אשת השבוע

[Salsa S]

../images/Emo24.gif אוי מותק! איזה מרגש!

סיפור מקסים הסיפור שלך עם דותן, ובכלל את כותבת - שפשוט תענוג לקרוא. ותודה על התשובות. אם יהיו לי עוד שאלות - מבטיחה מאד לשאול.

ללירי

 

[lulyK]

בוקר טוב, אורנה.

הצלחתי לחשוב על שאלות: אם וכשיעשו סרט על חייך, מי תשחק אותך? (בגרסא הישראלית ובגרסא החו"לניקית).

 

[אמא של עופרי]

ועכשיו תורי ../images/Emo140.gif

ואני אוהבת שאלות קצת באנליות: אז:

איזה שיר הכי אהוב עליך ולמה?

איזה שיר גורם לך לעצבות? (אם בכלל)

מה הספר האהוב עליך?

מה זה בשבילך להיות יהודיה? או מה זה בשבילך להיות ישראלית?

מקום בעולם?

מקום בארץ?

משחק אהוב - לא על לירי אלא עליך... וזהו בנתיים.

 

[ornaok]

כבר הייתי במיטה ונזכרתי שךא עניתי

אז חזרתי

כמו שכבר כתבתי, קשה לי לבחור משהו שהוא "הכי", כי אצלי הכל הולך לפי מוזה, מצב רוח, חשק. אני יכולה לציין מס' שירים שאני אוהבת, שמרגשים אותי - והם רק מדגם קטן - SAVE THE LAST DANCE FOR ME - בן אי קינג לנעמי יש כנפיים - שרון מולדאבי עקרה - אחינועם ניני (שיר של רחל, המשוררת האהובה עלי) THE WAY WE WERE - ברברה סטרייסנד THE ROSE וגם DID YOU EVER KNOW THAT YOURE MY HERO(?) של בט מידלר CAN'T STOP LOVUNG YOU - של בריאן אדמס אצלי הכל בסדר - בועז שרעבי SPACE ODDITY של דיוויד בואי ועוד רבים וטובים. הספר האהוב עלי ביותר בכל הזמנים היה שר הטבעות. קראתי אותו לראשונה בגיל 13, ומאז עוד עשרות פעמים, בעברית ובאנגלית. בגיל 18 עשיתי על הרגל קעקוע קטן עם הסמל של טולקין, שמורכב מראשי התיבות של שמו (J.R.R.Tׂ) אני מאוד אוהבת ספרי פנטזיה ומדע בדיוני, וגם מאוד אוהבת רומנים היסטוריים וספרי היסטוריה תיעודיים.(עוד אהבה משותפת שלי ושל דותן). אני לא ממש יודעת איך להגדיר את היותי יהודיה או ישראלית. זה מה שאני. זה כמו להסביר את היותי אישה, את היותי בעלת נמשים. אני שמחה וגאה להיות יהודיה. אני מחשיבה את יהדותי כגורם מעצב באופי שלי, לא מתוך זיקה גדולה לדת ולמצוותיה, אלא יותר מתוך הזדהות עם ההיסטוריה הקשה של העם. בתור חילונית ואפילו אתאיסטית יש בי המון כבוד למצוות ומסורות רבות - כגון הדלקת נרות, אכילת מאכלים בחגים, וקיום מנהגי חגים, מתוך תחושת המשכיות שעוברת כחוט השני מתקופת אבות אבותיי ועד אלי. אם משפחתי שמרה על יהדותה בגולה העוינת, כולל בשואה, אז אני כחלק מ"עם חופשי בארצנו" יכולה וצריכה להמשיך ולשמר את המסורות והמנהגים שמייחדים אותנו. כפר גלובלי זה נחמד, אבל אני חושבת שיש מקום לשמור על יהדות ולא להתבולל לגמרי. בכיתה י"א נסעתי למסע לפולין, וזו היתה בשבילי הגשמת שאיפה גדולה, כיוון שבמסגרת אהבת ההיסטוריה שלי קראתי המון המון המון מידע על השואה, על אנטישמיות, על מלחמת העולם השניה. אני מרגישה שהמסע תרם לי המון, ומקווה שבאמצעותו אוכל אני לעזור ולשמר את זכרם של ששת המיליון

