UK tour הביקורות של מורן ושלי

[BuddhaForScarlett]

אינה ../images/Emo24.gif../images/Emo99.gif

 

[darklighter]

../images/Emo45.gif../images/Emo3.gif../images/Emo190.gif

 

[pizi23]

יאללה, עכשיו אני: 30Seconds To Mars - UK Tour

אני יודעת שעברו כבר מיליון ימים, ותסלחו לי, אבל ממש ממש קשה לי להתגבר על ה-PCD... באמת... אני לא מסוגלת לשמוע את הדיסקים או כל שיר אחר שלהם, לא מסוגלת לכתוב בפורומים, זה או הרישמיים, וזו ההודעה הראשונה שלי, לא יכולה לקרוא את הביקורות, להסתכל על התמונות או הווידאו שמפרסמים מההופעות... זה פשוט מרגיש כל כך מוזר כל העסק. אבל הצלחתי להביא את עצמי לכתוב כאן את החוויות ה-מ-ד-ה-י-מ-ו-ת שעברו עליי באנגליה, כי זה פשוט אחד הדברים הטובים ביותר שהיו לי בחיים! הקיצר, שני די סיכמה את הדברים אבל אני אוסיף ואתקן קצת

באופן כללי אפשר לומר שההופעות היו לפי סדר עולה. כלומר, אם חשבנו שההופעה הראשונה היתה מעולה, אח"כ גילינו שכל הופעה פשוט יותר טובה מהשנייה, עד ההופעה האחרונה שהיתה סוף הדרך. אני מקווה שאוכל למצוא את המילים לתאר את זה בכלל... בירמינגהם- ההופעה הראשונה, שורה שנייה. הקהל אכן היה אלים וקשה, ואחרי ששני פרשה, הילד שחנק אותה עבר לחנוק אותי. אבל אני לא עשיתי חשבון והכנסתי לו מכות כמה שיכולתי. בסוף גם צעקתי עלי והוא התנצל כאילו הוא לא שם לב שהוא חנק אותי... מטומטם. אבל לא וויתרתי לו אפילו לשנייה. טומו היה איתנו כל הזמן, שר איתנו ביחד, צרח איתנו יותר נכון, והיה בקשר עין עם כל השורה הראשונה והשנייה. ממש הסתכל על כולנו. גם ג'ארד דווקא בא די הרבה פעמים לצד שלנו, וב-TK הוא כמובן קפץ לקהל ממש קרוב אלינו. כמו תמיד צריך להחזיק אותו ברגליים כדי שהוא לא ייפול, אז כמובן שהחזקתי לו את רגל ימין ממש ממש חזק כדי שלא ייפול עלינו. חוץ מהאצבע שנדחפה לו לגרון, היו מלא ידיים שליטפו לו את השיער, הפנים, החזה, הרגליים ומה שביניהן, וכל אזור אחר בגוף שאפשר לחשוב עליו. זה די מגעיל, אבל יש כל כך הרבה פאנגירלז שזה פשוט בלתי נמנע. טים עשה החלפות עם טומו פעם אחת אני חושבת, אבל לא משהו רציני. אחרי ההופעה יצאנו החוצה וחיכינו להם. היו יותר מידי אנשים אז בהתחלה שאנון יצא ואמר כמה מילים, ואח"כ טומו, ובסוף ג'ארד לכמה דקות. הוא דיבר על הקליפ החדש ושאל אם יש לנו שאלות או משהו. כמובן שצעקתי מאחורה שיש לי שאלה ושאלתי אם הקליפ היה ידידותי לסביבה. הוא ענה לי שכן

