../images/Emo126.gifחלק

|[המסן שלי נדפק לגמרי!] ../images/Emo126.gif
אוקי-זה דורש:Blondie - One Way or Another
http://www.youtube.com/watch?v=cNv8-UVsNPg ************************************************************************************************************* "טל, בוקר טוב" קראה רוני בצרחה מפתח חדרה של טל והחלה לנער את שמיכתה. טל התעוררה בבהלה והביטה אל עבר דמותה המטושטשת של אחותה. היא שיפשפה את עיניה וצעקה "לכי מכאן טיפשה!". "מה יש לך? בסך הכול באתי להעיר אותך" אמרה רוני ועשתה את עצמה בוכה. "ככה מעירים בני-אדם?" שאלה טל ברגז, והביטה לא עבר פניה הלגלניות של רוני. היא רקדה ריקוד מטופש ואמרה "טל, טל...עוד לא למדת שיש דרכים יותר טובות להתעורר?". "על מה את מקשקשת?" שאלה טל, ופיהקה פיהוק רחב. רוני הצביעה אל עבר השעון שהיה על השידה, שעמדה על יד ראשה של טל, ואמרה "תביטי לשם". השעה הייתה 8:00, בעוד עשר דקות בדיוק מתחיל שיעור האנגלית של טל. במיוחד משום שהמורה הייתה כול ךכ רעה אל טל, היא לא יכלה לפספס אותו. "למה לא הערת אותי לפני זה?" גערה טל ברוני. "מישהי קמה על רגל שמאל מסכנה" אמרה רוני בקול מתקתק שגרם לטל להרים את העל הבית שלה, ולזרוק לעברה. "תעלמי מכאן כבר" היא אמרה והוסיפה "ותיסגרי אחרייך את הדלת!". הדלת נסגרה אחרי רוני בטריקה חזקה, וגרמה לטל לרוץ אל עבר ערון הבגדים ולזרוק על עצמה דבר מה. היא חטפה את הילקוט שלה מן הריצפה, ואת הסווטצ'ר עם הגולגולות שכול-כך אהבה.בזריזות היא נעלה את נעלי האולסטאר שלה, ורצה עם השנייה ביד. היא יצאה מן החדר שלה ושמעה את רוני צועקת "יש לך שש דקות טלוש". "שתקי!" צעקה טל ומיהרה לעלות על המעקה. היא החליה לכול אורכו, וקפצה בדיוק בסופו. היא נכנסה אל תוך המטבח וראתה את המעדן והכוס תה שלה מוכנים על השייש. בזריזות היא לגמה כמה לגימות מן התה, וכמעט שנחנקה. לאחר מכן פתחה את המכסה של המעדן, לקחה את הכפית שלו, כשבידה השנייה עוד נמצאת הנעל שלה. היא אכלה אותו זמהירות, והשאירה חצי ממנו בתוכו. לאחר מכן היא פתחה את הדלת של הארון בו היה מאוכסן הפח, ובמירות זרקה את הכפית לתוכו. לאחר מכן היא רצתה אל עבר הדלת, כשהמעדן, הנעל והתיק שלה בידה. היא יצאה מתוך הבית, וסגרה את הדלת בתריקה. לפתע היא הבחינה ברון שיצא מן החניה מתוך רכבו יחד עם אביו. היא רצה לעברם וסימנה להם לעצור, למזלה שאביו של רון עצר את הרכב שנייה לפני שדרס אותה. רון פתח לה את הדלת ואמר "שלום ישנונה, היום יש ג'ורג'יניה?". "לא,"השיבה טל במהירות "מליסה לאנגלית" השיבה טל. "זה אורמ שהיום נעשה דרך קיצור, אה?" שאל אביו של רון, והביט בטל מן המראה שהייתה תלויה מעל ראשו. "בהחלט!" האיצה בו טל, ומיהרה להביט על רון. חיוך התנוסס על שפתיו, וגרם ללחייו להיראות עוד יותר תפוחות ממה שהןץ "מה הבעיה איתך?" שאלה טל בשקט מבלי להניד אפעף. "סתם, את נראית פרועה היום, מעדן ביד, נעל ביד השנייה, התיק פתוח,ף והשיער מתנופף. לא מתאים לך טל אביב" התגרה בה רון וכיווץ את שפתיו. טל מימצה בעיניה ואמרה "את שמעת את מה שסיפרתי לך אתמול בכלל?". "לא, נרדמתי" אמר רון. טל פתחה את עיניה ואמרה "ואני חשבתי שאתה סתם חמוד, כי אתה מנסה לא לקטוע אותי". רון פלט צחוק ואמר "חמוד כן, כול השאר לא ממש". "אז איך זה שענית לי בסוף?" שאלה טל ברוגז. "את צעקת 'הלו? טבמל! מישהו! יש כאן אוכל...