שרשור עונה 6 פרק 15
- פותח הנושא הניק שלי הוא ניק
- פורסם בתאריך
הקרוקודיל המהביל
New member
חחחחחחחחחחחחחחח
What a load of crap
הייתי מראשוני הצופים בסדרה הנפלאה הזו בארץ הקודש. הייתי חבר בפורומים שונים ומשונים, עוד לפני שרובכם ידעתם להגיד ג'יי ג'יי ואני מודיע לכם חגיגית: ע ו ב ד י ם ע ל י נ ו (אשכרה) אין לי ממש כוח להתחיל לכתוב כאן הודעות ארוכות. אומר רק זאת. מי שלא ראה מימיו ערימה מהבילה של צואת סוסים מצחינה, שיצפה בפרק הזה.
הייתי מראשוני הצופים בסדרה הנפלאה הזו בארץ הקודש. הייתי חבר בפורומים שונים ומשונים, עוד לפני שרובכם ידעתם להגיד ג'יי ג'יי ואני מודיע לכם חגיגית: ע ו ב ד י ם ע ל י נ ו (אשכרה) אין לי ממש כוח להתחיל לכתוב כאן הודעות ארוכות. אומר רק זאת. מי שלא ראה מימיו ערימה מהבילה של צואת סוסים מצחינה, שיצפה בפרק הזה.
נראה לי שאנשים שכחו על מה הסדרה
באמת-יש יותר מידי שאלות על פרטים טכניים, למה הבאר בגובה כזה ולמה ג'ייקוב נראה לא מספיק צעיר ולמה האור במערה לא טבעי ועוד הרבה הערות כאלו. פשוט שכחתם את הקונפליקט והשאלה האמיתית. הרי ברור לי שבסופו של דבר כל העניין פה הוא מה הוא טוב ומהו רע, ובצורך של בני האדם לאפיין אנשים אחרים כטובים ורעים בצורה קיצונית(או שחור או לבן) ולהתעלם מהעובדה ששני הצדדים האלו קיימים בכולם ולכל אחד יש את האפשרות לבחור או לעשות את השינויי בכל זמן ושאף אחד לא אבוד בבחירה שלו. הרי אלו הסיפורים של הדמויות- הבחירות הרעות והטובות שלהן והיכולת שלהם לשנות דרך ולגאול את עצמם-שבונות את הסידרה.הפשע של קייט, הנוכלות של סוייר, חוסר הקשר של מייקל עם וולט ועד הסיפור של ג'ייקוב ואחיו ואמא שלהם שקוראת לאנשים שהיא לא מכירה -רעים, שפשוט מראה לנו שהדילמה הזאת קיימת מאז ומתמיד. הבחירה הגראפית בין שחור ולבן היא אנושית אבל לא נכונה. שום דבר הרי הוא לא ככה, הכל יותר מתנהל בדרך של בין לבין. ששום דבר הוא לא בלתי הפיך. ההאי הוא סמל של מקום שבו אפשר לעצור לבחון ואולי לשנות את הדרך. ועל הדברים האלו צריך להתמקד ולא בשאלות של תסריטאים ומעצבי תפאורות. בגלל זה אני אוהב את הסדרה, כי מעבר לזה שהיא עשויה מעולה היא מעלה שאלות אנושיות,פילוסופיות וקיומיות והיא מושכת אותנו לעסוק בהן-ובשאלות האלו אנחנו גם צריכים לדון. נכון שיש בכתיבה פערים וליקויים שדיי נראים לעין אבל זה לא העיקר. הדבר המיוחד באבודים-בגלל השאלות שהיא עוסקת בהן-שהיא הפכה למעיין "דת", וכמצופה מדת היא לא יכולה לעולם למסור תשובות מלאות כי אז העניין בה יסתיים. הרי לכולם ידועה הקלישאה שהעיקר זה הדרך ולא היעד-הדרך שעושים בין הרע לטוב,בין השחור ללבן, ששמה רובנו נמצאים רוב