אשת השבוע
- פותח הנושא אפרת12
- פורסם בתאריך
שלום באמת!../images/Emo25.gif
מה שלומך?? ומה שלום איה? איך הסתגלתן לחזרה לארץ? עניתי לשיפסלה קצת על העבודה - אבל יש לי כמה דברים להוסיף: מבחינת שעות העבודה מול שכר - אני מרוצה עד הגג! אני עובדת 4 ימים בשבוע (רציתי 5 אבל לא הצליחו לסדר לי). בימים שאני עובדת אני מגיעה הכי מאוחר הביתה ב14:00, 14:30 ויש לי את כל אחר הצהרים להיות עם לירי. זה היה לי מאוד חשוב, וזה מוכיח את עצמו, אני פשוט מרגישה שאני מספיקה המון ונהנית מאוד מהסידור הזה. אני מלמדת בשני בתי"ס. בי"ס אחד (דוקא בשכונה פחות נחשבת) נעים ואני ממש אוהבת לעבוד בו. ודוקא ביה"ס השני, שנחשב טוב יותר, בשכונה נחשבת יותר, הוא בי"ס שאני מרגישה בו נורא. ולא רק אני. כל מדריכי קרב בבי"ס הזה מדברים על התמודדות קשה מאוד מול תלמידים חסרי כל רסן ומערכת נוקשה. אתמול, למשל, נתבקשתי להיות מורה תורנית בהפסקה. היה קר מאוד, אבל אם לא יורד גשם אז התלמידים חייבים לצאת לחצר. את כל ההפסקה ביליתי במרדפים וצעקות על כמה ילדים שלא רצו לצאת כי "קר בחוץ" רטוב בחוץ ואי אפשר לשחק עם הקלפים" וכד'. הכיתות נעולות, אבל אסור להם להשאר גם במסדרונות. עוד יתרון גדול של העבודה בקרן קרב, לפחות עבורי, זה שאני לא מורה מן המניין בביה"ס - לא צריכה להגיע לימי הורים, ישיבות וכד'. גם כל מערכי השיעור כבר כתובים, ואין שיעורים, עבודות ומבחנים לבדוק. התלמידים מרשים לעצמם להתפרע יותר, אבל בסה"כ הם אוהבים מאוד את השיעורים. אישית, בתור מישהי שאף פעם לא אהבה ללכת לביה"ס, ולא אוהבת בכלל את מערכת החינוך בארץ, מאוד קשה לי לעמוד שם בתור המורה ולצעוק על הילדים, או להעניש אותם, אפילו אם מגיע להם. קשה לי לחשוב לשלוח את הילדים שלי למסגרת שמבוססת על צעקות, מסגרת רוויית אלימות(אני נחרדתי לגלות כמה אלימות מילולית ופיזית יש בבתיה"ס). גם התלמידים הכי טובים, הכי "חנונים", שהכי רוצים ללמוד, נחשפים לכל הצדדים הרעים של המערכת. מה עוד היית רוצה לדעת?
מה שלומך?? ומה שלום איה? איך הסתגלתן לחזרה לארץ? עניתי לשיפסלה קצת על העבודה - אבל יש לי כמה דברים להוסיף: מבחינת שעות העבודה מול שכר - אני מרוצה עד הגג! אני עובדת 4 ימים בשבוע (רציתי 5 אבל לא הצליחו לסדר לי). בימים שאני עובדת אני מגיעה הכי מאוחר הביתה ב14:00, 14:30 ויש לי את כל אחר הצהרים להיות עם לירי. זה היה לי מאוד חשוב, וזה מוכיח את עצמו, אני פשוט מרגישה שאני מספיקה המון ונהנית מאוד מהסידור הזה. אני מלמדת בשני בתי"ס. בי"ס אחד (דוקא בשכונה פחות נחשבת) נעים ואני ממש אוהבת לעבוד בו. ודוקא ביה"ס השני, שנחשב טוב יותר, בשכונה נחשבת יותר, הוא בי"ס שאני מרגישה בו נורא. ולא רק אני. כל מדריכי קרב בבי"ס הזה מדברים על התמודדות קשה מאוד מול תלמידים חסרי כל רסן ומערכת נוקשה. אתמול, למשל, נתבקשתי להיות מורה תורנית בהפסקה. היה קר מאוד, אבל אם לא יורד גשם אז התלמידים חייבים לצאת לחצר. את כל ההפסקה ביליתי במרדפים וצעקות על כמה ילדים שלא רצו לצאת כי "קר בחוץ" רטוב בחוץ ואי אפשר לשחק עם הקלפים" וכד'. הכיתות נעולות, אבל אסור להם להשאר גם במסדרונות. עוד יתרון גדול של העבודה