טבעות

אפשרית

New member
איך התנהלתי...

ראשית אינני יודעת ,אבל ננסה להציף
לפני הטבעת אכלתי חופשי הכלמהכל,לא עצר לי ולא היתה לי נפיחות ולא בחילה
הכל מהכל עבר.
אחרי הטבעת הקפדתי על שלושה שבועות כמו שכתוב ואחכ אכלתי די בחופשיות הכל
עם קצת פחד פסיכולוגי אבל אכלתי
סגירה של 5 יומיים נוזלים גרבר ובננה ואחכ אכלתי הכל חופשי
סגירה של 7 אותו דבר כמו 5 יומיים נוזלים גרבר בננה אחכ אכלתי הכל חופשי
כשאני אומרת הכל חופשי, זה המאכלים הרגילים ביום יום,
לא בשר בקר, ופחות ירקות טריים.
לפני סגירה 8 הרגשתי קצת תקוע במעבר ואחרי שהלכתי ונשמתי זה עבר
סגירה 8 היתה הרגשה שזה יותר צר, אך יכולתי לאכול
אחרי שבועיים שלושה סגרתי בעוד 0.5
ומשהו מ 8-8.5 התחיל להשתנות
יותר תקוע לי במעבר
אני מקיאה לא רק מהמעבר אלא גם מהקיבה
הארוחות שלי לא כוללות ירקות טריים מפחד ,אבל יש ירקות מוקפצים
בוקר זה נס קפה עם שתי פרוסות לחם קל,עכשיו רק פרוסה אחת ומעט גבינה
אחכ פרי
אחכ' גיל או אשל
צהריים פרוסת לחם ,לעיתים רחוקות טונה עם מעט ירק
אחכ פרי ואנרג'י נס קפה
אחכ פרוסת לחם גבינה אבוקודו,אם יש דג הרינג
לילה כמעט ולא אוכלת
אם אני יוצאת למסעדה אז א.ערב שלי זה
טוסט ירק גבינה ,או ירקות מוקפצים וגבינה
הכמויות ודאי פחות ממה שהייתי רגילה
בערב יותר נוח לי לאכול ,
אחרי שהסברתם לי לשתות הרבה לפני אוכל יותר נוח לי
לגבי מתוק,חם או קר כשתקוע לי לא ניסיתי אם עובר, מעט שכן ניסיתי לשתות קר לא עזר לי.
אם יש עוגה או עוגיה רכים אני אוכלת מעט, נניח כמו פרוסה קטנה,לא כמות של פעם.
המשקל לא משתולל בירידה, בחמישה חודשים ירדתי כ 14 קג
ואני עושה הליכון חצי שעה וכפיפות בטן שני סטים של 15 ,שלוש פעמים בשבוע בערך
מה עוד???
 

אופירA

New member
מנהל
בדרך כלל אני רגילה לשאול שאלות

על ההתנהלות, ולפיהן לקבל את התשובות.
לכן אני מעדיפה ייעוץ טלפוני, ולא ככה.
קודם כל, קצת מפריע לי שהסגירה הרביעית היתה אחרי שבועיים-שלושה (שבועיים או שלושה?). כבר היתה הגבלה בסגירה שנייה, של 7, אז היתה סיבה טובה מאוד לשבת וללמוד טוב את ההגבלה של הסגירה השלישית, לפחות 4 שבועות. אין למידה מספקת, אין התנסות מספקת.
דבר נוסף, לא ברור לי אם עברו 5 חודשים מהניתוח, איך ולמה היו המרווחים בין הסגירות. מתי סגירה ראשונה, מתי שנייה וכו'.
לא ברור לי האם מסגירה לסגירה פחתו הכמויות. את כותבת "אכלתי הכל חופשי", אבל כמה? מה היה ההבדל בין סגירה לסגירה?
אחרי סגירה 8 כתבת "היה יותר צר, אבל יכולתי לאכול". כמה? מה? מתי? למה הלכת לסגור סגירה נוספת? (ולמה כל כך מהר?).
הירידה במשקל - איך היא התרחשה? מתי ירדו 14 הק"ג? באיזה קצב וסדר?

