שירשור פאנפיקים על ט"ה

[kushkush1233]

חח תודה 3>

המשך בקרוב, אני צריכה רעיונות -_- חחח

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif המשך. עכשיו !!!

זה ממש יפה :]

 

[kushkush1233]

המשך פרק 3

ביל ליטף את שערה. הוא הרגיש את הנשימות שלה קרובות אליו כל כך. הגשם המשיך לרדת בשקט, והרחוב היה די ריק. הספסל שלהם היה מוסתר בקבוצת עצים. קתלין הרימה את ראשה מכתפו והסתכלה עליו, הוא קירב את פניו אליה ונישק אותה בעדינות. היו לה שפתיים רכות ומתוקות, הוא המשיך את הנשיקה הזאת עוד ועוד, הוא לא רצה שהיא תיגמר.. הוא נישק אותה על צווארה ועל עייניה וכל הפנים. היא רק חיבקה אותו יותר חזק. "ביל..." "מה?" "אני נוסעת היום אתה יודע.." "מה?!" "ביל תבין הייתי רוצה להישאר איתך לנצח, אבל אני חייבת לחזור..סבתא שלי נפטרה..אני צריכה להיות שם עם כולם" "אני מבין" נאנח ביל. הוא כל כך לא רצה שהיא תעזוב אותו, לא עד שסוף סוף הוא חשב שבאמת מצא אהבה, שחיפש כל כך הרבה זמן. "אבל אנחנו ניפגש שוב נכון? אנחנו חייבים ביל.." היא אמרה בשקט. "כן, אנחנו ניפגש שוב, בקרוב" אמר ביל, והוא המשיך לנשק אותה עוד ועוד.. הוא לא זכר בדיוק כמה זמן הם ישבו שם, הגשם כבר נגמר, ונהיה די קר. הם התחילו ללכת לכיוון המלון. כשחזרו קתלין עלתה לחדרה לארוז וביל חזר אל החדר שלו. הוא מצא את טום יושב על המיטה מהורהר. "היי לאן נעלמתם לנו מקודם?!" הוא צעק לעברו, אבל ביל לא ענה. הוא התיישב לצידו של טום על המיטה והניח את ראשה בין כפות ידיו. "מה יש?.." שאל טום "היא נוסעת היום קתלין, הביתה..ואני רק עכשיו פגשתי אותה, ואני חושב שאני באמת מטורף עליה טום, אתה לא תבין...אבל אני לא רוצה להפרד ממנה.." מלמל ביל. טום הניח את ידו על כתפו "אל תדאג, אתם תפגשו זאת לא תהיה בעיה תראה אותה שוב, אני בטוח ביל" ביל קם לפתע, ומיהר אל הדלת "אני כבר חוזר" הוא אמר ויצא מהחדר. הוא ירד שתי קומות מצא את החדר הנכון ודפק על הדלת. קתלין פתחה לו והוא ישר חיבק אותה "קתלין אני חשבתי על זה, ואני הולך להתגעגע אליך, הרבה, באמת..איך שאני יחזור מפה אני יתקשר אליך, אנחנו חייבים להפגש.." הוא מלמל לתוך אוזנה. "ביל אני אוהבת אותך". המטוס המריא. הטיסה לא הייתה אמורה להיות ארוכה מידי, קתלין פחדה לחזור הביתה ולגלות שם את כולם עצובים. אלין, כריס וג'וי נשארו במלון. קתלין לא רצתה להרוס להן את החופשה, לכן לא הסכימה שיחזרו איתה הביתה למרות שהן היו נחמדות והציעו לחזור איתה. פתאום היא נזכרה שוב בביל, כמה שהוא היה יפה ומיוחד ונחמד, אבל היא לא באמת האמינה שתראה אותו שוב, היא לא האמינה שהוא ייתקשר, בכל זאת יש לו הופעות ולוח זמנים עמוס, ומליוני מעריצות שיהיו מוכנות להיות שם בשבילו בכל דקה ולא יברחו ככה פתאום כמוה. אחרי שעתיים היא כבר הגיעה הביתה. כמובן שבבית הכל היה די נורא, כולם עצובים, כועסים, עצבניים. קתלין העדיפה להסתגר בחדר שלה, אבל במהרה גילתה שזה בלתי ניסבל, כי המחשבות על ביל לא הניחו לה. עברו ארבע ימים. קתלין התעוררה בוקר אחד, וירדה אל המטבח. ההורים שלה ישבו שם ודיברו. "או הינה את!" אמרה אמא שלה "רצינו בדיוק להודיע לך אנחנו נוסעים מחר לשלושה ימים לסבא לארח לו חברה" סבא שלי גר בכפר, שלוש שעות נסיעה מהבית שלנו. "אני לא חושבת שאני יבוא אמא, אין לי ממש מצב רוח" מלמלתי.. "איך שאת רוצה" היא אמרה. למחרת הם נסעו, ועוד באותו היום התקשרה אלי אלין לשאול לשלומי, והצעתי לה לבוא. היא סיפרה שהמשך החופשה היה רגיל, היא דיברה עם טום הרבה ואפילו היה ביניהם משהו. "את ביל ראיתי רק כמה פעמים, והוא נראה די עצוב" היא אמרה. שמחתי בתוכי, קיוויתי שהיה עצוב מרוב געגועים אלי. ואז צלצל הטלפון, מספר לא מוכר הופיע על הצג "הלו" עניתי "קתלין?" שמעתי את קולו של ביל מהצד השני של הקו ואושר מילא אותי "ביל! אתה לא יודע כמה התגעגעתי!" "גם אני קתלין, אני חייב לראות אותך, אפשר לבוא אליך עכשיו?" הוא התחנן היא נתנה לו את הכתובת, וחיכתה בקוצר רוח. אחרי חצי שעה נשמע צלצול בדלת. אלין נשארה בחדר וקתלין רצה לפתוח לו. הוא עמד שם יפה כמו תמיד, קתלין התנפלה עליו ונישקה אותו. הם עמדו שם דקות ספורות והוא רק נישק אותה שוב ושוב. _______________________________________________ ~המשך יבוא מחר~

