החיפוש הייחודי של Gרר

[big ass blue]

הקדמה, אמצע וסוף

אלה דברים שמאוד נחוצים בכל כתיבה כמעט.
חשוב לתת הקדמה, וחשוב לסיים.

 

[kagome10]

אנשים שונים מעדיפים סגנונות שונים. הבעיה מתחילה כשמישהו מחביא את ההעדפה הסובייקטיבית שלו מאחורי מסך עשן של אובייקטיביות, ומאמין שביקורות בסגנון שהוא אוהב טובות אובייקטיביות וביקורות בסגנון שהוא לא אוהב פחות טובות אובייקטיבית.
&nbsp
הן לא. זה בסך הכל עניין של טעם אישי.

 

[big ass blue]

אין קשר לטעם

צריך לדעת להבדיל.

יש לי חבר שטעם מנה שלי ואמר שהיא בעייתית והסביר כיצד. אז אני יכול לבחור לא להיפגע, ולא להתייחס לאגו הסובייקטיבי ולכעוס עליו. או לבחור להקשיב כשהביקורת אינה נוגעת בטעם אישי שלו, אלא מקצועיות נטו.
זה ההבדל.
אי אפשר לחפש צדדים, זה לא עוזר להתפתחות האנושית.

כולם אוהבים סגנונות שונים בכתיבה, זה אכן נכון.

 

[kagome10]

ברור שיש קשר לטעם - אני אוהבת את הסגנון הזה, אתה לא

ההבדל הוא שאתה במקום להודות בסובייקטיביות של ההעדפות שלך, מסווה אותן תחת מלים כמו "מקצועיות" ו"התפתחות אנושית".
&nbsp
הקרטריונים שלך הם לא קרטריונים אוביקטיביים ואוניברסליים, הם לא מה שמגדיר ביקורת מקצועית (כמו שהראו לך בדוגמאות). הם העדפות שלך.
&nbsp
ולדעתי זה עוזר מאוד להתפתחות האישית לחפש צדדים במקום להגיד "ללבוש ירוק זה לא מקצועי, כחול הוא הצבע המקצועי האחד והיחיד. והביקורת שלי לא נוגע לטעם אישי בבגדים, אלא למקצועיות נטו! אי אפשר לחפש צדדים, זה לא עוזר להתפתחות האנושית."

 

[big ass blue]

אין פה הסוואה.

כשאני מתייחס להעדפה שלי, אז אני כותב דברים שונים. כי אין טעם לשנות סגנון.

הביקורת שלך כלפי הביקורת שלי, אינה תורמת לדיון. ואין טעם להכניס סובייקטיביות לדברים שלי, כי זה לא נחוץ.
הדוגמא המצוטטת שלך היא אינה הסגנון הביקורתי שלי, שמתייחס לעיקר ולא לתפל.

 

[kagome10]

אם זה לא סובייקטיבי, תגדיר אותם

למשל, תגדיר "מקצועי", ואז תגיד לי למה הגדרה שלך ל"מקצועי" עדיפה על ההגדרה שלי.
&nbsp
(פספסת את הפואנטה של האנלוגיה. לחלוטין.)

 

[big ass blue]

הצורה שבה אני כותב היא לא הצורה שבה את כותבת

ולכן יש כאן מחסום בדיון.
את מכניסה את הסובייקטיביות, כי זה רלוונטי בשבילך, ובזה אתה מאמין או מאמינה.
אני יש לי את הדרך שלי, מבלי לגעת בטעם בכלל.
אני אהבתי את הביקורת שלו, ונתתי כמה דרכים לשפר אותה. פה זה נגמר.

לברור האם בכל ביקורת יש סובייקטיביות? ברור שיש. לא בביקורת שלי. פשוט מאוד.

 

[kagome10]

כלומר, אתה לא יכול להגדיר בצורה אובייקטיבית את המונחים בהם

אתה משתמש?

 

[big ass blue]

להגדיר לך צה היא אובייקטיביות?

בשביל מה? אנחנו לא בשיעור לשון. תקראי תהגדרה של מה היא ביקורת, ותראי מה את מבינה מזה, ותמשיכי הלאה. אני מאמין בביקורת שיש בה צדק, זה הכל.

 

[big ass blue]

נראה שהמסעדה לא קיימת יותר

לא עונים לטלפון. והשותף, שיש לי את הטלפון האישי שלו, לא עונה לטלפון הפרטי שלו.
הסירו את דף הפייסבוק.
אולי הבעלים נכנס לחובות גדולים והכריז על פשיטת רגל, ונעלם.
מוזר, קצת פחות משנה מאז הקמתה.
לפי מה שאני זוכר, הביקורות היו סבירות. תעלומה.

