חס וחלילה
תשמעי, החתולים הגדולים במקלט מגיעים לשם בשתי דרכים- חלק (מעטים) מגיעים מהחרמות של גורים שאת ההורים שלהם צדו ואותם ניסו למכור, חלק מהחרמות של בוגרים שעברו התעללות וחלק הבעלים הולכים ומוסרים למקלט. החתולים הגדולים, מקסימים ככל שיהיו, הם חיות בר מסוכנות וזה דבר שצריך לדעת. הפומה הכי רגוע במקלט, שהוא בכלל מקסים ומתנהג כמו חתול בית מאוד רך, כמעט הרג פעם ילד (יש לפומות האלו הרבה אנטי לאנשים מקומיים). הוא לא היחיד. האוסלוטים, שלא גדולים בהרבה מחתולי בית, יכולים לגרום לפציעות רציניות ומתנדב אחד שהחליט להיות חכמולוג עם אוסלוטית מאוד פראית יצא מהמקלט בצליעה. גם האוסלוטית המתוקה שבילתה איתי איזו תקופה שם במקלט, היתה לפעמים במצבי רוח שובבים, והיתה מנצלת רגעים שלא שמתי לב, או רגעים במשחקים שלנו כדי לנסות לקפוץ עלי. למזלי יש לי 3 נמרים מיני בבית שהכינו אותי כמו שצריך והגעתי למקלט כשאני כבר יודעת לקרוא את ההבעות העיקריות של חתולים- ידעתי לצפות לחלק מהקפיצות שלה ומנעתי אותן. הבחורה שהחליפה אותי הגיעה אלי בוכה אחרי יומיים והראתה לי את הידיים שלה שהיו פשוט מלאות בשריטות. אם תחשבי רגע על החתולים שחיים כאן לצידינו, תזכרי בטח שהם הרבה פעמים משתובבים ומשחקים בצורה שהיא קצת אגרסיבית. הם לא מהססים כל כך לשלוף ציפרניים, לפעמים הם נושכים... כשקורה דבר דומה עם חתול שהוא פי 10 בגודל, והשיניים שלו פי 10 בגודל, והציפרניים שלו פי 10 באורך והמשקל שלו הוא 60 קילו התוצאות מאוד לא מצחיקות. מעבר לכל זה, מדובר בבעלי חיים שכולם בסכנת הכחדה, כולם חיות בר מוגנות (גם על פי החוק בבוליביה) וסחר בחיות בר הוא אסור בתכלית האיסור. אם את מכירה פושעים שמחזיקים חיות בר בבית שלהם זה הזמן לפנות דחוף מאוד לרשות שמורות הטבע כדי שיטפלו בבעיה.