 

[raisingirl]

פאק. רק המחשבה על ביל עם מישהי מכאיבה

 

[kushkush1233]

כן נכון T_T

אבל בכללי כל הפאנפיקים הם על ביל\טום עם בנות

 

[LiHiLuSh]

יא רק ביגלל שעכשיו ראיתי שרשמת את זה

אני לא הולכת ליקרוא פה כולם בישבי לא לאכול את הלב חחחח

 

[SpongBobit]

../images/Emo45.gifXDD

 

[LiHiLuSh]

חח נחמד שמסכימים איתי עכשיו אני באמת לא יקרא

חחח

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif יפייפה ../images/Emo99.gif

 

[keren eckshtein]

אמפג זה כ"כ יפה ~נמסה~ מחכה להמשך ../images/Emo99.gif

 

[Rukia nik]

המשך!המשך!

וואה אני מחכה למחר! פאנפיק מצויין!

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif ניקול י'קקה

רק את שלי את לא קוראת P: סתם את לא צריכה XD נעלמת :O איפה את? את לא מתחברת למסן! או שכן והמסן שלי דפוק?

 

[Rukia nik]

שנייה שנייה העיניים שלי צריכות לנוח!

וגם המוח, הוא לא קולט הרבה! וכנראה שהמסן שלך קקה, כי את לא מחוברת אצלי ואני כל הזמן מחוברת! :-\ ועכשיו אם תסלחי לי, אני רצה לקרוא את הפאנפיק שלך!

