שירשור פאנפיקים על ט"ה

[dirty look]

קראתי את של כולן אבל אין לי כוח להגיב לכל אחת

אז שתדעו שיצא מדהיםXD

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif ***עוד פיק שלי :] ***

כתבתי הרגע P: שם: לפני ואחרי הסערה. שיפ: ביל\טום. דירוג: PG-13 (על רמיזות לנשיקות וסקס.) הערות: אין בטא\ית, כרגיל. הפיק מוקדש לקאארן שהצחיקה אותי, לחאאיינה שאני מקפיצה אותה בכל פעם מחדש ולסאאפיר שלא יכולה לאכול במבה XD ******************* פותח את החלון, שוב יורד גשם. כל כך הרבה גשם יורד בזמן האחרון, זה דווקא כיף, אפשר לשבת בחוץ על הספסל הרטוב ולבכות, ואף אחד לא שואל בנאיביות מה קרה, וזה גם חוסך לי את העלבון של אלה שלא שואלים בכלל. אז כמובן שיצאתי החוצה וישבתי על הספסל הישן, המון דברים היו חרוטים שם(מין מחשבה מוטעת של אנשים שבאמת חושבים שאכפת לאחרים שהם היו כאן). איפה הדמעות? עוד דקה עוברת, שתיים... חמש... הנה, דמעה, ועוד אחת, ועוד שתיים ולבסוף בכי גדול וחסר טעם. לעזאזל העיפרון השחור נמרח, שוב. כבר לא אכפת לי, או לאחרים. "אוי לא! לא שוב." הקפיץ אותי קול מאחורה, פאק זה שוב הוא. "מה הפעם?" שאל. למה הוא תמיד חייב להציק? הוא לא מבין שאני לא רוצה חברה? הוא לא יבין אותי לעולם. זה מדהים עד כמה שאנחנו שונים. "דיי, עזוב." עניתי בקרירות. שילך! שילך שילך שילך! "אולי תעבור את זה כבר? אתה תקוע על האידיוט הזה כבר חודשיים! תסתכל כמה דמעות! בסוף המאגר יגמר." ניסה לעודד אותי ודפק על ראשי בטמטום. "הוא לא אידיוט, זה היה משהו אמיתי." בכיתי. הקיטשיות חוגגת אצלי בחודשיים האחרונים. "תקשיב רגע, אתה לא צריך אף אחד כדי לדעת כמה שאתה... אתה לא צריך אף אידיוט עם פן כדי להבין כמה .... בקיצור! אתה בסדר, אתה לא צריך אותו." ניסה לעודד שוב, הוא אף פעם לא מצליח להגיד מילים טובות עליי, זבל. "תודה רבה, טיפש." עניתי, בקרירות שוב. הייתה שתיקה של כמה דקות. טום הרהר בייאוש-הפרצוף המטומטם שלו כשהוא חושב זה משהו- ואני המשכתי לבכות ולמרוח את העיפרון השחור. "ביל קאוליץ, אתה תקום עכשיו מהספסל, תלך לחדרך, תנגב את העיפרון השחור שנמרח לך על כל הפנים ותתחיל להתנהג כמו בן אדם, פאק." דיבר טום כמו אמא. "טום קאוליץ, אתה תפסיק לדבר כמו אמא, תלך לחדר, תנגב את השפיך שנמרח לך על כל הפנים ותפסיק לקלל את גיאורג, דאמ." השבתי באותו טון. "יש משהו שאני יכולה לעשות כדי שתתעודד?" שאל טום בייאוש. "תביא לכאן את גיאורג." רטנתי. "אתה יודע שהוא נסע, מה שהיה בינכם נגמר, תעבור את זה." הפסיק טום לעודד והתחיל להיות נוקשה. "אבל למה זה נגמר?" בכיתי שוב. "למה? כי אתה לא יכול להיות עם גיאורג ואז להתנשק איתי." ענה טום בטון של 'דה!' "אה, נכון. שכחתי לגמרי מהנשיקה הזאת." אמרתי בטמטום. "אה-הא." "זאת הייתה נשיקה קצרה-" "של שתי דקות." "בלי שום רגש-" "רק כמה דברי אהבה סוטים שיצאו לך מהפה." "ובלי שום כוונה." "או חולצה." עקץ טום בלי הפסקה. "אה זה... כן." לפעמים אני יכול להיות ממש אידיוט. "יאללה בוא." אמר טום ואני נגררתי אחריו כמו חמור. (בעצם קיפוד בלי קוצים, בגלל הגשם.) *~* "בוקר, פותח את החלון, הגשם הפסיק. מזל, הגשם הזכיר לי כל הזמן את גיאורג, אבל השקט הזה... השקט שאחרי הסערה, בעצם אחרי לילה סוער למדי", חייכתי לרגע והבטתי באחי התאום שישן כמו תינוק."יוצא לעבר הספסל הרטוב מאתמול, ומחייך שוב. אף 'אידיוט עם פן' יהרוס לי את המצב הזה, בעצם אולי אידיוט עם מקלות תופים וכובע. עזבו אני באמת צריך לחזור לישון.

