פרק סיום העונה- No Reason

[Gooman]

היה צפוי קצת, לא?

איכשהו, אמרתי לעצמי באמצע הפרק: "אוף, אני שונא פרקים כאלה, שבסוף הדמות מתעוררת והכל היה הזיה" אבל - היה מעניין לראות את התת מודע של האוס. את מה שהוא חושב על עצמו, את הדברים שהוא התכחש אליהם, או כלל לא שם לב. שהוא הפשיט את קמרון בהזיה (שבתוך ההזיה) בעזרת הרובוט. שהוא הבין את מידת הערכתו לצ'ייס ונתן לו קרדיט על שהוא כן חכם וכן ראוי להערכה (נו, בערך). לצערי הפריעו לי באמצע אבל כולי תקווה לראות את הפרק מחר.. אבל עם זאת, הציפיה שלי לא גדולה כל כך. כן, זה היה פרק טוב. לא היה בו איזו מקרה רפואי כל כך מעניין (כלומר, כן, אבל זה היה הזיה) אבל היה מבט מעמיק יותר על הפנימיות המפתיעה-לא מפתיעה של האוס. כולנו ידענו שזה קיים בו, אבל אף אחד לא ידע בדיוק איך. היה מעניין, אני חייב לציין. אבל, היה ברור שמדובר בפרק שהוא פשוט הזיה אחת גדולה. אני לא אוהב פרקים כאלה. כי אין התקדמות ברצף העלילה וכל הפרק היינו בתוך המוח של אחת מהדמויות.זה מעניין, אבל כשמגלים בסוף שראינו פרק של 40 דק' שמספר מה קרה במשך 2 דק', זה מבאס, כי זה כאילו שלא ראינו כלום. ראינו המון, למדנו המון, התעניינו המון, אבל בסופו של דבר חוזרים לנקודת ההתחלה - כאילו שלא היה שומדבר. אני לא אוהב פרקים כאלה. מזל שהוא היה פרק טוב ונתן מבט מעמיק על האוס, בצורה עניינית, גאונית, ופשוט מעולה. האוס הוא אחת מהדמויות היותר טובות שאי פעם נתקלתי בהן. הקליפה מעצבנת ומעוררת בי גועל, אבל בפנים הוא מאוד אנושי.. (עד כמה שהאוס אנושי). וזהו, אין לי הרבה מה להגיד.. חוץ מזה שאני עכשיו אוהב את האוס. לפחות עד שהוא יחלים ואז הוא יחזור לסורו.

שבוע טוב...

 

[לינק]

אל תשכחו שבפרק האחרון ראינו

שהמצב עם הרגל של האוס החמיר, ושכואב לו יותר. זה עוד משהו שכנראה השפיע לו על ההחלטה. מה שלא מסתדר לי זאת ההזיה על אישתו של האיש עם הלשון הנפוחה. זה היה בעצם השלב הראשון שהאוס חשד שהוא הוזה, מה שהוביל אותו לתגלית שהוא הוזה את הכל. למה הוא דמיין אותה ככה מההתחלה? כלומר אישה שלא מתאימה כאישתו של איש הלשון כי היא יפה מידי, ואחרי זה הוא גם דמיין שאמרו לו שהאישה לא אמיתית, במקום שהמוח שלו ינסה לשמור את ההיגיון של ההזיה ויתמוך בקיומה. האם המוח של האוס רצה בעצם לגרום לו להבין שהוא הוזה?

 

[lovely max]

אני חושבת

שהכותבים כתבו את הפרק במחשבה שחלק מהדברים התרחשו במציאות, ורק בדיעבד החליטו שהכל הזיה. ולכן רוב הפרק מורכב מדברים שיש ביניהם הגיון פנימי, שכבר לא קיים כשיודעים שזו הזיה. מצטערת שאין לי תשובה יותר קונקרטית לשאלה שלך.

 

[Moreiro]

גם לי נראה

ועוד משהו - איך הוא יכול להזות סצינות שהוא בכלל לא מופיע בהן? [למשל, צ'ייס והאשך המתפוצץ]

 

[Koki Girl1]

../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif

היה פרק מעולה!!