בקרן קרב, לפחות עבורי, זה שאני לא מורה מן המניין בביה"ס - לא צריכה להגיע לימי הורים, ישיבות וכד'. גם כל מערכי השיעור כבר כתובים, ואין שיעורים, עבודות ומבחנים לבדוק. התלמידים מרשים לעצמם להתפרע יותר, אבל בסה"כ הם אוהבים מאוד את השיעורים. אישית, בתור מישהי שאף פעם לא אהבה ללכת לביה"ס, ולא אוהבת בכלל את מערכת החינוך בארץ, מאוד קשה לי לעמוד שם בתור המורה ולצעוק על הילדים, או להעניש אותם, אפילו אם מגיע להם. קשה לי לחשוב לשלוח את הילדים שלי למסגרת שמבוססת על צעקות, מסגרת רוויית אלימות(אני נחרדתי לגלות כמה אלימות מילולית ופיזית יש בבתיה"ס). גם התלמידים הכי טובים, הכי "חנונים", שהכי רוצים ללמוד, נחשפים לכל הצדדים הרעים של המערכת. מה עוד היית רוצה לדעת?
היידי../images/Emo25.gif../images/Emo24.gif
בואי נראה... הדפסת את התמונות של אופק על נייר מדפסת רגיל? אם כן, נתת לדיו מספיק זמן להתייבש ולהתקבע? אני בד"כ מחכה כמה ימים, או מרססת בספריי שנקרא פיקסטיב - אולי את מכירה אותו - הוא מיועד לריסוס על ציורים בפחם כדי לקבע את הפחם - או במקרה שלנו את הדיו. איך הדבקת? באיזה דבק? לי היתה דוקא פשלה עם הדבק, אבל בגלל שהתמונו מראש נראות ישנות ומוכתמות זה לא מפריע. מה לא הצליח לך, בעצם?
בואי נראה... הדפסת את התמונות של אופק על נייר מדפסת רגיל? אם כן, נתת לדיו מספיק זמן להתייבש ולהתקבע? אני בד"כ מחכה כמה ימים, או מרססת בספריי שנקרא פיקסטיב - אולי את מכירה אותו - הוא מיועד לריסוס על ציורים בפחם כדי לקבע את הפחם - או במקרה שלנו את הדיו. איך הדבקת? באיזה דבק? לי היתה דוקא פשלה עם הדבק, אבל בגלל שהתמונו מראש נראות ישנות ומוכתמות זה לא מפריע. מה לא הצליח לך, בעצם?
ועכשיו...אם לא אכפת לכן...כמה שירים
שלי... מותר לי? שירים בוסריים למדי, שנכתבו לפני הרבה שנים, ובכ"ז תמיד הייתי גאה בהם. האור, שחודר מבעד לידך הקמוצה, שפורץ מבעד לסדקים שבין אצבעותיך, מושך אותי הלאה מושך אותי הלאה ל תוך מחשבתך. אל תוך חזונך. - ובוא איתי בוא איתי אל מחוץ לכף ידך. 23.01.93. * * * * * * * האש בתוכי ששורפת אותך ואותי היא האש שאני הדלקתי איתך כשהיית איתי. האש בתוכי שרוצה לכלות את כל שבנינו ביחד ולבד - האש היא אני ואתה בה נכווה אז אל תשלח יד. 27.01.93 * * * * * * * אני במסגרת סגורה ונסגרת אליך. אליך פתוחה. פותחת זרועות לקבל אותך אלי וכבר סגור לפניי. 27.01.94 * * * * * * * * אתה נוגע בי - הופך אותץי לאחרת. עולם של דממה מקיף אותי, אני נרדמת. היד שלך מעירה בי את כל מה שישן בי שנים וכל מה שער בי - נרדם. משחקים במחבואים. 31.01.94 * * * * * * *
שלי... מותר לי? שירים בוסריים למדי, שנכתבו לפני הרבה שנים, ובכ"ז תמיד הייתי גאה בהם. האור, שחודר מבעד לידך הקמוצה, שפורץ מבעד לסדקים שבין אצבעותיך, מושך אותי הלאה מושך אותי הלאה ל תוך מחשבתך. אל תוך חזונך. - ובוא איתי בוא איתי אל מחוץ לכף ידך. 23.01.93. * * * * * * * האש בתוכי ששורפת אותך ואותי היא האש שאני הדלקתי איתך כשהיית איתי. האש בתוכי שרוצה לכלות את כל שבנינו ביחד ולבד - האש היא אני ואתה בה נכווה אז אל תשלח יד. 27.01.93 * * * * * * * אני במסגרת סגורה ונסגרת אליך. אליך פתוחה. פותחת זרועות לקבל אותך אלי וכבר סגור לפניי. 27.01.94 * * * * * * * * אתה נוגע בי - הופך אותץי לאחרת. עולם של דממה מקיף אותי, אני נרדמת. היד שלך מעירה בי את כל מה שישן בי שנים וכל מה שער בי - נרדם. משחקים במחבואים. 31.01.94 * * * * * * *
