להיות סוגיה מעניינת למחקר שיבדוק כיצד היא נתפסת בעיני הקוראים. מאחר והפורום הזה בשלבי גיבוש, עדיין אין לו כללי התנהגות בלתי כתובים ברורים. אני לא יודעת מה התחושה הכללית לגבי שילוב השפות - למרות שנדמה לי שאפשר ללמוד עליה, לפחות חלקית, מהשרשור. אישית, במקרה הזה, היא מרגישה לי קצת כמו ריבוי של סימני קריאה (והיא גם לא מאד נעימה לעין בגלל ההצמדה בין המילים העבריות לאנגליזמים). אני לא בטוחה שכתיבה שכולה באנגלית לא היתה מתקבלת בברכה רבה יותר מהמצב הנוכחי.

 

[NorthernStar]

קודם כל,

מפני שסקימינג מהיר של ההודעות לא רק בשרשור הזה אלא גם באחרים יוכיח לך שכן נחשב קביל \ תקין כאן לכתוב באנגלית. יתרה מזאת, אני מכירה את הreluctance של הסטודנט ה"ישראלי" המצוי לקרוא חומרים באנגלית, ואני גם מבינה מהיכן זה נובע (פחות או יותר בדומה לreluctance של הסטודנט האנגלו-קנדי המצוי לקרוא חומרים בצרפתית). אני גם נמצאת מספיק זמן במערכת הפורומים הספציפית הזאת כדי לדעת שאנשים נוטים לדלג על הודעות - ובטח שארוכות - אם הן נכתבות באנגלית. בכל מקרה, מכיוון שעברית היא שפת התקשורת בפורום, עשיתי באמת מאמץ, משום שכאמור, הכתיבה האקדמית שלי היא לעולם לא בעברית, וכנראה שלעולם לא תהיה (ואם אי פעם יעלה הצורך לכתוב מאמר בעברית, אשתמש בשירותי תרגום כנראה).

 

[פלפל אנגלי]

לא חושבת שענית לשאלה שלי

אבל זה גם לא ממש משנה. אין כאן נסיון לדחוק אותך לפינה, אלא להבהיר שאולי קביל לכתוב באנגלית - כשהדבר נדרש או חלק טבעי מזרימת הכתיבה - אבל המקרה הספציפי שנדון פה בהרחבה הוא בעייתי. קבלי את הדברים, דחי אותם, עשי בהם כרצונך.

 

[d a p h n a]

לא לגמרי מדויק

זו שפה תקנית ומקובלת בכתיבה אקדמית מסוג מסויים מאוד. וזה בסדר שזה סוג הכתיבה שאת מאמצת, אבל אני לא רוצה שיווצר הרושם שזו השפה היחידה שבה משתמשים היסטוריונים בכתיבה אקדמית. אנשים רבים כותבים היסטוריה בצורה אחרת וללא השימוש במונחים הללו. למשל, הדרך שבה אני בודקת האם העבודות שלי כתובות היטב היא שאני נותנת לאמא שלי ולבן זוגי לקרוא אותן. שניהם אנשים אינטליגנטים, סקרנים ומשכילים, אבל שניהם לא היסטוריונים ולא אקדמאים. ההנחה שלי היא שאם הם לא מסוגלים להבין פסקה שכתבתי, כנראה היא לא כתובה מספיק טוב. אני לא יכולה להעיד על אמא שלי, אני יכולה להגיד לך שבן זוגי קרא חלק מההודעות שלך, והוא לא מסוגל להבין אותן. עכשיו, ברור שזו הדרך שבה אני כותבת ולא הדרך שבה את כותבת, וכל אחת יכולה לבחור בדרך הכתיבה המעודפת עליה, אבל הייתי חושבת שדווקא בגלל המודעות הפוליטית שלך היית מעדיפה לכתוב בצורה שתהיה נגישה לכמות המקסימלית של אנשים ולא רק לאנשים שדוברים אקדמית שוטפת.