 

[kushkush1233]

המשךךךךךך!!!! פרק 4

"כמה שהתגעגעתי אליך.." מלמל ביל "אפילו ביטלתי ראיון כדי להגיע לפה.." "גם אני התגעגעתי אליך, כל השבוע חשבתי אליך ועל כמה שהיה לי טוב איתך" אמרה קתלין. לפתע אלין ירדה במדרגות "היי" אמר לה ביל. היא הסתכלה מאחוריו "טום לא פה.." הוא אמר כאילו קרא את מחשבותיה. "אני לא חיפשתי את טום" אמרה אלין בקרירות "גם לא ציפיתי שהוא יהיה פה. אני יזוז קתלין, אני לא רוצה להפריע לכם" "לא זה בסדר! הישארי!" אמרה קתלין, מצב רוחה עלה בפתאומיות, היא כל כך שמחה שביל שוב פה. אבל אלין הלכה בכל זאת. קתלין וביל עלו לחדר, והתיישבו על המיטה. ביל חיבק אותה בחיבוק המדהים שלו שכל כך אהבה, "אני יכתוב עליך מתישהו שיר קתלין" אמר ביל היא צחקה "מה כבר תכתוב עלי?" "על הכל, איך שאני אוהב אותך, וכל מה שאני מרגיש". פתאום צילצל הטלפון. קתלין קמה באי רצון ויצאה אל המסדרון, היא הרימה את השפופרת לאוזנה "הלו" "קתלין, סוף סוך אני משיג אותך, כבר שבועיים שאמא שלך אמרה לי שאת לא בבית, אנחנו חייבים לדבר! את לא הבנת נכון את מה שקרה שם! אני לא רוצה שזה יגמר ככה קתלין אני אוהב אותך". כמה שהיא נגעלה לשמוע את קולו של פראנק, איך הוא מעיז להתקשר אליה אחרי כל זה. היא אמרה לאמא שלה שכל פעם שהוא יתקשר תגיד לו שהיא לא נמצאת, היא לא רצתה לשמוע ממנו בחיים, אם כי היא ידעה שבמוקם או במאוחר יצא להם לדבר. היא נזכרה שאי רצון בשניה שכריס רצה אליה בבית הספר לפני שבועיים, ביום האחרון ללימודים, ולחשה לה "אני מצטערת קתלין, זאת באמת לא אשמתך זה הוא פשוט מניאק, אבל תפסתי הרגע את פראנק וקארן מתנשקים". וכל זה היה בזמן שהיא ופראנק היו ביחד, היא זכרה טוב מאוד את העצב והבושה שתקפו אותה באותו רגע, במקום ללכת ולצעוק עליו, או ללכת ולהרביץ לקארן, היא ברחה הביתה והסתגרה בחדר. אבל אחרי שעתיים היא התחילה לכעוס יותר ויותר, בסוף היא התקשרה אליו וצעקה עליו על כמה שהיא שונאת אותו. ואז החברות שלה הוציאו אותו לחופשה הזאת כדי להשכיח ממנה את פראנק, וזה באמת עבד, היא הרגישה מאושרת עם ביל ברגעים האלה, והוא מתקשר אליה עכשיו והורס הכל. "אין לנו שום דבר לדבר אליו" היא אמרה לו בשקט. "יש לנו ועוד איך קתלין! את בכלל לא חקרת איך כל זה קרא, זה לא הייתי אני זאת הייתה היא!" הוא אמר חסר אונים. אבל קתלין פשוט ניתקה את הטלפון. "קרה משהו?" שאל ביל כשהיא חזרה לחדר "לא, הכל מעולה". קתלין נשכבה על ידו, הוא חיבק אותה. העייפות מהלילות חסרי השינה התחילה להראות סימנים, קתלין נרדמה, וקצת אחריה גם ביל. הם התעוררו לקול דפיקות