אשת השבוע

[אדר שלי]

טיולים בעולם../images/Emo105.gif../images/Emo110.gif

טיילתי בארה"ב את כל החוף המזרחי ממיאמי (בה גרתי כמעט שנה) עד קנדה ביחד עם אחותי ברכב שכור במשך שלושה חודשים. אני טיפוס של קמפינג והיא טיפוס של מלונות פאר, אז התפשרנו באמצע וישנו במוטלים זולים או אצל קרובי משפחה. כשעברתי להתגורר בחוף המערבי, בלוס אנג'לס, טיילתי קצת גם שם (סן פרנסיסקו, הפארקים הלאומיים, ווגאס), למרות ששם בעיקר עבדתי. טיילתי בסקנדינביה כשבועיים (בעיקר בשוודיה), בהונגריה, צ'כיה. גרתי כחודש ברומניה עם חבר מאבטח אז גם שם טיילנו. הייתי באיטליה ונהניתי מכל שניה (פירנצה, טוסקנה, רומא), ביוון ובקפריסין הייתי שבועיים ונהניתי מכל שנייה. הירח דבש שלנו היה בסרילנקה ובאיים המלדיביים (מקום טוב לצלילות) - טיול שלעולם לא אשכח!! מכל מקום "לקחתי" משהו ואני רק רוצה עוד...

 

[מ ת י ל ד ה]

איפה הכי אהבת לצלול?

אנסח מחדש את השאלה: אם למישהו היתה הזדמנות חד פעמית לצלול, לאן היית שולחת אותו?

 

[אדר שלי]

חד משמעית: לאיים המלדיביים../images/Emo19.gif

אבל במקום השני: סיני, כמובן!

את אדר עשינו בחופשת צלילות בסיני לפני קצת יותר משנה...

 

[new mermaid]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gifלמלדיבים../images/Emo70.gif

 

[אדר שלי]

בעיות אכילה../images/Emo78.gif

לא אכתוב על זה הרבה, זה עדיין בגדר חוויה קשה בחיי, אם כי מכל משבר נבנים... אני שמחה לציין, שלמרות הפחדים שלי מאוכל בגיל צעיר (ויש לי אימא שהייתה שמנה ולכן פחדתי להראות כמוה), אני לא אחת שעושה חשבון לאוכל ובהחלט יש לי מזל בקטע הזה וחזרתי למידותיי לאחר הלידה.

 

[אדר שלי]

הי מתילדה יקירתי!../images/Emo24.gif../images/Emo141.gif

שווה להיות אשתשבוע רק בשביל המחמאות...

(כבר כתבתי פה קודם שאני פריקית של חיזוקים חיוביים...)

אירועים גדולים בחיי: החתונה עם עידו - אירוע קסום של פעם בחיים

, מסיבה כייפית שבה כל אוהבינו באו לחגוג איתנו את אהבתנו. פשוט אירוע קסום! הלידה של אדר - אולי המהפך הרגשי הגדול ביותר בחיי. חוויה שלמרות שהייתה קשה לא זכורה לי כטראומטית, אולי כי התוצאה כל-כך טובה...

תמיד חשבתי שהגוף שלי הוא לא "נשי" מי יודע מה והריון ולידה כן עושים לך להרגיש אישה בכל המובנים. לצערי לא הוכחתי עדיין שאני אישה "יולדת" כי היו צריכים להוציא אותו בכוח ממני, אבל אני מאמינה שזה עוד יקרה. אבדן של חברה יקרה - חברה טובה טובה שהלכה לעולמה מוקדם מדי ובאופן פתאומי מדי. הותירה תינוקת בת 10 חודשים עם אבא מבולבל. גם עכשיו, שנתיים וחצי אחרי עדיין לא מעכלת שהיא איננה ועדיין מדברת איתה (קצת פחות, אבל עדיין...) על כל מיני דברים.

 

[אדר שלי]

אני והצבא../images/Emo104.gif

בצבא הייתי בחיל האויר ושירתתי חצי מהזמן בתפקיד מבצעי (היה לי מאוד מעניין) וחלק מהזמן בתפקיד הדרכה (הייתי מפקדת קורס של מעיןבר - מעין הקשב!

) קיבלתי המון מהצבא: עמידה באתגרים, מעברים ממקום למקום (אפרופו שינויים בחיים), והמון חברים טובים!