האם את סובלת מחרדות? האם האופי שלך פרפקציוניסטי? אולי נוטה לפאניקה? האם יש לך לחץ בחיים? היום-יום לחוץ? (בשיחת טלפון אני שומעת את הקול, את נימת הדיבור, שואלת על אורח החיים ויכולה להבין יותר מה הקושי).

דיברתי על שתיית חם/מתוק/חלבי - לא כשתקוע האוכל, אלא לפני האכילה.
צריך לנסות שתייה חמה ולראות מה ההרגשה באכילה אחרי שתייה חמה ומה אחרי שתייה קרה.
האם את יודעת לאכול את הביס הראשון לאט, ואז לעשות הפסקה קלה? האם את יודעת להקשיב לעומס בקיבה בזמן האכילה? אנחנו משתדלים לאכול לאט מאוד, להקשיב לעומס ולהפסיק לפני שמרגישים עומס גדול ותקיעה. ממשיכים לאכול רק אחרי שמשתחרר, ואם לא משתחרר, אז מנסים לשתות בזהירות אחרי 10 דקות של הפסקה. כל אחד לומד מהניסיון את השיטה שטובה לו. אם הלגימות האיטיות לא משחררות אלא תוקעות עוד יותר - זו לא עצה שמתאימה לך.
האם את רעבה מאוד כשאת אוכלת? האם את מרגישה מתח כשאת אוכלת, פחד, או שאת רגועה?

אם ההקאות וההיתקעויות ממשיכות למרות כל הדרכים שהבאתי כאן, תלכי לפתוח רבע CC, ותתייעצי פה לגבי קשיים באכילה ולגבי השיקול אם לסגור שוב ומתי.
שוב - אני מעדיפה ייעוץ בטלפון.
כשלומדים להרגיש את העומס לפני שנתקע, התקיעה לא מחייבת להקיא, ומספיק להמתין ולנשום עמוק. וכך מונעים הקאות. אנו בעצם לומדים אינדיבידואלית איך להכניס את האוכל פנימה - באיזה קצב, כמות, אם בעזרת שתייה אחרי הפסקה או לא, וכו', בלי שיהיה צורך להוציא החוצה.
אם יש הבדל בין בוקר לערב, לומדים מה לאכול בבוקר ומה בערב, כדי שלא ייתקע.
 

אופירA

New member
מנהל
האנשים שלא יכולים לאכול סלטים ובשר

מדברים על סגירה אחרונה בתהליך, לא על סגירה ראשונה.
לתהליך ההתמודדות עם טבעת יש שלבים שונים. בכל שלב המצב הוא שונה לחלוטין מאשר בשלב אחר.
לכן רוב הטעויות של אנשים הן שהם שומעים אדם בשלב מתקדם מספר כך וכך, ומסיקים מכך שבשלב מתחיל גם להם זה יקרה. ברור שלא!

שלב ראשון - מנתחים את הבטן ומכניסים טבעת (מוודאים שהיא סגורה טוב), סוגרים בטן ומעבירים בן אדם לחדר התאוששות.
תפקיד האדם בשלב זה הוא להתעורר ולהחלים מהניתוח ע"י מנוחה ושתיית נוזלים שונים ומזינים. הקשבה לרעב ואינסוף שאלות בפורום/בטלפון כל מה שלא ברור לו.

שלב שני - התרגלות לאכול בהדרגה עם ההחלמה. מדובר בדיאטת החודש הראשון ההדרגתית. לומדים כל מאכל איך הוא עובר, ומה מצב ההגבלה של הטבעת כשהיא לא סגורה.

שלב שלישי - סגירה ראשונה. הולכים לסגור את הטבעת לפי מצב ההגבלה שנלמד (אין שום הגבלה = ד"ר אבינוח סוגר 5CC). חוזרים הביתה, ואחרי יומיים של דיאטה הדרגתית (נוזלים, כלכלה רכה), מתחילים לאכול הכל, ולומדים כל מאכל איך הוא עובר ומה מצב ההגבלה של הטבעת בסגירה של 5. עושים זאת 4 שבועות רצופים ולא פחות, כי במשך השבועות הללו ההגבלה עלולה להשתנות, וצריך ללמוד כל המצבים. גם בבוקר, גם בערב. להתנסות בכל המאכלים.