 

[קרנשמש מאוחרת]

עוד פרשנות (קצת מוגזמת)

יכול להיות מאוד שהפרק הזה הכניס אותי למוד הזייתי קשה, אבל אני ראיתי בפרק הזה מעבר להצצה בתת המודע של האוס שבאה בתגובה ליריות. אלא כמעט הצצה לתת המודע של אמריקה בתגובה ל11/9. האוס שהגה המטוס המטאפורי בידיו נורה ע"י גבר בעל חזות מאוד מסויימת שגם מואשם בצחוק כאנטיסמנטי הנשמע כאנטישמי. היריות כמעט מנטרלות אתהאוס מטיפול בשרשרת פיצוצים מפתיעה שחווה המטופל שלו. היורה מעמת את האוס עם חוסר הרגישות שלו, הרדיפה שלו אחרי מספרים, הקור שלו, הדרך השתלטנית שבה הוא פולש עם האמת שלו לחיי החולים מוכיח את עליונותו וממשיך הלאה. חוסר התכלית במרדף שלו, והיעדר הנשמה. האוס מתגונן בטענה שהוא זה שמחייה חולים, שעליונותו הטכנולוגית מאפשרת את קיום היורה.שהאמת שלו היא אבסלוטית ומוכחת שוב ושוב,אבל מבין (לאט, יחסית לגאון אנליטי) שכשהוא בא-רואה -מנצח (תרבותית) הוא גם משאיר נפגעים .בחוץ ובתוכו. התקרית כולה גורמת להאוס לפקפק לראשונה בעליונות האינטלקטואלית שלו ומניעה חשבון נפש קולקטיבי.שמסתיים רק כשהטכנולוגיה התוחכמת בשיאה הורגת בדם קר את האדם. ראיתי את הפרק פעם אחת תוך כדי הנקת הקטנה שלי, אבל אני בטוחה שצפייה חוזרת תעלה עוד רמזים מלבד הירידה במדרגות חירום, ועוד כמה שאכתוב בהמשך, כי הקטנה קוראת לי. מזל שאי אפשר לשבור לי אצבע דרך המחשב לבדוק שאני לא הוזה מכאב.

 

[lovely max]