וזהו. לא יותר מידי. הם עלו לאוטובוס ונסעו. היה גם ממש ממש קר. נורוויץ'- סוף סוף סוף הדרך! למרות שהגענו ממש בין הראשונים, התור היה מטורף ומלא אנשים נדחפו אז הצלחנו להגיע לשורה השנייה/שלישית. הבמה גם היתה די קטנה אז לא היה מקום לכולם. במשך היום שאנון וטים הגיעו ואמרו לנו שלום בכניסה. שאנון לא הרגיש טוב אז הוא בקושי התייחס אלינו, אבל טים היה כזה חמוד! הוא אמר לנו שלום יפה וחייך וצחק ואז נכנס פנימה. הוא ממש בנאדם שמח

הבגדים הזוהרים היו מהממים ומצחיקים. טומו לא לבש מכנסיים כחולות כמו ששני כתבה אלא מכנסיים ירוקות... ההופעה היתה ממש ממש ממש טובה. בגלל שהיה קהל קטן יחסית ג'ארד דיבר יחסית הרבה. היינו שוב בצד של טומו ששר וצרח איתנו יחד, ובאיזשהו שלב טים בא לצד שלנו גם. כנראה שזה לא מצא חן בעיני טומו כל כך והם התחילו לבעוט אחד בשני באמצע ההופעה

זה היה ממש ממש מצחיק, והם גם נקרעו מצחוק אחד על השני

אחרי ההופעה חיכינו בחוץ, והיה ממש ממש קר. בהתחלה שאנון יצא וחילק חתימות וצילומים ואח"כ גם טומו וג'ארד. ג'ארד סיפר איזה בדיחה מפגרת שאף אחד לא הבין, אבל אנשים צחקו בכל מקרה כי זה ג'ארד, אבל הצחוק שלו היה יותר מצחיק מהבדיחה

הם נכנסו חזרה לאוטובוס וחיכו שאנשים ילכו וישאר רק האשלון ויצאו שוב. וזה היה אחד הדברים היותר קסומים בחיים. אמנם שאנון לא הרגיש טוב והיה איתנו איזה 5 דקות אולי, אבל הספקנו להצטלם איתו, למרות שיצא מעפן. עם טומו דיברנו איזה שעה והיה מדהים. פשוט מדהים. יש לו כל כך הרבה מה להגיד על דברים, והוא באמת בנאדם חכם, כן, עם הרבה יושר מקצועי, ועקשנות. הוא לא מוותר והוא עובד קשה בשביל להשיג את הדברים שהוא רוצה. אהבתי. השיחה לא היתה על אומנים באופן ספציפי אלא איך להגיע למה שרוצים בחיים, כמה צריך להשקיע, איך, מתי ולמה. היו לו עצות ממש טובות. הוא גם סיפר על הגיטרה שלו והכינור שלו, וכמה שהוא אוהב לנגן, וגם על ההורים הקומוניסטים שלו ועל הילדות שלו. היה מאד מעניין והיינו ממש מעט אנשים מסביבו, משהו כמו 10-15, ויכולנו להשתתף בשיחה באופן פעיל. אז השתתפתי

אמרתי לו בדיוק מה אני חושבת, ולמרות שהוא לא ממש הסכים איתי, הצלחתי לנהל איתו שיחה די מעמיקה באותו נושא. כמובן שאח"כ היו תמונות וחתימות. התמונה איתו יצאה הכי טובה! אח"כ עברתי לצד של ג'ארד, שדיבר עם אנשים בצד השני של הרחבה, ומשום מה זה היה פחות מעניין. לא שג'ארד פחות מעניין, פשוט האנשים שהיו מסביבו היו מעצבנים קצת, עם שאלות מטומטמות ולא היו מסוגלים לנהל שיחה רצינית באמת. הוא גם יותר חסר סבלנות מטומו, ובאיזשהו שלב פשוט נמאס לו והוא רצה לחזור לאוטובוס. הצלחתי לעצור אותו שנייה לפני ולקבל חתימה על התג שם שלי. תמונה אין. לא נורא... גם טים בא אח"כ והצטלם איתנו, ועמדתי איתו ועם טומו כשהם עישנו ליד האוטובוס, ודיברנו סתם עם עוד איזה 2 אמריקאיות, והיה ממש מצחיק כי לא היו עוד אנשים חוץ מאיתנו, היינו אולי 3, וזה היה ממש לא רישמי וחופשי כזה. הם כאלה מצחיקים וכייפיים, מחבקים הרבה וכאלה. טומו לא רצה לעלות לאוטובוס בסוף אבל לא היתה לו ברירה כי חיכו רק לו, צעקנו לו "שלום" והוא ענה לנו "שלום" מצחיק כזה. איזה חמווווד!

