תשובה לשאלה "מה זה רוק"
כפי שג'ק בלאק, קומיקאי ענק ושחקן קצת דבילי אבל אושית רוק אדירה לכל דבר, אמר בסרטו "בה"ס לרוק"- Rock is stickin' it to The Man ובעברית- הרוק הוא הכוח המוזיקלי שבעזרתו האדם היחיד, האינדיבידואל, יכול לצאת נגד אותו "man"', הממסד, החברה, המדינה , או כל גוף אחר שנמצא מעליו וכופה עליו סוג כזה או אחר של כוח. הרוק יכול להתבטא באלף ואחד צורות- שב"ק ס' ופאבליק אנמי עשו רוק כששרו נגד המשטרה, הסקס פיסטולס עשו רוק ככששרו נגד המלכה, נירוונה עשו רוק כשקורט קוביין שר נגד הסביבה הפרברית שבה הוא גדל, ולצורך העניין גם רם אוריון כשהוא שר על הבעיות שלו במערכת היחסים עם המין השני, עושה רוק לפנים. הקווים המוזיקלים, וכבודם במקומם, הם שוליים בהגדרת מוזיקה כ"רוק". הפרברים רפיוג'יז (להקת הארדקור- גגנסטה ראפ ישראלית) עשו רוק, כמו שרמי פורטיס וברי סחרוף עושים רוק. גם המילים, כבודם במקומם יונח, שוליים בהגדרת סגנון מוזיקלי כרוק. כמו שאפשר לצאת בשיר רוק נגד גוף ממשי- המשטרה, המדינה וכו' אפשר באותה מידה לעשות שיר רוק סוער אמיתי על אהבה נכזבת. אז מה כן הופך שיר לשיר רוק? או להקה ללהקת רוק?הרי, סינרגיה (הלהקה שבגללה התחיל כל הדיון הענק הזה) שרים על אהבה, מערכות יחסים וכו' ועושים את זה כשברקע מתנגנות גיטרות, פאוור קורדס, תיפוף אמיתי וכו' וכו'... העניין הוא באנרגיה. רוק הוא מסה של אנרגיה. כשאני שומע שיר רוק אמיתי, אני נשאר בפה פעור ובאוזן מהופטנת למה ששמעתי. אני אומר לעצמי, שבאותו הרגע כשאני שומע את השיר הזה, את הזמר צועק, צורח או שר מה שהוא שר, אין שום דבר אחר בעולם. אין. כשאני שומע את קורט קוביין צורח "rape me" אני לא שומע שום דבר אחר חוץ מהתסכול והעצבים של האיש הזה. כשאני שומע את הסולן של סינרגיה שר "עכשיו גיליתי שאני אשם, אני חושב על זה ולא נושם". אני אומר לעצמי- למרות שזה לא הסגנון שלי, יש פה חבורה של נגנים, ברמה מקצועית לכל דבר, שמנגנים שירים. נחמד. לא הסגנון שלי, אבל נחמד. לעומת זאת, אני יכול לשמוע להקת דת' מטאל, שהיא באותה מידה גם לא הסגנון שלי, אבל לא להגיד " נחמד" אלא להגיד "@%$^%!#!!". בלי שום קשר למה שכתבתי- אם אותם מעריצי סינרגיה שמתעקשים לקרוא ללהקה שהם אוהבים כל כך "רוק", באמת מרגישים את התחושות שתארתי כשהם מאזינים להם, אז בשיא הכינות ובלי טיפת ציניות- תהנו. זה הכי חשוב במוזיקה.