no reason

אחרי שראיתי את הפרק הייתי חייבת לכתוב רשמים ראשוניים כדי להצליח לישון. לא נגעתי בהם מאז, הם לא הכי מסודרים. קודם כל, אנחנו בתוך הראש של האוס, מקום חשוך קמעא. רואים שהוא שונא את עצמו, מרגיש אשמה (שזה חדש לי), ורואים שהוא לכוד וכבול בתוך הרוטינות האלה של בית החולים ומערכות היחסים הרגילות שיש לו. הוא עומד מול המראה שלו (הרוצח) ומתמודד עם הבעיות שהוא גורם לאנשים אחרים ולעצמו. זאת הזדמנות לראות מה הרגשות והמחשבות שלו על אנשים אחרים: צ'ייס – מוזר!! (ועכשיו אחרי שהיה לי זמן לחשוב על זה: מוזר!!!) קמרון – נמשך אליה, קלטנו, (אהבתי את המשחק של אליסון, שהחליטה שבתוך הראש של ד"ר האוס ההבעות שלה טיזריות יותר מהרגיל). אבל הוא גם סומך עליה שהיא תישאר לצידו יומיים בלי ללכת הביתה. (לעומת ווילסון וקאדי, עליהם הוא לא סומך, ומדמיין שהם פועלים מאחורי גבו כמו שסטייסי עשתה כשהיה חסר הכרה.) מצד שני, אפילו בפנטזיה שלו הוא לא מסוגל לחשוב על אינטימיות איתה: הוא נוגע בה רק באמצעות מכשיר, ונבהל כשהיא נוגעת בו. פורמן – אין אליו יחס מיוחד. קאדי – מצד אחד כעס עליה בגלל הקטאמין. מצד שני בסופו של הפרק הוא ביקש קטאמין, ובדמיון שלו (גם קודם) היא זו שנתנה לו, אז בראשו היא המושיעה שלו, בסופו של דבר, סמכות שיכולה לעזור לו. ויש סימבוליזם (שלא חסר בפרק הזה): היא כבלה אותו למיטה באזיקים = חוקים הכובלים את ידיו מלהגיע לפנקייקים שלו. הרוצח הוא האוס בעצמו, חלק מהמצפון שלו, השתקפות כלשהי של התת מודע המנתח שלו, אבל בצורה יותר אינטרוספקטיבית, פילוסופית, אובייקטיבית, בוגרת. אולי האוס מתבגר? הוא מדבר אל עצמו מבחוץ כי זאת הדרך שהוא יבין. הרוצח הוא האוס, כי האוס בוחן את האפשרות של רציחת העצמי הקודם שלו, עזיבת מה שהוא רגיל אליו, כי הוא מבין שהוא לא יכול להיות כך יותר. לגבי החולה עם הלשון, ולגבי אשתו הלא קיימת, אין לי מושג. בתוך כל האשליות מוחבאות פיסות אמת, ולא רק הדיבורים של הרוצח. אז שאלה מרכזית בפרק היא: מה אמיתי? קודם כל מבחינתנו הצופים, ומבחינתו של האוס, לאורך הפרק לא ברור מהן האשליות של האוס ומה קורה באמת, וזה משקף את השאלה היותר פילוסופית: מה בחיים שלו אמיתי ומה לא? הוא יודע שהוא צריך להתפכח, אבל הוא לא יודע מה אמיתי. (בפרק control היא שאלה אותו: "what do you want?" והוא ענה: "I want to know what's right.") המילה "real" בפרק יכולה להתפרש כאמת אובייקטיבית והגיונית, וכ"מציאותי". בעברית המילה מתפרשת רק במובן הראשון שלה ולכן כל פעם שאני אכתוב מציאותי אפשר להחליף באמיתי ולהיפך, ולהיפך ההפוך שלו אצטרה אצטרה. אז למה מציאותי חשוב לו יותר מכיף? כמו שקמרון תוהה, ("זאת פנטזיה כיפית, עזוב, תישאר בה") כי קמרון-של-התת-מודע היא הצד של האוס שמחפש את הריגושים הקטנים, את ההנאות של החיים, את הקלילות והנאיביות ופחות את כובד הראש ואת האחריות. הוא לוקח את המציאות בתור משהו עם משמעות, לא שמתי לב בעבר שהוא מחפש משמעות אבל זה מסתדר עם חיפוש האמת שלו. ובשביל להגיע לאמת, הוא מוכן ללכת רחוק. להרוג. (אמנם אנשים לא אמיתיים). אולי אפילו להשתנות? אולי הוא לא מוכן להשתנות בשביל מישהו (כמו סטייסי) אבל בשביל להיות נאמן לאמת? החלום הזה של האוס הוא בעצם סיוט. הדברים שהוא פוחד מהם. אז אפשר למצוא מהם הפחדים של האוס, ואיך הוא בוחר להתמודד איתם: 1) פחד לאבד את מה שהופך אותו למיוחד. במיוחד את השכל. (מזכיר את פטרה והילדים הגאונים). וגם את הנכות הפיזית (כך לפחות טוען ווילסון). 2) פחד לאבד את השליטה על המציאות. (חוויות עם סמים לימדו אותו משהו). הוא פותר את זה ע"י הליכה לצד הרחוק ביותר שהוא יכול לדמיין: רצח. 3) כלומר חוסר המוסריות שלו, איבוד האנושיות. מוריארטי אומר את זה במילים ואשתו המתה בזה שהיא מופיעה.