הדלת. "חכה פה, אני ירד לראות מי זה" אמרה קתלין וירדה במדרגות. היא פתחה את הדלת והופתעה לראות את פראנק עומד שם. "תסתלק מפה, אמרתי לך אין לנו על מה לדבר" היא אמרה לו בשקט והתחילה להרגיש את הדמעות ממלאות את עינייה. "קתלין, בבקשה תקשיבי לי, אני לא יכול שכל זה ייגמר ככה, את צריכה לפחות לשמוע אותי. קארן תפסה אותי בהפסקה והתחילה לספר לי כמה שהיא מאוהבת בי והכל, ואני אמרתי לה נשבע לך שאמרתי לה שיש לי אותך, אבל היא לא הקשיבה! היא חיבקה אותי והתחילה לבכות ולהגיד לי כמה שהיא צריכה אותי, וכמה שיהיה לי טוב איתה. ואמרתי לה שתעזוב אותי כי אני לא יכול, ואז היא נישקה אותי. בהתחלה ניסיתי להעיף אותה ממני, אבל אחר כך אני מודה שריחמתי עליה, ואמרתי לעצמי, אני יתן לנשיקה הזאת להגמר ואחר כך אני יסביר לה שאני לא מעוניין בה, ובדיוק ברגע הלא מתאים הזה, כריס ראתה אותנו. ואני נשבע לך קתלין כמה שזה לא היה צריך להיות ככה!" קתלין בכתה בשקט, היא ריחמה עליו, היא חשבה אפילו לסלוח לו, אבל הוא בגד בה, ואין מה לעשות אם זה, ועכשיו יש לה גם את ביל, שאוהב אותה הרבה יותר מפראנק. "פראנק תלך, אני לא יכולה לסלוח לך, אני פשוט לא יכולה..תבין זה.." אבל היא לא סיימה את המשפט הוא חיבק אותה ונישק אותה. חשב לעצמו ביל והתחיל לרדת במדרגות.'כמה זמן לוקח לה..' לפתע הוא ראה אותה עומדת בפתח הדלת ושפתיה צמודות לשפתיו של נער שהוא לא הכיר. ביל הרגיש שהעולם מתהפך, הוא ניסה למצוא סיבה אבל שוב סיבה הגיונית לא עלתה בדעתו. הוא נידחף בין שניהם ויצא בסערה מדלת הכניסה. "לא! ביל חכה! זה לא מה שאתה חושב!" צעקה אחריו קתלין והמשפט הזה נישמע לה כל כך מזוייף. אבל ביל כבר ירד במדרגות הבניין והיא שמעה את הדלת הראשית נתרקעת מאחוריו. היא נפלה על הרצפה והתחילה לבכות. "אז הוא הסיבה שאת לא יכולה לסלוח לי?! ההומו הזה?! מאיפה הבאת אותו בכלל?!" צעק פראנק "תעוף מפה! אתה הרסת לי הכל פראנק! ותישאר לבד כי מגיע לך להישאר לבד לנצח! או בעצם עדיף שתלך לקארן שלך! אני בטוחה שהיא עוד מחכה לך!" צרחה קתלין "את יודעת מה את צודקת! קארן עדיפה עליך בהרבה! למה התחלת לשקר לי ולהמציא תירוצים?! היית יכולה להגיד פשוט שאת מעדיפה את ההומו שלך על פני והייתי עוזב אותך בשניה" פראנק המשיך לצעוק. קתלין סתמה את אוזנייה וסגרה את עייניה, היא שנאה אותו כל כך, שילך כבר... הדלת נתרקה. היא המשיכה לשבת ככה עוד דקות ארוכות. היא לא רצתה לפתוח את עייניה למציאות שנהרסה לה בין רגע בין הידיים. ~המשך יבוא..מחר ~ יו אנשים יש לכםם תתמונה של הקעקוע החדש של בילל??

