שרשור עונה 6 פרק 15

tamarhp

New member
רק שתדע

שתינוקות פוקחים עיניים עוד ברחם....
תינוקות בהחלט מסוגלים לפקוח עיניים מיד אחרי הלידה.
 

Antonio Montana

New member
כותרת כאן ../images/Emo58.gif

ראשית אודה ואתוודה שהסתפקתי אך ורק בעלעול קל בטירוף הגרפומני המתרחש פה, מאחר ואני אחרי יום מתיש למדי. ישבתי לצפות בפרק (720פ, אופקורס) וכעת אשתף אתכם בדעותיי ורשמיי ממנו שבטח לבטח מאוד מעניינים אתכם. אז ככה - כן, זה קשקוש בלבוש. אור קסום, רעש של פיות, נחל הנעורים הנצחיים אור ווט דה פאק אבר. כן, היה יכול להיות יותר מגניב/מרגש. אבל זה מה יש. לוסט, כמו טווין פיקס הגדולה, היא סדרה שמדשדשת בין סוריאליסטיות ונטייה רצינית לבי-מובינֶס. נראה כי חלק מהצופים עדיין מתקשים עם הטרנזיציה מסדרה של "אנשים שהתרסקו ושורדים על אי שיש בו משהו מיסתורי" לסדרה שעוסקת ב"משהו חשוב וקסום/מהותי/משמעות החיים/יצר הבריאה". וזה לגיטימי לגמרי, כמובן. אני מכיר מספר אנשים, כולל האדם שבזכות איברי הרבייה שלו אני קיים כיום, שויתרו על הסדרה בעונה החמישית. אולי אסכולה ישנה, אולי סתם תשישות. לא בטוח. אבל הסדרה העבירה אותנו כבר מספר מכובד של פעמים לפאזות שונות לגמרי. ה"אחרים"/דאהרמה, ההאצ', המסע בזמן, וכהנה וכהנה. מה שאני בעצם אומר זה שהיינו צריכים לצפות לזה. עכשיו כשזה נאמר, אגש לרשמיי הרשמיים מן הפרק עצמו: אני, ואני אישית, התרשמתי כי סמוקי דמות די טראגית. תום יורק (אה-לה-רדיוהד) היה יכול לכתוב את "שרץ" עליו. הוא בעצמו אמר שהוא לא מרגיש שייך לאי. שהוא לא מרגיש שייך לשם. ואף אחד לא עשה משהו בשבילו בכדי לגרום לו להרגיש שהוא כן, חוץ מכמה אמירות מוצפנות על כך שהוא מיוחד. הוא היה ילד טוב, גם אל מול כל המטאפורות שלכאורה באות לנסות לגרום לנו לחשוב שהוא ה"רע", משחק הצבע של השחור לבן (גם בבגדים), והעובדה שהוא יצא אחרי ג'ייקוב ללא שם לתפארת עיקום הפרצוף של סופר-אמא-קומנדו-רוצחת-חווה. נסיבות חייו הפכו אותו ל"רע". האופי שלו היה הרבה יותר הרפתקני וחוקר מאשר זה של ג'ייקוב, וזה לא הופך אותו לרע. תגובתו, כאשר רוח קלאודיה (אמו המילפית עד-מאוד) סיפרה לו את האמת הנוראית, מצטיירת בעיניי כלגיטימית לגמרי. הוא רצה בטוב בשביל ג'ייקוב. ג'ייקוב הוא זה שהסתער עליו במהלומת אגרופים לפרצוף (פעמיים במספר בפרק). ואז לאחר ההתבגרות והכל, כאשר "אמא" רצחנית עילפה אותו שוב, והוא התעורר לראות שכל העבודה שלו ירדה לטימיון וכל חבריו ציידי-החזירים נרצחו, סצינת הבכי/זעם אצור די הנציחה את היותו דמות טראגית כזו. ולא בהכרח רעה, לדעתי. כי גם כשאמא רצחנית הגיעה אליו ודיברה עימו, הוא התרכך. וחיבק אותה. כל זה מביא אותי לחיבור הבלתי-נמנע בין סמוקי ללוק. מבחינתי, מדובר בשתי דמויות טראגיות, ולכן אין זה פלא כי סמוקי החליט לקחת את דמותו של לוק, לדעתי. שניהם רצו משהו מאוד חזק, את ההפכים: לוק - לגלות את האי, לדעת מה הוא טומן בחובו, מה הסוד הגדול. סמוקי - לדפוק עריקות מהאי. החטא הכי גדול של סמוקי מההתחלה ואי פעם היה שהוא רצה לעזוב את האי. והשאלה אם הרצון העז הזה לגיטימי או לא, סובייקטיבית מאוד, כל עוד לא נחשפנו לעוד פרטים