 

[pizi23]

../images/Emo41.gif המשך ../images/Emo41.gif המשך ../images/Emo41.gif המשך ../images/Emo41.gif

סאות'אמפטון- סוף סוף, שורה ראשונה! היה פשוט מדהים מדהים מדהים. אכן היינו בצד של טים, וזה כל כך שונה מהצד של טומו. הדברים נראים אחרת, פחות רואים את שאנון, טומו קפץ אלינו כמה פעמים, וג'ארד בא פחות לצד הזה נראה לי... אולי רק נדמה לי... ג'ארד שר לטומו יומולדת שמח, ועוד שיר שנהוג לשיר אותו בדרום ארה"ב: I won't stop singing till you dance around the room ככה כמה פעמים עד שטומו התחיל לרקוד שם על הבמה. זה היה ממש ממש מצחיק. אח"כ הם עשו את AMM, וזה היה מעבר כל כך חד, כי הם עשו את זה כל כך מרגש, שכולנו פשוט בכינו שם בטירוף. פשוט בכינו עם דמעות ולקח לנו איזה כמה דקות טובות להתאושש מזה... אחרי זה יצאנו החוצה והיה גשם זלעפות אז בכלל לא טרחנו ללכת לפגוש אותם. שאנון וטומו יצאו בשביל הפאנגירלז, ואמרנו שיהיה להם לבריאות ככה בגשם. תפסנו מונית למלון, הלכנו לקנות פיצה עם כל שאר האשלון היה איתנו במלון, ועשינו ארוחת שחיתות שם. היה כל כך כיף, אחד הערבים היותר כיפיים שהיו לנו שם. לונדון 1- אוקיי, זאת היתה אחת ההופעות היותר מדהימות שראיתי ושאני אראה אי פעם בחיים שלי. זה היה פשוט מ-ד-ה-י-ם!!! אין לי מילים בכלל לתאר את מה שעבר עלינו שם. כמובן שהגענו כבר בלילה שלפני, לקחנו מספרים, ולמרות שהיינו מספר 45-46, הצלחנו להגיע שוב לשורה הראשונה. כן כן! בחיים לא חלמתי שאני אגיע לשורה הראשונה באפולו המרסמית', שמכיל 7000 איש בערך, אבל הצלחנו. מה גם, שממש לפני שהלכנו לישון קצת, שאנון יצא אחרי שהם סיימו את החזרה ושאל מה שלומנו, אם יש לנו מספיק שמיכות, ואוכל, ומה אנחנו עושים וכאלה. היו פחות מ-10 אנשים סביבו, ועניתי לו שאנחנו עומדים בתור, ומה הוא עושה. הוא אמר שסיימו חזרה ויש להם הפתעות בשבילנו להופעה, אבל לא הסכים לספר מה. הוא שאל אם היו יכול לעשות בשבילנו משהו, ואני עניתי לו שהוא יכול לעשות דווקא הרבה דברים אם הוא רוצה