שלב רביעי - המשך הסגירות בהתאם למצב ההגבלה שנלמד בסגירה הקודמת. כל פעם שסוגרים לומדים לאכול במשך 4 שבועות.
שלב זה מסתיים כאשר מגיעים למצב שהסגירה מקטינה היטב את כמויות המזון ומאפשרת ירידה במשקל, אבל יכולים לשתות במשך כל שעות היום, ולאכול ירקות חיים בלעיסות רבות ובאיטיות. יש מצבים שונים אצל בני האדם, ויש מצבים שבהם הסגירה הטובה דווקא מקשה על אכילה של מאכלים מסוימים. אז אפשר לאכול ירקות מבושלים במקום חיים, ואפשר להקל, ללמוד התנהגויות שעוזרות. כלומר להתייעץ אינדיבידואלית בכל מקרה ומקרה ולא ללמוד תיאורטית ממה שקורה לאנשים אחרים!

שלב חמישי - חיים רגיל. מקשיבים כל הזמן לקיבה, לומדים את השינויים השונים במשך החיים, ואם יכולת האכילה קטנה, מתייעצים מיד והולכים לפתוח קצת ולא מחכים לנעילה/רפלוקס/דלקת/צרבת/שעלת...

אכילה של מאכלים בריאים לא מעייפת את הוושט. תהיי שקטה.
אם כשאת אוכלת, בולעת, יש תחושת לחץ חזקה בוושט, תחושה של עומס, והאוכל נדחף בכוח פנימה לפני שמרגישים הקלה בעומס - זו צורת האכילה שמעייפת את הוושט.
אם תחושת העומס היא קלה וסבירה - אין בעיה.
לאורך השנים תהיה מתי שהוא התעייפות של הוושט גם כשאוכלים נכון ובריא ולא מקיאים, אבל זה לא נורא, כי מזהים מיד (היצרות/כאבים קלים בבליעה/צרבת), נותנים לה לנוח (יש אופנים שונים, בהתאם למקרה), והכל חוזר לקדמותו בשלום.

את אוכלת הרבה בגלל שאת אחרי סגירה ראשונה בלבד. תצטרכי לעבור עוד כמה סגירות כדי לאכול מעט.
פחד לא צריך להיות, צריך להרגיש ולהתנסות, ולשאול כל דבר. כמו שאת רואה, אין כללים קבועים, וכל מקרה צריך לשאול לגביו, ולקבל תשובות למקרה המסוים שלך.
שימי לב, איך התשובה אלייך שונה מאוד מהתשובות לעדי, שאפשר לראות שרשורים ארוכים שלה, כי אצלה המצב אחר לגמרי.
 

אופירA

New member
מנהל
יודעים לפי הנתונים

אם הנתונים הם שיש הגבלה גדולה מאוד, אז לא ממשיכים לסגור.
בטח ובטח שלא 1CC, שזה כמו 4 סגירות קטנות.

לסגור עוד, אפילו רק 1/4CC, כשיש ירידה ענקית כזו בחודשיים וקצת (ענקית ממש ממש, יחסית לעודף המשקל הכולל) ויש הגבלה גדולה - זה במפורש להתחנן לצרות.
זה להתחנן להקיא, להינעל, להתייבש, להיחלש. לפגוע קשה בבריאות הוושט והקיבה.
זה להתחנן לקלקל את ההרמוניה המצוינת שיש בינך לבין הטבעת, שבה את יכולה לאכול מכל המאכלים למרות ההגבלה. סגירות ופתיחות שלא נחוצות, גורמות לאיזון של הקיבה עם הטבעת להשתבש, ואז רואים מצבים כגון שקשה לשתות וקל לאכול, שיש ימים אי אפשר לאכול כלום ויש ימים שאפשר לאכול שור הבר, שעות שאי אפשר לאכול ושעות שאפשר לאכול הכל, שהטבעת ננעלת מכל שינוי קטן של 1/4CC - כלומר מתחילה להתנהג בקיצוניות, ולא לעבוד בצורה נוחה.
זה להתחנן לצרבות, לרפלוקס, ולצורך לפתוח את הטבעת יותר מידי בעתיד, מה שיגרום להשמנה חוזרת ולקושי כפול לרדת אח"כ במשקל. על כל השמנה יותר קשה לרדת במשקל אח"כ. לכן אני לא בעד הרזייה מהירה.

