יא-בייבי! פרקים24-25
- פותח הנושא butbut
- פורסם בתאריך
../images/Emo103.gif../images/Emo2.gif
כתבתי תגובה ומישהו מחק אותה!! נראה לי שתפוז מחק אותה.. נמאס לו שקוראים לו זבל. XDDDDDD טוב אז זה בטח ישלח ואז אחרי שאני ישלח אני יגלה פתאום את שתיי ההודעות ששלחתי מקודם.. ואז אני יגיע למסקנה שתפוז מתעלל בי!! שונאאת אותו!! בוהווו!! oO XDDDD
כתבתי תגובה ומישהו מחק אותה!! נראה לי שתפוז מחק אותה.. נמאס לו שקוראים לו זבל. XDDDDDD טוב אז זה בטח ישלח ואז אחרי שאני ישלח אני יגלה פתאום את שתיי ההודעות ששלחתי מקודם.. ואז אני יגיע למסקנה שתפוז מתעלל בי!! שונאאת אותו!! בוהווו!! oO XDDDD
../images/Emo103.gifאולי זאת התגובה החמישית שאני כותבת!!
כתבתי תגובה ומישהו מחק אותה!! נראה לי שתפוז מחק אותה.. נמאס לו שקוראים לו זבל. XDDDDDD טוב אז זה בטח ישלח ואז אחרי שאני ישלח אני יגלה פתאום את שתיי ההודעות ששלחתי מקודם.. ואז אני יגיע למסקנה שתפוז מתעלל בי!! שונאאת אותו!! בוהווו!! oO XDDDD טוב אז אם יש איזה 5-6 הודעות שלי.. זה לא אני זה תפוז!! >< שונאת אותוו!!
כתבתי תגובה ומישהו מחק אותה!! נראה לי שתפוז מחק אותה.. נמאס לו שקוראים לו זבל. XDDDDDD טוב אז זה בטח ישלח ואז אחרי שאני ישלח אני יגלה פתאום את שתיי ההודעות ששלחתי מקודם.. ואז אני יגיע למסקנה שתפוז מתעלל בי!! שונאאת אותו!! בוהווו!! oO XDDDD טוב אז אם יש איזה 5-6 הודעות שלי.. זה לא אני זה תפוז!! >< שונאת אותוו!!
ש י ר ו ש 8 1
New member
אוקיי עכשיו יש סוג של אימה או מתח משהו ../images/Emo163.gif
(כבר אמרתי והזכרתי כמה פעמים תפוז עושה לי בעיות אז אני נמנעת מלחפור כדי לא להיתעצבן אחר כך... ובגלל שלא ניכנס לי לתפוז אז לא הגבתי לפרק הקודם.... אז אני אימנע מלחפור..) בסיגנון הזה...מזה עוד פעם " "את" לחשה הילדה בשקט, ופתחה את עיניה הגדולות. אותן העיניים שזכרה טל מאתמול שלשום. היא יעה שבאיזשהו מקום היא מכירה את העיניים הללו. רוח חזקה החלה לשאוב את טל מאחוריה, אל תוך חור גדול ושחור...." וגם "הילדה שלחה את ידיה כלפי טל, כאילו ניסתה היא לתפוס אותה שלא תלך, ותעזוב אותה. טל מיד היא פתחה את עיניה, והתנשפה. היא נגעה במצחה, ומחתה את הזיעה הקרה שנטפה אל פניה. היא פלטה אוויר מראותיה, כאילו עמדה היא להיחנק, והחללה להשתעל בקול, וללחוץ על בית החזה שלה. היא הרגישה את טיפת האוויר היחידה שעוד נותרה בגרונה, וכאשר עזבה אותה הילדה הקטנה, יכלה טל לחזור ולנשום. ..." ומה זה צעקות מהצד השני??? ובכלל מה זה כול הפרק הזה?? הרגת אותי!! קטע שהרג אותי מצחוק : (למרות שהרוב הרג אותי גם מצחוק גם ממתח ויש עוד המשך...חחח) "לרוני היפה,והמקסימה. באהבה ענקית...מאוד...דני אלן דייויד ג'ונס, הגיטריסט והזמר של מקפליי, שמכיר את דאגי פוינטר, טום פלטצ'ר והארי ג'אד...ותומך בכך שהם מתנהגים כמו בחורות—" אוקיי בקצרה מדהימוש או יותר נכון הורגוש
(כבר אמרתי והזכרתי כמה פעמים תפוז עושה לי בעיות אז אני נמנעת מלחפור כדי לא להיתעצבן אחר כך... ובגלל שלא ניכנס לי לתפוז אז לא הגבתי לפרק הקודם.... אז אני אימנע מלחפור..) בסיגנון הזה...