 

[Rukia nik]

../images/Emo99.gifמהמם!

 

[dirty look]

עכשיו אני דורשת המשך!!!!!!!!11

 

[ElinorLahav]

מה עם ההההההמשך שהבטחת את לא יכולה להשאיר

אותנו ככה במתחחחחחחחח !

 

[kushkush1233]

ההמשך בשלבי כתיבה!!!!

בקרוב...

 

[kushkush1233]

והרי ההמשך-פרק 5 ואחרון!!!

תוך כדי סעודת החג חחחח XD --------- קתלין גררה את עצמה לאמבטיה, והכניסה את ראשה מתחת לזרם המים הקרים. היא כל כך רצתה שביל יגע פתאום בכתפה והיא תסתובב ותראה אותו עומד מאחוריה. והוא יגיד לה שהוא מבין וסולח לה, ושהוא אוהב אותה כמו תמיד. אבל מלבד קתלין חדר האמבטיה היה ריק. וביל לא עמד שם מאחוריה. התחיל להיות לה קר, אז היא סגרה את המים ונעמדה שעונה על הכיור, המים משיערה טיפטפו על בגדיה והרטיבו אותה. היא הסתכלה על המראה, עינייה היו אדומות מבכי. היא לא טרחה להתייבש. רק עלתה לחדרה ונפלה על המיטה. ביל הלך במהירות לאורך הרחוב. המחשבות רצו בראשו בלי הפסקה. מי זה היה? למה קתלין התנשקה איתו? ואז פתאום כל זה לא עניין אותו הוא רק ידע כמה שהוא אוהב אותה. אבל שום דבר לא גרם לו לחזור על עקבותיו. פתאום הוא קלט שהוא הולך ברחוב, הוא-ביל קאוליץ, ובכל רגע חבורת מעריצות יכולה לקפוץ עליו. המחשבה על כך עיצבנה אותו עוד יותר, והוא לקח מונית. הוא הגיע אל אולפן ההקלטות, שם הוא היה צריך להיות ב-2, כי הם היו צריכים להמשיך להקליט את הדיסק החדש. עכשיו השעה היתה רק 1:15. והוא לא ציפה למצוא שם אף אחד. אבל למרבה הפתעתו הוא מצא את טום יושב עם הגיטרה שלו. "היי מה אתה עושה כאן כל כך מוקדם? חשבתי שתישן עד שתיים" שאל ביל "התעוררתי מוקדם. השתעממתי בבית אז באתי לפה חשבתי שתהיה פה. איפה בכלל היית?" שאל טום "אצל קתלין.." מלמל ביל "ולמה אתה נראה כאילו עברה עליך משאית?" "כי עברה עלי משאית..בערך.." טום צחק, אבל כשראה שביל אפילו לא מחייך השתתק מיד. ביל התיישב על ידו ובלי לשים לב פשוט התחיל לבכות. "היי! מה קרה?!?!" נבהל טום "קתלין בגדה בי.." מלמל ביל מתוך הדמעות "מה זאת אומרת בגדה בך?" "הייתי אצלה ומישהו צלצל בדלת, אז היא הלכה לפתוח, ואז היא לא חזרה כמה זמן אז ירדתי לראות מה איתה, ופתאום אני רואה אותה עומדת ומתנשקת עם איזה בחור אחד! אז רצתי החוצה והיא עוד צעקה לי שזה לא מה שאני חושב או משהו כזה. אני לא מבין למה היא עשתה לי את זה טום.." אמר ביל ונאנח. "אני לא יודע ביל.." הרהר טום "לא נראה לא שקתלין הייתה רוצה לבגוד בך אחרי שזה היה נראה שהיא מטורפת עליך, וגם..חשבת על זה שאם כבר לבגוד בך, למה שהיא לעזעזל תעשה את זה כשאתה נמצא אצלך בבית?!?" "כן..