אני כמעט בכיתי
בעונה ה6 מאוד התחברתי לפונדים והיה לי ממש חבל שהם עזבו
אני לא אחפור פה עכשיו ויחזור על דברים שכבר נאמרו, אך כן יציין דברים שלא נאמרו פה
1) רק לי חבל שאבא של רורי לא יראה אותם יותר, אחרי הפרק הקודים הבנו כמה הוא אוהב אותם ודואג להם וחבל לי שהוא נשאר לבד בימנו, זה כאילו הכותבים שכחו ממנו בכלל
2) זה ממש מצחיק שהשם האמצעי של רורי זה ארתור (האם הזכירו את זה כבר פעם?)
3) אהבתי שאיימי סוף סוף נהיתה ווילאם ולא נשארה פונד (על המצבה שלה)
4) הדבר שהכי מציק לי זה שהפרידות מהדמויות אולי מרגשות ועצובות אך הם גם מציקות, לא רק מהבחינה שנפרדים מהם אלא גם מהרעיון שלהם
אני מתכוונת שכל פרידה זה פרידה סופית ואין סיכוי לראות אותם שוב.
רוז תקוע בעולם מקביל, לדונה אסור להזכר בדוקטור אחרת היא תמות, הפונדים תקועים בזמן אחר ואי אפשר להחזירם, בעצם רק את מרתה יש סיכוי שנפגוש שוב כי היא פשוט חזרה הביתה.
אני ממש חשבתי שזה גם מה שיקרה עם הפונדים שהם פשוט יחליטו לנהל חיים ללא הדוקטור, זה בעצם מה שרמזו לנו כל העונה שהם מתגעגעים לחיים הנורמלים שלהם, ומה קרה בסוף הם תקועים בזמן אחר.
אני חושבת שאם מופאט היה פשוט מחליט להשאיר אותם בביתם ולנהל חיים רגילים זה היה מתקבל יותר יפה לפחות בעיני כי אז הם היו עוזבים והיה מקום להביא מלווה חדש וגם היה תקווה שנראה אותם וגם מבחינת תסריט כל מה שהם בנו במשך העונה היה מקבל תשובה ולא משאיר אותנו עם השאלה (מה הפונדים מעדיפים חיי דוקטור או חיי בית?)