 

[love to hate you]

יאו ../images/Emo12.gif ,את גאונה פשוט ,זה מדהים .

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif יאיי ../images/Emo9.gif תודה רבה !

 

[keren eckshtein]

דאמ זה פשוט אדיר DDD: ../images/Emo66.gif

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif תודה :] 333>

 

[keren eckshtein]

דאמ זה פשוט אדיר DDD: ../images/Emo66.gif

 

[keren eckshtein]

תפוזונה ../images/Emo66.gif ../images/Emo46.gif

 

[Rukia nik]

גאוני, תמר!../images/Emo99.gif

אין, אין את מוכשרת! הפאנפיקים שלך הם הכי מקוריים שיש!

 

[love to hate you]

שלי P:

אני כותבת הרבה פיקים יש לי בסביבות ה-10 במחשב . כולם רק בהתחלה שלהם אז הנה אחד שהתחלתי על מממ..טוב קראו ... אין לי כוח לכתוב דירוג והכול כי זו רק ההתחלה ,תהנו : ישבתי במכונית של אמא ,לחוצה כל כך ,מפוחדת כל כך . היום הראשון בבית ספר החדש ,אני הולכת למות . אז אני לילי ג'והנסון ,בת 17 ,גרה אי שם בגרמניה . שיער שחור חלק כאילו אני עושה לו החלקה כל יום בבוקר ,עיניים אפורות וחסרות חיים . "הגענו חמודה ,בהצלחה" אימי אמרה לי . "תודה" חייכתי חיוך קטן ויצאתי מהמכונית . הסתכלתי על המקום ,בוחנת אותו . גדול ,מפואר משהו ,נראה כזה של טחונים משהו ,שאני לא שייכת לפה . טוב איך שנראתי באמת לא הייתי שייכת ,אימואית טיפוסית ונענת לכל דרישות האימו סטייל ,וומפאייר ,פוני וחגורת ניטים . פסעתי קדימה ,כולם הסתכלו עלי ,מביטים בי כאילו באתי משום מקום . המשכתי ללכת ,לאט ובפחד . לחשושים החלו להתחיל סביבי . הלכתי יותר מהר ,ועוד יותר ,כמעט רצתי . נכנסתי פנימה ישר אל חדר המנהל . במזכירות ישבו שני בנים ,אחד שנראה טיפוס של היפ הופ משהו ,בגדים רחבים וראסטות. השני רוקר בנשמה ,איפור ,שיער עם החלקה וסידור מיוחד ,יפה . "את בטח לילי ג'והנסון" אישה זקנה קראה לי . "אה..כן.." אמרתי בעודי מסתכלת עליה במבט מחריד כאילו מאיפה-באת-לעזאזל? . "בואי" היא משכה אותי . שמעתי משהו נופל על הרצפה ,הסתובבתי והאייפוד שלי מרוסק על רצפת המקום . "שיט" סיננתי והתכופפתי כדי להרים אותו . הרגשתי שמישהו לידי ,הרמתי את מבטי והרוקר מן היה לידי ,עוזר לי . העיניים שלו ,חומות ויפות ,הפנטו אותי . "תודה.." מלמלתי והלכתי מהמקום . לאחר מספר דקות כבר יצאתי מהמקום ,הזקנה מקודם לידי ,מובילה אותי לכיתתי . "הגענו" היא