 

[mummy]

בדיוק מה שרציתי להגיד ../images/Emo3.gif רק יותר פשוט ../images/Emo13.gif

 

[NorthernStar]

זה כבר ויכוח ראוי

שאלת קהל הידע שלך היא שאלה שנשאלת רבות מאוד בחדרי הכיתות שלנו, מפני שגם היא קשורה לאופן שבו בנויה האקדמיה. את יכולה לשאול את השאלה מדוע נוצרים ז'רגונים מקצועיים ואת מי הם משרתים, וכמובן - האם אנחנו יכולים להיחלץ מהם? אני מאמינה שיצירת ז'רגון חדש הוא לא בהכרח אקט של הפעלת כוח או כפיה, מפני שהוא יכול לשחרר - זהו אקט של יצירה חדשה שיש לה משמעות חדשה הנפרדת מהמילים שעליהן הסתמכה. הבעיה קשורה יותר בשאלות של קומודיפיקציה (תמיד בתוך האקדמיה) ומהו דיסקורס הגמוני (ורמזתי כבר שלפעמים גם דיסקורס המתחפש לcounterhegemonic בסופו של דבר יכול להתגלות כהגמוני). בסופו של דבר, אנחנו למעשה לכודות בתוך ההרככיה האקדמית, שכופה עלינו מספר מסוים של פרסומים אבל רק בכתבי עת אקדמיים (כלומר לא כאלה המיועדים לקהל הרחב ולא כתובים עבורו). זה המקום שבו ההגמוניה מצליחה לעבוד, גם אם במקומות אחרים הרזיסטנטיות שלנו הצליחה ליצור לנו חלל כמעט אוטונומי (וזה, בסופו של דבר, מה שעלינו לשאוף אליו אם ברצוננו להישאר בתוך האקדמיה: להתנגד, לעמוד על אוטונומיה מחד, אבל לקבל במודע - תמיד במודע - חלקים מהכפיה שמופעלת עלינו מאידך. או זה, או להרים ידיים לגמרי, וכמו שאמרתי, אני לא מאמינה בייאוש). דווקא בפורום הזה האמנתי שאפשר לכתוב באותו register שבו אני מתבטאת בכיתה או בעבודות בכתב, מפני שיש מי שתבין. ואכן, למרות התסכולים שהשמיעו אלו שלא ירדו לסוף דעתי, בהחלט יש מי שהבינה על מה אני מדברת.

 

[חצישלישרבע]

הבעיה קשורה

"הבעיה קשורה יותר בשאלות של קומודיפיקציה (תמיד בתוך האקדמיה) ומהו דיסקורס הגמוני (ורמזתי כבר שלפעמים גם דיסקורס המתחפש לcounterhegemonic בסופו של דבר יכול להתגלות כהגמוני). מהי קומודיפיקציה? מהו דסקורס הגמוני? מהו counterhegemonic? מה זה אומר, רזיסטנטיות יוצרת חלל כמעט-אוטונומי? מה זה חלל אוטונומי? למה כמעט? כמה כמעט? איך זה קשור? ובעיקר - מה את רוצה לומר?? ברור לך שאת כותבת, ואת כותבת כי את רוצה להשמע. אני מניחה שאת רוצה להשמע רק על ידי דפנה, אבל בחיי שאני לא מבינה למה. יכול להיות שזו שיפוטיות יתר מצדי, ואני מתנצלת על החריפות, אבל בעיניי גיבוב כזה של מלים הוא סימן לריק תוכני.

 

[NorthernStar]

כשאני כתבתי עבודה קצרה בדיוק בנושא זה

ובדיוק בשימוש במילים האלה בדיוק, זכיתי במחמאות על הכתיבה הרהוטה שלי מהמרצה שלי, ואני לרוב מקבלת מחמאות כאלה. אנשים לא מאמינים שלא נולדתי כאן. אז כשאני קוראת את התגובה שלך, אני מבינה שהבעיה היא ללא ספק לא נעוצה בי. יכול להיות שזו שיפוטיות יתר מצדי, ואני מתנצלת על החריפות, אבל בעיניי השאלה שלך היא לא יותר מאשר גיבוב קטנוני לשמו וחוסר רצון אפילו לנסות להבין מושגי יסוד תיאורטיים.