הוא רוצה לפתור את זה באמצעות הקטאמין. שכל מול רגש. ווילסון אומר לו שהוא מתעלם מכל דבר פיזי, מכל דבר שלא קשור להגיון ולתבונה טהורה. ווילסון מתרץ את זה בגלל הפגיעה ברגל, אבל אנחנו יודעים יותר טוב. עד כמה רחוק האוס מוכן ללכת כדי להתעורר? האוס עצמו הופך להיות הרוצח (פעמיים: את עצמו במכונית, ואת (אולי עצמו בתור) האיש עם הלשון), כלומר הוא מוכן לפגוע באנשים אחרים. זה מעורר דאגה, או, תקווה? ידענו שהוא סומך על עצמו מספיק כדי לסכן חיים של בנאדם. כל הפרקים הראו את זה. אבל מסתבר שהוא סומך על השכל שלו מספיק בשביל להרוג אדם באופן אקטיבי. ובכ"ז, רגע לפני שהוא מגלה את הכדור שמוכיח לו שאכן צדק והכל היה הזיה, יש רגע של ספק עצמי, רגע שבו הוא עומד מול גופה מדממת ופשוט פוחד. בגלל שלא משנה אם זה אמיתי או לא אמיתי, הוא הבין שהוא היה מוכן לעשות את זה, לרצוח את הבחור בדרך מזעזעת, להתנהג בצורה לא אנושית. אחרי שהוא מוצא את הכדור – הוא כמעט מחייך. הכל היה אשליה. אפשר להתעורר. כולם בחלום הם לא רק השתקפויות של איך האוס רואה אותם באמת, אלא גם צדדים שונים של האוס. השלישיה היתה האוס – וכל המשחק של "אתם צריכים לסמוך עליי" הפך ל"אני צריך לסמוך עליכם". בסצינה הכמעט סופית הוא אמר את זה ברורות, ובכ"ז הוא עשה את מה שעשה ולא נתן להם לעצור אותו. שלוש סצינות מעוררות אימה: כשהאוס נורה הוא לא נראה נדהם או מבוהל או בכאבים. המבט שלו לא מאמין, ויש בו קצת....הקלה. תמיד ידעתי שלהאוס יש נטיות הרסניות. הסצינה במכונית בה הוא מתאבד עם אשתו של מוריארטי. הסצינה הכמעט סופית, בה הוא רוצה להמם את תת המודע שלו בחוסר ההגיון של המציאות כדי שיתעורר. כשהוא עשה את זה ידעתי שזה לא אמיתי, בפשטות כי אי אפשר היה לסלוח לו אחר כך, והם לא היו עושים את זה. לכן גם כשהוא משתהה וחושב לרגע שזה אמיתי, זה לא עבד עליי. אני כל כך חכמה. מצד שני זה אחד המעשים של האוס הכי פחות אהובים עליי בכל הזמנים, יחד עם להעיר את הילד הסובל מכוויות ולתחקר אותו. למרות שבשני המקרים זה לא אמיתי (במקרה הראשון, זה בראש של האוס, במקרה השני, הילד לא יזכור את זה אחר כך), אני לא חושבת שמישהו יכול לעשות את זה בלי שזה ישפיע עליו או יגיד משהו על הנפש שלו (הטלוויזיונית שלו.). האוס ראה את החלום שלו בדיוק כמונו: כמו סרט, עם מעברים חטופים בין הסצנות, שזה קול. שתי הפינאלות: "3 סיפורים" חקר את הבעיות הפיזיות של האוס, ו"בלי סיבה" חקר את הבעיות הפסיכולוגיות והפילוסופיות של האוס. למרות שזה לא התרחש במציאות, ולמרות שהיו צריכים לשכנע אותנו חלק מהזמן שזה כן מתרחש במציאות, היתה צריכה להיות התנהגות מסוימת של האוס ושל השאר שמצד אחד נאמין בה ומצד שני בצפיות נוספות זאת ההתנהגות שלהם בתוך הראש שלו. כשהוא יכול בעצם להתנהג איך שבא לו. הם הלכו על הקו הדק הזה בהצלחה. אגב תמיד שמתי לב שלצ'ייס יש הרעיונות הכי חכמים בסדרה. ומסתבר שגם האוס. כולם בראש של האוס לא שנאו אותו, כמו שאולי היינו מצפים ממנו לחשוב. הם ניסו לעזור לו, והיו יותר טובים ממה שהם במציאות: יותר חכמים, יותר מועילים, יותר סימפטיים אליו. אז מה הלאה? לאן כל זה הולך? האוס מתפתח סוף סוף. דוגמה אחת, אם לא שום דבר אחר, (נגיד, כל הפרק): הוא אומר סליחה. ההתפתחות שלו בתור דמות לא תתבטא בכך שהוא ישתנה (כך דיוויד שור חוזר ואומר). אלא בכך שהוא יפתח קשר יותר אישי עם המעגל הסובב אותו. יסמוך יותר על אנשים אחרים. יתחיל לפקפק מעט בעצמו במקום להיות בטוח שכל מה שהוא עושה נכון וצודק. והאוס הגיע למסקנה בסוף כל החירבוש התוך שכלי הזה: הוא מוכן לסכן את הגאונות שלו, ובתמורה להיות שוב שלם גופנית, ואיכשהו, רגשית.