גם במקרה אחר, של מישהו שיורד לאט וצריך לסגור עוד, אני לעולם לא ממליצה לסגור כל 3 שבועות או לאחר 2 שבועות כמוך (רק אם יש מצב בעייתי במיוחד). מינימום 4 שבועות בין סגירה לסגירה ולא פחות. הניסיון כבר הראה יותר מידי פעמים, שאנשים שיחקו עם ה"מזל שלי זה לא יקרה", ואח"כ בכו קשות.
סיבוכים לא מתחילים חודשיים אחרי הניתוח, אלא הרבה יותר מאוחר, והם נובעים אך ורק מהתנהגות לא נכונה בניגוד לגישה בפורום. הם נובעים מההתנהגות שעליה ממליצים הרופאים באבינוחיה!
אנחנו פה מסתכלים קדימה, לא רק על השנה הראשונה לניתוח. אנו מאמינים שאדם בן 20 יחיה עוד 80 שנה, ולא רק שנה, ושניתוח בקיבה מיועד להרזיה לכל החיים, לא רק לשנה אחת בלבד, ואחריה נזקים לבריאות, השמנה חוזרת, סבל נורא, ניתוחים חוזרים מסוכנים להפליא, ואפילו הלווייה גדולה ומכובדת בגיל צעיר להפליא... (סליחה שאני כל כך צינית...).

זו ההמלצה המאוד מאוד נחרצת שלי.
כמובן, תעשי מה שאת מבינה ורוצה.
 

קוביd1

New member
סגירות

הסגירות כל חודש הם לא חוקים שניתנו בהר סיני ,אלא אלה חוקי אבינוח .אני טוען כל עוד יש ירידה טובה במשקל ונפח הארחות לא עולה ,לא צריך לסגור .
תנצלי את האופציה הזאת בזמן שתיפסק הירידה ,או שתיהה עלייה בנפח הארוחות

בהצלחה!!!



קובי
 

עדי1751

New member
קודם תודה.שאלתי היא אולי

צריך לסגור יותר כי המעט שאני כן אוכלת אולי הוא הרבה מדי? כלומר איך אפשר לדעת מהי ההגבלה הנכונה? לדוגמא: אני אוכלת בצהריים קציצת בשר מבושלת עם כמה כפות כרוב מאודה וכמה כפות פירה או פתיתים. האם זה לא יותר מדי?
חוץ מזה שכולם סגורים כאן על 8-9
 

קוביd1

New member
עדי 1751

לא צריך לעניין אותך כמה אחר סוגר ,את צריכה להיות מאושרת שבסגירה נמוכה את יורדת במשקל .
הטבעת לא נוצרה לא בשביל לא לאכול לגמרי ,כל עוד את יורדת במשקל תרדי מהרעיון לסגור .



קובי
 

אופירA

New member
מנהל
למה את שואלת אם מה שאת אוכלת זה הרבה מידי?

אם זה היה הרבה מידי, לא היית יורדת 19 קילו בחודשיים וחצי בלבד.
הסברתי לך איך אפשר לדעת מה ההגבלה הנכונה - לפי הנתונים של כמות המזון, קצב הירידה במשקל, עודף המשקל, היסטוריית התנהגות מאז הניתוח.

מה הקשר ל"כולם"? מי זה "כולם"? למשל, אני סגורה 4.75.
כולם באותו וותק שלך מאז הניתוח? כולם היו מוגבלים כמוך עוד לפני סגירה ראשונה? כולם שוקלים כמוך? כולם ירדו כמוך? כולם בגילך?
גם כך רצת מהר מאוד עם הסגירות עד כה, ביחס לנתונים שלך. מקווה שזה יסתיים רק בטוב.
 

טליוגם

New member
ירידה מהממת! למה לחנוק את עצמך?