הודיעה לי . נכנסנו לכיתה ,המורה עמדה וברבר דברים על השנה החדשה . "את בטח לילי ג'והנסון" המורה קראה ומשכה אותי אליה ,חנפנית כזאת . "תכירו כיתה ,זאת לילי ג'והנסון ,היא עבר לפה מברלין.." המורה אמרה . "נכון? מברלין?" היא שאלה אותי כדי להיות בטוחה . "כן" אמרתי בשקט . המורה דיברה עוד ,אני לא הקשבתי . בחנתי את הכיתה . כמה חנונים ,חבורת מקובלים פרחות שנדבקו למראה שלהן וקצת פריקים . "שבי שם מאחורי ביל ,זה עם השיער השחור והבלונד" היא הראתה לי לשבת מאחורי אותו אחד שעזר לי במזכירות . הלכתי לכוון ,הסתכלתי עליו ,הוא חייך אלי חיוך כזה מרוח ,חמוד אבל . השיעור עבר מהר כי ברוב הזמן ציירתי וכתבתי דברים כי שיעמם מאוד . יצאתי אחרונה מהכיתה ,ביל והשני עמדו ליד המורה ודיברו איתה . "לילי! חכי ,אני רוצה לדבר איתך" אמרה לי המורה וחיכיתי לידה . "אני ממש מצפה משניכם השנה להרבה ,במיוחד ממך טום" המורה הטיחה בטום ,זה עם הראסטות . "טוב" הוא רטן . הם יצאו לחברים שלהם ואני נשארתי בכיתה . "כן?" שאלתי את המורה . "אני רוצה לדעת ,אמרו לי שאת באת ממשפחה קצת הרוסה ,תרצי לפרט לי קצת?" המורה התעניינה . "אין מה לספר ,אבא שלי מת ,אחותי התאבדה וזהו" אמרתי . "אני מבינה ,המשך יום טוב ,בי" היא אמרה ויצאתי לכוון המזנון כדי לאכול משהו . מקם מחולק לקליקות שונות ,מחנונים לפריקים לפרחות ועד למקובלים שבניהם ביל וטום . הלכתי לקחת אוכל וחיפשתי מקום לשבת . עמדתי ,חסרת אונים ,רוב המקום הסתכל עלי ,גם ביל והחבורה שלו ,הרגשתי כל כך שונה ומוזרה לעומתם ,נאנחתי והלכתי אל השולחן הריק שהיה בסוף המקום ,בצד הכי שמאלי . ישבתי ולקחתי חתיכה קטנה מהסלט שהגישו ,שתיתי את הקולה . ישבתי שם בלי לעשות הרבה . הייתי שקועה במחשבות אם זה ימשך ככה עד סוף הלימודים פה . "הי ,מה קורה?" שמעתי קול קורא לי ,סובבתי את מבטי ואיזה פריקית עמדה שם ,את האמת קיוויתי שביל יעמוד שם . "מי את?" שאלתי . "אני קסנדרה ,בואי אלינו ,אני רואה שאת לבד" היא אמרה . "אבל את יודעת ,אין כמו ה-לבד" אמרתי . "נכון ,אבל בואי" היא משכה אותי אחריה לקבוצה של אימואים ופריקים . "תכירו זאת לילי" היא אמרה . כולם אמרו לי שלום וקסנדרה הושיבה אותי ליד אחד הבנים שם . דיברנו קצת ,היה ממש נחמד . במשך הזמן של ההפסקה הסתובבתי במקום ,עוברת על פני בית הספר ,סוקרת כל איזור . מצאתי לפתע פינה קטנה מתחת לעץ גדול ,ישבתי על