לא הייתי בהרבה מקומות בעולם, לצערי. מאוד הייתי רוצה לטייל בחו"ל אבל אף פעם אין לנו כסף לכך. לא נורא. כמו שכבר כתבתי, זה טוב שיש למה לצפות... הייתי בטיול קצר באירופה בסיום התיכון יחד עם הכיתה שלי. היינו בלונדון, אמסטרדם ופריז. עוד לפני שהגעתי ידעתי שאוהב את לונדון. ואכן, התאהבתי בה והרגשתי שם בבית. גם החבר'ה מהכיתה אמרו שאני נראית לונדונית של ממש, ונשפכו מצחוק כשחיקיתי את המבטא הבריטי (במערכונים של מונטי פייטון שהם לא הבינו

) מאז אני מתה להגיע לשם שוב. יש עוד הרבה מקומות שהייתי רוצה לבקר בהם. לאט לאט. אני תמיד אומרת שקודם אני רוצה לראות את אירופה כדי לראות "מאיפה באתי" ואח"כ אני רוצה לראות את ארה"ב כדי לראות "לאן אנחנו הולכים"

מקום בארץ... אני אוהבת הרבה מקומות בארץ, ואין מקום אחד ספציפי שאני יכולה להגיד שאני אוהבת בלב ובנפש. אני סתגלתנית. האמת שאם חיפה לא היתה כל כך מזוהמת הייתי רוצה לגור בה, אבל דותן לא. אני מעדיפה את הצפון מבחינת האקלים, ואת אזור ת"א מבחינת העניין. משחק אהוב - במחשב: סימס.הייתי מכורה, היום אין לי זמן לגעת במשחקים, חוץ מסוליטר. לא במחשב: רמי. במשפחה שלי משחקים משחק שנקרא "הופ", משחק רמי רומני בו מוכרים אחד לשני קלפים. כל משחק מורכב מ6 משחקונים. להיט. יוווווו, איך בא לי לשחק!! תודה על שאלות מקסימות, ואשמח לענות על עוד

 

[אמא של עופרי]

../images/Emo124.gifהללו

אפשר הוראות למשחק הזה? נשמע מעניין. תשובות מקסימות. ושאלת המשך אחת: בתור בת לאמא ניצולת שואה - יהיה לי מאוד קשה לנסוע לגרמניה - ואני מדברת על כיום ולא כעל בת 18, מה זה עשה לך? הנסיעה לשם, המראות בבקרים והבילויים בלילות? וכל זה בגיל 18?

 

[ornaok]

אז קודם כל, רק בשביל הדיוק

(ובגלל שאני קטננית) הנסיעה היצה קצת לפני גיל 17, ולא לגרמניה - כי אם לפולין. הנסיעה הזו היתה מדהימה. היא תרמה לי המון מכל מיני בחינות - לימדה אותי לנחם ולהתנחם, חיזקה אצלי את הקשר ליהדותי, ביגרה אותי ואפשרה לי להבין את הטוב שנפל בחלקי בחיי. מבחינה חברתית יצרנו קבוצה חמה ומגובשת, שעד היום אני חשה שעבותות של אהבה ומחויבות כלפיה, אף על פי שלא פגשתי איש ממנה כבר יותר מ5 שנים. בסה"כ הנסיעה הזו היא שבוע די הזוי של מראות קשים שלא יאומנו, עיסוק בלתי פוסק בהסיטוריה הבלתי נתפשת, מרוץ לאורך פולין של היום כדי לראות את פולין של פעם, מעט שינה, הרבה אלכוהול. בפולין קניתי את קופסת הסיגריות הראשונה שלי (עישנתי מעט לפני כן, ועד גיל 18 נייתי קונה קופסא פעם ב... בגיל 18 בצבא הפכתי למעשנת כבדה. הפסקתי לתמיד כמה חודשים לפני ההריון עם לירי). בפולין הייתי הכי יפה שהייתי אי פעם. נסעתי 50 קילו, חזרתי 48. נסעתי עם ראש מגולח, והרבה אנשים שראו אותי מסתובבת בשבילי אושויץ/מידאנק/טרבלניקה וכו'- שדופה וקירחת וחיוורת - הזדעזעו. במשך המסע הדלקנו נרות לזכר בני משפחתנו שנרצחו בשואה ולזכר כל הקורבנות. המטרה העיקרית של המסע הזה היא להפוך אותנו, בני הדור הצעיר , לנושאי הזכרונות, אלה שיעבירו אותם הלאה כאשר לא ישארו עוד ניצולים בחיים. נוכל להגיד שהיינו שם, שהכרנו ניצולי שטאה ושמענו מגוף ראשון מה עבר עליהם. כמו שאמר שלונסקי - "דבר ללא לשכוח עד דור עשירי עד שוך עלבוניי, עד כולם, עד כולהם, עדי יכלו כל שבטי מוסרי, קונם אם לריק יעבור ליל הזעם, קונם אם לבוקר אחזור לסורי ומאום לא אלמד גם הפעם". אני יוצאת עוד מעט לעבודה, אבל אם את רוצה אז כשאחזור הביתה אוכל לכתוב כאן כמה קטעים או/ושירים מהיומן מסע שלי. וקוריוז - נהוג שעם כל משלחת שנוסעת לפולין יוצא גם אמן מלווה. מי שיצא איתנו היה עוזי חיטמן ז"ל, שהיה קצת סנוב, אבל אחרי הטקס שהעברנו במידנק התרגש מאוד ובא לאוטובוס שלנו ודיבר איתנו והחמיא לנו. בחד הלילות בהתחלת המסע, כשהיינו בקרקוב, אחרי מופע פולקלור, הוא עלה לבמה ובמשך שעות שר בפנינו ואנחנו רקדנו והשתוללנו. היה אחד הערבים היותר מהנים בחיינו! צחקנו שזה "ליל אהבה בקרקוב"