הזמן. לסיום מה שאני רוצה לומר זה שאסור לשכוח את מה שעברנו עד היום עם אבודים וגם אם אנחנו קצת מאוכזבים זה דיי באשמתנו כי כנראה ציפינו ליותר ממה שיכלו לתת לנו או שהתכוונו לתת, וכאשר הסדרה הצליחה ונוצר לחץ על הכותבים לתת תשובות הם מיהרו ונתנו יותר ממה שהיינו אמורים לקבל. אני מקווה שמה שבסוף ניקח איתנו מהסידרה זה את הרצון לשאול שאלות נכונות ולהבין שבכל אחד ואחת קיימת היכולת להגיע לתשובה הנכונה בשבילו. ולגבי הפרקים שנשארו-לא נראה לי שהכל אבוד ושבסוף הכל יתחבר
באמת-יש יותר מידי שאלות על פרטים טכניים, למה הבאר בגובה כזה ולמה ג'ייקוב נראה לא מספיק צעיר ולמה האור במערה לא טבעי ועוד הרבה הערות כאלו. פשוט שכחתם את הקונפליקט והשאלה האמיתית. הרי ברור לי שבסופו של דבר כל העניין פה הוא מה הוא טוב ומהו רע, ובצורך של בני האדם לאפיין אנשים אחרים כטובים ורעים בצורה קיצונית(או שחור או לבן) ולהתעלם מהעובדה ששני הצדדים האלו קיימים בכולם ולכל אחד יש את האפשרות לבחור או לעשות את השינויי בכל זמן ושאף אחד לא אבוד בבחירה שלו. הרי אלו הסיפורים של הדמויות- הבחירות הרעות והטובות שלהן והיכולת שלהם לשנות דרך ולגאול את עצמם-שבונות את הסידרה.הפשע של קייט, הנוכלות של סוייר, חוסר הקשר של מייקל עם וולט ועד הסיפור של ג'ייקוב ואחיו ואמא שלהם שקוראת לאנשים שהיא לא מכירה -רעים, שפשוט מראה לנו שהדילמה הזאת קיימת מאז ומתמיד. הבחירה הגראפית בין שחור ולבן היא אנושית אבל לא נכונה. שום דבר הרי הוא לא ככה, הכל יותר מתנהל בדרך של בין לבין. ששום דבר הוא לא בלתי הפיך. ההאי הוא סמל של מקום שבו אפשר לעצור לבחון ואולי לשנות את הדרך. ועל הדברים האלו צריך להתמקד ולא בשאלות של תסריטאים ומעצבי תפאורות. בגלל זה אני אוהב את הסדרה, כי מעבר לזה שהיא עשויה מעולה היא מעלה שאלות אנושיות,פילוסופיות וקיומיות והיא מושכת אותנו לעסוק בהן-ובשאלות האלו אנחנו גם צריכים לדון. נכון שיש בכתיבה פערים וליקויים שדיי נראים לעין אבל זה לא העיקר. הדבר המיוחד באבודים-בגלל השאלות שהיא עוסקת בהן-שהיא הפכה למעיין "דת", וכמצופה מדת היא לא יכולה לעולם למסור תשובות מלאות כי אז העניין בה יסתיים. הרי לכולם ידועה הקלישאה שהעיקר זה הדרך ולא היעד-הדרך שעושים בין הרע לטוב,בין השחור ללבן, ששמה רובנו נמצאים רוב הזמן. לסיום מה שאני רוצה לומר זה שאסור לשכוח את מה שעברנו עד היום עם אבודים וגם אם אנחנו קצת מאוכזבים זה דיי באשמתנו כי כנראה ציפינו ליותר ממה שיכלו לתת לנו או שהתכוונו לתת, וכאשר הסדרה הצליחה ונוצר לחץ על הכותבים לתת תשובות הם מיהרו ונתנו יותר ממה שהיינו אמורים לקבל. אני מקווה שמה שבסוף ניקח איתנו מהסידרה זה את הרצון לשאול שאלות נכונות ולהבין שבכל אחד ואחת קיימת היכולת להגיע לתשובה הנכונה בשבילו. ולגבי הפרקים שנשארו-לא נראה לי שהכל אבוד ושבסוף הכל יתחבר
