בוא נראה...
איזה אישיות יוצאת דופן יצאה מהתרבות הדתית: מקום ראשון אני נותן ליגאל עמיר שהשפיע הכי הרבה על החברה הישראלית. בזכותו אנחנו התאחדנו ונהיינו אחים (אני אומר זאת בציניות). רצח רבין היה רגע של משבר בעם שלנו שלא התאחה עדיין. שם הבנו שלעולם לא נוכל להיות דמוקרטיה כי המנהיגים תמיד יפחדו להירצח. שרון קם והוכיח את ההיפך. במקום שני אני שם את ברוך גולדשטיין, שלימד אותנו פרק בכבוד לדת אחרת. הראה לכל הגויים מה אנחנו חושבים על דתות אחרות ואיך כדאי להתייחס לבתי כנסת בצרפת. אני יודע שתאמר שהם קיצוניים יוצאי דופן, אבל אני שומע קולות שמצדדים בדרכם ומתחלחל, במיוחד כי אבא שלי נרצח ברצח פוליטי וגופתו לא נמצאה מעולם, בארגנטינה. אני מקווה שתחזרו בתשובה, לפחות אתה, כי ליבך טהור וטוב: לא תעשה לך פסל ותמונה, קמיעות החמסה (סמל ערבי). לא תרצח, זאדה, גולדשטיין, עמיר ועוד. לא תגנוב, כספים שזורמים לחינוך הדתי על ידי כיפוף היד של השילטון בעזרת היות הדתיים לשון מאזניים פוליטית בין הליכוד למערך. אני לא שונא אותך, אני אוהב אותך, אתה בחור נחמד, אתה אחי, תתעורר ותראה איך נראים הדתיים בעיניי החילוניים. אני מאמין באלוהים, אני מתפלל, בלי כיפה, כואב לי המצב. מי שרואה אותי חושב שאני חילוני, אך יש לי אמונה. גם החילוניים לא קדושים, אבל המגזר שלכם מתיימר להיות רוחני ובזה הוא נכשל בגדול בעיניי. כתף מול כתף נילחם באויב הערבי, לא בשמאלנים ולא בדתיים. אך צריך לדעת איך לעשות זאת. בכל זאת לא לאבד את המוסריות. זה קשה, אבל שווה.