על קורותיו וייחודו. כך שיכול להיות שהסוף של לוסט, יהיה פתוח מבחינה של דעות או צד. יהיו כאלו עם ג'ייקוב, יהיו כאלו עם סמוקי. זהו משל על כך שבחיים אין טוב מוחלט. ואולי זה עוד משהו שלוסט רוצה להעביר לנו: האמת היא חרא של דבר. ולפעמים עדיף להמשיך לחיות בעולם האשליות. או לפחות כזה בו אנחנו לא מודעים לדברים. לגבי האמא: אלוהים, היא עיצבנה אותי. כל-כך. השחקנית. הדמות. הפרצוף. כנראה שכל זה קשור לעובדה שהיא הייתה סופר-מיסתורית לכל אורך הפרק המזורגג. זה לא חדש לנו, אבל לעזאזל, הפעם פשוט התחשק לי בכל סצינה איתה להוריד לה את בוקס הלפט-הוּק של החיים, אה-לה-איוואנדר הוליפילד. מה הולך, בנאדם? כמה מיסתורין, התחמקויות מעצבנות? יאללה, הם הבנים שלך (אבל לא באמת), תשפכי את השעועית קצת. ולא, הקטע של האור הקסום לא שכנע אותי. כי היא לא טרחה לספר להם מה נמצא שם, רק שהם צריכים להגן עליו. זה כמו השמירות המעצבנות בצבא, שאתה נטוש באיזו עמדה מזורגגת שהדבר היחיד שיכול לחדור אליה הוא שפן תועה או במקסימום הכי קיצוני - עובד תאילנדי אבוד. אבל אתה עדיין חייב לשמור שם כל הלילה בקור. ואגב צבא, הפרק הזה היה קצת צבאי בעיניי: האם הזו, נראה כאילו הייתה כפיל הפעלולים של שוורצנגר ביצירת המופת "קומנדו". למי שלא זוכר/צפה, אזכיר: בסצינה מסוימת, ג'ון מטריקס (כן, זה שם הדמות שלו שם) - מחסל כ-50 חבר'ה רעים בתקופת זמן של 180 שניות, קרי 3 דקות. בעוד שהחבר'ה המחוסלים הם חיילים בצבא פרטי של ברון סמים, עדיין, וואו, רק מטריקס יכול לעשות את זה. והנה, יחסית למישהי שלא יכולה לעלות על העובדה שמתנקש עומד מאחוריה עם פיגיון שלוף, היא הצליחה די טוב לחסל כפר שלם, להעלות אותו באש, ולבסוף גם לכסות באר. בהנחה שזו אכן הייתה היא (סמוקי טוען שזו היא, אני לא רואה סיבה למה לא להסכים איתו). ג'ייקוב - הוא החייל הטוב. ההלמוט כמו שהיו קוראים להם פעם, לפני הצ'ונגים/בונגים וכד'. מה אומרים - עושה. כמו שצריך. אפילו אם קצת מתווכח (כמו בסצינה הדוגרית בה הוא שותה את יין הקסם שלא ברור מנין הגיע). צו ראשון - יצא פרופיל 97. ניסה להוריד ל-64 על אסטמה, לא הלך. נדפק הבחור. שמירה 300 שנה, מגן על האי ומערת הפלא. כשחושבים על זה ככה, אולי ההתרסקות של 815 לא עד-כדי כך נוראית. כאילו, דאמן, הבן אדם שומר שם 300 שנה (או משהו כזה, כפי שאמרתי, אני עייף ואין לי כוח לספור). הגיע הזמן שמישהו יחליף אותו. גם למאבטח המתקנים מגיעה חופשה. זהו. עוד שבועיים כל זה נגמר. וכולם יהיו מאוכזבים. ויהיה שמייח ועולץ. אמנם עדיין לא הגיע הזמן להיפרד, אבל אני רק רוצה להגיד שכיף לי לקרוא ולהשתתף פה. ניכר כי מרבית האנשים הכותבים פה עושים זאת באמת בגלל חיבה ועניין בנושא אחד משותף, הדיונים לרוב מרתקים, והתחככויות/ריבים/אפוסים רומנטיים-מלחמתיים שמאופיינים עם פורומים אחרים עם נושאים ספציפיים, לא ניטשים פה לרוב. יישר כוח. ובנימה זו אלך לצפות בסדרה אמיתית - טרמיי. שכולכם צריכים לצפות בה אם אתם יודעים מה טוב בשבילכם. אחרי הסמויה. אני שמח שאני איפלט אחרי הסוף של לוסט אל עוד כמה פרקים טובים של העונה הראשונה של טרמיי. תענוג צרוף. קיפ און רוקינג.
 

