../images/Emo104.gif יום פשוט מושלם! ../images/Emo104.gif
והופעה בלתי נשכחת!!!
(כל המסביב אולי כן, ולכן אני הולכת לחפור עכשיו ממש... בעיקר לתאר את מה שעבר עלינו - הבנות עם הטאגים והשרשראות האדומות - אז יכול מאוד להיות שהרוב לא יעניין את הרוב פה בפורום
)
יום מושלם, באמת. עם כל הלחץ לפניו ובמהלכו, בדיעבד זה היה פשוט שווה את זה! וואו, להתחיל לכתוב עכשיו הכל... הגענו בבוקר (למרות שמבחינת חום זה הרגיש כמו צהרים) ופשוט חיכינו שעות, דבר שהשתלם כי
דנה המפיקה (המלכה!
) קלטה את הרצינות שלנו וסידרה שנכנס ראשונות. אבל לא להיות בטוחים בזה במאה אחוז עד 19:15, שזה 12 שעות של חום וג'יפה, פשוט הרג אותנו... חוסר הוודאות היה מורט עצבים, ולראות בנות בוכות בגלל זה שבר לי את הלב. אני כ"כ שמחה שהסתדר לנו בסוף! אבל תכף נגיע לזה. אנוש'קה (maxi-me!), אופקיטה ואנוכי היינו צריכות לשירותים, אז יצאנו לתור אחר כאלה. הסתובבנו מסביב לביתן 1, בדרך הצצנו פנימה לראות איך מקימים את הבמה, ובסוף מצאנו. בתוך הביתן. אז הרשינו לעצמנו להכנס
ראינו מרחוק בחור קטן ששר עם גיטרה ותהינו אם זה
ברקסטון. כשיצאנו חזרה החוצה מהביתן היינו בכל מקרה חייבות לעבור לידו, וגילינו שזה אכן הוא
אז דיברנו איתו כמה דקות והוא גם חתם לנו על הטאגים (החתימה היחידה שהיתה חסרה לי מנתב"ג! אלא אם כן לבקש מאמה זו לא פאדיחה גדולה מדי
). הוא סיפר שהוא ביקר בירושלים ובחוף הים בת"א, ושהבחורות פה בארץ פשוט מהממות. צודק, נו מה
שאלנו אותו כל מיני דברים על עצמו, כמו למשל הבראנד הזה שלו !iLL, החמאנו לו על התמונות המהממות שהוא מצלם והמוזיקה המגניבה שהוא עושה. הוא ממש שמח לשמוע שראינו את הקליפ שלו באתר! שוט אחד וארוך, באמת מרשים, תכנסו לראות. החמאנו לו גם על זה. שמתי לב שהוא ניגן עם מפרט, אז ביקשתי להסתכל כי ידעתי שהגליפיקס אמורים להיות מודפסים עליו וממש רציתי לראות את זה... הוא נתן לי, והם אכן היו מודפסים בצד אחד, והטריאד בצד השני
סיימתי לבחון, הגשתי לו בחזרה והחמוד הזה אמר לי "!You can keep it", איזה מותק! תמיד רציתי מפרט כזה לגיטרה שלי
אז הוא נתן מפרטים גם לאנני ואופק. סיפרנו שאנחנו יושבות בחוץ מ-7, הוא אמר שגם הוא הגיע בשעה הזאת והבטיח לצאת אלינו אח"כ. יצאנו החוצה מרוצות. בינתיים המשיכו להגיע עוד ועוד אנשים ואנני (הגאון) מיספרה אותם לפי סדר ההגעה שלהם, עד 55 איש. אחרי כמה שעות ברקסטון יצא החוצה, ואף אחד לא הכיר/ידע/ניחש מי הוא ושהוא קשור ללהקה. מבחינתי זה מדד
אבל לא נורא, יותר ברקסטון בשבילנו. האשלון מיד התקבץ סביבו והתחיל לדבר איתו, נתנו לו את ה
מתנות שהכנו לו וללהקה (תגובה טיפוסית: "!Awww this is awesome", כפרה עליו
) והצטלמנו. הוא התיישב בצל והתחיל לנגן לנו שירים משלו, ובשלב הזה אנשים מסביב התחילו לתהות מי הבחור שמדבר באנגלית אז התקרבו. בסוף ההופעה המאולתרת הוא אמר יפה שלום ונכנס חזרה לביתן. עוד כמה שעות של חום, לחץ ועצבים רופפים, ופתאום התחיל ה
סאונדצ'ק. "זה 30", "זה Got No Shame" בלה בלה בלה. שמענו שירים מוכרים, נסגרנו על עצמנו, וכמובן שעיקר הצרחות מסביב הגיע כששמענו את הקול של ג'ארד. נפלא. כי אנחנו פה רק בשבילו. Not. לא זוכרת את השעה המדויקת, נראה לי אחרי 16, אבל אנשי האבטחה הוציאו אותנו מהצל הנחמד של הביתן אל ה
תורים המסודרים שבנו בחוץ. העברנו 3 שעות בשמש, תוך כדי איתור כל גורם רשמי אפשרי וחפירה לו על ההבטחה של דנה. מישהו שנראה מספיק סמכותי אמר לנו להסתדר בצד בטור לפי המספרים, דבר שמאוד הרגיע אותנו. ל-5 דקות בדיוק
פתאום
רוב יצא החוצה לצלם את התורים! אנני ואני מיד שלפנו (באלגנטיות לא רבה) את דגל ישראל-טריאד המושלם שהיא הכינה פעם, והמתנו בסבלנות. התור הנפרד שלנו היה כאמור בצד, אז הוא לא צילם אותנו. כשהוא התקרב, התחלנו לדבר איתו על ההופעה, הארץ וכל הטור שלהם, היה נחמד להכיר אותו גם קצת אישית. הוא הבין שאנחנו הקבוצה היותר רצינית כאן, אז הוא עקף את התורים כדי לצלם אותנו בנפרד עם הדגל ולראיין אותנו, שימו לב, ל-
documentary של הלהקה. קשה לך להגיד "Artifact"?!