 

[שיפ1]

הסיכום שלי.

איזה פרק מדהים. מבריק ועשוי מעולה. הפרק כולו הוא הזיה אחת גדולה, והעובדה שזה הפתיע אותי קשורה לכך שבמהלך כל הפרק האוס עצמו הפך להיות מד היגיון של הסיפור. כשזה לא הגיוני, הוא מכריז, אני מבין שזו הזהי. וכך אני הנחתי שבכל פעם שהוא יוצא מהמיטה הוא הוזה, וגם זה לקח לי זמן. ברגע האחרון בו הוא הורג את החולה שלו בכוונה, הנחתי שזו הזיה אבל גם חששתי. וכל הזמן הזה, עם שתי יריות באזורים קריטיים, עצם הרעיון שהוא יהיה מסוגל לדבקר אחרי יומיים הה מטורף פשוט. אבל הם הצליחו "להעביר" את זה, זה קטע "עובר" בעלילה. עד הסוף בו מגלים שפשוט לא. אז מה היה לנו כאן: בעיצומו של ליגלוג על חולה עם לשון נפוחה, שהאוס מודה שתחקר אותו רק כדי לשמוע אותו מדבר, (חטא) נכנס אדם למרפאה ושואל מי זה האוס. כשהוא מבין מי - הוא מוציא אקדח ויורה, פעמיים,(עונש) אני צריכה לראות שוב כדי להבין מה הוא אמר להאוס לפני הירייה, לא הרבה, זה ברור, כי מה שהוא אמר, ורק מה שהוא אמר, זה מה שהאוס יודע. לא שמדובר באישתו, לא שהיא התאבדה, לא שהאוס סיפר לה משהו על רומן היה לבעלה וסופר להאוס בסוד. כל אלה דברים שהאוס המציא בהזיה שלו, הניח מן הסתם, שאלה דברים שהגיוני שהוא יעשה. מרגע היייה הוא הוזה, שהוא מתעורר אחרי שינה של יומיים שמסתבר שבה הוכנס לתרדמת קטמין, טיפול חדשני שהוא מיחס בחלום להחלטה עצמאית של קאדי ווילסון, ושמעביר לו את הכאב ברגל. מרפא אותו בעצם. במהך ההזיה הוא הולך בקלות, עולה וקפוץ מדרגות ולא סובל. הוא מרגיש שזה מערער את מבנה האישיות שלו, שמבוססת לדעתו על כאב. האיש שירה בו נמצא מיטה לידו ומדבר אליו, משמש לו קול פנימי, קריקט הצרצר, המצפון, האוס מכה על חטא על צורת הפעולה שלו - שלא מתחשבת באנשים ורואה אותם כמקרים. הכאב נתן לזה לגיטימציה והאוס מרגיש שכאשר הכריחו אותו לוותר על הכאב עימתו אותו בעצם עם קול המצפון, לו הו היה חירש כל השנים. היורה, נותן שם ניתוח ממצה ומבריק של אופן הפעולה והמחשבה של האוס, שרק האוס יכול בעצם לתת. אנחנו רואים שהאוס הוא המבקר החריף ביותר של עצמו והמבין הגדול ביותר בעצמו, לרע ולטוב. הפרק מלא בפעולות מטורפות - האוס מכה את וילסון (ווילסון שבדימיונו צוחק עליו ואומר לו, "אפילו אגרוף אתה חייב לתרץ בצורה רציונלית") הוא משתמש ברובוט ממוחשב כדי לחתוך כפתורים בחולצה של קמרון, ואולי חושף בזה את הצורך שלו בשליטה על עצמו, "יש מקרים בהם המכונה הממוחשבת היא החבר הכי טוב שלך" הוא מסביר לחולה שלו. מדגים, על קמרון. האוס פוגש בדימיונו את האישה הדימיונית של היורה, הוא לא יודע מי היא וחושב שהיא אישתו של החולה עם הלשון, ואז "מגלה שהיא אישתו המתאבדת של היורה, דבר שגם הוא כמובן לא נכון. בכלל לא ברור מי היורה ולמה הוא יורה בו. במהלך הפרק האוס מרגיש שתרדמת הקטמין שריפאה אותו מהכאב החלישה את חדות המחשבה שלו. הוא מרגיש טיפש. ולכן תוקף את קאדי ואת ווילסון. הוא מרגיש שהוא כל הזמן טועה. אני לא אעבור על כל המשמעויות של הפרק זה פרק מדהים וראיתי אותו רק פעם אחת, אבל בסופו של התהליך, אחרי שהאוס המחפש משמעות חותך את ליבו של החולה שלו והורג אותו, אנחנו חוזרים לרגע היריה, והואס מבקש שיגידו לקאדי שהוא רוצה קטמין. איך הגיע למסקנה שהוא מוכן לוותר על הכאב, ולהפקיר את המוח שלו לתופעות הלוואי (רעיון שבוודאי לקח ממה שעבר על פורמן?) יכול להיות שאחרי חשבון הנפש הזה הוא מוכן לוותר על האישיות שלו ועל היכולות השכליות שלו? פרק מדהים. פשוט. וצריך לראות שוב ושוב כדי להבין עוד ועוד סמלים בסיור בתת המודע של האוס, שהוא מרתק ומפתיע כמו שאמור היה להיות. אדם כזה, תת המודע שלו הוא כמו לונה פארק ענק ומרתק. מדהים איך הצליחו התסריטאים לגרום לנו להסתובב שם בלי לדעת שאנחנו נמצאים בהזיה, כשהאוס וההיגיון שמופלא שלו מצליחים להרדים אותנו בשמירה. הערב אני הולכת לראות שוב את הפרק, כשאני יודעת את הסוף. בטוחה שזה יהיה אפילו יותר מרתק. מעולה. וזהו.