ביום שישי בערב ביקרנו בבית כנסת גדול, ושרנו כולנו יחד עם עוזי את "אדון עולם" - הן לפי הלחן שלו והן לפי הלחן המסורתי. ללא ספק, מרגש ביותר! ולגבי משחק הרמי -וואלה, קשה לי נורא להסביר ככה את החוקים. אני אשתדל לכתוב קובץ מסודר בוורד ברגע שיהיה לי קצת זמן. מקווה שעניתי על השאלה שלך

 

[boringvered]

אחלה שאלה!

 

[ornaok]

שאלה מעולה!!

וקשה!! אבל התשובה פשוט היתה לי ברורה כשמש

מי שתשחק אותי תהיה שחקנית חדשה, צעירה, שזו תהיה פריצת הדרך שלה. מישהי לא יפה במיוחד, לא מוכרת, שחקנית אופי שיודעת גם להצחיק (כי אני נורא אוהבת להצחיק ת'חבר') - והקריירה המדהימה שלה תתחיל מהתפקיד הזה. מה דעתך?

 

[lulyK]

תשובה מצוינת.

אין אף שחקנית מוכרת שהיתה יכולה לשחק אותך בתחילת דרכה? (מין עיוות זמן שכזה)

 

[ornaok]

אני אחשוב על זה....

מה עם מה שהצעתי לגבי המפיות?

 

[lulyK]

אני אקבל את הצעתך ואקרא שם.

 

[ornaok]

../images/Emo124.gifלוליק...

חשבתי על זה, ומכל השחקניות בעולם, מי שנראית לי אולי מתאימה, ואני לא רומזת שאני מגיעה לקרסוליה, זו בט מידלר

 

[lulyK]

אני מתה עליה.

 

[ornaok]

וואלה?

 

[lulyK]

וואללה ../images/Emo13.gif

 

[ornaok]

גמאני../images/Emo13.gif

 

[1איתן ולהב שלנו]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אוהבתותך אינליזמן

 

[ornaok]

אוהבתותך גם../images/Emo24.gif

תמצאי זמן אני לא מוותרת לך. לא מפנה את הכסא לבאה בתור עד שאמא של איתן ולהב לא שואלת שאלה! שביתה!

 

[1איתן ולהב שלנו]

הנה שאלה,לא הכי אינטיליגנטית אבל...

מתי כבר תחליפו את הרכב כדי שתבואו אלינו כבר? ובאמת-איזה רכב היית רוצה? ומה באמת עם רשיון נהיגה?

 

[ornaok]

נחליף ת'רכב ברגע שנצליח

אולי נבוא לבקר אתכם עם הרכב הנוכחי ואולי אתם תבואו לבקר אותנו?? או שנפגש איפשהו?? רשיון נהיגה לא באופק כרגע. איזה רכב הייתי רוצה? יפני, אמין, עם חלפים זולים ובגאז' גדול.