טיי 1

New member
כבר למדתי לדעת

שאני אוהב לקרוא אותך. ואני מבין אותך על עניין המשל, והראייה של הפרקים ככאלה. זה מה שכתבתי- הפרק הזה נראה יותר כמו "סיפורי התנ"ך/סיפורי גן עדן" עם אלמנטים אגדתיים (המעיין הנצחי, פנטזיות ויערות קסומים) - אני אוהב משלים והתפלספויות , אבל בסידרה הזאת הייתה : א. רמייה מאוד גדולה . ב. וזה יותר חשוב - אין לי בעייה לקבל הכל. אבל לא מצליח לראות את העומק בפרקים עצמם. טוב נגד רע - שחור מול לבן אלוהים מול שטן ? זו המורכבות שאפשר להגיע אליה? אנשים פה לוקחים צדדים , מחנות... צדדים על מה ? מה המורכבות בסיפור ? סתם לטבוח להרוג אנשים ולהגיד זה בצד של זה וזה בצד של זה... מילא, שלזה הפך כל הסיפור (כל הרבדים והסיפורים האישיים) - שני מחנות שנלחמים , ואיך נוצר עשן שחור.. אם זה מקרינה או מחומר קוסמי עתיק או מקללה של מכשפה... אבל לפחות שיהיו מימדים עמוקים יותר לדיון . ואין , למרות עומס הפרטים וההתייחסות למקורות שונים - זה לא תחכום ,זה סתם להעמיס שטויות.
 

Antonio Montana

New member
נקודות טובות. ../images/Emo58.gif

אני חושב שמכל התאוריות, כל הקאלט פולואינג של הסדרה הזו, כל המה אם, מי אמר, איך, מוטיבים, אנשים התחילו לצפות ליותר ממה שהם היו אמורים לקבל. חד וחלק. הרי, כמדומני, כשהסדרה החלה הסוף שלה היה כבר כתוב (יכול להיות שאני טועה, אבל אני זוכר שקראתי את זה מזמן בכמה מקומות). אני מבין אותך לגבי הרמייה. אני גם מאמין שבזמן שנותר לסדרה, המון תעלומות לא ייפתרו. אלא אם ג'ייקוב והאיש בשחור ישבו ביחד על ספסל במאים ויספרו לנו הכל. הבעיה שלנו לגבי הצדדים, שחור לבן, מי טוב, מי לא, היא כמו שאמרת - שאנחנו לא יודעים מה המקור להכל. ועכשיו כשאנחנו יודעים שיש מים קסומים (והיה ברור שזה משהו בסגנון) זה עדיין לא תורם כלום, לפחות מבחינתי - בגלל שסמוקי לא כזה רע כמו שעושים ממנו כפי שמצטייר מן הפרק. אני חושב שזה משהו, שוב, שפותח בגלל הקאלט פולואינג הזה ללוסט. הצורך והרצון של אנשים לסבך דברים שהם לא בהכרח כאלו מסובכים. תמיד לנסות ולחשוב על ההסבר הכי מופרך ולא הגיוני שקיים, או לרדת לעובי הקורה של המדעים של הכל. איך סעיד חזר לחיים ואז מת שוב ואז חזר לחיים ואז מת שוב וחזור חלילה? איך סמוקי היה כריסטיאן? מה הקטע עם הסוס סלש דוב הקוטב? הכל טוב ויפה ולגיטימי לשאול, אבל אני לא יוצא מנקודת הנחה שהכותבים רוצים לענות לנו על הכל. איפשהו, זו הדרך בה אנו מפרשים את העולם של לוסט כפי שהוא. וכפי שהרביתי לציין כאן בעבר, לדעתי לוסט - כמה שהיא על התעלומה הגדולה והאי והכל, היא גם המון מאוד על החיים ועל אנשים. אהבה, שנאה, אכזבה, כשלון, הצלחה. אבל בעיקר אהבה, ובמיוחד העונה. כפי שריפררתי לכך ברצף פרקים קודם. ואני בעיקר מחבב את הסדרה הזו בגלל ההתמקדות שלה באישים, בפרסונלים. האי לא עניין אותי עד שג'ון לוק לא "הסתכל" לו בעיניים. ההאצ' לא עניין אותי עד שלא גיליתי על דזמונד ואהבתו לפני. דהארמה לא עניינו אותי עד שלא קיבלתי הצצה לחייו של בן - אנד סו און אנד סו און.
 

