קודם כל, אני אסתכן בלהיות לא פופולרי
ולומר שהעובדה שרוב התזונאים ממליצים על כך זו לא בדיוק עדות מחזקת. אולי אפילו מחלישה
יש דווקא לא מעט מחקרים שמראים אחרת, אבל גם המחקרים התצפיתניים שמראים קורלציה בין אכילת ארוחת בוקר להרגלי תזונה טובים יותר מראים ...קורלציה בין אכילת ארוחת בוקר להרגלי תזונה טובים יותר. גם אם נתעלם מהחיסרון של קורלציה, הרי ההשפעה על הרגלי אכילה, גם אם היא נכונה היא רלבנטית לאדם הספציפ בעל ההרגלים הספציפיים.
אני למשל אהיה רעב בערב. תמיד. לאורך שנותי, ניסיתי כבר הרבה שינויי אורח חיים, החל מלגדול בדור שבו היינו חייבים לאכול ארוחת בוקר, ארוחת הצהריים היתה המרכזית וארוחת הערב היתה קלה. לא משנה כמה אוכל בבוקר ובצהריים, תמיד אהיה רעב בערב. למדתי עם השנים שכדי לאכול את כמות הקלוריות שאני באמת צריך לאכול עדיף לי לאכול משהו קל בצהריים ואז לאכול את הארוחה המרכזית בערב.
אגב, גם ״ארוחה מרכזית״ לא עובדת טוב אצלי כי לא משנה כמה אוכל, תמיד אהיה רעב שעה אחרי האוכל. למדתי פשוט לחלק את הארוחה ולאכול מנות קטנות לאורך הערב. זה לא מה שמתאים לכולם. בכלל לא. זה מה שמתאים לי, וזו הנקודה שאני מנסה להבהיר.
במילים אחרות, אין לי לרגע ויכוח שהרבה אנשים שאוכלים רע או יותר מדי או חוטפים מפה ומשם מבלי לחשוב על תזונה מאוזנת, ירוויחו רבות מאכילת ארוחה מסודרת. אם ארוחת בוקר תקנה להם את ההרגלים הללו- מה טוב. מצד שני, אם מישהו אוכל ״לא מסודר״ או מתחיל לאכול בצהריים (גם אם הוא התעורר מוקדם בבוקר) ואוכל נכון- את הדברים הנכונים (נכונים לו) ובכמות הקלורית המתאימה לו- יש מחקרים שמראים שארוחת בוקר תתרום לו מבחינה תזונתית?