הדשא מתחתיו ושקעתי במחשבות . שאר היום עבר מהר ,פרחות היו זורקות לי מילה אחת או שתיים ,אני לא התייחסתי . הלכתי לכוון היציאה מבית הספר וראיתי ליד השער את החבורה של ביל וטום ,מציקים למי שעובר ,לא רציתי לעבור שם אבל הייתי חייבת . נשמתי עמוק והתחלתי להתקדם לאט ,ראיתי אותו ,את ביל ,מציק לכל מי שעובר . למה נתקעתי עליו? מה כל כך מיוחד בו שמושך אותי? הא?! הקול שבתוכי צעק לו . הגעתי לשם ,מטרים ספורים מהם ,פחדתי . לא רציתי אבל התחלתי ללכת יותר מהר ולעבור שם . אחרי דקה כבר הייתי על הרצפה ,התיק נפל ותכולתו גם היא נפלה ,כולם צחקו ,גם ביל . הייתי כל כך מושפלת ,הרגשתי שעוד דקה אני בוכה ,אני כל כך רגישה לעזאזל . הרמתי מהר את החפצים ,לפתע נפלה השרשרת שלי מהתיק ,בתוכה הייתה תמונה ,של אבא שלי ואחותי . באתי להרים אותה ואחד מהבנים בחבורה גנב אותה ממני . "אוו..מתגעגעת לאבא?" הוא לגלג . "אבא שלי מת" אמרתי ובבת אחת כולם השתתקו . ביל הסתכל עלי במבט המום ולא מבין . לקחתי מידיו את השרשרת ויצאתי משם ,דמעות החלו לצאת . הלכתי על המדרכה ,בוכה ומחזיקה את השרשרת ,ידעתי שאני צריכה להפסיק לבכות ומהר ,לפני שאמא תשאל מה קרה . עברתי לצד השני של הכביש וישבתי על הספסל . ניגבתי את הדמעות וכל האיפור גם הוא ירד . ישבתי על הספסל עוד כמה דקות ,מנסה להירגע ולא להמשיך לבכות . "את בסדר?" שמעתי קול מתוק כל כך שואל . הרמתי את מבטי וביל עמד שם ,רק הוא ,ליבי קיפץ לו . "כן ,אני בסדר.." אמרתי . ליבי דפק מהר כל כך . "את בטוחה ,את עדין בוכה ,מאז שיצאת מהבית ספר.." הוא אמר והתיישב לידי . "אני בסדר ,באמת.." אמרתי ,מנסה לשכנע אותו שיעזוב אותי . בכול מקרה הוא בטח לא שם עליי . "זה ממש לא נראה ככה ,בקשר לחברים שלי ,אני מצטער ,כעסתי עליהם אחרי זה ,באמת שאני מצטער" הוא אמר . "זה בס.." הוא קטע אותי . "לא ,זה לא בסדר ,אל תבכי ,אני לא יכול לראות מישהי בוכה ,זה שובר אותי" הוא אמר . "אני מתגעגעת אליהם כל כך" אמרתי והבכי חזר . "אליהם?" הוא שאל כלא מבין . "אחותי ואבא שלי" אמרתי . "די ,אל תבכי" הוא מחה את הדמעות ובלי לחשוב פעמים התנפלתי עליו בחיבוק . התחבקנו במשך כמה דקות ,לא עזבתי אותו ,לא רציתי . ביל החזיק אותי ,ידו ליטפה את גבי והשנייה את ראשי ,זה היה כל כך נעים . "תודה ,הייתי צריכה את החיבוק הזה.." אמרתי כאשר התנתקנו . "זה בסדר" הוא אמר בקול רך ומתוק כל כך .

