שרשור פרק סיום הסדרה אבודים

[D o n C o r l e o1]

אני לא תסריטאי

וגם לא מתיימר להיות, אבל אני יודע כשעובדים עלי וכשמשתמשים במשהו שלא קשור בשום דרך להיסטוריה של הסידרה. אם אתה בכל זאת מבקש דוגמא (ומסרב מסיבה כלשהיא לראות איך מוטיב הדת לא קשור בשום דרך לגאולה ע"פ הסידרה) אז אני חשבתי על כך שהמציאות המקבילה אכן תהיה מציאות מקבילה שנוצרה ע"י פיצוץ הפצצה, ובא תינתן ללוסטיז הזדמנות שנייה לגאול עצמם מהבעיות והשדים שרדפו אותם במהלך חייהם הקודמים. השאיפה היא לא לעבור לעולם הבא שלמים אלא לחיות ולמצות את העולם הזה, שניתן כהזדמנות שנייה לאחר מאמציו הרבים של דניאל וג'ק בסוף עונה 5 (ובכלל במהלכה כולה, ולא להפוך אותה לחסרת טעם לחלוטין). בצורה כזו שתי המציאויות היו מובילות לאותו המצב, גאולה במציאות של האי (סמוקי מת, ג'ק הגשים עצמו, אלו שברחו ברחו, אלו שנשארו נשארו אבל כולם מלאים פחות או יותר), וגאולה לאלו שלא הספיקו - במציאות המקבילה, שוב, כפרי למאמציהם הרבים של הדמויות מעונה 5.

 

[tamarhp]

הבנתי. תודה. ואני בת

 

[D o n C o r l e o1]

סבבה, ומצטער שלא שמתי לב

 

[JohnLocke]

עונה 5 = אנחנו יצרנו את הגורל של עצמנו

 

[D o n C o r l e o1]

השאלה היא איך

האם ע"י יש מאין, כלום משום דבר, או ע"י פעולה אמיתית בעלת שלבים שבונים אחד את השני (כמו הפצצה, לדוגמא). הם לכלכו פה בצורה בה הם עשו דברים, לא במטרה הסופית שלהם (גאולה של הדמויות/הגשמה עצמית/השלמה עם הקיים וכו'). מה החוכמה להביא את כל הדמויות בפרק האחרון למצב אליו הם שאפו במהלך כל הסידרה... בלי שום קשר למה שהם עשו במהלך כל הסידרה!!! עלילה טובה נבנת בשלבים, כאשר בסופה כולם מתחברים וניתן להעריך את העבודה הקשה של הדמויות שקיבלו בסוף מה שמגיע להם. פה הגאולה היתה מאולצת, סתם כי זה הפרק האחרון, בלי שום קשר למה שקרה במהלך העלילה של ששת העונות האחרונות. אני באמת לא רואה איך אתם לא רואים את זה.

 

[השורד]

למה, בגלל הפצצה?

יכול מאד להיות שהיא לא השפיעה על כלום. אולי בכלל לא התפוצצה.

 

[JohnLocke]

יש המון דוגמאות

סעיד יורה בבן, מה שגורם לבן להפוך לאדם שממרר את החיים לסעיד. ג'ולייט גורמת לתקרית שתגרם לבעיות ההיריון שיובילו אותה לאי מלכתחילה. וכמובן עניין הפצצה, שהוביל לשרשרת אירועים שגרמו למטוס של עצמם להתרסק. עוד בנושא בשרשור שאכתוב מיד.

 

[22ק ו ס ם]

גם אני חושב שכל הקונספט הזה גרוע

זרקו משהו חדש שלא היה קודם, בעל מוטיבים מאוד דתיים לצערי. הייתי מעדיף שהיו סוגרים את זה בצורה יותר לוסטית. למשל, שהארלי מאחד את כל מי שנשאר על האי ומדבר איתם ואז המצלמה מתרחקת ממנו.

 

[tamarhp]

ומה הקטע בסוף כזה? אני הייתי מתאכזבת ממנו

 

[D o n C o r l e o1]

וסוף שלא קשור לסידרה בשום דרך

לא איכזב אותך?