../images/Emo58.gif ../images/Emo45.gif אני לגמרי ראיתי את הסידרה ככזו
בהתחלה... סידרה על גאולה. על החלטות, על אנשים שניתנה להם הזדמנות לחיים אחרים, להתחיל מחדש.. על אמונה.. על מדע .. והסידרה ירדה (=השתדרגה למטה) לרמה של פרטים טכניים.. בדיוק כמו שאמרת למה הבאר ככה , ולמה האור ככה ולמה האור ככה... הבעייה שזה מה שהיוצרים מכוונים , ונהיה לזה פולחן.. וצריך סבר הסברה לכל פיפס... למה הבאר בגובה ההוא ? כי לפני 500 שנה כשההם באו לאי לפני ההאם ,והקרינה לא הומצאה אבל ההם כן היו באי וכו' וכו' - יותר מדי שטויות כדי להסביר פיפס אחד... כל הסבר מלא הסתייגויות וחוקים ונספחים וחריגים לחוקים. לא בשביל זה באנו. קיוויתי לרעיון יפה הרבה יותר מעבר לבנאליות של סיפורי רוחות שהסידרה הפכה אליה. גם אם מדובר בסיפור על טבעי, אין לי בעייה עם זה - שיהיה יפה, עמוק, מורכב. ולא רק בפרק הפינאלה - אלא לאורך כל העונה. אם כל העונה גורמת לי לראות כמה היא כתובה רע.. ופרק הפינאלה פתאום יתן את הכיוון הדרוש ,זה עדיין יהיה בעייתי... אנחנו לא אמורים להנות מסידרה רק בדיעבד, אלא גם במהלך הצפייה. אי אפשר לעשות 16 פרקים רעים ,רק בשביל טוויסט גאוני. צריך לעשות 16 פרקים מעולים, שיובילו לטוויסט / או רעיון מסכם גאוני לא פחות.
בהתחלה... סידרה על גאולה. על החלטות, על אנשים שניתנה להם הזדמנות לחיים אחרים, להתחיל מחדש.. על אמונה.. על מדע .. והסידרה ירדה (=השתדרגה למטה) לרמה של פרטים טכניים.. בדיוק כמו שאמרת למה הבאר ככה , ולמה האור ככה ולמה האור ככה... הבעייה שזה מה שהיוצרים מכוונים , ונהיה לזה פולחן.. וצריך סבר הסברה לכל פיפס... למה הבאר בגובה ההוא ? כי לפני 500 שנה כשההם באו לאי לפני ההאם ,והקרינה לא הומצאה אבל ההם כן היו באי וכו' וכו' - יותר מדי שטויות כדי להסביר פיפס אחד... כל הסבר מלא הסתייגויות וחוקים ונספחים וחריגים לחוקים. לא בשביל זה באנו. קיוויתי לרעיון יפה הרבה יותר מעבר לבנאליות של סיפורי רוחות שהסידרה הפכה אליה. גם אם מדובר בסיפור על טבעי, אין לי בעייה עם זה - שיהיה יפה, עמוק, מורכב. ולא רק בפרק הפינאלה - אלא לאורך כל העונה. אם כל העונה גורמת לי לראות כמה היא כתובה רע.. ופרק הפינאלה פתאום יתן את הכיוון הדרוש ,זה עדיין יהיה בעייתי... אנחנו לא אמורים להנות מסידרה רק בדיעבד, אלא גם במהלך הצפייה. אי אפשר לעשות 16 פרקים רעים ,רק בשביל טוויסט גאוני. צריך לעשות 16 פרקים מעולים, שיובילו לטוויסט / או רעיון מסכם גאוני לא פחות.