כל עוד יש הגבלה ואת יורדת במשקל ומסתדרת עם הטבעת ממליצה לך בחום לא לגעת בה! ככל שתתעסקי איתה פחות (סגירות/פתיחות) תגדילי את הסיכויים שלה לשרוד זמן רב יותר ותמעיטי סיבוכים אפשריים! את אוכלת הכל בהגבלה של כמות וזו המטרה! אין עניין לא לאכול בכלל! תהני מהתהליך שלך האישי אז מה אם אחרים סגורים על יותר?? אצלי חברות סגורות על 8 ויש אפילו על 10 שלא אוכלות כלום! וסובלות נורא ולא יורדות במשקל! ואני גיליתי שכשאני אוכלת אני יורדת הגוף סומך עלי שאתן לו לאכול ומרשה לעצמו לפרק את המזון:) אני כבר שנה אחרי הניתוח ועדיין סגורה על 7 בהצלחה
 
איילה תודה !
למדתי משהו....

הייתי ממש משופעת לאחרונה ותהיתי האם השיעול לא יהווה סוג של "הוריקן" לטבעת.... =)

הרגעת אותי...

יום טוב, נגה.
 

קוביd1

New member
נגה השואלת

שפעת מטרידה שיעול הקאות ,,אז משתעלים לא קשור בכלל לטבעת .
כדורים גדולים לא בעיה לבלוע ,מקסימום יש קוצץ כדורים בכל בית מרקחת סופרפארים ואפשר לחצות לכמה חלקים שרוצים
ד"ר אבינוח משתמש בטבעת השוודית ,יש את הטבעת האמריקאית שלא שונה בהרבה מהשוודית ,יש עוד כמה סוגי טבעות פחות ידועות.
בעבר הייתה טבעת אמריקאית ישנה שנמצאת אצלי ,היא הייתה קצת שונה מהאמריקאית שמשתמשים בה עכשיו. אין עדיפות לשום טבעת כל רופא משתמש בטבעת שהוא רגיל לעבוד איתה .


קובי



קובי
 

duvduv7

New member
איפה נכשלתי

שלום
אי הצלחה - לא הגעתי לירידה הרצויה - ירדתי סה"כ 18 ק"ג עד לפני שפתחתי הכל
סבל נוראי - אסביר
עשיתי ניתוח לפני כמעט שנתיים - אחרי 4 חודשים הגעתי לסגירה של 8 סיסי ואז התחילה ירידה במשקל
הייתה האמת תקופה נפלאה - אכלתי כמויות קטנות - והיעקר זה היה מספיק לי - הראש שלי התפנה לגמרי מאוכל -
ואני התחלתי לפרוח .ההספקים שלי במטלות יום יומיות היו מדהימים - פתאום קלטתי כמה זמן ואנרגיה בן אדם מבזבז על האוכל
רק אל תחשבו שאני גם לפני הרזיה הייתי לא פעילה - אני מסוג אנשים שאין להם עצבים להמתין לאוטובוס ולכן הולכים ברגל
רק אחרי 4 חודשים ( ז"א 8 חודשים אחרי ניתוח בערך ) זה הגיע - טבעת ננעלה - אני עוד חיכיתי שיסתדר ומשכתי פתיחה ובסוף
הגעתי למצב שהתעלפתי בעבודה - פתחתי בחדר מיון 1 סיסי - הרופא שמקבלת באסותא ( מאבינוח) הסבירה שזה כנראה אחרי
טיפול אנטיביוטי שקיבלתי . סגרתי אחרי חודש ב-1 סיסי - ועוד פעם ננעלה ושוב משכתי כי משום מה היה נראה לי שיסתדר זה לא
שהיא פתאום ננעלה אלו לאט לאט - הגבלה להמון סוגי מזון - ירקות , פירות , עוף . לחם - בעצם מה שיכולתי לאכול זה רק פתית ,
כל מני עוגיות פריחות , ושער שטויות . הייתה הגבלה של מים - משום מה לא הצלחתי לשתות מים וגם נגמלתי לגמרי מקפה עם חלב
שתיית מים גרמה להרגשה של כובד בוושט . לא יכולתי לישון - כל פעם שנשכבתי ונרדמתי התחילו "הקאות" - בסוגריים כי למעשה הקאתי רוק
שמשום מה עלה למלא במקום להמשיך בדרך לקיבה
בקיצור - שוב פתחתי
כבר 3 סיסי
לקח לי חודשיים עד שיכולתי לאכול ואז כמובן התחלתי להשמין ואז ניסיתי שוב לסגור ראיתי שאני יכולה לסגור בכל פעם לא יותר מ1/4 סיסי
אחרת טבעת מגיבה תגובה לא הכי נחמדה
לאט לאט סגרתי עד 6 סיסי עד שהיתה מכת קור ושוב ננעלה לי טבעת - פתחתי חצי
כבר לא חלמתי על ירידה אלו רק לא להשמין
אלו שחזרו הקאות מתוך שינה - כל לילה היה סיוט . נשברתי - פתחתי לגמרי לפני חודש - ומתוסכלת צופה את עלייתי במשקל וממש מתלבטת
מה קרה ?
אולי באמת הייתי צריכה לעבור למזון נוזלי בלבד ( מרקים , יוגורט , פירה ) שאין לי כוח אפילו לחשוב על זה
אני גם יומיים קראתי את כתבות בפורום הזה - ראיתי התמודדות נפלאה של אנשים - אולי הבעיה היא עם הגישה ?
נכון חיים עם טבעת די מגבילים אבל מה הם החיים בלי
אני עדיין לא הפנמתי שאני לבד ( בלי טבעת ) לא ארזה - זה בעצם תובנה של בן אדם בדרך לניתוח
ואז הוא מוכן להקריב משהוא כדי להרזות . מה שקרה אצלי משהו הזה היה יותר ממה שחשבתי - האמת לא
הייתי מוכנה לקושי כזה .
זה כדי להסביר לגבי דף חדש או נשואים שניים - עושים בקלות נקסט על מה שהתגרשנו בפעם ראשונה .
תאחלו לי בהצלחה ,
 