טיי 1

New member
../images/Emo58.gif אכן,

לוסט הייתה יכולה להתפרש כמשל על הרבה דברים, על אנשים שיש להם דרך לכפר על החטאים שלהם.. הפנטזיה להתחיל מחדש כדף חדש.. (והאם אפשר בכלל ? תוך כדי שנחשפים הסיפורים המרים בעברם)... אולי על ניסוים בבני אדם (דאהרמה) וההשלכות של זה... (מדע מול אמונה וכו' וכו' .. כל הנושאים שכבר טחנו). מה שאני , בניגוד אלייך אומר , הוא לא שאני לא מאמין שלא תהיינה תשובות, וזה חשוב לי להבהיר . יש תשובות - והן פשוט תת-רמה , טפשיות . אם לקחת דוגמה עם סעיד.. מת חי חי מת.. פעם המים מצילים אותו ומקימים אותו לתחייה, וכשמכניסים מישהו אחר למים - הוא לא מתעורר. (וכמובן שלכל דבר יש תירוצים והסברים ויוצאים מן הכלל שיכולים להסביר כל תופעה בעולם. כמו שאמרתי - מחר תהיה ארנבת מדברת , ואדם שמצמיח מחדש חלקי גוף - ונוכל להסביר את זה שהוא חווה אסון רדיואקטיבי) . .כשרוצים סעיד הוא זומבי חסר חיים, פתאום כשצריך - יש לו מצפון והוא עוזר לניצולים. אז - אני לא אומר שאין תשובות. לדעתי נקבל תשובות ל 80 אחוז מהדברים לפחות. פשוט התשובות האלה, גם אני בפרק הראשון כבר יכלתי להמציא סיפורי שטות ולסגור את הקשקוש. אולי על האי עבדו פעם פועלים והם התעללו במכונות הכתיבה שלהם, ולכן מכונות הכתיבה חזרו לנקום בצורה של "קרקוש מפלצתי" שאנחנו קוראים לו העשן השחור. אלה בדיוק הרעיונות שבונים סרטי אימה סוג ז' בערוצי הסרטים בשעות לילה מאוחרות. ולגבי דוב הקוטב - ברור שאפשר לענות ולמצוא הסברים, וזה כבר נענה יגידו לך מעריצי הסידרה הקבועים (מסע בזמן ? תגלית ארכיאולוגית ? ניסויים בבעלי חיים ? זה ממש לא משנה מה כל עוד הסיבה מודבקת ונעשתה בדיעבד. כי לגבי דוב הקוטב - בראיון אפילו ג'י ג'יי אברהמס אמר שדוב הקוטב סתם נזרק לתסריט כדי לעורר רעש והם בעצמם עוד לא ידעו מה הם יעשו איתו) ... השאלה מה התשובה תיתן לך. טוב. מיצינו :)
 

JohnLocke

New member
אתה לא יכול להמליץ על סדרת מסתורין דומה

שכן הצליחה לפתור את השאלות שלה בצורה טובה? טווין פיקס? תיקים באפילה?
 

y o s i k a t z

New member
Treme

אני צופה בימים אלו ב"הסמויה" המצוינת, אבל לצערי אני לקראת הסוף. ניסיתי לצפות בפרק הראשון של treme אבל וויתרתי די מהר. זה קצת שיעמם. אני מבין מדבריך שכדאי לנסות שוב?
 