ועוד כמה ../images/Emo9.gif
כאן. כאן. העיר הזאת חוטאת. נותנת לך מפלט בלכתך ממני. 22.05.94 ******* מלאך ימחה את דמעותיך בנוצות כנף, ויחבק אותך בחום, ויאהב אותך, אבל בסוף תראי שהוא עף. למלאך יש אלוהי שיאסוף אותו אליו. וכשיהיה לך רע - תוכלי לבכות לאלוהיו. 04.01.95 ********** אדם נושא עיניו אל השמים, שולח ידו אל ההרים. אדם קורא קריאה נואשת, כותב שירים. אדם נברא בצלם ומתכלה בצל. 04.01.95 ********* מה אומר לך? אינני יודעת. אך אתן ללבי לדבר. 11.08.95 ******* אין אהבותץ אחרות. זו תמיד אותה הרגשה, תמיד אותן עינים שדומעות. ואם האדם שונה - התחושות דומות. אין אני אחרת. רק אותה ילדה חסרת בטחון, נערה שלסקס מתמכרת, מתאהבת תמיד במה שלא נכון. יודעת שאסור, ושוב נשברת. אין סוג אחר של גברים. גם הג'נטלמן הכי גדול רוצה אותך במיטה בלי בגדים. תמשיכי לא לאהוב תסתפקי רק במעשי אהבים. אין כאב אחר. כל האכזבות שוברות את אותו הלב. יש כאב עובר לאט, אחר עובר מהר ויש כאב בלתי מורגש. בעצם זה אותו כאב - שאף פעם לא עובר. 22-23.05.98 *********** להיטות המגע, נחישות הקירה: תרופת ארגעה לפגועי גאווה. אם האגו נמוך הוא ירום על פי רוב בדיוק מהיפוך הנכון והטוב. לא אהבה תמריא ללבנו שחקים. רק עונג שיקרי ומשחקים שחוקים. מגע ממושמע אהבה של פירות אסורים ירגיעו מהומה של בטחון עצמי בייסורים. 23.03.98 ******
כאן. כאן. העיר הזאת חוטאת. נותנת לך מפלט בלכתך ממני. 22.05.94 ******* מלאך ימחה את דמעותיך בנוצות כנף, ויחבק אותך בחום, ויאהב אותך, אבל בסוף תראי שהוא עף. למלאך יש אלוהי שיאסוף אותו אליו. וכשיהיה לך רע - תוכלי לבכות לאלוהיו. 04.01.95 ********** אדם נושא עיניו אל השמים, שולח ידו אל ההרים. אדם קורא קריאה נואשת, כותב שירים. אדם נברא בצלם ומתכלה בצל. 04.01.95 ********* מה אומר לך? אינני יודעת. אך אתן ללבי לדבר. 11.08.95 ******* אין אהבותץ אחרות. זו תמיד אותה הרגשה, תמיד אותן עינים שדומעות. ואם האדם שונה - התחושות דומות. אין אני אחרת. רק אותה ילדה חסרת בטחון, נערה שלסקס מתמכרת, מתאהבת תמיד במה שלא נכון. יודעת שאסור, ושוב נשברת. אין סוג אחר של גברים. גם הג'נטלמן הכי גדול רוצה אותך במיטה בלי בגדים. תמשיכי לא לאהוב תסתפקי רק במעשי אהבים. אין כאב אחר. כל האכזבות שוברות את אותו הלב. יש כאב עובר לאט, אחר עובר מהר ויש כאב בלתי מורגש. בעצם זה אותו כאב - שאף פעם לא עובר. 22-23.05.98 *********** להיטות המגע, נחישות הקירה: תרופת ארגעה לפגועי גאווה. אם האגו נמוך הוא ירום על פי רוב בדיוק מהיפוך הנכון והטוב. לא אהבה תמריא ללבנו שחקים. רק עונג שיקרי ומשחקים שחוקים. מגע ממושמע אהבה של פירות אסורים ירגיעו מהומה של בטחון עצמי בייסורים. 23.03.98 ******
ואחרונים...סליחה על ההצפה
קשה לי לבחור. אתן לא חייבות לקרוא הכל אני מודעת לרמה הרדודה...