 

[trilliane]

תודה על הדיווח, נהניתי לקרוא

 

[החתולית]

אין מה לזהות. הכל כתוב במפורש תפריט.

 

[big ass blue]

אני רואה את הדברים אחרת, אבל זה באמת לא משנה.
כמו שכתבתי, התפריט מגוון.
ואכן אם מסתכלים על מה שכתוב בתפריט ושואלים לאן שייך המטבח, אז לא באמת תהיה תשובה.
אני חושב שזה בעייתי, לשלב כמה מטבחים במקום אחד, זה הפסד.
מה גורדון רמזי היה אומר על זה? לוקח את רוב המנות והופך אותה לאיטלקית...

 

[החתולית]

גם אני חושבת שהתפריט בעייתי
הם מגדירים עצמם מטבח בינלאומי, וזה מבחינתי "תפסת מרובה לא תפסת".

 

[big ass blue]

מקום כזה מפסיד המון כסף
יותר מידי חומרי גלם, זה אומר שמזמינים אותם פעם ב... וזה אומר שרוב האוכל בעייתי, לא טרי או במקרים נדירים קפוא.

אבל בביקור שלי שם, לא התלוננתי, ואף היה לי טעים... אז אולי למרות הקושי הרב והתפריט הגדול מידי, אולי הסדר שם מאוד שונה, ואם מצמצמים לרשימה של כל חומרי הגלם, רוב המנות דומות, עם קצת שינויים קלים, כך שהגיוון גדול אמנם, אבל יש סיכוי שבגלל שהמשטר נוקשה, אז מרוויחים מכל הכיוונים.

 

[Gרר]

יש מצב שמשהו השתנה שם בשנים האחרונות?
היינו בה בשני ביקורים בעבר. לא זוכר אותה כשרה. גם לא זוכר מטבח בינלאומי אלא כיוון יותר לאטיני עם צ'ורוס לקינוח ומנות שהוגדקו כטאפאס.

לפני הנסיעה האחרונה ראיתי שהם כשרים עם תפריט חסר פוקוס. אז ויתרתי. אבל היתה לי תחושה שרק השם והמיקום נשארו. אולי אני טועה אבל זו היתה ההתרשמות.

 

[החתולית]

כבר מזמן לא טפאס בר
השם והמיקום נשארו, אבל המסעדה השתנתה לחלוטין.
&nbsp
כמו מסעדות אחרות, החליטו להיות כשרים כדי לפנות לקהל רחב יותר.

 

[Gרר]

אכלנו את הסנדביצ'ים של רזי ברווזי

התחשק בצהרים משהו קצר שלא דורש יותר מדי זמן ונזכרנו בסנדביצ'יה של רזי. מקום לא גדול בטשרנחובסקי, לא רחוק מגן מאיר.

הקטנה אכלה כריך מקרוני וגבינה, וקצת חלפיניו מעושן שכמובטח לא היה מאד תוקפני. האישה אכלה אותו דבר עם תוספת קורנדביף. כריך מאד נחמד, עם טעם מעושן, ורק יש לקחת בחשבון שחלק לא קטן מהמילוי שלו נופל תוך כדי אכילה.

אני התפרעתי עם כריך כרוב סגול, גבינת עיזים וצ'אני אגסים. לטעמי אפשר היה להסתפק בכמות קטנה יותר של כרוב בתוך הכריך. הוא מולא בנדיבות רבה מדי. אבל לא היתה בעיה להוציא, וזה מה שעשיתי, ואז גם אפשר היה להרגיש יותר טוב את השילוב עם המרכיבים. סנדביץ' צמחוני מאד מיוחד, שונה מאד ממה שבדרך כלל מוכרים בעיר.

סך הכל טעים. נחמד. שונה. בהחלט שווה לתת את הצ'אנס. אבל... כריך זה כריך, והמגוון שם לא עצום, כך שלא נראה לי שנחזור בזמן הקרוב.

 

[erezavn]

מסכים עם רוח הדברים. כריך זה כריך. לא יותר.

הייתי פעם אחת וניסיתי דווקא את כריך המק-אנד-צ'יז. לא הלהיב. הרגיש קצת גימיקי. ציפיתי לטעמים יותר חזקים ונוכחים. גם המרקם הרכרוכי משהו של המקרוני לא ממש החזיק בלחם. אחזור כנראה לטעום כריך מעניין יותר. וזהו.

 

[FiReBall]

כנ"ל

המק אנד ציז עוד איכשהו היה נחמד, אבל הרוסטביף עם לימון כבוש היה חלש מאוד. ראיתי מאוחר יותר שהוא הציע גירסה אחרת של הרוסטביף שנראית יותר שווה.
&nbsp
לא מוצא סיבה לחזור...