Antonio Montana

New member
הפרק הראשון היה קצת קשה לעיכול.

אך עדיין היה מצוין לטעמי, ומשם זה רק משתפר. אני מבין למה יכולת למצוא את הפרק כ"משעמם" - אבל העלילה אכן מתפתחת ונכנסת יותר לעובי הקורה החל מהפרק השני. כמובן, שאם הנושא של ניו אורלינס/סיפורים אנושיים/ג'אז לא מעניין אותך, גם לא תמצא הרבה בפרק השני והלאה. אבל אני מאמין שכל אחד יכול להתחבר לאספקט מסוים בסדרה. שוב, זו סדרה, כמו הסמויה, שנבנית לאט לאט. כמו מגדל דומינו. אני נורא אהבתי את פרקים 2 ו-3. ב-4 ו-5 טרם יצא לי לצפות. אני ממליץ לך לצפות שוב בפרק הראשון, ולנסות גם את השני.
 
שלום ושאלה

אני כמעט אף פעם לא קורא כאן, אבל משהו מאוד לא הסתדר לי אז באתי עם שאלה. כשלוק סיבב את הגלגל, מה שקרה, הוא שירד לבאר כשהיא היתה קיימת (ממה שהבנתי מלוסטפדיה, גם הפסל עמד שם כבר, כלומר לפני 1867), ואז במהלך הירידה שלו היא נעלמה, אבל כשהוא נפל, הגלגל כבר היה שם. לא מסתדר לי כיצד היה שם גלגל, שהאיש בשחור שם אותו רק מאוחר יותר, אחרי שהבאר נחפרה, ושלוק נפל הבאר עוד לא נחפרה. מישהו יכול לענות ?
 

JohnLocke

New member
../images/Emo58.gif

שים לב שלוק רואה את הגלגל לפני 1867 מסתובב בשרירותיות כתוצאה מפעולה הזזת הגלגל של בן ב2004. אנחנו יודעים שרק הלוסטיז נסעו בזמן, לא האי, אז אין סיבה שהגלגל לא יהיה קבוע. ההסבר ההגיוני היחיד שאני מוצא הוא שייתכן בהחלט שהגלגל עצמו גם נסע בזמן עם הלוסטיז כל הזמן הזה, או שהוא אפילו מחוץ לזמן רגיל.
 

אלעד ר

New member
איך סמוקי התחפש לכריסטיאן כבר אז?

כשג'ון לוק ירד לבאר, סמוקי בעצם התחפש לדמות שעוד לא נולדה/לא מתה.
 

JohnLocke

New member
../images/Emo58.gif

זה בדיוק מה שניסיתי להסביר בהודעה למעלה - הגלגל כנראה גם זז בזמן ביחד עם הלוסטיז, ככה שיכול להיות שסמוקי גם קפץ איתם. השאלה הבאה (כל תשובה מובילה לשאלה) היא איך זה יכול להיות שסמוקי קפץ בזמן איתם, אם הוא היה 3 שנים עם קלייר מ2004 עד 2007. הייתה לי תיאוריה לפני הפרק שנראית שקיבלה חיזוק רציני - סמוקי הרי קיבל את כוחו ממקור האנרגיה שמקושר ישירות גם לגלגל, אותו גלגל שבן סובב וגרם לקפיצות בזמן. ומי אמר לבן לסובב את הגלגל (דרך לוק)? כריסטיאן שפרד, הלא הוא סמוקי. אני חושב שסמוקי שלט בקפיצות בזמנים (זה עזר לו לטפח את אגדת המנהיגות של לוק בקרב האחרים משנות ה50, שבסופו של דבר תעזור לו להגיע לג'ייקוב ולהרוג אותו), ובחר מתי לקפוץ ומתי לא. לכן כן קפץ ככריסטיאן כדי להגיד ללוק איך לחזור לאי, ולא קפץ בשאר הפעמים.
 