לא חשבתי על זה" הודה ביל. "נו אז תדבר איתה, אתה חייב לברר לפני שאתה בורח ככה" אמר טום "לא עזוב טום אין סיכוי, אני לא מוצא לזה שום סיבה, אז עזוב באמת, זה נגמר כנראה וזהו.." וביל קם ויצא מהחדר. בשתיים הגיעו גם גיאורג וגוסטב והמפיק שלהם, והם ניסו להקליט כמה שירים, אבל ביל היה על הפנים ולא הצליח לשיר, אז בסוף הם וויתרו וחזרו הביתה מצוברחים. ביל ישר עלה לישון, וטום לקח את הפלאפון של ביל והתחיל לחפש את המספר של קתלין. "הלו" ענתה קתלין, היא באמת נשמעה נורא. "היי קתלין זה טום!" טום ניסה להישמע נחמד "טום? מה קרה?" היא שאלה מופתעת "אני רציתי לדבר איתך, את יודעת על מה שקרה עם ביל.." "הוא לגמרי לא הבין טום!" היא נשמעה שוב על סף בכי "אז מה בעצם קרה שם?" "זה ארוך מידי לטלפון, אולי אתה יכול לקפוץ אלי?" טום היה עייף ומותש, אבל הוא חשב על כמה שביל הרוס ברגעים אלה והחליט לבוא לקתלין ולשמוע מה יש לה להגיד. אחרי חצי שעה הוא היה אצלה. היא פתחה לו את הדלת, וראו עליה שבכתה. "היי.. בוא כנס" היא מילמלה הוא נכנס והלך אחריה למטבח. היא הכינה להם קפה והם התיישבו על יד השולחן. קתלין לא נגעה בקפה שלה היא רק הסתכלה על טום בשקט בזמן שהוא שתה. "טוב, שמע טום...אני בטוחה שאתה כועס והכל כי שמעת את הסיפור מנקודת המבט של ביל, אבל ביל לא הבין כלום, בעצם גם לא היה לא זמן להבין, הוא פשוט ברח באותה השניה" אמרה קתלין. "נו אז מה בעצם קרה שם?" שאל טום. "אז הבחור הזה, הוא האקס שלי, ואני נפרדתי ממנו לפני שבועיים אחרי שהוא בגד בי עם מישהי. ומאז לא עניתי לו לטלפונים ולא רציתי שום קשר איתו, אבל הוא כל הזמן טען שיש לו מה לומר ויש לו הסברים. אז כשביל היה אצלי הוא בא אלי. ירדתי לפתוח את הדלת וזה היה הוא, אז צעקתי עליו שילך ושאין לי כח להסברים שלו, והוא התחנן ואמר שזה לא נכון, ושהוא אוהב אותי ושטויות כאלה, ואני כל הזמן חשבתי כמה שאני אוהבת את ביל, וכמה שטוב לי איתו ושאני לא צריכה את פראנק הזה. אל הוא חוצפן, הוא החליט לפעול לפי מה שהוא רוצה והוא פשוט תפס אותי ונישק אותי, וכנראה חשב שזה מה שיגרום לי להתרכך. ובאותו הרגע הלא מתאים הזה, ביל ראה אותנו וברח ישר! ואחרי זה צרחתי על פראנק והוא הלך" סיימה קתלין. טום ישב בשקט וחשב, זה נשמע לו הגיוני, וקתלין נראתה כל כך מסכנה. "אני ילך לדבר על זה עם ביל, הוא יבין אני בטוח" חייך אליה טום. "תודה טום" היא חיבקה אותו וליוותה אותו לדלת. טום חזר הביתה ועלה לחדרו של ביל. "קום! זה דחוף!" צעק טום "מה יש?" ביל התעורר "הייתי אצל קתלין! כל מה שקרה זה לא מה שאתה חושב ביל היא לא בוגדת בך" וטום סיפור לו על כל הסיפור עם פראנק. ביל חייך לאט, אז קתלין עוד שלו, היא אוהבת אותו. הוא הרגיש קליל ומאושר. "אני חייב ללכת אליה, אני צריך לראות אותו!" אמרה ביל בחיוך רחב. הוא קם, התלבש ומיהר אל הדלת. הוא הגיע לביתה של קתלין ודפק הדלת, היא פתחה אותה מיד כאילו עמדה שם ורק חיכתה שיבוא. "ביל!" היא צרחה מאושר "אני אוהב אותך קתלין" הוא חיבק אותה "טום דיבר לך? הוא הסביר לך הכל?" "כן, סליחה שהתנהגתי כמו אידיוט" הוא נישק אותה על שפתיה הרכות והרגיש כל כך מאושר. ~הסוף~ אם בא לכם תמשיכו חג שמיחחחחחחחחחחחחחחחחחחD:

 

[ElinorLahav]

~ התמככככככככרתי ! ~