קיבלתי מבט זומם ומלוכלך משהו, סקסי בטירוף, אז כל מה שנשאר לי לעשות זה לצחוק

הוא דיבר איתנו עוד כמה דקות, עשה תמונות וחיבוקים, והלך. כמובן שבהופעה היינו בצד של טומו. הכי חשוב, שאנון לבש חצאית סקוטית, בלי חולצה כמובן (OMFG) ועשה קטע תיפוף מעולה עם סטומפ, וכמו ששני אמרה ג'ארד עלה לבלקוני עם גיטרה קלאסית וניגן משם עם טומו בכינור. על ההתחלה היו לטומו כמה תקלות עם הכינור, אז ג'ארד נאלץ לדבר איתנו עד שזה תוקן, והוא קשקש כל כך הרבה שם, אבל לא נורא, זה היה מצחיק, בינתיים הוא גם שר את קפריקורן ואשלון אז זה היה ממש ממש יפה. ואפשר היה לשמוע את כל הקהל שר יחד איתו, אז זה היה מאד מרגש. בסוף גם היה מלא קונפטי בצבע אדום, וזה בכלל היה סיום קסום לערב מדהים! לונדון 2- ההופעה האחרונה. לילה לבן. קודם כל הגענו בין הראשונים לתור בבוקר, כי כולם היו כל כך עייפים מהלילה שלפני אז הצלחנו להשיג מספרים טובים 8-9 והיינו שורה ראשונה כמובן. לפני זה צבענו את הפנים ועשינו סטריט-טימיניג, והיה ממש כיף. חילקנו סטיקרים, בנדנות לבנות, וממש לפני שנכנסנו חילקנו גם וורדים לבנים, והיינו צריכים לגרום לאנשים לשיר בשבילם בתור. זה היה מצחיק כי אנשים ממש מוכנים לעשות הרבה דברים בשביל וורד לבן

הקיצר, חזרנו לתור ונכנסו לאולם, שהיה ממש ריק. כלומר זו פעם ראשונה שאין אף אחד עדיין באולם, ויכולתי לבחור איפה אני רוצה לעמוד בלי בעיה. חזרנו לצד של טומו אבל קצת למרכז לכיוון ג'ארד. היו 2 להקות חימום שהיו ממש גרועות, מוזרות, ומעפניות באופן כללי. אבל אז החבר'ה עלו, כולם בלבן, פשוט מדהימים. אין מילים לתאר את האנרגיות המטורפות שהיו על הבמה. לפחות עד שטומו נפצע... מסכן... הוא לא יכל לעשות כלום אח"כ והוא ממש התבאס מזה כי הוא אוהב להשתולל, ולצרוח, ולבוא אל הקהל ולשיר איתו... ג'ארד שאל אותו אם הוא יכול להמשיך והוא לא הסכים לוותר. איזה טומו זה. ממש כאב לו, והוא לא יכל גם ללחוץ על כל הדברים של הגיטרה שצריך ללחוץ עם הרגליים, אז פעם הוא לחץ עם הידיים ופעם הוא ממש ניסה עם הרגליים אבל היה לו קשה. כמובן שטים נחלץ לעזרתו ובא אלינו כמה פעמים כדי למלא את מקומו של טומו, אבל זה לא היה אותו הדבר... עדיין היתה הופעה מדהימה. בסוף היה קונפטי בלבן, כמו שלג על כל האולם, וזה היה פשוט מדהים! אח"כ יצאנו וחיכינו להם. אמבולנס בא לקחת את טומו לבית חולים ואחרי כמה דקות שאנון יצא ועשה תמונות וחתימות, אבל ממש בקושי היה אפשר להגיע אליו. זה היה ממש מעצבן כי אנשים לא זזים אחרי שהם מקבלים חתימה או תמונה ולא נותנים הזדמנות לאנשים אחרים. כמה שצעקתי וצרחתי על אנשים שיזוזו לא עזר. אבל בסוף כמה אשלונים טובים נתנו לי לעבור קדימה כדי ששאנון יחתום לי על התג שם, וזו החתימה היחידה שהיתה חסרה לי, ועל הפלייליסט שלי, שאחרי שקיבלתי אותה גיליתי שזה בעצם הפלייליסט גם של לונדון הראשון וגם של השני! YAY! שניים במחיר של אחד יצא לי