 

[keren eckshtein]

זה מדהים ../images/Emo66.gif תמציאי לזה המשך לא יודעת XD

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif הווו זה מדהים ../images/Emo99.gif

לפי מה שאני רואה ביל הוא די OOC לא? (OOC= הדמות שאת כותבת עליו היא לא מה שבאמת) המשך! עכשיו :]

 

[love to hate you]

כן ,הוא משהו כמו OOC

אבל תראי איך זה יימשך ,עכשיו אני כותבת פיק אחר ,יש מצב המשך עוד היום בערב....

 

[Rukia nik]

אני דורשת המשך!

אחד הפאנפיקים היפים שקראתי!

 

[kushkush1233]

פאנפיק שלייייי D:-פרק 1

נאמ הינה מקווה שתאהבו זה הפרק הראשון: 'סוף סוף קצת חופש מכל ההופעות האלה' חשב לעצמו ביל בעודו ארז מזוודה. הם חזרו הביתה רק ליום ולמחרת היו אמורים לצאת לחופשה בספרד, באיזה בית מלון לנוח קצת מכל העבודה. טום התפרץ לפתע לחדר, מחפש משהו בית ערמות הבגדים של ביל שהיו פזורות על המיטה ובריצפה. "היי מה אתה מבלגן שם?! מה אתה צריך בכלל טום?" צעק לעברו ביל. "כובע" ענה טום. ביל ציחקק לעצמו, טום והכובעים שלו.. אחרי כמה דקות טום ויתר על החיפוש והתיישב על המיטה של ביל מהורהר. "מה יש?" שאל ביל. "סתם, הולך להיות נחמד בחופשה הזאת לא? יש בריכה, בנות!" טום חייך לעצמו חיוך ממזרי "אני לא הולך לחפש שם בחורות אני נוסע בשביל לנוח" אמר ביל והמשיך לארוז. ביל התעורר בבוקר לצלצול השעון המעורר שלו, השעה הייתה שבע, הטיסה בתשע. כמה שהוא שונא טיסות-הוא נזכר. הוא התלבש והלך להעיר את טום שכמובן עוד שכב במיטה חצי ערום, ישן כמו מת. "קום כבר נעל!" צעק לעברו ביל. אחרי עשר דקות של אירגונים שינהם כבר היו מוכנים ויצאו אל החניה שם חיכה להם הנהג שהעמיס את המזוודות שלהם לתוך המכונית. הם נכנסו לאוטו ונסעו חצי שעה, ואז הגיעו לשדה התעופה. ביל לבש במהרה משקפי שמש גדולים וכובע, בתקווה שלא יזהו אותו, כמובן שזה אף פעם לא באמת פעל, אבל הוא תמיד המשיך לתלות תקוות בתחפושת הלא מוצלחת שלו. לא עבר זמן רב עד שהם פגשו את גיאורג וגוסטב וארבעתם מסרו את המזוודות שלהם ועלו על המטוס הפרטי שלקח אותם לספרד. כשהגיעו למלון וקיבלו את החדרים טום ישר עלה לחדר לישון, גיאורג וגוסטב הלכו לשחות בבריכה, וביל החליט לסייר קצת במלון. המלון היה עצום מלא בצעירים, חלקם זיהו את ביל והצביעו עליו. חבורת בנות בנות 16 רצו לעברו וביקשו חתימות וצעקו לו דברים בספרדית ואנגלית. הוא חתם להם וניסה להראות נחמד אם כי הוא ידע שאם החופשה שלו תיראה כך, אין בזה שום הנאה. אבל הבנות הרפו ממנו מהר נופפו לו לשלום ואמרו שישמחו לפגוש אותו בהמשך החופשה. בחוץ כבר התחיל להחשיך מעט והוא יצא אל הפארק ליד המלון, והתיישב על יד המזרקה. "אפשר להצטרף?" שמע לפתע קול זר מאחוריו. הוא הסתובב במהרה וראה מולו נערה בלונדינית. היא ניראתה לרגע מופתעת, "אתה נראה לי נורא מוכר, אתה...אתה ביל קאוליץ מטוקיו הוטל!" "כן.." אמר ביל בחוסר התלהבות. עוד מעריצה שתקפוץ עליו עכשיו ואולי גם תפיל אותו למזרקה. אבל היא לא נראתה היסטרית במיוחד. "יצא לי לשמוע כמה שירים שלכם, נשמע נחמד, אבל אף פעם לא ממש הערצתי אותכם" היא אמרה, ולא התביישה להיות ישירה כל כך. ביל דווקא אהב את זה. "בואי, רצית לשבת זוכרת?" הוא חייך לעברה. היא התיישבה לצדו, פתאום מקרוב היא נראתה לו מיוחדת ויפה. "אתה בחופשה פה?" היא שאלה. "כן, אני וכל הלהקה" ענה ביל. "נחמד, גם אני באתי לפה עם כמה חברות".. "איפה הן החברות שלך?" התעניין ביל, "הן מעדיפות לשבת בבר, לשתות ולהכיר בחורים, אבל לי דווקא נראה יותר נחמד לשבת כאן" היא חייכה לעברו. ביל לא התאפק והעביר את ידו על השיער שלה "יש לך שיער יפה" הוא אמר, היא רק הסתכלה עליו ושתקה. הם התקרבו יותר ויותר. לביל היה כל כך נעים לידה, היה לה ריח מתוק, והיא היתה שלווה ורגועה, והוא אהב את זה. הוא נגע לה קלות ביד, ואז שילב את ידו בשלה. היא המשיכה לשתוק. הוא חיבק אותה. היא הניחה את ראשה על כתפו. מה הוא עושה? ממתי הוא מתנהג בטיפשות כמו טום וזורק את עצמו על הבת הראשונה שהוא רואה, אבל שום דבר לא עצר אותו, היא היתה שונה הוא רצה לשבת איתה ככה עוד הרבה זמן, והכל בשקט ללא מילים... ____________________________________________________________________ אם אתם רוצים המשך תכתבו אני ימשיך