Slow Cheetah
New member
FAIL בפרק! ../images/Emo58.gif
שג'ייקוב ואח שלו (עשיו?) נולדים, אחד התינוקות פוקח כמה שניות אחריי עיניים... בהחלט תינוק מופלא אם הוא ישר מסוגל לזה!
שג'ייקוב ואח שלו (עשיו?) נולדים, אחד התינוקות פוקח כמה שניות אחריי עיניים... בהחלט תינוק מופלא אם הוא ישר מסוגל לזה!
אני מבינה שלא ילדת אף פעם ../images/Emo6.gif
אמנם התינוק הזהוב לא נראה כמו שתינוק נראה בלידתו (הם בדכ מעוכים צווחים וקצת סגלגלים עד שזרימת הדם הופכת אותם שוב לוורודים) אבל כשהם מפסיקים לבכות ונרגעים הם פוקחים עיניים במבט ערני להפליא ומופלא של- איפה אני ולאן הגעתי. ולפעמים גם מתבוננים היישר לעיני אמא שלהם. אחר כך הם שוקעים בשינה עוברית לשלושה ימים
אמנם התינוק הזהוב לא נראה כמו שתינוק נראה בלידתו (הם בדכ מעוכים צווחים וקצת סגלגלים עד שזרימת הדם הופכת אותם שוב לוורודים) אבל כשהם מפסיקים לבכות ונרגעים הם פוקחים עיניים במבט ערני להפליא ומופלא של- איפה אני ולאן הגעתי. ולפעמים גם מתבוננים היישר לעיני אמא שלהם. אחר כך הם שוקעים בשינה עוברית לשלושה ימים
לא דיברתי על קשר עין, דיברתי על התבוננות
מה, אתה מתווכח איתי על זה שהתינוק שלי הסתכל עלי? (לא בעיניים - בפנים) והנה קישורים מהאתר של טיפת חלב: http://www.tipa.co.il/articlePage.asp?articleId=171 "תינוקות רואים מרגע לידתם. בתחילה רואים התינוקות לטווח של 20-25 ס"מ באופן ברור, ולמרחק רב יותר הם רואים מטושטש ומתקשים למקד את מבטם." "התינוק אוהב פנים וממקד עליהם את מבטו, ולכן כשתתקרבו אליו, יעקוב עם עיניו אחר תזוזת ראשיכם עד גבול מסוים. בזמן הנקת התינוק, המרחק שנוצר בין השד לפני האימא הינו הטווח שהתינוק מסוגל לראות כבר מימיו הראשונים, ואם הוא ער ורגוע כשמתחיל לינוק, אזי יוכל למקד את מבטו בפניה של אמו." ומהאתר דולה: http://www.doula.co.il/Index.asp?ArticleID=199&CategoryID=124&Page=3 "ראייה הראייה של תינוקות בני יומם מכוונת בצורה מושלמת לקלוט את הדברים החשובים ביותר בעולם עבורו: פניהם של הוריו. תינוקות שזה עתה נולדו רואים טוב ביותר רק למרחק שבין 20 ל-35 ס"מ. כך כאשר הם מתבוננים מזרועות הוריו אל פניהם, המיקוד מושלם. ובכל זאת, אור בוהק מחלון רחוק עשוי למשוך את עיניו של התינוק והוא עשוי להתבונן בבני משפחה אחרים הנעים סביבו בחדר. הם רוצים לראות את השד שממנו הם אמורים לינוק ולקבל את המזון הנחוץ להם, ולראות את הפנים שמאחורי הקולות המוכרים מן הרחם, פניהם של ההורים שיהיו מעתה מגיניהם מפני כל צרה. לאחר פניהם של ההורים, מעדיף התינוק להתבונן באור בהיר ובחפצים בתנועה. למרות שחוש הראייה פועל, הוא עדיין צריך איפנון מדוייק, במיוחד כאשר מדובר על מיקוד של ראייה למרחוק. עיניו של התינוק עלולות גם "להתהפך" לשבריר שנייה. זוהי תופעה רגילה, ושרירי עיניו יתחזקו ויתבגרו במהלך החודשים הקרובים."
