אשת השבוע

[גלשני]

דבר ראשון מזל טוב../images/Emo65.gif

מאחלת לך את כל האושר שבעולם. אני זוכרת שבהתחלת ההורות הייתה לך תקופה לא קלה ומעניין אותי לדעת הם את מרגישה שהתקופה הזאת מאחורייך ומה עזר לך, או לא עזר לך בכדי להתגבר עלייה. נשיקות

 

[דפנה מי]

התקופה המאוד קשה מאחוריי

אבל יש עדיין רגעים לא קלים. אני בטיפול אצל פסיכולוג ונוטלת תרופות. הזמן בעיקר עשה את שלו וראיתי שעדי גדלה והתחלתי להאמין בעצמי ובאמהות שלי ולקבל יותר ויותר בטחון שאני מצליחה להיות אמא

למדתי לבקש יותר עזרה והתחשבות מהסביבה ומבעלי וגם ליישם (אם כי לא באופן מלא) לצאת ולמצוא זמן לעצמי לבד ללא עדי ולדעת שזה מגע לי וזה בסדר.

 

[גלשני]

תודה על התשובה.

שמחה לשמוע שלמדת להאמין בעצמך, ובטוחה שאת ועדי נהנות מזה.

 

[ליילה]

מזל טוב ליומולדת ../images/Emo65.gif

הזכרת בכמה הודעות שלך שראיתי בפורומים את נושא הדיכאון הקליני, ודיכאון אחרי לידה, ורציתי לדעת אם יש לך נסיון אישי בנושא, ואם את מוכנה לספר על זה קצת...

 

[דפנה מי]

יש לי נסיון אישי בעניין../images/Emo4.gif

הדכאום אצלי היה "קל" מהבחינה הקלינית - אבל עדיין הרגיש מספיק קשה ורע... היה לי קשה פיזית אחרי הלידה והגוף שלי לא כ"כ תפקד ומכיוון שזה היה תחילת החורף-גם הצטננתי וכל פעם נפלתי למיטה-אבל תיפקדתי באופן מלא כי צריך היה להניק ולטפל ולא הייתי מסוגלת לוותר ולהשאיר את הטיפול בעדי בידי מישהו אחר, אפילו לא בעלי, לקחתי את ה-כ-ל על עצמי וקצת התמוטטתי-המנוע הגיע לשחיקה

לא ציפיתי לכזה "בום". היה לי גם עודף משקל והאשמות עצמיות היות ונטלתי תרופות נוגדות דכאון במהלך ההריון ואמרו לי אחרי הלידה שעדי תאושפז להשגחה ל 24 שעות ובפועל הודיעו לי לקראת סיומו של היום הראשון שהיא תאושפז ל 4 ימים ללא יכולת להוציאה מיחידת המעבר ואותי שחררו הביתה כבר אחרי יומיים ואמרו לי שאם לא אפסיק את התרופות לא אוכל להניק והכל נראה לי סוף העולם. בבת אחת הפסקתי את התרופות (דבר שגם הוא לא היה נכון) כי חייה של עדי חשובים מכל והפקרתי את עצמי לחלוטין. מה ש"תרם" לעניין היה גם התרחקות של חברות שלי ברגע האמת, התחושה שאני לבד, הימים הגשומים ואי היכולת לצאת החוצה והכל נראה קשה ובלתי אפשרי. כשחזרתי הביתה הפחד הנוראי המשיך ולאחר כחודש וחצי חזרתי לתרופות אבל המשיכה התחושה שאני צריכה לעשות הכל ועדי היתה כזו תובענית ועירנית ואני גם פחדתי שבעצם ההנקה אני גם מזיקה לה כי למרות שאמרו לי שהתרופות בסדר (גם במרכז הטרטולוגי) לא האמנתי וחששתי ועקבתי כל הזמן אצל רופאים לראות שאין בעיות. היום אני כבר משוכנעת (כמעט ב 100 אחוז) שהכל נפלא. להכל נוסף גם קושי מצד הבעל ומשפחתו שלא הבינו את המצב ואנשים שאמרו לי שיש לי ילדה כ"כ נפלאה ואני צריכה להיות מאושרת ולא הבינו כמה לי היה קשה ושהיה צריך לעזור לי לראות את הדברים אחרת ולהיות איתי ולא לצפות ממני לתיפקוד כאילו הכל בסדר "וכמו אצל כולם"

 

[אנידס]

כמה מרגש, שמחתי לקרוא שהמצב רק

השתפר

 

[ו שתי]

דפנה,

קודם כל, זה נפלא לקרוא את ההשקפה שלך על הדברים היום! הקושי הזה מצד הבעל והמשפחה מוכר לי ממקרה אצלנו בבית, וזה אכן לא פשוט, אבל משתפר. ומילה בצד- אני נורא שונא את הציפיה של "להיות בסדר כמו כולם". אנשים שמצפים את זה מהסובבים אותם כ"כ קטנים בעיני!

