הדמעות והרחמנות..באמת שאנחנו כל כך רגילים לראות את הבשר שלנו בתור חלקים חסרי חיים שקשה לזכור שזה יצורים חיים, חכמים ולעיתים אף מוגדרים כחמודים..חומר למחשבה..
(I kid, I kid) - הבנתי למה התכוונת, פשוט... לא יודעת. לא משנה. וכן, קשה להאמין שהבשר שלנו בא ממשהו חי, אבל אין מה לעשות. מצד שני, יש מה לעשות - את יכולה להיות צמחונית.
סיפור שהתרחש אי שם בילדותו הרחוקה באיזו עיירה כפרית-מזרח-אירופית נידחת. בחצר הבית היה משק קטן ובו תרנגולות, אווזים, ברווזים ושאר מעדני תאווה. הבעיה בכל האידיליה הקרניבורית הזו החלה כשאפרוח מסויים נקשר דווקא לאבא שלי. זה היה חמוד - לכל מקום שהוא הלך, האפרוח דידה אחריו. בכל פעם שאבא ליטף אותו, האפרוח עצם עיניים והשמיע קולות שמחה. תוך כמה חודשים האפרוח הפך לפרגית, ומפרגית לתרנגולת. יום אחד חזר אבא מהגן - ובמקום תרנגולת חיכה לו מרק עוף חם ומהביל על השולחן, כמו בכל יום, בעצם... או שלא. ההבדל היה שאת המרק הזה אף אחד לא רצה לאכול... ומה קרה הלאה? אם אבא שקל אי פעם להיות צמחוני, זה נמשך לכל היותר עד הביס הבא מהסטייק
בחיי שאין לי מושג ירוק מאיזו תוכנית זה נלקח ומה היה הקונטקסט/המטרה. זה פשוט רץ לפני כמה שנים בין החבר'ה כמכתב שרשרת עם קישור לסרטון. סתאאאאאאם, ברור שראיתי ועקבתי אחר כל הפרקים. זה פשוט הגיל שעושה את שלו ואני כבר לא זוכר מזה כלום..... כפית!!