אשת השבוע

new mermaid

New member
כל מילה - אמת!../images/Emo19.gif../images/Emo76.gif../images/Emo19.gif../images/Emo76.gif

בפעם השניה היינו ברזורט (אי) ולא על יאכטה, אבל אני כבר הייתי מכורה לשיטה: כל יום לקחנו ספינה מהרזורט וקיבלנו את הטיפול המסור שתיארת.
רעיון לסטרטאפ: ייבוא אישי של מלדיביאן חרוץ וחמוד לסיוע בסופ"ש צלילה
 
תשמעו, אתן לא נורמליות שתיכן

נ"מ, את השתגעת? מדברים על כריש, ומה שיש לך בראש זה אייקון מאוהב? דגים בגודל בית? כריש פטיש? זה הכל מרתק ויפהפה עד כאב, אבל דרך מסך הטלוויזיה בנשיונל ג'אוגרפיק. אבא'לה! איך אתן אמיצות מספיק בשביל להית עם זה בטווח מגע?
 

אדר שלי

New member
כריש זו חיה ככל החיות../images/Emo19.gif

אם לא מאיימים עליה או מסכנים אותה, היא לא תוקפת. צריך להיות בשקט, לא לעשות תנועות חדות ולא לשחות לכיוון שלו וכמובן לשמור מרחק עד כמה שאפשר כדי לא לפלוש לטריטוריה שלו ואז אין בעיה. אגב, יש זנים של כרישים שאינם מסוכנים כלל ובעצם נראים כמו דגים בינוניים ויפים יפים (לדוגמא כרישי "וויט טיפ" שיש בשפע במלדיבים).
 

new mermaid

New member
../images/Emo12.gifמדברים על כרישים ולא קראו לי?../images/Emo6.gif

תשמעי חוויה: קמנו ב-4 בבוקר (ואצל גרמנים 4 זה 4!) ושטנו שעתיים לאתר. קפצנו למים כמעט שחורים (200 מ' עומק) ומלאים פלנקטון זוהר. צפנו בהם בשלווה מוחלטת, בתחושת ריחוף וחוסר מודעות נדירה, ששששקט (למעט הרחש המכני של רישרוש הבועות) ניתוק במובן הטוב של המילה. ב-200 מ' לא רואים קרקעית, ובים הפתוח אין דגים קטנים, אז צפנו בחלל, נישאנו בזרם, והתרכזנו בבהייה במעמקים מנוקדי האור, שנראו ממש כמו שיקוף של החלל החיצון. אשליה אופטית, על סף הורטיגו. לאט לאט התחלנו לראות צלליות גדולות מחליקות על סף שדה הראיה. כאילה שמספיק לסובב את המבט והן נעלמות למעמקים. ואתה תוהה: היו או לא היו? לפתע המדריך מצביע בהיסטריה וכל הקבוצה מתחילה לשחות לכיוון אחד בטירוף (וקול קטן אומר לי בראש: הנה חיה טורפת באורך 4 מטר. אני לא אמורה לשחות בטירוף *לכיוון השני*?!?!) ואז
מצאנו את עצמנו במרכז להקה של 18 כרישי פטיש (כן, ספרנו
יש תחרות
) ענקיים, יפים-יפים! לא בטווח מגע, אבל קרובים מאוד! אכן צריך להיות רגועים (בעיקר כדי שלא יברחו
) ולהישמר שאתה תישחה מאחורי הכריש ולא הוא מאחוריך (מעורר את מנגנון הציד) יש שפה. צריך לכבד ולהקשיב לסימנים. אחחח... כן ירבו!
 

