שלום לכולם.וברכות ליוזמת הדיון.איזה נחמד
שמתפתח פה משהו שונה, כפי שקיוויתי. לעניינינו,קראתי את כל התגובות ואני חייב לציין שדעתי קרובה לדעתה של אנונימית.במה הדברים אמורים: הנימוק שנישואי קרובים (הכוונה לנישואים האסורים על פי החוק),הם אסורים מכיון שגנטית הם מסכנים את העובר וכתוצאה מכך את החברה כולה,הם לא תקפים בימינו.הרי עם כל הבדיקות המקדימות בזמן ההריון,ניתן היום להגיע לאותה רמה של וודאות בריאותית,כמו לאוכלוסיה הרחבה.יתכן שיהיו פגמים שלא יתגלו בזמן ההריון,אך גם במצב העכשווי ישנם "פיספוסים".זו לא הסיבה לאיסור על הנישואים.הסיבה היחידה היא הנורמות החברתיות אשר על פיהן אנו חונכנו.הסיבה לאותם נורמות חברתיות היא אך ורק הדת.לאו דווקא היהודית,אלא כל דת באשר היא.מדוע?מכיון שהתא המשפחתי מהווה את הבסיס הרעיוני והתיאולוגי של כל דת.מדוע זה כך,זה כבר נושא לדיון תיאולוגי. מכיון שהדת מושרשת בנו מאז שעמדנו על דעתינו (ואני מתכוון למוצא הדתות המונתיאיסטיות ולא לנו כאינדיבדואלים),הרי החוק החברתי הזה הוא מושרש כפי שהחוק על משכב בהמה או נקרופיליה מושרשים בנו.עצם המחשבה על כך מעוררת את האינסטינקטים לומר לא. אם נחשוב על זה ללא האיסורים הדתיים הרי למה לא בעצם? שני אנשים עם אותו רקע עם אותם תכונות,פחות או יותר,בעלי קירבה אינטימית רוחנית ונפשית מאז ההתחלה,אז רק בגלל שנולדנו לאותה אמא לפסול זאת על הסף? אני כמובן מתיחס לעובדה שיש משיכה פיזית בין בני הזוג.תבדקו ותמצאו שמשיכה פיזית בין אח לאחות אינה כה נדירה.אני כמובן מתכוון למחשבה חולפת,כי הרי עצם המשיכה,שלא לדבר על מחשבות אירוטיות הן בבחינת טאבו לכל אחד מאיתנו,ככל שהדברים אמורים לגבי הורינו או אחינו -אחיותינו.
אצלך?