 

[אדר שלי]

תאריך הלידה שלי: 23.02.74../images/Emo141.gif

 

[אדר שלי]

עידו הוא אהבת חיי../images/Emo23.gif

אבל בהחלט לא הראשון שאהבתי. לפני שפגשתי את עידו הייתי במערכת יחסים עם בחור מאוד מאוד מיוחד, מוכשר וחכם, שונה באורח המחשבה שלו מכל מי שהכרתי לפניו ומוכשר בטירוף. למדנו יחד והיחסים בינינו היו לא יציבים. מצד אחד היו לנו המון חוויות ובילויים משותפים, וכיף ומצד שני היה בינינו איזה עניין לא סגור (נפרדנו בפעם הראשונה לאחר חודש וחזרנו) שעליו לא יכולתי להתגבר. לא הצלחתי לשקם את האמון שנפגע וזה הפריע למערכת היחסים להתקיים. בסופו של דבר לאחר שכבר הייתי עם עידו והתאהבתי בו, הצלחתי להישאר בידידות עם אותו אקס, עד לסיום הלימודים. בחתונה של עידו ושלי, אליה הוא הוזמן (בהסכמת עידו) הוא לחש לי באוזן: "איך, איך נתתי שיקחו אותך ממני?" (קצת חוצפה, אבל הייתי כל-כך שיכורה משמחה, שלא התייחסתי...) מאז אני בטוחה באמרה ש"עם כל דלת שנסגרת, נפתח חלון". אצלי זה ממש עבד.

 

[אדר שלי]

ומשהו על אכזבות...../images/Emo14.gif

למדתי שהמשברים בחיים שלי הם אלה שבונים אותי. אני לא מצטערת על דברים שעשיתי או על טעויות, משום שכל הדברים האלה הם אני. הם מה שעושים אותי. אותו דבר לגבי מערכות יחסים. נבניתי בעיקר מאלה שלא צלחו ולעידו היה מזל שקיבל אותי "עם נסיון" בתחום הזה. ידעצי בבירור מה אני רוצה ומה אני לא רוצה מבן זוגי ויכולתי לבנות איתו את מערכת היחסים היציבה שתמיד רציתי.

 

[מ ת י ל ד ה]

מסכימה מאד

עם האמירה שהמשברים הם המעצבים העיקריים של אישיותינו. זו גם הסיבה לכך, שאני תמיד שואלת את השאלה הקבועה שלי...

 

[מ ת י ל ד ה]

באמת חצוף!!!

אבל העיקר שלך זה לא הפריע, שאת יודעת שהתגברת עליו והמשכת בלי להביט אחורה.

 

[מ ת י ל ד ה]

את גדולה ממני ב-9 חודשים!

יעני, עשו אותי בדיוק כשנולדת

 

[אדר שלי]

יום הפסקת האש של מלחמת יום כיפור

והיא הפסקת האש שסיימה את המלחמה!

 

[אמא של עופרי]

ועוד שאלות שלי../images/Emo22.gif

אני קוראת את כל השרשור, ועושה רושם שאת בחורה מאוד "נוחה" ולא רק מהשרשור אלה גם מהפעמים שפגשתי אותך. (אמרת שאת אוהבת שמתחנפים נכון?)

איפו עקב אכילס שלך? מה יכול להוציא אותך מהכלים? (באופן כללי, עידו, ואדר.)

באיזה הופעה היית לאחרונה?

איזה מסעדה את אוהבת?

איזה ספר קראת לאחרונה ונהנית? (לא על שיווק....)

מה את אוהבת לראות בטלויזיה?

ושאלה אם:, אם היו נותנים לך ערימה של 1,000 כדורי שוקולד והיו אומרים לך שב 10 מהם יש ציאניד, ואם תקחי אחד (ותשארי בחיים...) תקבלי מיליון דולר. האם היית לוקחת את הסיכון, פרטי ונמקי...

נגיד והתשובה למעלה היא לקחת את הסיכון והיית נשארת בחיים

, מה היית עושה עם הכסף?

מה הכי חסר לך בחיים?

האם את טיפוס של בוקר או לילה? שיהיה המשך יום מקסים

 

[אדר שלי]

ועוד תשובות לאמא של../images/Emo98.gif

אני באמת אדם די נוח, אבל עבדתי קשה כדי להגיע לזה... למדתי לחשוב לפני שעונים, לחשוב פעמיים לפני שנעלבים, לנסות לראות הכל מכמה כיוונים ועוד.

להוציא אותי מהכלים אפשר בקלות כשמשקרים לי, כשמבטיחים הבטחות ולא עומדים בהן וכשמזלזלים בי. עידו מוציא אותי מדעתי כאשר הוא מתעצבן באופן קיצוני מאוד ואדר עוד לא הצליח לעצבן אותי... (הוא עוד עובד על זה

).