 

[משוש30]

זה בכלל לא עניין של חוסר רצון. את צריכה להבין

שלא כולם בפורום הזה קראו את פוקו ויודעים למה הכוונה בשיח (או דיסקורס) הגמוני. אם את רוצה שאנשים כאן יבינו אותך את צריכה לדבר אליהם מתוך הנחה שרובם לא קראו את פוקו, דלז, גואטרי, באטלר וכד' וכד'. כשחצישלישרבע שואלת אותך את השאלות הללו היא בדיוק אומרת לך שהיא לא בקיעה בז'רגון הפוסט מודרני וראוי שבמקום להשתמש במושגים הללו כפשוטם, תבארי אותם תוך כדי כתיבה. גם אם זה ייקח מעט יותר זמן. במקום לכתוב לדוגמא "הבעיה קשורה יותר בשאלות של קומודיפיקציה (תמיד בתוך האקדמיה) ומהו דיסקורס הגמוני (ורמזתי כבר שלפעמים גם דיסקורס המתחפש לcounterhegemonic בסופו של דבר יכול להתגלות כהגמוני)". את יכולה למשל לכתוב שבאקדמיה יש שיח הגמוני, כלומר מוכתב ונכפה מלמעלה, וגם שיח פוסט מודרני, שלכאורה נתפס כשיח המתנגד להגמוניה האקדמית, אולם שבסופו של דבר מנוכס על ידי האקדמיה כדי להראות עד כמה היא ליברלית בעוד היא לא מאפשרת לשיח הזה להתפתח ולתפוס את מקומו הראוי והמהפכני. נראה לי שניסוח כזה יהיה יותר ברור ויגרום לפחות ניכור. זה יותר ארוך וזה מצריך מאמץ גדול יותר בשבילך, זה נכון. אבל אם את רוצה שיבינו אותך אולי כדאי לעשות אותו. לא כולם פה לקחו קורס של מבוא ללימודי תרבות.

 

[משוש30]

בקיעה=בקיאה

 

[NorthernStar]

לא יודעת מה אתך,

אבל ב"Humanities", מושגי יסוד כמו הגמוניה (גרמשי) או דיסקורס (פוקו) הם הbread and butter, אבני הבסיס שלנו, שנלמדות במחלקות השונות עוד בשנה הראשונה. עצוב מאוד אם תלמידי דוקטורט לא מכירים לפחות באופן שטחי את מושגי היסוד האלה לפחות. אגב, גם אני מעולם לא לקחתי מבוא ללימודי תרבות. ושוב, לך הניסוח השני נראה "טבעי". לי לא. האם תצפי ממני בפעם הבאה לתרגם עצמי באופן אוטומטי לגרמנית, למשל?

 

[tulkin]

ומה עם אידיוט כמוני, שלמד מתמטיקה?

לא מגיע לי להבין מה את כותבת? אני צריך לרוץ לויקיפדיה כל שניה כדי לעקוב? זה מעייף, ובכלל לא ברור א-פריורי אם זה שווה את זה. אז עם כל הרצון שלי לנסות להבין את כל הטיעונים... אני נשאר במצב שאני מבין רק צד אחד, וזה פחות כיף.

 

[22ק ו ס ם]

כן, אבל זו לא הנקודה

אם את רוצה לדבר עם דפנה או כל היסטוריון אחר בפורומים ספציפיים של היסטוריה זה משהו אחד. אבל אם את מצפה להיות מובנת בפורום כללי של אנשים שלא מהתחום חובת ההתגמשות היא עלייך. אם המטרה שלך לעורר דיון ענייני ולהעביר מסר בצורה הטובה ביותר אז את היא זו שצריכה להתגמש כי אנשים לא יתאימו את עצמם אלייך. ברגע שאת לא עושה את זה לא רק שהמסר שלך לא מובן אלא הוא נשמע כמו הכתבה ולא שיח ואז את עושה שירות דב לעצמך. זה יוצר אנטגוניזם ומרחיק אנשים מהתחום שנראה להם לא מובן לגמרי.

 

[NorthernStar]

שכל אחד יקרא את מה שמעניין אותו

אותי, למשל, לא מעניין שרשור העוסק במדע, במעבדה או בחישובים מתימטיים, אבל זה לא אומר שאני אתפרץ ואדרוש מהכותבות בו לחדול מיד משיחה בנושא שאני לא מבינה בו או להסביר לי אותו כמו לסטודנטית שנה א' בתואר ראשון. גם לזה קוראים הגינות.