מה, אתה מתווכח איתי על זה שהתינוק שלי הסתכל עלי? (לא בעיניים - בפנים) והנה קישורים מהאתר של טיפת חלב: http://www.tipa.co.il/articlePage.asp?articleId=171 "תינוקות רואים מרגע לידתם. בתחילה רואים התינוקות לטווח של 20-25 ס"מ באופן ברור, ולמרחק רב יותר הם רואים מטושטש ומתקשים למקד את מבטם." "התינוק אוהב פנים וממקד עליהם את מבטו, ולכן כשתתקרבו אליו, יעקוב עם עיניו אחר תזוזת ראשיכם עד גבול מסוים. בזמן הנקת התינוק, המרחק שנוצר בין השד לפני האימא הינו הטווח שהתינוק מסוגל לראות כבר מימיו הראשונים, ואם הוא ער ורגוע כשמתחיל לינוק, אזי יוכל למקד את מבטו בפניה של אמו." ומהאתר דולה: http://www.doula.co.il/Index.asp?ArticleID=199&CategoryID=124&Page=3 "ראייה הראייה של תינוקות בני יומם מכוונת בצורה מושלמת לקלוט את הדברים החשובים ביותר בעולם עבורו: פניהם של הוריו. תינוקות שזה עתה נולדו רואים טוב ביותר רק למרחק שבין 20 ל-35 ס"מ. כך כאשר הם מתבוננים מזרועות הוריו אל פניהם, המיקוד מושלם. ובכל זאת, אור בוהק מחלון רחוק עשוי למשוך את עיניו של התינוק והוא עשוי להתבונן בבני משפחה אחרים הנעים סביבו בחדר. הם רוצים לראות את השד שממנו הם אמורים לינוק ולקבל את המזון הנחוץ להם, ולראות את הפנים שמאחורי הקולות המוכרים מן הרחם, פניהם של ההורים שיהיו מעתה מגיניהם מפני כל צרה. לאחר פניהם של ההורים, מעדיף התינוק להתבונן באור בהיר ובחפצים בתנועה. למרות שחוש הראייה פועל, הוא עדיין צריך איפנון מדוייק, במיוחד כאשר מדובר על מיקוד של ראייה למרחוק. עיניו של התינוק עלולות גם "להתהפך" לשבריר שנייה. זוהי תופעה רגילה, ושרירי עיניו יתחזקו ויתבגרו במהלך החודשים הקרובים."
CharmedRulez
New member
../images/Emo6.gif
אוחזת ענף המגנוליה
New member
אתה מדבר על כלבים. תינוקות כן מתבוננים מיד
למרות שלא רואים ברור.
למרות שלא רואים ברור.
אוחזת ענף המגנוליה
New member
וגוגל לא חכם יותר מבעל נסיון...../images/Emo13.gif
טעות
הם כאמור יוצרים קשר עין מיד אחרי הלידה, יש פרק זמן בו הם ערניים להפליא, ואם מתקרבים למרחק של כארבעים ס"מ מפניהם הם מתבוננים היישר בעינייך. זה טווח הראייה שלהם אשר עדיין איננה חדה אבל בהחלט קיימת. יש הרבה תמונות של מבט בין יילוד ואמו שמוכיחים כי הקשר נוצר (-: בגיל ארבעה שבועות כבר מופיע חיוך רצוני, שמגיע כמובן בעקבות קשר עיין.
הם כאמור יוצרים קשר עין מיד אחרי הלידה, יש פרק זמן בו הם ערניים להפליא, ואם מתקרבים למרחק של כארבעים ס"מ מפניהם הם מתבוננים היישר בעינייך. זה טווח הראייה שלהם אשר עדיין איננה חדה אבל בהחלט קיימת. יש הרבה תמונות של מבט בין יילוד ואמו שמוכיחים כי הקשר נוצר (-: בגיל ארבעה שבועות כבר מופיע חיוך רצוני, שמגיע כמובן בעקבות קשר עיין.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.