ואיי איזו עוגת-שוקולד טעימה אני אוכלת'" הזיכר לה רון ונראהת מופתע. "אה, טוב...כן" אמרה טל וחייכה אליוץ "הגענו" אמרה אביו של רון, וסימן לטל ולרון לרדת ממרכבתו. "להתראות" אמרה טל לאביו של רון ופתחה בריצה מהירה אל עבר כיתתה. היא לא האמינה איך כול היום הזה השתבש לה, היא רק יכלה לדמיין את פרצופה האכזרי של המורה לאנגלית, ומיד עברה בה צמרמורת חזקה. היא ראתה את הדלת של חדר האנגלית עומדת מולה. לרגע היא היססה האם לפתוח את הדלת, יש לה איחור של לפחות ארבע דקות. לבסוף היא החליטה בינה לבין עצמה שאחרי אתמול, שום דבר לא יוכל להכריע אותה כעת. שום דבר לא יוכל לפגוע בה, ושום דבר לא יכול להיות נורא יותר. היא פתחה את הדלת במהירות, והרימה את ראשה בגאווה. דרכי הצעקות של מורתה כבר עלו בראשה, והיא רק צעדה לה אל תוך הכיתה מפזמת את מילות השיר המוכר שנדבק בלשונה משום אתמול. היא הביטה אל עבר הלוח, ולא ראתה דבר שהיה נראה כמו זכר למורתה. במהירות היישירה היא את מבטה אל עבר התלמידים, וראתה את כולם עסוקים בעצמם, עד לרגע ששמו לב שהיא נכנסה. בזריזות היא בלעה את רוקה ומיהרה אל עבר ליאו, שעמד וחיכה לה שתתישב לידו. היא נופפה בשיערה, הרעיפה עליו המוני חיבוקים, ורק לאחר שהייתה בטוחה שהמורה לא באה, היא שאלה "איפה הרגזנית?". "חולה!" קרא ליאו בשימחה. "אני מבינה" אמרה טל, ומיהרה לשים את תיקה על השולחן הארוך. היא התיישבה על ידו והביטה אל עבר פניו הקורנות של ליאו שנראו מבודרות מדבר מה. "מה קרה?" שאלה טל במהירות והחלה להתעסק עם אצבעותיה. "את נראית פרועה" אמר ליאו. טל פלטה אנחה ואמרה "זה גם מה שרון אמר, גם אתה לא הבנת את מה שסיפרתי לך אתמול?". "נרדמתי" אמר ליאו בביישנות וחיוך התנוסס על שפתיו. "ממש כמו רון" אמרה טל באכזבה. "תקשיבי, לספר לנו את סיפורי חייך ב-4 לפנות בוקר, זה לא ממש צעד חכם" העיר ליאו, ופלט צחקוק מהיר. "אני יודעת," אמרה טל "אבל לא יכולתי שלא לספר את זה למישהו". "לאיימי, סיפרת?" שאל ליאו בסקרנות. "לא, הפלאפון שלה היה כבוי" השיבה טל. "אוה" אמר ליאו במהירות. "לא היית אמורה לישון אצלה?" הוא שאל במהירות. "כן," אמרה טל בשקט ונראתה מפוחדת מעט, "אני בצרות, אה?" היא שאלה במהירות והיטתה את ראשה אל עבר הבנים שישבו במדרגה אחת מעליהם. "משהו כזה" השיב ליאו. "היא בשיעור עכשיו?" שאלה מיד טל, והרימה את מבטה אל עבר עיניו הכחולות. הבנים שישבו מאחור לא עניינו אותה עוד. היא תמיד התעלמה מהם, משום שבדרך כלל היום הם חושבים כי היא מעוניינת בהם. הם דיברו במיוחד סינית, ויפנית ועוד מספר שפות אסיאטיות. דבר שטל לא הבינה, ולא הייתה מעוניינת להבין. "לא, היא בסיפריה. יש לה עבודת חקר לסיים ליום שלישי" הוא השיב במהירות.
יש המשך~~