 

[דפנה מי]

../images/Emo24.gif../images/Emo45.gif

 

[אדר שלי]

הי דפנה!../images/Emo24.gif

שאלותיי בהמשך, אבל בעניין הבעל שמצפה שתהיי "כמו כולן", זה מוכר לי עד כדי כאב... מבינה אותך כל-כך. אני לא אכנס לזה עכשיו, אבל אני שמחה שאני לא היחידה שהרגישה ככה.

 

[דפנה מי]

את בפירוש לא לבד../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

הידעת שאדר נולד ביום ההולדת של אבא שלי, שנולד באדר ב'?

 

[אדר שלי]

באמת? ואני גם ילידת חודש אדר../images/Emo141.gif

ונולדתי בא' באדר א'.

 

[ליילה]

תודה על התשובה הכנה והכל כך

אמיתית. אני חושבת שכל כך חשוב שבנות ידעו את הדברים האלו לפני הלידה, ואני חושבת שכל כך מעט באמת מוכנות לקשיים האלו....

 

[אנידס]

אח איזה יופי של אשת שבוע, איזו

יצירתיות וכמובן יומולדת שמח. השאלות שלי הן: 1. האם יש לך אחים או אחיות נוספים מצד אביך? 2. היכן היית רוצה להתגורר? 3. תארי את היום המושלם שלך 4. האם הנדסת תוכנה הוא תחום שרצית ללמוד או שמא הגעת אליו במקרה? 5. מה לדעתך האימהות שינתה בך? כמובן שאת אינך חייבת לענות אם השאלות חטטניות מדי

 

[דפנה מי]

והתשובות

1) יש לי אח אחד נוסף, גדול ממני ב 6 שנים 2) נראה לי שטוב לי היכן שאני עכשיו, בעיר, עם קצת נופך כפרי וחברי. 3) אווווווו-איזו שאלה: לקום מתי שיוצא, יקיצה טבעית, לאכול ארוחת בוקר בנחת, לקרוא עיתון, לצפות בטלויזיה, לטפל קצת בעדי, ללכת לבלות בחנויות/ליצור, לעשות עיסוי בספא לישון צהריים, לבלות בפארק/עם חברים עם עדי, להיות באינטרנט במהלך היום - מתי שיוצא, לבלות עם הבעל ביומו של יום העבודה, לצפות בסדרות אהובות בטלויזיה לשחק בגיים בוי וללכת לישון. 4) אהבתי מתמטיקה בתיכון ועולם המחשבים התחיל לחדור אליו כשהייתי בכיתה יב' וחשבתי למה לא ללמוד את זה באוני'? פיקניק זה לא היה! ועוד הייתי עתודאית 5) נראה לי שהיא גרמה לי להבין שאני לא מסוגלת לעשות הכל ושיש גם גבול ליכולות שלי

 

[אנידס]

תודה על התשובות הכנות והיפות

 

[דפנה מי]

../images/Emo41.gifיש תמונות של עדי בגלריה../images/Emo41.gif

ובקרוב יהיו עוד חפצי אומנות ויצירות שלי

בינתיים-פאזלים בביתינו, שגם הם תחביב שנשכח...

 

[דפנה מי]

ופאזל קוסם-בחדר של עדי

 

[ELLA31]

יומולדת שמח לך!!../images/Emo39.gif

ומה שנגע לליבי זה היחסים שלך עם אמא שלך. אני בערך באותו הסרט כמוך. חלק כאן מכירות את הסיפור שלי. בקצרה - כואב. מאחלת לך כל טוב והרבה הצלחה באמהות. בכנות.

 

[דפנה מי]

../images/Emo24.gif

אין לי מושג גם איך לעזור לך בענייני הברית...וגם איתי את מוזמנת להיפגש

ו

להולדת חגי

בפירוש קחי לעצמך את הזמן-אנחנו נוטות מהר מאוד לבטל את זה שילדנו ולהתמסר לגמרי לתינוק שאך נולד-אבל הגוף שלנו והמצברים שלנו ייגמרו ככה מאוד מהר

 

[Arfilit]

מזל טוב ובוקר טוב

קצת שאלות שלי:

לכבוד היומולדת: מה את מאחלת לעצמך לשנה הקרובה?

איך בחרתם את השם עדי?

איזו התכונה בך את אוהבת ואיזו לא?