 

[keren eckshtein]

גאד זה מהמם כתבי המשך עכשיו ../images/Emo66.gif XD

 

[ElinorLahav]

הממממממממממשך אני רוצה !

 

[kushkush1233]

הממשששךךךך-פרק 2

"תחזרי על זה שוב.." "בפעם האלף, אני נשבעת לך! באמת ישבתי שם בתוך הזרועות של ביל קאוליץ!". קתלין העיפה את השיער הבלונדיני שלה לאחור והסתכלה בחוסר סבלנו בחברתה אלין, שהסתכלה עליה חשדנית. היה לקתלין קצת קשה לשכוח את ביל, בערב הוא ליווה אותה עד החדר שלה והביט בה במבט הממיס והמושלם שלו, וחייך אליה. התמונה הזאת לא יצאה לה מהראש. כל אותו הלילה היא חשבה עליו. בבוקר כשהתעוררה ראתה שאלין שכבה במיטה לידה, קתלין לא זכרה בדיוק מתי היא חזרה אתמול כי לא שמעה אותה נכנסת. אלין די חיבבה את טוקיו הוטל, וקתלין פחדה שאולי אלין תתחיל לקנא בה ולשנוא אותה, אבל אלין נראה נינוחה לגמרי. "אז הם פה במלון?, כולם?" היא התחילה לחקור. "כן כולם, אבל אני ראיתי רק את ביל" ענתה קתלין "אז איך היה בכלל בבר הזה אתמול?" "זוועה" ענתה אלין "כריס נדבקה לאיזה בחור אחד והלכה איתו, ואני וג'וי נשארנו שם משועממות, אז בסוף החלטנו לחזור" כריס וג'וי היו שתי חברותיה האחרות של קתלין שבאו ביחד איתם למלון, ונכון לעכשיו ישנו בחדר הסמוך. קתלין ואלין התלבשו והלכו להעיר את הבנות האחרות. בינתיים ביל התעורר בחדרו מכריות שהועפו עליו. "היי! טום תרגיע מה אתה עושה?" הוא צעק לעבר אחיו "קום כבר פדלאה! אתה עוד צריך לתת לי הסבר על החוויות הליליות שלך!" צחק טום "מה? על מה אתה מדבר?" "על איפה שלא הייתי אתמול עד 1 בלילה! אני גיאורג וגוסטב חיפשנו אותך רצינו ללכת לאנשהו, אבל כמובן אם יש לך בנות בראש...מי כמוני מבין אותך" "תירגע טום אני לא כמוך, לא הייתי אתמול בשום מקום, סתם הסתובבתי" אמר ביל בחוזר סבלנות. "בחייך ביל אני מספר לך הכל, נו שפוך, מי זאת איך היא ניראת?" חקר טום ביל נאנח, כמה שטום לא מבין. "לא קרה שום דבר מיוחד, טום. בסך הכל הכרתי מישהי חמודה, אה היא גם מגרמניה" אמר ביל. "חמודה? עד כמה חמודה ביל? זיינת לה כבר תצורה?" טום התחיל להתלהב. "לא! מטומטם!" ביל פרץ בצחוק, איך שלטום יש רק דבר אחד בראש, "ואם אתה היית שם במקומי אני מעריך שכבר היית דואג לעשות את זה נכון?" "בהחלט" צחק טום. "אתה מתכוון לפגוש