מזה עוד פעם " "את" לחשה הילדה בשקט, ופתחה את עיניה הגדולות. אותן העיניים שזכרה טל מאתמול שלשום. היא יעה שבאיזשהו מקום היא מכירה את העיניים הללו. רוח חזקה החלה לשאוב את טל מאחוריה, אל תוך חור גדול ושחור...." וגם "הילדה שלחה את ידיה כלפי טל, כאילו ניסתה היא לתפוס אותה שלא תלך, ותעזוב אותה. טל מיד היא פתחה את עיניה, והתנשפה. היא נגעה במצחה, ומחתה את הזיעה הקרה שנטפה אל פניה. היא פלטה אוויר מראותיה, כאילו עמדה היא להיחנק, והחללה להשתעל בקול, וללחוץ על בית החזה שלה. היא הרגישה את טיפת האוויר היחידה שעוד נותרה בגרונה, וכאשר עזבה אותה הילדה הקטנה, יכלה טל לחזור ולנשום. ..." ומה זה צעקות מהצד השני??? ובכלל מה זה כול הפרק הזה?? הרגת אותי!! קטע שהרג אותי מצחוק : (למרות שהרוב הרג אותי גם מצחוק גם ממתח ויש עוד המשך...חחח) "לרוני היפה,והמקסימה. באהבה ענקית...מאוד...דני אלן דייויד ג'ונס, הגיטריסט והזמר של מקפליי, שמכיר את דאגי פוינטר, טום פלטצ'ר והארי ג'אד...ותומך בכך שהם מתנהגים כמו בחורות—" אוקיי בקצרה מדהימוש או יותר נכון הורגוש
../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifפרק 25 חלק| ../images/Emo126.gif
כן,בהחלט עבר על הדבר הזה דיילי ענק. קודם כול בצהריים היה לי בעיה עם השרת של תפוז>< אח כך אמא עצבנה אותי-ואמרה לי לפרסם לפני שבת [כי היא דתייה]..אבל היא נתנה לי כול הזמן פול דברים לעשות><..ועכשיו זה הזמן היחדי שמצאתי לפרסם..בקיצור כדי שלא לאכזב אותכן-בכול זאת פירסמתי היום במקום לחכות עד לשלישי:]
כן-יש סיבה להכין את הממחטות היום! יש פרק מרגש במיוחד-ומי שבכתה כשטל סיפרה לדני על העבר שלה, עכשיו בכלל תבכה. זה באמת מרגש. פרק חזק- אז אני מקווה שאתן חזקות מספיק נפשית
אין לי שיר מיוחד להתחיל איתו ת'חלק-פשוט תזרמו עם שלכןXD ************************************************************************************************************* פרק 25: "הלו,דני...תענה לי בבקשה" אמרה טל בקול. אבל הקולות המוזרים מן העבר השני לא פסקו. טל שמה את הפלאפון על רמקול, והניחה אותו מעל השידה שלה. היא המשיכה להתלבש ולהאזין במקביל לרעשים המוזרים שבקעו מתוך המכשיר. היא העלתה את הטייטס עד למעלה, ובחרה לעצמה גופייה מתוך האוסף שלה. "האדומה יפה" היא אמרה לעצמה בשקט, ולפתע הרעשים פסקו. היא שמה את הגופייה על עצמה, וכשהגיעה לידיים פסקה מלמשוך אותה כלפי מטה וקפאה במקומה. "הלו? דני!" היא קראה אל תוך המכשיר, נאבקה בגופייה שלה, שמצאה לה זמן להיתקע בשיער שלה. "טל" קרא קול גבוהה מתוך הפלאפון. "כן, כן, חתיכת שרץ מטומטם. תרד כבר!" צעקה טל על הגופייה. "לרדת לאן, מה עשיתי?" שאל הקול מתוך הפלאפון. טל פרצה בצחוק, התקרבה אל המכשיר ואמרה "לא, לא אתה. מי זה?דני?". "כן" השיב דני. "מי זה היה שם מקודם?מה קורה שם?" שאלה טל ומשכה את הגופייה בחוזקה, מימיה היא עוד לא נתקלה בגופייה עיקשת כמותה. "דאגי" אמר דני ופלט צחוק כאשר נשמעו עוד מספר קולות מוזרים. "הוא מקיא כאן, את כול הנשמה שלו" אמר דני בפירוט מלא מידי. טל פסקה מלריב עם גופייתה, ופתחה את פיה בגועל. "מסכן דאג, תמסור לו שיהיה בריא" אמרה טל, והמשיכה להקשיב לקולות. הן נשמעו חזקים יותר ויותר, טל משכה את הגופייה שלה ופלטה מספר גידופים. "מעעה?" שהיא שמעה את הקול של דאגי, במעומעם. "לא,לא,לא...דאגי זה לא עלייך...מצטערת אני רבה כאן עם ה...לא חשוב. איך אתה מרגיש?" שאלה טל, ועיקמה את פרצופה. היא לקחה מספריים, גזרה את הגופייה מעליה וזרקה אותה אל תוך הפח הקטן שהיה שם. "וכדאי לך להישאר שם!אני אל סובלת אותך!" קראה אליה טל, ונזכרה שדאגי עודנו על בשיחה. "לא,לא,לא...לך לא מגיע בכלל דאגי, זה...