הופעה שהייתי בה לאחרונה: "משינה בהופעה" בקיסריה, עוד כשהייתי בהריון. מאז לא הלכתי להופעות. זו הייתה הופעה מלאת חשמל, והיה כיף להיות חלק ממנה כקהל.

מסעדה אהובה: שצ'ופק בתל אביב - מסעדת דגים שאני ועידו מאוד אוהבים לאכול בה, דגים ברמה מעולה, גם ל"ימה" בנמל ת"א יש לי סנטימנטים, כי שם חגגנו את ההחלטה להינשא. בית קפה אהוב: "קויה" בקיסריה.

ספר שקראתי לאחרונה ונהניתי: "צופן דה-וינצ'י" של דן בראון. נדוש, אני יודעת, אבל אינטליגנטי ומותח. לפני זה קראתי את "אלוהים: ביוגרפיה" של ג'ק מיילס, שהוא ספר המתאר את אלוהים כגיבור ספרותי בתנ"ך ומנתח את פעולותיו ככזה. עם הלידה של אדר קראתי את כל ספרי גידול התינוקות שמצאתי, החל ב"לוחשת לתינוקות", "עקרון הרצף", "התינוק יודע" ואחרים וכלה בברושורים על הנקה של טיפת חלב

. כלומר, יותר ספרי עיון ופחות ספרי קריאה. אני פריקית של ידע וכמו בסרטים וטלויזיה, אני קוראת הכל, מאיכות ועד זבל.

אוהבת לראות בטלויזיה: "חברים", "24", "CSI", סדרות משטרה למיניהן, וסדרות בכלל. אני מתמכרת מהר. בזמן האחרון לא רואה טלויזיה בכלל, כי אדר איתי כל הזמן מ-16:00 ולא מת על טלויזיה. כשהוא הולך לישון אני מנקה, או יושבת במחשב...

לא הייתי לוקחת אפילו כדור אחד, מהפחד שאתקל בזה עם הציאניד (עם המזל שלי, זה היה הראשון שהיה נופל לי ליד...). אני הרבה יותר חרדה לחיי עכשיו, כשיש מישהו שזקוק לי כאימא. אבל אם היו נותנים לי את הכסף בכל זאת, הייתי מטיילת בעולם עם עידו ואדר, טיולים פשוטים, לא מפוארים, אבל כאלה שמביאים איתם חופש ומראות מעניינים.

הכי חסר לי בחיים? אין דבר כזה, כרגע. יש לי כל מה שאוכל לרצות. ואני מאוד מאוד טיפוס של בוקר (שימי לב לשעה בה נכתבה ההודעה...). לא חשוב כמה ישנתי (או לא ישנתי), אני קמה בבוקר כמו קפיץ ומתחילה לפזר אנרגיות סביבי.

 

[מעיןבר]

הקשב../images/Emo70.gif|מעין מצדיעה בדום מתוח|

 

[אדר שלי]

../images/Emo6.gif

 

[yaelia]

שרשור מעולה

ואת נשמעת כל כך מקסימה. עכשיו שאלה או שתיים: איזה תכונות את רוצה שיהיו לאדר כשיגדל, שלך ושל עידו ובכלל. איזה תכונות תשמחי אם הוא לא יקבל ממך? מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה? אם יכולת לתקן/לשנות משהו אחד בחיים שלך מה זה היה?

 

[אדר שלי]

שלום לאשת השבוע שעבר!../images/Emo24.gif

התכונה שהכי הייתי רוצה שאדר יפתח היא הרצון ללמוד ולחשוב. אני לא יודעת אם אני ועידו כאלה, אבל הייתי שמחה אם הוא היה אדם שלא מקבל הכל כמובן מאליו, אלא חוקר ובודק ומתעניין. הייתי שמחה אם הוא היה מקבל ממני את היצירתיות ומעידו את ההישגיות ואומץ הלב. ואני מקווה שהוא יהיה אדם שעומד על עקרונותיו. אני אשמח אם הוא לא יהיה סקפטי ביכולות שלו כמוני ואם הוא יהיה נחוש יותר ממני. לא הייתי משנה כלום בחיים שלי עד כה, על אף שעשיתי לא מעט טעויות (מי לא?). הטעויות שלי הן אלה שבנו אותי יותר מכל ולכן אני לא נוטה להצטער על דברים שקרו או שעשיתי.