קוביd1

New member
איפה נכשלתי

הסיפור שלך ארוך ,הייתי מנסה לשוחח עם אופירה ,יש לה ניסיון יש לה הרבה סבלנות ,תקבלי ממנה טיפים ,אופירה לא נושכת ולא אוכלת אף אחד .
תנסי אין לך מה להפסיד ,להתחיל הנישואים שניים ,כדאי בקבלת טיפים .
תחשבי על זה .



קובי
 

אופירA

New member
מנהל
הכל ברור! אסביר לך את הבעיה בהתנהלות שלך

לגבי הירידה החלקית במשקל, אני לא יכולה להגיד לך כלום. אין לי נתונים על המשקל לפני הניתוח, הגובה, הגיל, המצב המשפחתי, ומה סוג התזונה שאכלת.
ב-4 חודשים, מהסגירה של 8 ועד שפתחת - זו ירידה מאוד מוצלחת.

הבעיה היתה בהתנהלות, ובהדרכה שגויה מאוד מאוד!!! שקיבלת מהצוות הרפואי.
לצערי, ללא ההדרכה שלנו כאן בפורום, כמעט אין סיכוי להצליח עם הטבעת. לכן אין מה לעשות, חובה לעקוב אחר הפורום ולשאול כל שאלה, כדי ללמוד להתנהל נכון. במרפאה הצוות לא נותן הדרכה נכונה, וכן נותן הדרכה מטעה ומכשילה, שגורמת את כל הסיבוכים שעברת.

הדרך הנכונה להתנהל עם טבעת, היא שברגע שמתחילה לקטון יכולת האכילה, עוד לפני שננעלת הטבעת, צריך ללכת לפתוח 1/4CC. אם היא ננעלה, צריך לפתוח 1/2CC.
הנעילה נגרמת מהיצרות המעבר מכל מיני סיבות - בצקת בוושט עקב דלקת, התנפחות או התרפות השריר עקב שינוי (בעיה רפואית, תרופות, מצב הורמונלי), או עייפות הוושט וחולשת השריר.
הדברים האלה לא "נפתרים מאליהם", לכן יש לפתוח מיידית, למנוע נעילה, ובוודאי שיש למנוע החמרה לאחר נעילה!
לכן הטעות הראשונה: "טבעת ננעלה - אני עוד חיכיתי שיסתדר ומשכתי פתיחה". למה טעות? כי זה רק מחמיר, ואז לא שותים, מתעלפים, רצים למיון, ושם פותחים הרבה מידי. 1CC זה המון. זה כמו 4 פתיחות קטנות.
מניסיוני הרב, הפתיחות הגדולות מידי והסגירות הגדולות מידי משבשות לחלוטין את התנהגות הטבעת וגורמות לסבל ולצרות צרורות.
אבל לאחר שיש הסתבכות חייבים לפתוח הרבה. לכן צריך למנוע את ההסתבכות ע"י פתיחה קטנה מראש. כלומר דווקא לא למשוך פתיחה, אלא להיפך. לעזור לבעיה להסתדר ע"י פתיחה קטנטנה.

