אשת השבוע

[sharonmx]

גם אני...

אני סוכרת איפשהוא שכתבת שאת אוהבת לקרוא. איזה סוג ספרים? המלצות מיוחדות? איזה ספרים מילדותך את מקריאה ליותם?

 

[lulyK]

ספרים......אוהבת אותם ארוכים

ועם שפע דמויות ועלילות. הכי הכי אוהבת את ג'ון אירווינג (גם הפחות טובים שלו הם בעיניי תענוג). תמיד חוזרת שוב ושוב לספרים של קורט וונגוט (בעיקר הסירנות של טיטאן). מאז הלידה אני קוראת בעיקר מה שנקרא ספרי עיון (כילדה תמיד התנשאתי על אמא שלי שקראה רק ספרי עיון והדרכה עצמית, בזמן שאני הייתי עסוקה בדבר האמיתי...). הדרמה של הילד המחונן, איך לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב כך שידברו, הורים גם בלילה, עקרון הרצף, הלוחשת, פתאום הורים (הרעיון הכלל ברור?

). עכשיו קראתי את "ספר יום הדין" של קוני וויליס, בעקבות המלצה פה על הסופרת. בילדותי הייתי מפתחת אובססיה לספר אחד, ואתו רכשו לי בכל הוצאה אפשרית (כך דקלמתיח את כפה אדומה בעשרות גירסאות). הספרים שהגיעו מהתקופה ההיא אל יותם: גן גורים, בוא אלי פרפר נחמד, מיץ פטל. יותם "קורא" עוד המון קלאסיקות שלא היו חלק מנוף ילדותי כי לא היו בהם נסיכות.

 

[סוס של נייר]

רק עכשיו הגעתי לקרוא בנחת את שרשור

אשת השבוע. ואיזה תענוג זה היה. וכמה אני אוהבת את ג'ון אירווינג (יכולת להניח מהיד את "תפילה לאוון מיני"?). עכשיו יושב לי ספר שלו באנגלית בסלון, אבל אני לא מצליחה לקרוא בימים אלה שומדבר יותר מאשר תגובות בפורום

אז רק אומר תודה על תרומתך לפורום, ונעים לי להכיר.

 

[lulyK]

../images/Emo39.gif

נהנתי מאד מ"תפילה לאוון מיני", אם כי נראה לי שכדאי לי לקרוא אותו גם בעברית. מה מחכה לך עכשיו בסלון? אם זה The 158 Pound Marriage אז שווה להשקיע, ואם זה לא זה, אשמח להמלצה.

 

[סוס של נייר]

לא זה לא

האחרון שלו שקראתי היה "בן הקרקס" בתרגום לעברית (ואהבתי מאוד), ומה שמחכה לי הוא "the fourth hand", שרק התחלתי ואני לא מצליחה להתקדם אז עוד אין חוות דעת.

 

[lulyK]

לא כל כך אהבתי אותו ../images/Emo4.gif

 

[new mermaid]

../images/Emo4.gifלא אהבתי

 

[mummy]

טוב אז הנה גם אני + הפתעה(ות)

לכבודך אני חורגת ממנהגי (המתנשא מעם). ומכיוון שאני חסרת כל דמיון ומעוף (מזל שהצלחתי לאסוף אותך כחברה אי שם בגיל 17), אז הנה קיבצתי כמה מהשאלות המצויינות שאת נוהגת להוציא בהנף מקלדת מדי שבוע, לנשות השבוע המתחלפות. אז בק טו יו, יקירתי. מקווה שתהני... (וזה הכל מאהבה. באמת. באמת באמת). כילדה, איך דמיינת את עצמך בגילך? איך דמיינת את בן הזוג שיהיה לך? את הילד שיהיה לך? משהו מזה תואם את המציאות? ביקום מקביל, מי היית? איפה ומתי היית חיה? עד כמה את מרגישה שהדמות הוירטואלית שלך קרובה לאני האמיתי שלך? אם היית יכולה להראות כמו מישהי אחרת, מי זו היתה? לכל אחת ואחד מאיתנו יש דמות של עצמו בראש, שבד"כ לא מחוברת לגמרי למציאות. איך את נראית לעצמך כשאת חושבת על עצמך? מה בדיוק בפורום הזה מושך אותך? יש משהו עקבי בפורומים שמוציא אותך משלוותך? יצא לך פעם להגיב או לכתוב משהו שאח"כ התחרטת עליו? היו לך אהבות גדולות חוץ מ<יריב>? לאיזו תקופה בחייך את מתגעגעת? על איזו תקופה את לא מסוגלת לחשוב בלי לבכות? ורק למען הרקורד, את ממש לא חייבת לענות לי. את יודעת. בטח לא על הכל, ובטח שלא בבת אחת... רק מה שיעשה לך נעים. זאת הרי כל המטרה, לא?