גבינייה

New member
הי . קודם כל רציתי להגיד לך שאת

תמיד בולטת לי בפורומים בתור מישהי נורא נחמדה. זה נשמע תואר סתמי ("נחמדה"), אבל זה לא דבר של מה בכך (אני למשל לא כל-כך נחמדה לדעתי...). תמיד לבבית, מאירת פנים, נעימה, עונה לכל ההודעות של "אפשר להצטרף?.." ושל "היום נדבי ראה חתול בפעם הראשונה.." קראתי את סיפור הלידה שלך, ורציתי להגיד לך שאת ממש גיבורה. עברת לידה קשה וארוכה, שהתגלגלה ונגמרה בצורה הפוכה ממה שרצית ונראה שבאמת הכנסת הכל לפורפורציות ולא נתקעת שם. בכלל, מרשימה אותי יכולת הזרימה שלך - כמו למשל ההסבה המקצועית. ובאותו עניין - שאלתי: החזרה לעבודה בקיבוץ מחוייבת אחרי 12 שבועות? יש אופציה להארכה? שהרי ההכנסות שלך מהעבודה הן לטובת הקיבוץ (אם אני מבינה נכון את המערכת). זה נושא שמעסיק אותי כרגע: קשה לי לצאת מהקטע של חופשת לידה (שזה די סתלבט, בינינו..) ולהחליט שאני חוזרת לעבודה ולפעילות גופנית וכו'. בעיקר כי אצלי זה לא כרוך ביציאה מהבית, כי אני פרילאנס ועובדת מהבית, זה פשוט ליזום עבודה. אני מרגישה עדיין 'אחרי לידה' (מנטלית). אפילו הקרחת שלך מסמלת את זה. את יודעת לכמה בנות קשה ההחלטה להסתפר? שינויים בשיער מקבילים אצל המון נשים לשינויים בחיים, והרבה מפחדות לשנות, לקצוץ, לעשות משהו רדיקלי.
 

אדר שלי

New member
הי גבינייה../images/Emo24.gif../images/Emo141.gif

את "לא נחמדה"? דווקא לא זכור לי. תודה על המחמאות. אני באמת משתדלת לזרום כמה שיותר, גם בפורומים, למרות שאללא ספק אני מבדילה ביניהם. לדוגמא: ב"הורים לתינוקות" יש המון הודעות מזל טוב, שוויצים, חוליים שונים וכו' ואני ממש לא עוקבת! ושם באופן כמעט עקרוני, אני עונה רק אם יש לי משהו לתרום לדיון או עצה כלשהי, או שנראה לי שמישהי באמת זקוקה לתמיכה/הקפצה/לא קיבלה מספיק תגובות וכו'. דווקא שם אני מחזיקה מעצמי "משתתפת סולידית". ב"הריון ולידה" ממש נכנסת מעט, רק כדי לתרום מנסיוני הדל אם יש במה. בפורום הזה אני מרגישה ממש בבית!!! וההודעות זורמות בקצב שאני מסוגלת לעמוד בו וגם להשתתף/לברך/לתמוך וכו'. משרשורים גסים/מעליבים/תת רמה שיש בזמן האחרון בחלק מהפורומים נזהרת כמו מאש, למרות שהאופי שלי לומר את המילה האחרונה ולהביע את דעתי בכל עניין אומר ההיפך. לדוגמא, מישהי כתבה היום בהודעה שלה ב"הורים לתינוקות" משהו שמאוד צרם לי על "עולים" ו"חיידקים" (בדיון שעסק בחיסונים) או משהו בסגנון ולא הגבתי. החלטתי לא להיכנס בה למרות שגירד לי באצבעות...
 