כשפותחים את הטבעת, לא סוגרים בחזרה הרבה. בוודאי שלא סוגרים בבת אחת את כל מה שפתחנו! במקרה כמו שלך, שפתחת 1, צריך להעריך את יכולת האכילה ולשקול אם לסגור 1/2CC או 1/4CC. לשתות הרבה מאוד (4 כוסות) אחרי הסגירה ולוודא שהשתייה עוברת חלק לגמרי. לא קצת קשה, לא עם טפטופים ועצירות.
בלי יוצא מן הכלל, כל מי שהשתייה לא עברה לו חלק בחדר ההמתנה לאחר הסגירה, ובכל זאת חזר הביתה בלי לפתוח, בבית ננעל לו והוא התקשר אלי לשאול מה עושים...
אחרי 4 שבועות ולא פחות, מעריכים את יכולת האכילה, ולפי זה הולכים לסגור עוד אם צריך. 1/4CC בלבד הפעם, כי עדיף לא לחזור לסגירה הקודמת. אם בכל זאת חייבים, אז בהדרגה, ב-3 סגירות ולא בסגירה אחת.
הרופאים לא ממליצים על הדרך הזו, כדי להתעסק כמה שפחות בפורט, אבל כיוון שנוכחתי בוודאות גמורה שזה גובה מחיר בבריאות ובאיכות החיים של הבן אדם, עדיף בדרך הזו למרות ההתעסקות בפורט!
לכן הטעות השנייה: סגרת בבת אחת 1CC, וכשקטנה שוב יכולת האכילה לאט לאט, משכת שוב במקום לפתוח מיד..

הטבעת לא מיועדת למנוע מאיתנו לאכול ירקות ובשר, ושנוכל לאכול רק במבה, גלידה, עוגות ושוקולד... בוודאי שהיא לא מיועדת למנוע מאיתנו לשתות.
אם שתיית מים קשה, למרות שיכולים לאכול בשר וירקות - העצה היא להמתיק את המים באיזה טעם כלשהו, נניח תרכיז דיאט עד 3 קלוריות ל-100 גר', או לשתות שתייה חמה, או חלבית. כל הדרכים הללו פותרים בעיית קושי בשתייה.

אין להגיע למצב שהטבעת סגורה באופן שלא יכולים לאכול ירקות מבושלים וחלבונים איכותיים לפחות בשעות הערב. אין להגיע למצב שבגלל שקשה לאכול, אוכלים שטויות.
את השטויות יש להוציא מהישג יד. איך? להתקשר אלי ואסביר...
אם אוכלים אוכל טוב, רוב הצורך בשטויות מסתלק. (במה שבכל זאת לא מסתלק, מטפלים בצורה אחרת, התנהגותית, כמה שאפשר ואם אפשר).

בוודאי שאין להגיע למצב של רפלוקס בשינה (שזה ה"הקאות" שאת מדברת עליהן). פותחים נכון בזמן ומעט, ולא מגיעים לכל הסבל שהגעת אליו. ואז לא צריכים לפתוח 3 בבת אחת...
אז הטעות השלישית היא: חיים עם טבעת סגורה מידי. חיים עם סבל הולך ומחמיר, כי לא מונעים אותו ע"י התנהגות נכונה.