לא חשוב" השיבה טל בייאוש וחייכה לעצמה. היא שמעה את דאגי מקלל בלי סוף, ואמרה לו להעביר לה את דני. היא דמיינה את דאגי יושב על יד האסלה ומקיא את כול תכולת ביטנו. ואת דני עומד ומסתכל עליו. ובמקום לעזור לו, כמו חבר טוב, הוא צוחק עליו מן הצד ויורד עליו על ליל אמש. "דני" היא אמרה ,כאשר הרעשים של דאגי נהפכו למעומעמים. "כן?" שאל דני ונשמע מבודח. "תעזור לו, תביא לו מים! מסכן" אמרה טל ולבשה גופייה אחרת בצבע תכלת שמשחה מתוך הארון שלה. "ניסיתי, הוא זרק עלי את הכוס, הוא לא מסוגל לשתות. אפילו לדבר הוא לא מסוגל. כול פעם זה עולה לו ו—" אמר דני, אך טל קטעה אותו. "ואני חושבת שהבנתי, תודה על הפירוט" היא קראה בגועל, ופלטה צחקוק מאושר. היא מיהרה ללבוש מעליה גם חולצה, לאחר מכן גם סווטצ'ר צמרירי וחמים. "דני, הז'קט שלך כאן" היא אמרה לפתע, והרימה את הז'קט אליה. היא הריחה את ריחו, ויכלה לזהות שני ריחות. האחד של הבושם שלה, והשני של דני. "לא נורא" ענה לא דני ופלט צחוק מן העבר השני. "אתה רע אליו, אולי עדיף שתצא משם. אתה לא מועיל ממש" אמרה לו טל, וחייכה. "אני יודע, אבל זה כייף. וזה די הדדי בנינו. כשאני שיכור, הוא עושה מזה תצוגת אופנה, הוא אפילו מצלם את זה ושולח להארי וטום שיהנו גם כן" סינן דני מבין שיניו, נשמע היה שהוא מתרחק מן השירותים. "אתם כבר לא תפתיעו אותי—"היא הכניסה את ידה אל הפח. "ארבעה—"לקחה את הגופייה האדומה, והביטה אל החתכים שגרמה להם בעצמה. "אנשים—" תחבה את אצבעותיה בניהם, והביטה לעיה בעצב. "משוגעים" היא סיכמה את כול המשפט הקטוע שלה, וחייכה. "טוב, נכון" אמר דני, וצחק. "אז היום אני מבינה שאין פגישה?" שאלה טל, וזרקה אותה בעצבנות. "לא, בטח שיש. ג'ורג' לא יוותר לנו, וכרמן עוד יותר. היא כבר רגילה לשטויות שלנו, היא יודעת שאצלינו זה הולך בתורות. כשהוא שיכור, אז יום אחרי זה ההוא שיכור. רק לטום אין חלק בתורות האלו" אמר דני בצדקנות. "למה?" שאלה טל והביטה למקום שאליו העיפה את הגופייה שלה בכעס. היא סובבה את ראשה הנה והנה ולא ראתה דבר. "מה זה לא ברור?" שאל דני, ופלט צחוק מתגבר. טל הביטה אל עבר עדן החלון, וראתה יצור חי יושב שם. היא שיפשפה את עיניה ופלטה למכשיר "לא ממש". דני צחקק מעט ואמר "בגלל החברה שלו, היא גורמת לזה שהא לא יפריז בשתייה". טל לקחה את הפלאפון, הניחה אותו על יד החלון, והחלה לפתוח את הרשת שהייתה לפני התריסים שבחלון. היא רק ראתה צל של משהו שיושב שם, אבל לא ידעה מה זה. "וזה טוב מאוד, כי לפעמים אתם צריכים שמישהו יעשה לכם עצירה" היא פלטה אל המכשיר במהירות, והסיטה את הווילונות שנחתו על ראשה. "נכון" השיב דני, נשמע היה שהוא זורק משהו אל עבר דאגי וצוחק. "אני מקווה שתורך לא יגיע בקרוב" העירה טל בציניות, ופתחה גם את התריסים. "לא זה לא יגיע, אני לא משתכר כי את גורמת לי לא להשתכר. אם לא היית באה אלי, בוודאי שהיה מגיע תורי מזמן" ענה לה דני. לשנייה היא עוד הביטה אל עבר השמש שעיוורה את עיניה במהלומה אחת, ובשנייה השנייה היא הרגישה את עצמה נופלת על המיטה, ויצור במשקל לא כבר במיוחד נוחת על בטנה, וגורם לה לחוש בכאבים שחשה ליל אמש. "תעוף ממני!" צעקה טל ונבהלה לנוכח הדבר שישב עליה וליקק את עצמו. "טל?...מה קרה?" נשמעה צעקתו של דני בפלאפון. טל עצמה את עיניה עם ידה, ולא ניסתה להעיף את החתול שישב עליה, בכדי שלא ישרוט או ינשך אותה. "יושב עלי חתול" צעקה טל וידעה שהיא נשמעת מטופשת למדי.
יש המשך~~
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.