../images/Emo126.gif חלק

../images/Emo126.gif
כול כך-The Rocket Summer - So Much Love
:
http://www.youtube.com/watch?v=YfX4kRSQhGM ***************************************************************************************************************** "אני יודעת" אמרה טל בשקט, והפנתה את מבטה אל עבר המורה. היא לא יכלה להקיב לו או להתרכז כלל וכלל. היא החליטה לגשת אליו בסוף השיעור שלו ולבקש ממנו לשבץ אותה לשיעור הנוסף של העולים החדשים. היא אומנם אמרה שהיא כן יכולה להשטלת על השפה, ולהצטרף לשיעור של הדוברים. ובכול זאת הא פיספסה כעת שני שיעורים רצופים, ולא הקשיבה לדבר. "הכיתה משוחררת" אמר המורה מיד, מה שגרם לטל להרים את ראשה, ולהביט אל עבר רון. "גברת אביב, את יכולה לגשת אלי בבקשה" אמרה המורה ,לאחר שהכיתה התרוקנה מעט מאנשים. טל שלחה מבט אל עבר רון שלחש לה "לחכות לך?". היא חייכה ואמרה "אין צורך, ניפגש בערב כבר". "טל, אנחנו מחכים לך. אל תאכזבי אותנו" הוא אמר ושם יד על ליבו. טל צחקה ואמרה בשקט "אל תדאג". "ביי" הוא אמר והסתובב אל עבר דלת היציאה. מר ג'לייאן עצר אותו ואמר "למחר רונלד, עבודה. אני אחכה לה בקוצר רוח". רון סימן לו עם ידיו כאות לחיוב ואמר "כן המורה". טל התקדה אל עבר השולחן שלו, והביטה על פניו הקורנות. "אני מבין שעבר עלייך שבוע קשה" הוא אמר, והביט בפניה. טל מתחה את אחת הזרועות שלה והשיבה "כן המורה, בהחלט". "את יכולה לקרוא לי בשמי הפרטי כשאת ניגשת אלי. תקראי לי ווילי בבקשה" אמר ווילי, ועיקם את אפו. "דרך אגב, שמעתי על הכתבה הזו שהסתובבה ברחבי המסדרונות בזמן האחרון. לא ידעתי שאת מחפש ריגושים אצל כוכבים" הוא אמר באדישות, ושם א ידיו מאחורי ראשו. טל אהבה לדבר עם מר ג'לייאן, הוא היה צעיר, פתוח, וחברמן מן השורה. שלא כמו כול המורים, שהעדיפו להישאר קרירים בלבד. "אני לא, אלו רק שמועות" אמרה טל. "אני מבין," אמר ווילי, וסובב את מבטו אל עבר ספריה שהיו בידה. "דרך אגב, העבודה האחרונה שעשית הייתה מצויינת, חוץ משגיאות כתיב רציניות, שכמובן אני לא אוריד לך עליהן כי יש חוק שמגן עלייך. משום שהינך עולה חדשה. ועם זאת, את משתפרת במהירות" הוא אמר, ונראה מהורהר. "תודה" אמרה טל, והעיפה מספר שיערות שנחו על עיניה. "ועוד דבר אחד חשוב," הוא אמר לפני ששחרר אותה. "אל תשימי לב למה שאומרים לב בשיעורים, את צריכה להיות ממוקדת בחומר ובשיעור. הייתי מציע לך לעבור מקום, אבל כנראה שההשפעה שלך על רונלד רק משפרת את ציוניו". טל חייכה ואמרה "אני מבינה". המורה בהה בה עוד כמה שניות, וכשלט את מעשיו. אסף את שיערו הארוך והבהיר אחורנית בקרקפתו ואמר "אני שמח לדבר איתך, את נראית לי מהורהרת במקצת בשיערו שלי. אני מקווה שלשיעור הבא את תבואי יותר...