מה שהאהבה לא רואה ***************** איך פרחים נובלים החל מרגע פריחתם ואיך מובטח להם למות ולאבד את כל יופיים ברגע שהנצו על גבעול לראשונה. איך כוכבים נופלים הם לא רק אור בשמיים - הם גוף אבוד אשר צונח מחיק רקיע שחבק אותם בינתיים ועכשיו פלט אותם אל גורל בלתי ידוע. אומרים שהאהבה עיוורת אך היא רואה הכל דרך קליידוסקופ שמסדר את חתיכות חיינו כך שהכל טוב ואין סוף. האהבה מסתכלת אך היא אינה רואה. 28.08.98 על סבתא שלי, פירי: האישה שאהבה אותי ---------------- היא הקדישה לי ימיה חיי מילאו חייה, היא חיתלה אותי בינקותי, היא סעדה אותי על מיטת חוליי. היא חלקה איתי את חכמת חייה, אני הייתי בבת-עיניה. היא היתה סובלנית כשהייתי קשה, היא מילאה בשבילי כל בקשה. היא שרה לי כשלא נרדמתי ותמיד הקשיבה לכל מה שסיפרתי. אני זוכרת ידיים זקנות ורזות מובילות אותי, בידיי אוחזות. אצבעות חזקות שסרקו שערי שליטפו ומחקו את כל צערי. אני זוכרת לב טוב ואוהב ומבטא של גלות ועבר קצת כואב. ואני לא עשיתי מספיק בשבילה אבל עשיתי כל מה שאני יכולה. אני האכלתי אותה בבית החולים ומחיתי את פיה אחרי שיעולים, עזרתי לה את בגדיה לפשוט ואני השתדלתי כל כך לא לבכות. אני זוכרת ידיים זקנות ורזות כשאני מובילה אותה הן בידיי אוחזות. ותחושה מוזרה שצפתה את אינה שמלאה את גרוני עוד לפני הבשורה. ומילים בהונגרית שקראתי בלוויה והחיסרון שמרגישים פתאום בשבעה. כי הבית התרוקן מקולה ומצרכיה כי חיי נשארו ריקים בלי חייה. מאז אתמול לפני שנה סבתא שלי אינה. לא עובר יום שעליה אינני חושבת לא עוברת שניה שאותה אני לא אוהבת. ומתגעגעת, רוצה בה לגעת, לחבק, להצמיד אל לבי את האישה שאהבה אותי. 19.10.98 ********* יש לי אותי, ואת עצמי וגם קצת ממני, כל מה שראיתי כל מה שעשיתי וכל מה שאין לי - אלו המשאבים מהם בניתי חיים. 05.07.99
קשה לי לבחור. אתן לא חייבות לקרוא הכל אני מודעת לרמה הרדודה...
כמה כישרון באישה אחת!../images/Emo24.gif
את פשוט מדהימה וגם העבודות והשירים! כל-כך כיף ומעניין לקרוא את השרשור הזה! ככותבת שירים (בסתר - אני) אחת לשנייה, יש הרבה כאב בשירים שלך. אני מוצאת שקל לי לכתוב רק בתקופות כואבות. בתקופות שמחות המלים פשוט לא מתחברות זו לזו. האם התחושה הזו מוכרת לך? העבודות שלך מקסימות, אהבתי את הניצול של משהו ישן (מכסה של סיר) לשעון.
