../images/Emo126.gifחלק



| [10]../images/Emo126.gif
דילי ארוררררררררררררר!!!><" תפוז מפגר. למה רק לי זה קורה?? ביץ'. XD
There You'll Be :
http://www.youtube.com/watch?v=hvUV_B1GjaA&feature=related
McFLY - The Heart Never Lies :
http://www.youtube.com/watch?v=NQHKHT-wE_Q ************************************************************************************************************************* "למה את רוצה אותי דני? למה?" שאלה טל. "את החלק המשלים שלי, את הילדה שכנראה חיכיתי שתנער אותי. אני בכיתי לידך טל! אלוהים...בכיתי!...חוץ מן החברים שלי ולידך לא בכיתי ליד אף אחד—" "וסבתא" הוסיפה טל. "נכון מאוד," אישר דני "את מבינה בכלל מה זה אומר? אני מרגיש מושפל ושמח בו זמנית. אני לא מסוגל להבין את זה!" "אני מבינה אותך, פשוט קשה לי לבטא את זה כמו שאתה מצפה ממני. הדעות שלנו שונות מאוד, מאוד, מאוד. שלי הרבה יותר בוגרות, ובכול זאת אני לא בוגרת יותר" אמרה טל. "אני אפילו חוששת מאיך שאני נשמעת באנגלית, אתה מבין?" המשיכה טל. "או, לגבי זה אל תדאגי, את נשמעת מעולה" אמר דני בשקט. טל חייכה ואמרה "תאמר את זה שוב, בבקשה, "או, לגבי זה אל תדאגי" ". "או, לגבי זה אל תדאגי... למה תמיד את מבקשת ממני שאני אחזור על המשפטים שאני אומר?" שאל דני בבלבול. טל צחקה ואמרה "כשהייתי בישראל, זה היה תמיד משהו שנחמד לשמוע, שם זה היה מיוחד, המבטא שלך. ועכשיו כשאני יכולה לשמוע אותו במציאות, ממש על ידי, ומופנה אלי...אני מרגישה מוזר". "לפחות את לא צוחקת על זה" אמר דני. "למה שאני אצחק? אם כבר אתה הוא זה שצריך לצחוק" אמרה טל. "זה לא מצחיק אבל" אמר דני. "בדיוק" אמרה טל. "יש לי שאלה אלייך, עוד שאלה... אמרת שאת מתחמקת ממני. מהסיבות שלך, ורובן בגלל שאת לא רוצה לצאת עם בריטים מכאן, כי את לא רוצה להתחבר עם אף אחד, נכון?" "לא," אמרה טל בשקט "דבר ראשון אני כבר מזמן לא עומדת ב...סוג של הבטחה הזאת, עצם זה שאני איתך כאן...אומר לך משהו? ודבר שני, בוא נעזוב את הדת בצד דני, אתה בעצמך צריך להיות זה שיש לו בעיות עם זה". "כבר אמרתי לך שאני אוהב אותך, ואני מוכן לשבור את המוסכמות שלי בשביל זה. את אולי לא מבינה איזו הקרבה זו, וגם אם לא תעריכי אותה, עצם זה שאמרתי לך את זה, זה כבר מכניס בי קצת יותר אנרגיה" אמר דני בשקט. "אתה באמת אוהב אותי?" שאלה טל בשקט. "תמיד אהבתי, אולי ראו את זה ואולי לא" אמר דני בשקט. "אני עיוורת?" שאלה טל בשקט. "קצת" אמר דני. טל הרימה את ידה, תפסה את ידו של דני והתקרבה אליו. "אני לא באמת עיוורת, אני פשוט מתעלמת. אני אוהבת להיות בחרתך, אבל אני לא מבינה מה תוקף אותי בכול פעם שאני איתך" אמרה טל בשקט. "תחזיקי את היד שלי" אמר דני בשקט. טל לקחה את ידו והחזיקה אותה בידה. "מה את מרגישה טל?" שאל דני בשקט. "אותך" אמרה טל בשקט. "ועכשיו" אמר דני ונשק לה ללחיה. טל פתחה את עיניה ואמרה בשקט "מוזר". היא התקרבה אליו, נשקה ללחיו שלו ואמרה "אתה אוהב אותי, איך זה שהתעלמתי מזה זמן כה רב?". "אני לא יודע" אמר דני בשקט. טל אחזה בחוזקה בידו ואמרה בשקט "אתה יכול להסביר לי, למה כול כך הרבה פעמים היו לנו הזדמנויות להתנשק ואני שברתי אותם?" שאלה טל. "את לא אוהבת אותי" אמר דני בשקט. "אני לא יודעת, אני לא יודעת...אולי כן? אולי לא?...אני כול כך מבולבלת" אמרה טל בשקט. דני הרים את פניה עם ידיו, הקריב אותם אליו ואמר "תסתכלי עלי, ותאמרי לי מה את מרגישה כשאת איתי". "אני מרגישה, כול פעם שאני איתך, שכאילו משהו מתחולל בבטן שלי" אמרה טל בשקט. "כאבים?" שאל דני בלחש. "לא," אמרה טל ונגעה באחד מתלתליו ברכות "תחושות בטן, תחושות נעימות" היא השיבה. "והלב?" שאל דני. "אני לא יודעת, הוא דופק" אמרה טל וחייכה אליו. דני חייך אליה ואמר בשקט "את הכי טובה במטאפורות, תתחילי להסביר לי מה את מרגישה בלב". "אוקי," אמרה טל בשקט "תקתוקים, כמו שעון חול כזה שיורד על זמן, וברגע שהזמן תם אנחנו מתקרבים שוב. אחר כך משהו מפריע לנו, למחשבות שלי. ואני חוזרת למציאות". "מהי המציאות?" שאל דני בשקט. "אני מתחמקת ממך" אמרה טל. היא התרחקה ממנו, עזרה לו לקום ואמרה "בוא אל הדשא, המדרגות לא נעימות כבר". "בסדר" אמר דני בשקט. הם הלכו, והתיישבו על הדשא. טל משכה את דני, ואמרה לו "עכשיו יהיה לי נוח". דני השעין את ראשו על הגדר מעט, וטל שכבה על הדשא כאשר ראשו שוכב על חזהו. "עכשיו הכול בסדר?" שאל דני. "בהחלט" אמרה טל. היא משכה את ידו ואחזה בה עם ידה שלה. "את לא יודעת למה את גורמת לי כשאת איתי, אני מרגיש בעולם אחר" אמר דני בשקט. "אני חושבת על זה עכשיו, וכול הסיפור שלנו, הוא הזוי במיוחד. מה כוכב רוק כמוך מוצא בילדה כמוני? ומה אני מוצאת בך בכלל?" שאלה טל בשקט. "אני אוהב אותך, תפנימי את זה, אני אומרת לך את זה בבירור, אני אוהב א-ו-ת-ך!...אל תפקפקי בעצמך בכלל, את הדבר הכי טוב שיכולתי להכיר בחיים שלי. אני שמח שהכאבת לי, ושהיית קשה להשגה...מה שאת גם עכשיו" אמר דני בשקט.
יש המשך~~>