זה הפלייליסט או של ג'ארד או של שאנון, אחד משניהם. לא כזה משנה, יש על זה חתימה של שאנון. אני אסרוק את זה ואשים כאן. שאלתי אותו גם אם הרגל של טומו שבורה והוא אמר שלא, ושהוא יהיה בסדר. אח"כ שאנון הלך והיינו חייבים לחזור למלון בגלל הטיסה, אז לא יודעת אם עוד מישהו מהם יצא החוצה אחרי זה... היה ממש קשה לעזוב... אני אשים כמה תמונות שאני יכולה, כי אין לי כוח להתחיל להקטין אותן והכל. אבל אני אשתדל לשים את היפות.

 

[Fade To Black x3]

נשמע כ"כ מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!

איזה חלום זה, יאללה.

היה פשוט תענוג לקראD: ממש ממש שמחה בשבילך

מחכה לתמונות~

 

[pizi23]

טומו בברמינגהם

 

[darklighter]

וואי נשמע שנהניתם, במיוחד כל הקטעים שגם../images/Emo190.gif

דיברתם איתם שיחות רציניות והכל... ושוב מסכן טומו

תודה על הסיקור

 

[adiiiXD]

איזה סיקור נרחב נהניתי מכל שנייה של קריאה[;

היית חסרה . פה ובאשלון =]

 

[my reflection]

../images/Emo47.gif

שמחה שנהנת

.....נשמע שהיה ממש כיף וזו חויה שלא תשכחי=]

 

[BuddhaForScarlett]

באמת תהיתי לאן נעלמת..

חשבתי שאת עוד תקדימי אותי בתיאורים.. נשמע שהיה לנו מאוד כיף.

 

[pizi23]

איפה? נראה לך? עוד לא ממש התאוששתי אפילו....

PCD BIG TIME

 

[BuddhaForScarlett]

מבינה אותך..

אני לא מצליחה להתרכז בלימודים בשיט. אני חולמת בהקיץ בשיעורים וכאלה.. לא מסכמת ולא כלום.. כי אני פשוט לא מסוגלת לחשוב או לדבר על שום דבר אחר חוצמזה. מאדים הוא אכן מקום נפלא לחיות בו.

 

[pizi23]

לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה... אבל זה כן...

אני ממש לא מסוגלת לשמוע את הדיסקים, או את ה-MP שלי... מקסימום את מה שיש לי במצלמה, וגם זה כבר לא כל כך... רק עכשיו אני מתחילה לכתוב... דרך אגב- מה קורה עם הרישמי? אני לא מצליחה להעלות פוסטים בשום ת'רד... ראיתי שהיה בלאגן עם מלא ת'רדים מטומטמים כאלה שפתחו בפנתיאון, ושהורידו אותם, אבל עכשיו אי אפשר לכתוב כלום. זה נכון, או שזה רק אצלי? אני כל כך מתגעגעת לכל הבנות ולכולם, ואני מסרבת להאמין שזה נגמר. תארי לך שאפילו עוד לא סיימתי לפרוק את המזוודה שלי, לסדר את כל הקניות ולהכניס את הכל לארון! זה פשוט מטורף! שבוע הבא אני כבר מתחילה לעבוד ואני מקווה שאצליח להתאושש, אחרת אני לא יודעת מה יקרה... איזה מזל שכבר אין לי לימודים, אחרת אין סיכוי שבעולם שהייתי מצליחה לעשות משהו

 

[BuddhaForScarlett]