מוכנה". "אני אבוא" הבטיחה טל, וחייכה חיוך מבוייש. היא הרגישה שאולי זה רק בראש שלה, אך מר ג'לייאן מנסה לקבל את קירבתה. חושה אמר לה להתרחק, אך הכבוד שלה אמר לה לעמוד איתנה. הוא התקרב אליה ואמר "ועכשיו ברשותך, אני צריך לנעול את החדר הזה". טל התרחקה ממנו במהירות ואמרה "להתראות, ותודה". היא יצאה מן היכתה, במהירות, מבלי לבזבז אף מבט על הצדדים. או על האנשים שעברו על ידה במסדרון. היא נשמה נשימה עמוקה, וראתה את רון עומד על יד המכונית שלו, ומנופף לה. "קרצייה שכזה" היא אמרה לעצמה, וחייכה. במהירות היא התקדמה לעברו ושאלה "אתה עדיין פה?". "כן" אמר רון באדישות, ונכנס אל תוך הרכב שלו. "המורה פריוויטי בזקנה תפסה אותי לשיחה, היא חושבת שאני מתרועע עם הבנות יותר מידי. מי היא שתגיד לי? היא בדרך כל מפלרטט עם המנהל". טל חייכה, היא לא הבינה את כול משפטו במלואו, אבל יכלה לדעת כי הוא צודק. "המורה ג'לייאן נהיה נחמד אלי מאוד, אתה חושב שהוא מחפש משהו חוץ מיחסי מורה ותלמיד?" שאלה טל במהירות. "לא נראה לי," אמר רון ולחץ על הדוושה של הגז. "הוא מתנהג ככה אל כול הבנות, הבעיה היא עם בנים. למה אין לנו מורה 'גיי' ? החיים יכלו להיותה רבה יותר יפים". טל חייכה ואמרה "החגורות בטיחות שלך בצבע כחול". "אני יודע," אמר רון והרים את גבתו "דודה שלי אוהבת את הצבע הזה". "איפה איימי?" שאלה טל במהירות, וסידרה את התיק בין רגליה. "נשארה היום במעונות, היא קיבלה חדר של יחיד, סיפרתי לך?" שאל אותה רון, ולא התיק את פניו מן הכביש. "לא בדיוק" השיבה טל בשקט. "הלכתי איתה אל קרלוס, המארגן של כול העניין הזה. וביקשנו ממנו שיעביר אותה לחדר משל עצמה, כי מי שחולקת איתה את החדר נוהגת להקיא בערך כול חמש דקות, וזה מגעיל את איימי" אמר רון וחייך חיוך מתוק. טל צחקה ואמרה "כן, היא סיפרה לי על זה, אבל איך שכנעתם את קרלוס?". רון הרים את כבתו ואמר בגאווה "בואי נגיד שהוא ראה את ה'נעשה' בעצמו, ברגע אמת. הופעה חיה". טל פרצה בצחוק ואמרה "אתם מיוחדים שניכם, אגב. יכול להיות שהיום אני לא אוכל לבוא בערב". "מדוע?" שאל רון, והפנה את מבטו אליה. טל סובבה את פניו אל הכביש עם ידה ואמרה בשקט "דני ג'ונס". "אני מבין, התחברת עם מקפליי מאוד אה? ברי-מזל הבחורים האלו" אמר רון וחייך. "אני יודעת, ותודה על ההסעה" אמרה טל, ולקחה את אחת מן סוכריות המנטה שהיו בקופסה שהייתה על יד השימשה הגדולה. "אלו לא סוכריות רגילות" אמר רון לאחר ראה את טל פותחת את השקית שעטפה את אחת מהן. "אני אסתדר" אמרה טל והכניסה לפיה את זו שהייתה בידה. רון חייך חיוך ערמומי ואמר "לא ידעתי שאת אוהבת סוכריות שמן דגים". טל פתחה את פיה, כיווצה את פניה וירקה את הסוכריה אל בין רגליו של רון. "איכס," היא פלטה בהשתנקות ושאלה "למה היא אוכלת את הרעל הזה?". רון פרץ בצחוק ואמר "טל, עכשיו זה נדבק לי למכנס". טל צחקה ואמרה "מגיע לך, על שלא הזהרת אותי". רררון חייך ואמר "היא זקוקה לויטמין שיש בהן, אני לא יודעת בוודאות מהו...אבל מה שבטוח זה שזה מגעיל בטירוף". "בהחלט" אמרה טל, וניגבה את לשונה. ***** כשהגיעה טל אל ביתה היא גילתה כי מסתבר שגם אחותה, רוני, ראתה את התמונות הללו שבעיתון. והשמועות המציקות הללו נטפו גם כן אל אוזניהם של הוריה. היום הזה בהחלט היה הרוס מבחינתה של טל, היא הרגישה בכול רגע את השפל מתקרב. היא התעלמה מכול המבטים וההסתודדויות ברחבי המסדרונות, אבל בכול זאת כאב לה.
יש המשך~~