דווקא כאן היא כן יעצה לה
לא למהר. ענבר היתה איתן, ויחד הן יעצו לה לא למהר ולהמתין עם השיחה לבן (כשישבו בחדר על המיטה). את הוידוי וההשלכות שבעקבותיו היא עשתה בטיפשותה מול אתי. קרן לא היתה איתה בדקות האלה. ליהיא היתה זו שבער לה לדבר, וכשהן ישבו בחצר היא קראה לו כשעבר שם ודיברה איתו. קרן כמובן, לא התאמצה מידי להניא אותה מהעניין כי זה שירת את האינטרסים שלה.