לימודים דיי מסיחים את הדעת

הצלחתי להתגבר על זה יחסית מהר.. למרות שיש לי רגעים של עצב. נגיד היום זה הבלאד בול.. ואני תמיד מחזירה את השעון שעתיים אחורה לשעון לונדון וכל יום אני אומרת ,אוי.. שבוע להופעה הזאת, לפני שבוע היינו שמה.." זה קשה. עצה שלי, פשוט תתחילי לשמוע, תבכי את הכל ותחזרי לעצמך לאט לאט. ואז העבודה כבר...תעשה את העבודה. ברצינות שלא פרקת את המזוודה? זה היה אחד הדברים הראשונים שעשיתי.. היה לי קשה.. כי בכיתי לסירוגין אחרי כל חולצה שהוצאתי, זה ממש מצחיק אם רואים את זה סתם, ובארוחה אצל סבתא, היו לי קטעים של ממש דמעות בעיניים והייתי צריכה לעצוב את עצמי מלבכות. יש עכשיו בעיות עם הרישמי,אז אין הרבה מה לעשות חוץ מלחכות שיתקנו את זה

 

[pizi23]

כן, אני מניחה שהזמן יעשה את שלו...

אני כל הזמן נזכרת ב-AMM ואיך שבכינו כולם ביחד... וזה פשוט מטריף אותי! וכל הקטעים שהיו בזמן שחיכינו בתור... אין, אין על זה! וואלה שלא פרקתי. אל תשאלי איך החדר שלי נראה... כמו אזור מלחמה... אבל אני אסדר את הכל בשישי-שבת כי כבר אין לי ברירה. אני רק צריכה למצוא מקום לכל הדברים

כן, זה מה שחשבתי... באסה, כי עוד לא הספקתי לכתוב שם כלום אחרי ההופעות וכשכבר הייתי מוכנה נפשית להתחיל לכתוב הבורדים נדפקו. איזה אנשים דפוקים יש שם תאמיני לי. ראיתי את כל הפוסטים שהציפו שם ופשוט משעמם להם. זה לא יאומן! טוב, נחכה...

 

[BuddhaForScarlett]

גם החדר שלי נראה כמו אזור מלחמה

הואמ לכולכך ומבולגן ואני חזרתי לממש לחץ של לימודים ואין לי אפילו זמן לעבוד. מצד שני עוד 6 משמרות ואני יכולה לנופף להם לשלום. מה שאומר שאני עושה אחת השבוע, עוד 2 שבוע הבא.. ואז עוד שבועיים כניראה כל השבוע, סתם בשביל הקטע. ועפה משם סוף כל סוף. החדר שלי ממש מלוכלך איו. אני גרה בדיר חזירים. וכן גם אני ניזכרת כשחיכינו בתור וזה, זה היה כל כך כיף, לפעמים יותר מההופעה עצמה.. אני מתגעגעת לאלאנה. ולג'ן שלי.. דאמ

 

[pizi23]

ובנוסף לכל הצרות קיבלתי את הלטו-פלו

משאנון... אין לך מושג כמה אני חולה עכשיו... כל הגוף שלי כאבים, כל הפרקים שלי מתפרקים, אני משתעלת, נזלת, ועדיין אין לי קול... היית מאמינה שאני עדיין צרודה ברמה שאני בקושי יכולה לדבר? שאנון תפס אותי גם עם הירושה מג'ארד

מחר אני חייבת לסדר את כל החדר והבלאגן... אוי אלאנה, וג'ן, וורוניקה, וסוניה וקיד וג'ס... איך אני מתגעגעת לכולן... עכשיו אני נכנסת לרשמי!

 

[BuddhaForScarlett]

ותחשבי שהכל קרה בגלל פאריס הילטון

איו! יש בך חיידקים של פאריס הילטון

 

[pizi23]

כן כן, תודה רבה... מזל שלא הצטלמתי עם ג'ארד

נראה לי הייתי חוטפת דלקת קרום המוח בגללו... לפחות קיבלתי את זה משאנון

 

[BuddhaForScarlett]

תודה לאל על המערכת החיסונית

האקסטרא חזקה שלי שתוקפת לי את הפרקים לפי מזג האוויר ובכלל באיזה תנאים שמתחשק לה. תודה לך מערכת חיסונית תודה תודה. אין בי חיידקים של פ.הילטון