אדר שלי

New member
שינויים בחיים ואני../images/Emo42.gif

שינויים לא באים לי בקלות, כמו להרבה אנשים, אבל הם תמיד מביאים איתם רוח טובה של התחדשות וצמיחה. את זה למדתי מהנסיון. ההחלטה עצמה היא קשה, ממש כמו ההחלטה לקפוץ ממטוס או לעשות צעד ראשון בסנפלינג. מה שבא אחר כך זו תמיד חוויה מעצימה (בשבילי, לפחות). החזרה לעבודה הייתה לי לא קלה (כן, בקבוץ שלי חיבים לחזור אחרי 3 חודשים לעבודה). בעבודה היה הרבה בלאגן וגם לאדר לקח זמן להסתגל לשינוי. הוא הפסיק לישון בלילה ונצמד לציצי בכל כוחו במשך אחה"צ מהרגע שהייתי שבה הביתה. קשה, אין מה להגיד, אבל גם כאן, הסתדלתי יחסית מהר והשינוי בסופו של דבר היה לטובה. החיים שלנו הם בעצם תנועה ותנועה היא רצף של שינויים. אם לא נזרום ונשתנה - ניתקע. עד עכשיו שינויים בחיי עשו לי רק טוב. לא יודעת אם הובנתי, אבל זו דעתי על שינויים.
 

daldan

New member
איזה שרשור מרתק ../images/Emo140.gif

עושה רושם שאת אוהבת ספורט אתגרי (צלילה, סנפלינג, קפיצה ממטוס- אני מניחה שזה לצורך צניחה חופשית...) מה הגבולות שלך? איזה דברים עדיין לא עשית ואת רוצה לעשות (באנג'י?) ועל מה תוותרי? האם העובדה שאת אמא תגרום לך לעשות "חושבים" לפני שתקפצי בפעם הבאה?
 

אדר שלי

New member
הי DALDAN! ../images/Emo24.gif

אני אוהבת ספורט אתגרי ומכל הדברים שעשיתי/עושה, צלילה היא הספורט האהוב עליי. עולם מדהים של צבעים ובעלי חיים, מים והקטע של "להיות בתוך עצמך" (ככה זה נשמע כשנושמים מתחת למים). אני יוצאת מצלילה כאילו אחרי מדיטציה, זה כל-כך מרגיע! (וגם מרעיב בטירוף)... גבולות? לא יודעת. באנג'י אני לא אוהבת, זה פשוט לקפוץ לשם הקפיצה וזה פחות מעניין אותי. מה שקוסם לי (צניחה, סנפלינג, צלילה, טיולים) זה הנוף והטבע ומה שאתה עושה בהם. העובדה שאני אימא גורמת לי לנהוג הרבה יותר בזהירות, למשל ולכן אני מאמינה שכן, אחשוב כמה פעמים לפני שאעשה משהו מסוכן בפעם הבאה.
 

גבינייה

New member
ועוד דבר: אהבתי מאוד את התמונות

בגלריה, בעיקר את זו שאדר פיצפון על הכרית הסגולה הענקית. מקסים!! אבל איפה תמונות מההריון?? אני לא זוכרת שראיתי תמונות שלך ב"הריון ולידה" ואמרו שהיית מדהימה. רוצה לראות....
 

אדר שלי

New member
ובין הצירים, שבוע 39../images/Emo110.gif

אחה"צ שבו נסענו לבית החולים ומשם חזרנו שלושה!
 
הי טלי, איזה כיף שאת אשתשבוע! ../images/Emo20.gif

קראתי בשקיקה את השרשור עד כה, ואני מרותקת ונפעמת! אשאל את השאלה הקבועה שלי, על אירוע או אירועים גדולים בחייך שגרמו למהפך בהם. וגם על הצבא - ספרי מה עשית, איפה וכו'. מהו תאריך יום ההולדת שלך? האם עדו הוא האהבה האמיתית הראשונה שלך? (כתבת שהכרת אותו על רקע פרידה כואבת. אם בא לך - ספרי משהו על הקטע הזה). את מעניינת, מוכשרת ומדהימה! אשמח להכיר אותך יותר לעומק...
(טוב, מספיק עם החנופה
).
 
וגם:

איפה טיילת? בעיות אכילה??? כמו שנראית חודשיים לאחר הלידה, את ראויה ל*ברכות* השמורות לנשים האלו, שכבר ביציאה מחדר הלידה חוזרות לג'ינס במידה 36... [רוצה לומר שאת נראית מדהים!!!] אדר מקסים, הוא כ"כ גדל!!! מסרי לו
ממני
 
למעלה