עם מה אתה לא בטוח שאתה מסכים? אני לא מסכימה עם הדרישה
'על ההחזרה להיות מנומקת וברורה בהרבה (״ריח לא טוב״ שעשוי להעיד על חוסר טריות זה נימוק סביר, ״משהו מרגיש לי לא מדויק״ - ממש לא). על הנימוק לאפשר למלצר, בהגיעו מבויש עם המנה למטבח, להסביר בקלות ובבהירות היכן הכשל ומדוע הושבה.'
ברור לי שהמטרה שלקוחות לא יחזירו סתם על גחמה אישית, אבל אני חושבת שרוב הלקוחות הנורמטיביים לא ממהרים להחזיר מנות (לפחות ממה שאני רואה ומכירה סביבי) ואם הם לא יודעים בהכרח להמליל ולנמק בצורה מספקת מה הפריע להם זה לא מה שאמור למנוע את החזרת המנה בעיניי. מבחינתי גם "זה כ"כ לא טעים שאני לא מסוגל להכניס את זה לפה" הוא נימוק, גם אם הלקוח לא יודע לנתח את המנה קולינרית ולהצביע על מה בדיוק מפריע לו (מה לעשות, רובנו לא אסף גרניט) קל וחומר כשהדברים עוברים למטבח בתיווך המלצר. אם באמת חשוב למסעדה להבין ויש אפשרות, מישהו מהמטבח יכול לצאת ולנסות לדבר עם הלקוח; אבל אי אפשר לדרוש מכלל הלקוחות להיות רהוטים, מנומקים וחדים. זו לא הבגרות בחיבור.
באופן אישי אני מחזירה מנות אם הן הוכנו שלא לפי בקשתי או עם הפתעות לעומת התפריט, ואם הן הוכנו "לפי הספר" רק אם הן לא אכילות מבחינתי (נדיר שקורה, אבל קורה). במקרים כאלה זה בד"כ לא ביוזמה שלי אלא לרוב מלצרים שמים לב שלקוח יושב מול צלחת מלאה ולא נוגע בה. בשונה מהצגה, מזון לגוף הוא צורך בסיסי יותר ממזון לנפש. כבר קרה (פעמים ספורות ונדירות) שיצאתי מסרט או מהצגה באמצע, וזה היה מאכזב, אבל זה לא כמו לצאת רעב.
ועוד דבר – הצגה, סרט, תערוכה – כל אלה הם מוצרי תרבות מוכנים מראש, לצריכה "כמות שהם". הם לא נעשו בהזמנה אישית של הלקוח, אין בהם דיאלוג עם היוצרים. לעומת זאת כשלקוח מגיע לאיש מקצוע ומקבל שירות אישי בהזמנה לבקשתו, גם אם מתוך "קטלוג", התוצר נתון לדיון. זה דומה יותר להבדל בין הזמנה מנגר לקנייה באיקאה (ואגב, ייאמר לזכותן של חברות רבות עם תודעת שירות גבוהה שגם הן יקבלו החזרה של מוצרים אם הלקוח לא מרוצה מאיכות המוצר).
'על ההחזרה להיות מנומקת וברורה בהרבה (״ריח לא טוב״ שעשוי להעיד על חוסר טריות זה נימוק סביר, ״משהו מרגיש לי לא מדויק״ - ממש לא). על הנימוק לאפשר למלצר, בהגיעו מבויש עם המנה למטבח, להסביר בקלות ובבהירות היכן הכשל ומדוע הושבה.'
ברור לי שהמטרה שלקוחות לא יחזירו סתם על גחמה אישית, אבל אני חושבת שרוב הלקוחות הנורמטיביים לא ממהרים להחזיר מנות (לפחות ממה שאני רואה ומכירה סביבי) ואם הם לא יודעים בהכרח להמליל ולנמק בצורה מספקת מה הפריע להם זה לא מה שאמור למנוע את החזרת המנה בעיניי. מבחינתי גם "זה כ"כ לא טעים שאני לא מסוגל להכניס את זה לפה" הוא נימוק, גם אם הלקוח לא יודע לנתח את המנה קולינרית ולהצביע על מה בדיוק מפריע לו (מה לעשות, רובנו לא אסף גרניט) קל וחומר כשהדברים עוברים למטבח בתיווך המלצר. אם באמת חשוב למסעדה להבין ויש אפשרות, מישהו מהמטבח יכול לצאת ולנסות לדבר עם הלקוח; אבל אי אפשר לדרוש מכלל הלקוחות להיות רהוטים, מנומקים וחדים. זו לא הבגרות בחיבור.
באופן אישי אני מחזירה מנות אם הן הוכנו שלא לפי בקשתי או עם הפתעות לעומת התפריט, ואם הן הוכנו "לפי הספר" רק אם הן לא אכילות מבחינתי (נדיר שקורה, אבל קורה). במקרים כאלה זה בד"כ לא ביוזמה שלי אלא לרוב מלצרים שמים לב שלקוח יושב מול צלחת מלאה ולא נוגע בה. בשונה מהצגה, מזון לגוף הוא צורך בסיסי יותר ממזון לנפש. כבר קרה (פעמים ספורות ונדירות) שיצאתי מסרט או מהצגה באמצע, וזה היה מאכזב, אבל זה לא כמו לצאת רעב.
ועוד דבר – הצגה, סרט, תערוכה – כל אלה הם מוצרי תרבות מוכנים מראש, לצריכה "כמות שהם". הם לא נעשו בהזמנה אישית של הלקוח, אין בהם דיאלוג עם היוצרים. לעומת זאת כשלקוח מגיע לאיש מקצוע ומקבל שירות אישי בהזמנה לבקשתו, גם אם מתוך "קטלוג", התוצר נתון לדיון. זה דומה יותר להבדל בין הזמנה מנגר לקנייה באיקאה (ואגב, ייאמר לזכותן של חברות רבות עם תודעת שירות גבוהה שגם הן יקבלו החזרה של מוצרים אם הלקוח לא מרוצה מאיכות המוצר).