 

[Jasmin333]

אני יודעת שאני לא מהפורום אבל כנסו!

טוב אז ככה אני קוראת כאן דיי זמן אבל אף פעם לא באמת הגבתי .. אני מכורה !!!!!!!!!!!! להאוס מהעונה הראשונה ולא פספסתי שום פרק .. אני מאוהבת, אובססיבית, מעריצה כפיתית, מטורפת, משוגעת וחולה בשכל ! על האוס ! אי אפשר לתאר את כמו הערצה שלי אליו .. שזה כבר נעשה חולני ! (לדוגמא היום גרמתי למורה שלי לשבח את האוס היא חזרה ואמרה יו לורי השחקן המוכשר והחתיך" .. והיא כתבה על הלוח וכול הכיתה במחברות "שמומלץ לצפות בתוכנית הגאונית "האוס" שמשתתף בה יו לורי, השחקן המוכשר והחתיך" אתמול היה פרק פשוט גאונייייי !!! אני עד עכשיו בהיי ממנו ! כבר שבוע שתכננתי וחיכית לפרק .. והצפייה היתה שווה כול רגע ! אני יכולה להמשיך ולפאר את התוכנית הזאת ימים ולילות .. העלילה המדהימה, השחקנים הכול כך מוכשרים ! .. הכול פשוט מושלם ... אתמול ישבתי וראיתי את הפרק עם 3 מהחברים הכי טובים שלי שהם ממחנה "האנטומיה של גריי" אנחנו תמיד מתווכחים על התוכניות אני לצד האוס והם לצד האנטומיה של גרי .. וזה ויכוח שאף פעם לא נגמר אז אתמול הם ישבו והיו מרותקים להאוס .. שאפילו למצמצם הם לא מצימצו .. בקיצור ולעניין .. אחת התוכניות היותר מוצלחות שהפיקו .. מחכה כבר לעונה השלישית .. ובינתיים לפרק החוזר היום בערב .. יסמין

 

[Benjamin Turner]

