זוהי כבר צרות עין
לרוב אני נותן ביקורות מאוד מפורטות, וגם מנמק. הפעם לא הרגשתי צורך. אבל כמובן שלאף אחד לא אכפת מהדברים שאני כן כותב כי זה פשוט יותר מדי לקרוא, אבל שאני עף על להקות או סגנונות בצורה יותר בוטה, מתחילה החגיגה ולפתע אני ההוא שרק פוסל ושולל בלי סיבה. בכל מקרה, אהבתי את הראשון של קרימזון ואת המוקדמים של ג'טרו טול (למרות שהם לא ממש פרוג), וגם אפילו את thick as a brick הייתי שומע פעם הרבה, אבל מאז ההליכה בחצרו של מלך הארגמן הפרוג קיבל כיוון שלא כל כך התרציתי ממנו (בדיעבד...בזמן אמת פשוט לא הייתי קיים בעולם הזה עדיין), ומה שקיבלתי הוא גיבובי יומרה ופומפוזיות מיותרת מצד להקות נוראיות כמו קאמל,יס,ג'נטל ג'יינט,קינג קרימזון (שכל פעם הייתה פשוט להקה אחרת והביאה יותר ויותר תוצאות מביכות...יש לראות את red כיוצא מן הכלל),וכמובן, ג'נסיס. כל הלהקות האלה גם איכזבו את האוהדים שלהם, יס וג'נסיס התמסחרו כדי למכור יותר תקליטים, ולפתע אנחנו שומעים שירי אהבה פופים מתקתקים היישר מפרי עתו של מר פיל קולינס (פיטר גבריאל לא הרבה יותר טוב, עם הקליפים הביזארים שלו והשירים שמזכירים מסיבת קזינו בלאס וגאס). הכי נוראים לטעמי, מעל כל השאר היו ELP. גרג לייק כנראה חשב שאלבום אחד טוב בחייו זה כבר יותר מדי ולכן הקים את להקת העמלק הזאת שפשוט לא ממש היו סגורים על מה שהם רוצים מעצמם...ולכן ההיסטוריה הוכיחה ככה שמה שזוכרים מהם זה שיר שהם בכלל הקליטו בטעות-lucky man , וכל השאר זה פשוט תירוצים בשביל אנשים כמו ג'וני רמון ללכת ולהקים להקות שיהוו את האנטיתזה לכל הבלאגן שהתרחש שם ופשוט לרצוח את הפרוג, כמו שצריך להיות.