אבל שמלה לבנה ארוכה ופשוטה מאוד, צווארון גולף קטנטן וללא שרוולים, שקופה למחצה, שעלתה 100 שקלים בלבד באיזה חנות של מציאות בירושלים (ב'שש' למי שמכירה). מגפיי עור אדומים וסוודר לאם יהיה קר. ש. לעומת זאת קנה בגדי מעצבים בהון כסף כיאה לחובב איכות מגזימן
יש שתי תמונות מהחתונה והן אצל אמא שלי. אנחנו עצלני צילומים וזה בעוכרנו.
חלק עליון מקטיפה בצבע שמנת, חלק תחתון זורם וארוך, בלי נפח אלא פשוט גולש. דורין פרנקפורט, סוף עונה, לא לסקול אותי. 480 שקל. עדיין בארון מחכה לניקוי יבש (מאז הארוע, שהיה ב98, לא שלחתי אותה)
למרות שלא רציתי והגעתי כאורחת רק בשביל "לעשות כבוד" להורים המאושרים שלי - היה ממש כיף וקיבלנו ימבה מתנות וכסף, צחקנו נורא, ורקדנו היה נחמד וחד פעמי, במתכונת מצומצמת ואינטימית ולראיה הנה הבגדים המסורתיים שלבשנו
הנה השמלה שלי כפי שצולמה במדידה האחרונה ע"י חברתי mummy ברוכת הכשרונות. לשמחתי אין צורך לטשטש את הפנים כי כמו ברוב התמונות, אני לא דומה לעצמי בכלל......
שמלה פשוטה שקניתי באיזן חנות, והוספתי קצת פרחים, כדי לא להיות לבנה לגמרי. שנה ו-3 חו' אחרי, וחודש וחצי אחרי הלידה, לבושתי הרבה- השמלה לא רק שעלתה ונסגרה (עם קצת אתגר בחלק העליון דווקא), אלא גם נראתה טוב יותר ממה שהיה ביום הדין. הנה תמונה- הוכחה והמחשה...
ממעצבת שוודית לא יהודייה (אם אני לא טועה) שהחליטה שהיא מאד נמשכת לפה, למדה אמנות בבצלאל, התאהבה בישראלי ועשתה הסבה למקצוע שעובר בירושה במשפחה שלה.... היה מאד נחמד להכיר אותה. השמלה הקנויה עלתה הרבה פחות משמלות כלה מושכרות.
סט של שני חלקים שעלה 1000 ש"ח לפני 4 שנים ועוד איזה חולצונת מעל בגלל הדוסים. עד היום אני מתחרטת שהוצאתי כל כך הרבה כסף ועוד הייתי בחודש שלישי והייתי צריכה להסתיר...