אני זוכרת שכשהייתי קטנה
היו לי שיעורי בלט, אז ב3 שנים הראשונות זה היה ימי ראשון שלישי וחמישי ותמדי תמיד זכרתי את זה ככה: צהוב אדום ורוד. ואח"כ זה התחלף לשני רביעי ושישי וגם, לא זכרתי את זה לפי הימים אלא לפי הצבעים: כתום ,ירוק שחור. ואני זוכרת שדיברתי באותה תקופה עם חברה שלי שגם למדה איתי בבלט וחשבה שאני קצת אהבלה..... ומאז המשכתי הלאה, עד שיו0ם אחד היה לי הרבה כאבי ראש והפנו אותי לנוירופסיכולוג, או משהו בסגנון הזה, והוא הזה לי בדיקות ואחד מהבדיקות היה מבחן ממש דף ועט, היה שם דף עם מלא מלא מספרים. עכשיו אם את סינסתזית והרי כל מספר את רואה צבע אחר, אז מכל הדף הזה שיש בו מלא מלא ספרות בקטן, יוצאת לך איזו צורה שבולטת לך מהדף על ידי נגיד רק הספרה 5 ש"מציירים אותה כעיגול" ואם את סינסתזית ה5 הזה בולט לך מכל הספרות המפוזרות על גבי הדף (ששאר הספרות מפוזרות לא לפי הסדר. דבר שני, לפני כשנתיים היה בערוץ 8 תוכנית על זה, ומסתבר שסינסתזיה זה לא רק על צבעים, אלא גם על ריחות, יש אנשים שתגידי להם "אדום: וזה יזכיר להם ריח של עוף בגריל, או יש אנשים שטעם חמוץ מזכיר להם צבע ירוק וכן הלאה... יש אנשים שזה קשור לצלילים, שהם פשוט גאונים במוסיקה, הם יכולים לזכור יצירה רק בזכות הצבעים שכל תו מייצג להם על פני הפסנתר.. מה שקורה זה, שהחלקים של המוח שבו את חווה את הכל אמור להיות מופרד,יש חלק לחוש הריח, לחוש המישוש, לחוש הטעם, לחוש הראייה וכל זה בסינסתזיה יש קצת עירוב בין החלקים של המוח הללו הם טיפה מתחברים וזה מה שגורם לעירוב חושים.. זה מה שהבנתי מהרופא.. ו...זהו.. אני ממליצה לך לחפש את התוכנית הזאת בערוץ 8 , היא הייתה לא מזמן שוב פעם.. זה יגלה לך הרבה דברים.
יש לי עוד משהו שצוחקים עלי, לא יודעת אם זה קשור, אבל אני קובעת את מידת האהבה שלי למכונית מסויימת לפי ה"פרצוף" שלה. הצורה של הפנסים בכל החלק הקדמי נראית כמו ההבעה שלה. יש כועסות, מופתעות, כוסיות D: אני בחיים לא אקנה מכונית רעה. כולם צוחקים עלי. יש גם המון מכוניות שההבעה שלהן מזכירה לי אנשים. למשל יש מכונית אחת, הלוואי והייתי זוכרת את הסוג שלה, שממש מזכירה לי את חיים רמון. אז הנה, זה הסוד שלי.