אותו שוב?" "אני מקווה, אנחנו הרי באותו בית מלון, אני בטוח אראה אותה עוד פעם" אמר ביל. לפתע הוא נזכר "היי טום! יש איתה פה חברות" "באמת?! עכשיו אתה נזכר לספר לי?!" טום התחיל להתלהב שוב "בוא נלך לחפש אותן, החופשה הזאת משעממת מידי בינתיים". ביל קם והתלבש, והם יצאו מהחדר. הם ירדו במעלית ללובי שלא היה עמוס כל כך. לפתע ביל קלט אותה עומדת עם הגב אליו ליד הכניסה למלון עם עוד 4 נערות. הוא חיכה כמה שניות. 2 מהבנות הלכו לאנשהו וקתלין פנתה לדבר עם החברה שנותרה איתה. "היי קתלין!" ביל נופף לעברה, היא חייכה אליו. הוא התקרב אליה והסתכל עליה כמה שניות ואז הצמיד אותה אליו בחיבוק. "תכיר, זאת חברה שלי אלין" היא הציגה בפניו את הנערה השניה אחרי שהרפה ממנה. ביל חייך לעברה. ואז טום נדחף.אלין קפאה במקומה. "אני יודעת שאת מטורפת עליו, אבל תרפי קצת, את נראית כמו בול עץ" לחשה לעברה קתלין. "אתן הולכות לאנשהו?" שאל ביל "חשבנו לצאת להסתובב קצת בעיר.."ענתה קתלין "אתם יכולים להצטרף אם אתם רוצים.." "בטח!" קפץ טום בהתלהבות יתר, ביל צחק. הם יצאו מהמלון והתחילו ללכת ברחוב הראשי, מזג האוויר היה קריר יחסית ליוני, ועננים התחילו לכסות את השמיים. טום ואלין הלכו מלפניהם, אלין עוד קצת בשוק וטום מדבר ומדבר. ביל שם את ידו על מותניה של קתלין וקירב אותה אליו. הוא חיבק אותה וקירב אותה עוד יותר. "כמה שאת יפה את יודעת.." הוא אמר היא צחקה בשקט. ואז התחיל לרדת גשם, אבל זה לא היה גשם חזק. "מה עכשיו" הסתובב אליהם טום. כשראה אותם מחובקים ככה הוא קרץ לביל. "בואו ניכנס לשם" הציע אלין והצביעה על בית קפה בצד הרחוב. טום ואין מיהרו פנימה, קתלין התחילה ללכת אחריהם אבל ביל משך אותה בחזרה. "זה לא גשם כזה חזק, מה רע להישאר בחוץ?" הוא אמר. "כן אתה צודק זה יכול להיות נחמד" אמרה קתלין. הם המשיכו ללכת עוד קצת, נרטבים בגשם, עד שראו ספסל מתחת לעץ שנראה יבש. הם התיישבו עליו וביל חיבק את קתלין חזק. ~המשך יבוא~ ______________________________________ קבלו אנימציה כזאת חמודה בצד

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif הוו פרק חביב :]

ביל הוא ממש אבל ממש OOC טום לא. XDD

 

[keren eckshtein]

או מי גאד זה מהמם אני לא מצמצתי אפילו פעם אחת

המשךךךךך