יש לדעת שאי אפשר להישען על הטבעת. שום ניתוח לא מונע מאיתנו את הצורך לשמור על תזונה בריאה ונכונה כל החיים. להיות מודעים לקלוריות ולדאוג לצריכת קלוריות מועטה. להיות מודעים לסכנת הסוכר, לבעיית חילוף החומרים והצורך לאכול מפוזר על פני היום, כל 3 שעות מעט, ארוחות קטנות או אפילו אכילות קטנות, העיקר להזיז את חילוף החומרים כל היום. צריך לשתות הרבה, לפחות 10 כוסות מים (לא כולל נס קפה). ביום חם או כשמזיעים - צריך לשתות עוד יותר.
צריך להבין שמדובר במחלה לכל החיים, וכמו חולי סכרת או רגישים לגלוטן, חובה עלינו לשמור על דיאטה קבועה, כללי תזונה תמידיים. גם אם חורגים ונופלים, צריך לקום ולהמשיך בכללים הנכונים, כי אין מצב לויתור לעצמי.
מי שלא יכול לשמור על הכללים בשלמות, שישמור על מה שהוא יכול, ושישלים עם השמנה ברמה מסוימת. הרזיה מועטת עדיפה על אי הרזיה בכלל.

הטעות האחרונה: שמיעה להמלצות צוות האבינוחיה. למה טעות? כי הם מדריכים איך לסבול! מה הנכון? לשמוע אך ורק להנחיות שלנו, ולא להאמין לשום דבר שאומר הרופא באבינוחיה או במיון או בקופ"ח. ללמוד למידה עצמית איך לנהל את הסגירות/פתיחות שלך, עפ"י ההדרכה שאנו נותנים. לא לפחד לשאול, להתקשר.
להתייעץ איתנו על כל צרבת וכל הרגשה במערכת העיכול ובגרון, ורק אח"כ עם גסטרואנטרולוג או רופא משפחה. גם הם לא מבינים כלום בטבעת ומטעים את הפציינט מחוסר ידיעה.
התוצאה של שמיעה לרופאים = החיים שחיית. התוצאה של שמיעה להנחיות שלנו = החיים שאת רואה שאנשים בפורום מנהלים.
אני יודעת שאנו לא מקצועיים ולא מוסמכים ולא כלום - אבל עם עובדות ארוכות טווח ועקביות קשה להתווכח.

סליחה על המגילה.
 

אופירA

New member
מנהל
אני לא יודעת

אבל אם תתני לי הרבה הרבה פרטים, איזה סבל היה - אוכל להגיד לך מה היו השגיאות שלך.
כמו כן, את צריכה לתאר את המצב שלך כרגע (משקל, גובה, ומה היה המשקל לפני הניתוח, ומתי היה הניתוח) כדי להגיד לך איך לסגור ואיך לנהל את הטבעת בצורה הנכונה הפעם.

אחד היתרונות המשמעותיים של ההפיכות בטבעת, הוא שאפשר לפתוח הכל, או חלק, ואפשר לסגור שוב. כמובן שלא כדאי לעשות את זה כל הזמן ולעיתים קרובות, אבל זה אפשרי במקרה הצורך.
לפי הניסיון הרב שלי, צריך לסגור בהדרגה רבה, וללמוד כל סגירה וסגירה.
אם תעשי את זה עם הדרכה צמודה (שלי, בטלפון, בלי שום תשלום, רק שתהיי בריאה!) - אין לי ספק שיצליח לך, כמו לכל האחרים שעשו את זה. אבל אני מוכרחה פרטים ולשאול הרבה שאלות.

ברור שהרבה אנשים פתחו את כל הטבעת בכל מיני נסיבות - נניח שהיו צריכים להחליף טבעת או להחזיר אותה למקומה, ואז הטבעת פתוחה לגמרי. או שלפני לידה יש כאלו שפתחו את כל הטבעת, ואח"כ חזרו לסגור בהדרגה. או שהיה להם איזה סיבוך ופתחו את כל הטבעת, כדי שמערכת העיכול תבריא. וכל מיני סיבות שונות. זה היתרון בטבעת.
 

אפשרית

New member
תודההה

תודה לכן ולאתר של אופירה
כנראה שלא שתיתי מספיק לפני האוכל.
אתמול אכלתי שתי ארוחות עיקריות צהריים וערב
לפני כל ארוחה שתיתי כשלוש כוסות מים
ואחכ' יכולתי לאכול בכיף אפילו לא נתקע במעבר
צהריים אכלתי ביצת שקשוקה יפה עם הרוטב
וערב אכלתי 4 חתיכות דג מטיאס אבוקדו וחצי תפוח אדמה מבושל.
והלך לי מצוין
תודההה
 
למעלה