 

[lulyK]

לא נכון.... אוספת כוחות ואענה מחר

 

[lulyK]

אני לא מאמינה, התחלתי לענות

והתשובה איננה. באסה.

 

[lulyK]

מנסה שוב - חלק א'

-כשהייתי בכתה ד' בערך, היתה מישהי בכתה ט' שהייתי רואה כל בוקר, ורציתי להיות כמוה (יותר מבוגר מזה לא הצלחתי לדמיין). האטרקציה אצלה היתה שיער ארוך מקלות. אחר כך היה לי ברור שאני אהיה כמו אמא שלי - גבוהה, שזופה, בלונידינית, מתרוצצת על החוף באכזיב בביקיני עם שני ילדים שזופים רצים אחרי (אפעס, לא ממש קרוב למציאות). -את הילד שיהיה לי דמיינתי כמו שיבוט שלי. יצא שיבוט של אבא שלו. -כילדה לא הצלחתי לדמיין בן זוג. ראיתי את עצמי עם ילדים ודמות מעורפלת ברקע (מקווה שאבא שלי לא קורא...). -ביקומים מקבילים אני או ממוקדת קריירה, גרה במגדלים בפנקס ולובשת רק בגדים של ניקוי יבש, או סופר זורמת, יולדת בבית ושותה תה צמחים בגינה מלאת פעמוני רוח, בבית שאף פעם לא נועלים בו את הדלתות. -בראש לי שאני מי שהייתי בימים שלפני החתונה - רזה (יחסית) ומחייכת. -הייתי שמחה להראות כמו סופיה קופולה, סנדרה שדה או קרן מור. המשך בקרוב.

 

[lulyK]

חלק ב'

(כבר תיכף אמצע השבוע, מישהו עוד קורא בכלל?) -האנשים בפורום הזה מושכים אותי לפה. עכשיו אני קצת במשבר פורומים..... -יש כמה דברים בפורומים שבאופן ערבי מערערים אותי, אבל אני לא יודעת איך לכתוב את זה בלי להעליב אף אחת/ד. מתעצבנת כשאנשים כותבים בביטחון מוחלט דברים לא נכונים, ועוד אחר כך אומרים "טוב, האמת שאני לא מבינה בזה כלום". נדהמת מהודעות ה"תחזיקו אותי לפני שאני עוזבת". -יצא לי, והתנצלתי. -יריב טוען ששאלת ה"אהבות הגדולות" לא רלוונטית, והוא מתפלא עלייך, מיכל (ואני אוסיף שהיו לי כמה חברים לפני יריב, וכולם היו לזמן ממושך, מי יותר ומי פחות. בכל זאת התחתנתי בת 29 כמעט). -מתגעגעת ומתרפקת על זכרונותיי מימיי כמלצרית בסטפן בראון. משום מה אני זוכרת שעשיתי חיים משוגעים (שכחתי את כל המושגים כמו "סגירה", "פינוי"). -בוכה/נכנסת לשיתוק כשאני חושבת על פרידות קשות שחוויתי, על ההודעה של ההורים שלי שהם נפרדים, על הרגע בו אמרו לנו שאין דופק.

 

[עינבלית]

זותי שקוראת עוד בכלל../images/Emo3.gif

רק רציתי לספר שאני עדיין קוראת אותך, לא עובר לי בכלל למרות שכבר אמצע שבוע(עכשיו בכלל אמצע) את מרתקת ואולי זה בכלל בגלל שאני

אותך...