את פשוט מדהימה וגם העבודות והשירים! כל-כך כיף ומעניין לקרוא את השרשור הזה! ככותבת שירים (בסתר - אני) אחת לשנייה, יש הרבה כאב בשירים שלך. אני מוצאת שקל לי לכתוב רק בתקופות כואבות. בתקופות שמחות המלים פשוט לא מתחברות זו לזו. האם התחושה הזו מוכרת לך? העבודות שלך מקסימות, אהבתי את הניצול של משהו ישן (מכסה של סיר) לשעון.
../images/Emo9.gif../images/Emo24.gif
אני מאוווווד מכירה את מה שאת מתארת. ןלמעשה, כבר הרבה זמן לא כתבתי שיר. אני "כותבת" שירים בראש, עם חרוזים, ומקצב, ומסר, והכל - אבל לא מגיעה לכתוב אותם על הניר. פעם הייתי כותבת על כל מה שבא ליד - כרטיס אוטובוס, חתיכת נייר טואלט, קופסת סיגריות ריקה. בשנים האחרונות אני יכולה לברך על מזלי הטוב ומצב רוחי הטוב והאושר שלי ואני כבר לא כותבת. כתבתי לפני כשלוש שנים ספר ילדים, אבל אחרי שהוצאה אחת דחתה אותו, איחסנתי אותו בבוידם
אני מאוווווד מכירה את מה שאת מתארת. ןלמעשה, כבר הרבה זמן לא כתבתי שיר. אני "כותבת" שירים בראש, עם חרוזים, ומקצב, ומסר, והכל - אבל לא מגיעה לכתוב אותם על הניר. פעם הייתי כותבת על כל מה שבא ליד - כרטיס אוטובוס, חתיכת נייר טואלט, קופסת סיגריות ריקה. בשנים האחרונות אני יכולה לברך על מזלי הטוב ומצב רוחי הטוב והאושר שלי ואני כבר לא כותבת. כתבתי לפני כשלוש שנים ספר ילדים, אבל אחרי שהוצאה אחת דחתה אותו, איחסנתי אותו בבוידם
תיארת בדיוק את המצב שלי../images/Emo141.gif
בעניין כתיבת השירים. אבל מעניין לשמוע על הספר שלך, אם בא לך להוסיף קצת לגבי התוכן והאם הראייה שלך אותו השתנתה בעקבות האימהות ללירי. כלומר, האם את מסתכלת עליו מנקודת מבט של אימא שהייתה רוצה להקריא אותו לבתה יותר, או כסופרת? מקווה שבכל זאת תוציאי אותו מהבוידעם ותתני אותו לעוד כמה הוצאות שיעיינו בו.
בעניין כתיבת השירים. אבל מעניין לשמוע על הספר שלך, אם בא לך להוסיף קצת לגבי התוכן והאם הראייה שלך אותו השתנתה בעקבות האימהות ללירי. כלומר, האם את מסתכלת עליו מנקודת מבט של אימא שהייתה רוצה להקריא אותו לבתה יותר, או כסופרת? מקווה שבכל זאת תוציאי אותו מהבוידעם ותתני אותו לעוד כמה הוצאות שיעיינו בו.
הספר...
מדובר בעשרה סיפורונים מחורזים, על שני אחים ואיך הם מבלים בחופש הגדול - מבקרים דודים בקיבוץ, הולכים ללונה פארק, לקניון, הדודים מאמריקה באים לבקר אותם,הם נוסעים לטיול בגלבוע וכד'. איירה את הסיפור מכרה שבזמנו היתה אם לתינוק בן כמה חודשים. לפי דעתי הספר חמוד, והעלת לי רעיון מצוין - לנסות להקריא אותו ללירי שלי, שגם ככה מבקשת "פוווור" 80 פעם ביום. נראה איך היא תגיב
מדובר בעשרה סיפורונים מחורזים, על שני אחים ואיך הם מבלים בחופש הגדול - מבקרים דודים בקיבוץ, הולכים ללונה פארק, לקניון, הדודים מאמריקה באים לבקר אותם,הם נוסעים לטיול בגלבוע וכד'. איירה את הסיפור מכרה שבזמנו היתה אם לתינוק בן כמה חודשים. לפי דעתי הספר חמוד, והעלת לי רעיון מצוין - לנסות להקריא אותו ללירי שלי, שגם ככה מבקשת "פוווור" 80 פעם ביום. נראה איך היא תגיב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.