../images/Emo58.gif

אני לא מאלה שמתלוננים בד"כ. ואני אוהב את כל פרקי הסדרה, ומעט מאד פעמים אני מוצא משהו שמאכזב אותי. הפרק הזה היה טוב, אבל לראשונה העונה גם יכולתי להבין את גל הביקורת השלילית שהוא העלה. דחסו בו יותר מדי, כלומר.. זה היה יותר מדי מידע במעט מדי זמן. בקושי היה לנו זמן להתחבר ריגשית לדמויות האלו, והן מתו. היה איזשהו פיספוס, התסריט יכול היה להיות יותר טוב. וזה מפתיע, כי דרלטון כתבו אותו. למעשה, זו הייתה שלישיית המחץ, דרלטון+בנדר. כיוון שדחסו בו כל-כך הרבה, הוא יצא די מאולץ. לא ממש אהבתי שבסוף האכילו אותנו בכפית עם עניין אדם וחווה, למרות שאני יודע שזה לטובת הצופים שלא זוכרים. ושוב, הכישרון הידוע לשמצה לתת תשובות, והרבה תשובות, אבל להפוך את הכל לעוד יותר לא ברור. אז מהי המפלצת? היא התחילה להתקיים רק כאשר אחיו של ג'ייקוב נפל ללב האי? או שהייתה קיימת לפני-כן? למה האיש בשחור (אני מבין שממש קשה להם לתת לו שם) לא הצליח למצוא את מקור האור? האם רק מגני האי יכולים למצוא אותו? אמא של ג'ייקוב וג'ייקוב? ומי היה לפני אמא של ג'ייקוב? איך היא למדה את כל מה שהיא יודעת? האם היא נדבקה במחלה או שדעתה נטרפתה מהבדידות? גם היא לא מתבגרת, בדיוק כמו ג'ייקוב וריצ'ארד (והמפלצת, אבל היא לא ממש בן-אדם). בכל מקרה, בדומה לאיש בשחור ולג'ייקוב, לאמא שלהם גם היכולת לדעת דברים שהיא לא אמורה לדעת. ג'ייקוב תמיד ידע מעבר למה שאדם רגיל יכול לדעת, הוא ידע לחזות די טוב את השתלשלות האירועים, בדיוק כמו אחיו ואמו. אחיו אף יזם תוכנית מאד ארוכה ומפורטת שמטרתה הייתה להרוג את ג'ייקוב, אדם רגיל לא מסוגל לחזות את כל זה מראש. בקיצור, הפרק הזה מפוצץ במידע ומבלבל במיוחד. איך עומדים להסגר כל הקצוות בשלושה פרקים וחצי?! בסדר, אז חצי מהשאלות תשארה ללא מענה, אבל יש כמה דברים שחייבים להיענות, והם: 1. מציאות ב'. הקשר שלה למציאות א'. הקשר שלה לאי. לאנרגיה המיוחדת שכלואה בו. הקשר שלה לחיים, למוות, לאהבה. אני כבר מזמן לא חושב שהפצצה ב- 77 יצרה אותה, זה כבר די ברור שלא. 2. מקור האור המסתורי, הקשר שלו למוטיב טוב/רע, זהו בעצם מהות האי ומהות הסדרה. הקשר שלו כמובן למפלצת. והאם הייתה קיימת מאז ומתמיד? או נוצרה רק בפרק הזה, למעשה? 3. שאר סיפור ההיסטוריה של האי! מי בנה את הפסל, המקדש, המנהרות? האם באמת הכל נבנה לפני תקופת ג'ייקוב? האם המפלצת היא אכן שד, שקיים מאז ומתמיד? והאם אמא שלהם היא באמת סוג של התלגמות אנושית של האלה טווארט? הפסל כבר היה קיים בתקופה של הפרק הזה? מתי בכלל מתרחשת העלילה בפרק הזה? באיזו שנה? לפנה"ס או אחרי? 4. כמובן, מי יבחר להחליף את ג'ייקוב, ובכלל - איך כל הסיפור יגמר. האם המפלצת תנצח או תפסיד (ברור שזה לא עומד להיות סיום חד-משמעי). 5. הופעת המתים על האי ומחוץ לאי. איך זה קשור לאותה אנרגיה מסתורית? אילו סוגים של התגלומיות יש? מי הם אותם מיוחדים, כמו הארלי והאיש בשחור, שיכולים לראות אותם? 6. החוקים של ג'ייקוב וסמוקי. חשבתי שלפחות אחד מהם הובהר בפרק הזה, כשאמא שלהם אמרה שהיא ווידאה שלא יוכלו לפגוע זה בזה. נראה שזו לא בדיוק האמת, כי ג'ייקוב מפוצץ לאחיו את הצורה פעמיים, ובסוף גם הורג אותו. אולי החוק פועל כך שסמוקי לא יכול לפגוע בג'ייקוב, וההיפך דווקא מותר. וזהו, על כל השאר אני מוכן לוותר. כל השאר הם פרטים חסרי חשיבות, שיקבלו מענה ע"י האינציקלופדיה או ע"י ג'ון לוק.
 