האנטומיה של גריי? ויי זמיר

זו אחת הסדרות הכי משמימות שאי פעם ראיתי, וללא ספק סדרת בית החולים המשמימה ביותר. והחזקתי מעמד (בקושי) במשך שלושה פרקים, אז זה לא שנפלתי במקרה על פרק גרוע. אין בכלל מה להשוות בינה לבין האוס. אם כבר, אפשר להשוות אולי את האוס לסקראבס בימיה הטובים, אלא שההאוס של סקראבס (ד"ר קוקס) הוא א. דמות משנה, ב. לא מתקרב להיות האוס של ממש, כאילו מציץ, נפגע ומיד חוזר לבנאליות וג. כבול לבריחה תמידית באמצעות הומור (שהרי זה סיטקום). ולגבי יוּ לוֹרי, מה שמדהים בו זה שהוא יודע לעשות כל כך הרבה דברים... הוא שחקן דרמטי מהמעלה הראשונה (ובלי ללמוד משחק כלל!), קומיקאי בחסד, מוזיקאי מוכשר, זמר לעת מצוא, ספורטאי מצטיין, סופר נפלא, במאי לא רע, אפשר להמשיך לנצח. ועדיין לא הזכרתי את העיניים הכחולות והמהפנטות שלו, את המבטא הבריטי הסקסי, את הגובה המהמם, את הצניעות הכובשת... LOL, ואת חשבת שאת אובססיבית

 

[Moreiro]

סקראבס../images/Emo47.gif

סדרה גאונית. אבל היא והאוס מסתכלים על הכל מנקודת מבט שונה לגמרי, אז אני לא חשובת שבאמת אפשר להשוות כאן [למרות שד"ר קוקס, בהחלט. יאמ.]

 

[steelwater]

אני מסכימה - סקראבס../images/Emo47.gif

כן, סקראבס סדרה גאונית ובאמת הסדרות שונות אז אין מה להשוות. נכון שישי הרבה קומדיה בהאוס והרבה דרמה בסקראבס אבל עדיין סקראבס היא מאד קומדיה והאוס היא מאד דרמה. מה שכן דר' קוקס והאוס דומים אבל כן יש גם הרבה שוני. אני לא חושבת שהדמות של דר' קוקס פחות טובה אבל היא שונה מדר' האוס. אני חושבת שפרק של אחת הסדרות שבו ישתתפו גם דר' קוקס וגם האוס יכול להיות גאוני.

 

[סלוניק]

הוא גם פסנתרן בל נשכח

 

[Benjamin Turner]

הוא לא רק פסנתרן, אלא גם גיטריסט,

ולכן כתבתי "מוזיקאי מוכשר"

 

[דרוסילה1]

ליו יש מבטא בריטי?

בכל מקרה בסדרה לא שומעים את זה. הוא הצליח להפטר מהמבטא?

 

[ToryMaster]

יו בריטי

ועם קצת עזרה של קלינאי תקשורת טוב בהחלט אפשרי לאמץ מבטא שונה לגמרי.

 

[דרוסילה1]

חחח ראיתי אותו בתכנית

של אלן דג'נרס לפני כמה שעות איזה מצחיק זה יאווו כל כך לא מתאים לו מבטא בריטי כאילו, זה כזה לא האוסי!

 

[Benjamin Turner]

באופן מפתיע לאור העובדה שהוא נולד

באוקספורד, אנגליה, אכן יש לו מבטא בריטי. איך הוא הצליח? it's the single hardest thing of his day, כמו שהוא תמיד אומר. ממליצה לך בחום (בהנחה שאת מחובביו) לצפות בראיונות שלו. הוא תותח-על בהם, משעשע בטירוף (יש אוסף אדיר שלהם בwww.hughlaurie.net ובhughtube). אגב, הוא לא ממש נפטר מהמבטא אלא "רק" מדבר במבטא אמריקאי לאורך ימי הצילומים, כי הוא לא רוצה לגרום לילדים שלו לטראומה

, אבל מה זה משנה.

 

[דרוסילה1]

כן, ראיתי את מה שהוא אמר אצל אלן

שזה קשה לו לעשות מבטא אמריקאי בסדרה ולא ידעתי שהוא נולד באנגליה, כי אני לא כזאת פאנטית שלו. עדיין לא, בינתיים

רק אוהבת את הסדרה מאד. אבל כאילו, עכשיו אני כבר יודעת

 

[Benjamin Turner]

אוי ויי, הראיון אצל אלן נוראי ../images/Emo5.gif

אם פעם תשקלי לצפות פנאטית, צפי בראיונות אצל לנו או אצל פרגוסון או אצל פרקינסון. הם הרבה יותר מוצלחים