אז הוא העמיד אותנו בצד ומלא אנשים רצו לנצל את ההזדמנות וקפצו לפריים. אנחנו מצטערות, אבל זה ממש לא היה במקום...
האשלון הישראלי חיכה לרגע הזה שנים, הבנות הוותיקות פה בפורום הוציאו כ"כ הרבה מעצמן, זה היה הרגע שלהן. אז סליחה לכל שאר 45 (בערך) הבנות, זה לא אישי נגדכן
(וזאת בצד שהתמרמרה ושאלה "מה זה אשלון בכלל? מה נראה להן?!" - שמעתי אותך
) ב-19:05 התחילה
פתיחת הדלתות. פתאום הודיעו לנו שהתור המיוחד שלנו לא באמת קיים ונכנסנו כולנו להיסטריה. רצנו לתור הכי קרוב, תוך כדי שאנחנו פונות בתחנונים לכל גורם אפשרי ומנסות להחזיר את זה. במזל הגיע אחד הסמכותיים והורה לנו להסתדר בצד בטור תוך דקה. מהומת אלוהים, הוא חטף עלינו קריזה, אבל בסוף הסתדרנו. יופי, יש לנו תור פרטי משלנו, אנחנו נכנסות ראשונות. רגועות, שמחות, הכל בסדר, 19:15 והתור שלנו נפתח... וגם התורים האחרים. שוב עצבים. אבל עכשיו באמת שכבר אין מה לעשות, אז פשוט רצנו פנימה וקיווינו לטוב. למזלי, בדיוק נשאר לי המקום שרציתי בשורה הראשונה ליד אנני אהובתי! כל האשלון הסתדר, הכל טוב. מחכים להופעה... ומחכים... ומחכים.
Got No Shame עולים, הם נחמדים והכל אבל לא בשבילם הגענו עד הלום, אז לא התלהבתי. ופאדיחה, כי בשלב כלשהו הבאסיסט החמוד הסתכל לי בעיניים ונתן לי מבט כזה של "מה נראה לך, תפסיקי לחרב לי כבר את השמחה ותקפצי קצת". לא נעים
אה, וגם היו לנו
כתרים על הראש ("Kings + Queens"...), אז הסולן התלהב מאתנו. "הבחורות עם הכתרים, זה מטורף!!!". תודה לך
ארוך מדי, אבל נגמר (למה 30 עלו ב-21:30 ולא ב-21:00?! רציתי שעתיים מלאות!). בזמן שהורידו מהבמה את הכלים של Got והתכוננו להופעה הבאה, ברקסטון יצא לקהל וחילק לכולם
מדבקות של !iLL. אני חולה על הבחור הזה, הוא כ"כ נחמד! ומצחיק שאף אחד לא הכיר אותו, אבל כוווולם היו חייבים לקחת. הלאה,
30! על ההופעה עצמה אני באמת לא מסוגלת לחפור. לא מסוגלת! היה מדהים, נהניתי מכל רגע, אלה היו השעה וחצי הכי קצרות בחיים שלי בערך. לא הפסקנו לשיר, לקפוץ ולרקוד מרוב אושר!!! בהתחלה החזקנו את ה
דגל של אנני לכמה שירים, ואז לנה זרקה אותו לבמה וג'ארד חטף אותו תוך שניה וקשר על עצמו. חמוד! מעניין אותי מה עשו איתו ואיפה הוא עכשיו
אח"כ הוצאנו (בנפרד) את ה
שלטים ששני, דנה ואופק הכינו ב-Echelon Pad האדיר (שהפסדתי בגלל מועדי ב' ארורים
) וג'ארד אשכרה הסתכל והתרכז כדי לקרוא מה כתוב בהם. מקווה שגם תומו ראה את שלט ה-"!?How's the show MOFOS"
לשאנון נפל מקל אחד באיזור שלנו, אבל אנשי האבטחה הרעים לא הסכימו לתת לנו אותו. חבל.