אבל כן יש משהו אחד שאני לא מבין... ../images/Emo58.gif

באמת, אנשים...להתלונן על תשובות טיפשיות וילדותיות? באמת, למה בדיוק ציפיתם? אילו תשובות כבר אפשר לקבל? הרי מזמן אנחנו יודעים שהסדרה משלבת הרבה מאד אלמנים של מדע בדיוני. מה, ראיתם אור בוהק והחלטתם שזהו? פה עובר הגבול? מפלצת העשן יותר טוב, כאילו? אנשים שלא מזדקנים? חלאס עם זה. מסכים אתכם שהיה איזה פספוס בתסריט, אבל להתלונן על תשובות זה ממש טיפשי. להזכירכם, בסוף עונה 4 העלימו לנו את האי מול הפרצוף בהבזק אור לבן ועם צליל של חליצת פקק. הייתם צריכים לעזוב כבר אז, אם זה לא הסגנון שלכם.
 

y o s i k a t z

New member
אני חושב שלא התשובות טיפשיות ../images/Emo58.gif

אלא הדרך שבה מוסרים אותן. אני חושב על הדרך שבה הראו לנו דברים בעבר - את תחנת הברבור בתחילת העונה השנייה, האחרים בתחילת העונה השלישית, הסיפור המורכב של האחרים - ילידים פרימיטביים או אנשים מודרניים ומתוחכמים? אנשי מדע? אנשים מוסריים, מבקשי טוב? או פסיכיים ומיסתוריים כמו איתן? הדמות של בן - מיהו? מה הוא יודע? האם הוא דובר אמת? האם הוא "טוב"? מהם האינרסטים שלו? האנשים מהחלק השני של המטוס בעונה השנייה - איך זה נראה ממבט חיצוני? (של בן וחבריו) ואיך הסיפור שלהם מתחבר לסיפור של הניצולים האחרים? המיסתורין סביב דארמה - קלטות הוידאו, התחנות, הניסוים הפסיכולוגיים, העבר הבלתי ברור, המדענים האגדיים (ובעיקר - הדרך המסקרנת שבה מוסרים את הדברים - לא בישירות, תוך כדי שיחה, אלא בבנייה חלקית של מידע, תוך חיבור של נקודות שונות, והשארת חלקים סמוים בכל זאת, שאפשר לחיות איתם). הסיפור של דזמונד - בהווה, בעבר, בעתיד, בעולמות השונים, הסיפור של פני, החיבור ביניהם, הפגישות עם ג'ק, הצבא, האוניברסיטה, פארדיי, לעזאזל! ומה עכשיו? מעיין, אור גדול, סכין בבטן. אין סאבטקסט, אין בנייה מעניינת של תסריט, אין בנייה מורכבת של דמות. אני מסתכל עכשיו על דף התיאוריה בלוסטפדיה וחושב - אולי הבעיה היא שהצופים של הסדרה הזאת מתוחכמים יותר מהיוצרים שלה. לפחות בהווה.
 
ועם זה אני מסכים.. ../images/Emo58.gif

יש פיספוס. כמובן שיש. והוא נגרם מהסיבה הפשוטה שמנסים לדחוס את כל המיתולוגיה של האי (או לפחות רובה הגדול) בפרק אחד של 42 דקות. מצד שני, אולי אם היו מקדישים לזה יותר זמן, נניח, שליש עונה.. זה היה קצת מוריד מהעניין? לא יודע. אני מעדיף לא להביע יותר מדי ביקורת כרגע. אני מחכה לסוף הסדרה, ואז אני אדע בדיוק מה הדעה שלי על כל הבחירות של היוצרים העונה.
 
למעלה