 

[lulyK]

בדיוק אמצע השבוע ../images/Emo9.gif ותודה על

ההתייחסות (גם אם זה "רק" מאהבה

)

 

[mummy]

למען הפרוטוקול (מיועד ליריב כמובן)

אל תירק לבאר ממנה אתה שותה, ו/או מי שגר בבית זכוכית לא כדאי שיזרוק אבנים (פתגם מאוד אהוב על פמיניסטיות דרך אגב, אבל לא משנה. זה לא קשור) - אני רק רוצה להזכיר לך שלא אני חיברתי את השאלות <המצויינות> האלו. אז אין לך מה להלין עלי. ובטח שלא להתפלא... חוץ מזה, אפרופו פמיניסטיות, לא רלוונטי למי? לך, כמובן. אבל זה בכלל פורום "נשים אחרי לידה - תמיכה". אנחנו מארחות אותך כאן בשמחה לרגל חגיגות אשת השבוע (שבשבילך כאמור, כל שבוע היא אשת השבוע

) אבל אתה, נותנים לך אצבע ואתה רוצה את כל היד? לקבוע לנו מה רלוונטי ומה לא... נו באמת. אני מתפלאת עליך. כאילו שהכרנו רק עכשיו ואתה לא יודע עם מי שיש לך עסק. טוב די. נגמרו לי הפתגמים (ממש מפתיע. כאלה מין משובחים, איך נגמרו כל כך מהר). אני הולכת לישון. וממילא את רוב התשובות אני כבר יודעת (כולל את זו של השאלה הלא רלוונטית). אז אני, מה אכפת לי אני? לילה טוב, ונשיקות לכולכם שם. ודרך אגב, אם זה עדיין לא ברור, אכן עקפת את כולם בפור גדול כבר מהיום הראשון, בכלל בלי למצמץ. אבל אתה כבר יודע שזה מה שאני חושבת, לא? (חכה איזה 2 דקות לפני שהשתן עולה לך לראש... ושאחר כך לא יבואו אלי בתלונות בבקשה. בכלל, תוציא אותי מהסיפור הזה. איך הגעתי לכאן בכלל, אני והפה הגדול שלי?)

 

[מעיןבר]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

כן, גמני קוראת באמצע השבוע

 

[אמברון]

אפשר גם?

קודם כל, חייבת להגיד שאני תמיד נהנית לקרוא אותך (כאן ובעוד מקומות). אני מוצאת את עצמי מהנהנת בראש כשאני קוראת את התגובות שלך, וזה לא פשוט... אני נוטה שלא להסכים עם המון דברים

). ולשאלות שלי: לאיזו תקופה בהיסטוריה היית חוזרת? האם את מקבלת ושלמה עם עצמך? (אמנם שאלה "סגורה", אבל אני סומכת עליך...) מהם הקווים האדומים שלך (אם יש כאלה בכלל) בכל הנוגע לחינוך? מה משעמם אותך? מה מצחיק אותך?

 

[lulyK]

קודם כל, חייבת להגיד תודה

(איך זה שתמיד מי שנהנת לקרוא אותי ומסכימה איתי, אני נהנת לקרוא אותה ומסכימה איתה?

). הייתי רוצה להיות במסיבות של גטסבי בבית על החוף בלונג איילנד. חזרה אחורה בזמן זה תמיד הימור רציני. הייתי רוצה להיות בהמון תקופות בעבר, אם היו מבטיחים לי שאגיע לשם כגבר לבן עשיר. אני חושבת שבאופן כללי אני מקבלת ושלמה עם עצמי. משתדלת לזכור את זה בימים שאני לא יכולה לסבול את עצמי...... קווים אדומים בנושא של "אסור", או משהו יותר כללי? נראה לי שאעשה את המקסימום ע"מ שיותם ינהג בכבוד באנשים אחרים. כדורגל משעמם אותי. שיחות על כסף משעממות אותי. המון דברים ואנשים מצחיקים אותי: בעלי, החברות שלי, וודי אלן ולאחרונה גם גפי אמיר (שתמיד שנאתי)

 

[שרון של לוטן]

איזו תשובה מצויינת - המסיבות של

גטסבי הגדול.

 

[ornaok]

../images/Emo24.gif

אני ממש גרועה בקטע של השאלות, וזה מפתיע אותי... אבל לפחות יש לי צ'אנס להגיד לך שאני ממש אוהבת אותך

ז"א, אני מתחברת מאוד לרוב הדברים שאת כותבת, לרוב הדברים שאת עושה...וכשאני אהיה גדולה אני מקווה שאוכל להיות קצת דומה לך.... ושאלה, בכל זאת... בפורומים את הרבה פעמים שנונה וחדה, האם יש לך תגובות כאלה עוקצניות גם במציאות? או שקורה לך שאת נזכרת בסיטואציה ואומרת..."הייתי צריכה להכניס לו/לענות אחרת..."