 

[tamarhp]

לא,

כי אני חושבת שכל סוף אחר היה מאכזב יותר. לפחות לא הצלחתי לחשוב על סיום אחר מתאים יותר. מבחינתי זה בדיוק כמו לבוא ולומר "חלק מתו, חלק ניצלו, בואו נקפוץ 100 שנה קדימה ונראה מה קרה" - אז ברור ש100 שנה אח"כ כולם מתים. ויש גם דברים פתוחים כמו למשל מה היה עם קייט/סוייר וכו' בסוף. והיה משהו מאד יפה באיחוד המרגש בין כולם, בהשלמה היפה שלהם עם המוות שלהם, וגם בעובדה שכל אחד מהם קיבל תיקון לחיים שלו.

 

[tamarhp]

ובסופו של דבר

כמו שאמרתי כבר מזמן: אם עושים סוף הגיוני/מתאים, יתאכזבו כי זה היה צפוי - כי הצופים חשבו כבר על כל האופציות ההגיוניות האפשריות (למשל שמציאות א' יוצרת את מציאות ב', מציאות ב' יוצרת את מציאות א', שתי המיאויות מתערבבות וכן הלאה). כמו שהתאכזבו מזה שג'ק החליף את ג'יקוב כי זה היה צפוי מדי. אם עושים סוף בלתי צפוי - ככל הנראה הוא מספיק מפתיע בשביל שאף אחד לא יחשוב על זה, ואז בהכרח אנשים יתעצבנו ויגידו שזה לא הגיוני או לא קשור לכלום. כמו שקרה בפרק מעבר לים, שהיה פרק קסום אבל אכזב אנשים שציפו לתשובות "הגיוניות" יותר. אמרתי את זה כבר מזמן (לא רק לגבי הסיום אלא לגבי כל תשובה לשאלה מסתורית).

 

[22ק ו ס ם]

סוף כזה היה מראה על המשכיות

וגם על נורמליות. הרי אנחנו יודעים שהרבה אנשים חיו זמן רב אחרי שג'ק מת. אם היה ניתן רמז לאלו חיים אלו זה היה יפה יותר. למשל, בסדרה ER עשו דבר דומה. הסדרה נגמרה כשלחדר המיון מגיעים הרבה אמבולנסים ומראים לנו ששום דבר לא השתנה.

 

[tamarhp]

מבחינתי

הראו את זה בעובדה שמראים את קייט והחבורה טסים החוצה, לחיים חדשים. ואת הארלי ובן חיים באי. נכון שהיה נחמד אם היו מראים עוד קצת על ההמשך, אבל מצד שני זה היה קצת הורס - זה חלק מהיופי של סוף פתוח. נותנים לנו להאמין שהם חיו באושר ועושר עד 120.

 

[טיי 1]

../images/Emo58.gif סתם נתפסתם למילה "נוצרי"...

נכון שזה פופולארי היום להתייחס להרבה קוים בסדרות כ"קוים נוצריים"... אבל בכל דת , או אמונה פילוסופית אפשר להתייחס לעולם הבא... או למנוחה שהגוף מגיעה..(אם זה ביהדות יש את ה"תיקון" שהנפש צריכה לעבור) והכל אותו דבר. אין דת אחת שמאמינה שהאדם פה הוא התחנה האחרונה. האם אנחנו כפרט מאמינים בזה או חושבים שזה שטויות ? זה דבר אחר. אבל אני מניח שכדי לעשות חסד עם הסידרה, אנחנו לא צריכים לקחת אותה כפשוטה כסידרה על אנשים שמתו... אלא על התיקונים בחיים שלנו, החלטות נכונות או שגויות ,מה המטרה שלנו כאן, האם אם לא הספקנו לסיים מה שרצינו כאן, בחיים האלה, זה אומר שאין תקווה להמשך בחיים הבאים ? ועוד ועוד ועוד פתח להמון התפלספויות שונות ומשונות .

 

[y o s i k a t z]

מחשבה לסיום ../images/Emo58.gif

נו, אז השתכנעתם להצטרף לעדרו של הרועה הנוצרי, כריסטיאן שפרד? מתחילת הסדרה היה כריסטיאן תעלומה - רוח רפאים? חזרה לחיים? התגלמות כוח מסתורי של האי? לא, אומרים לנו היוצרים. מיהו הרועה הנוצרי אם לא ישו? אותו ישו שהאדם הנוצרי מחפש אותו במהלך חייו, משגה להשיג אותו, לזכות לגאולה ממנו. אבל בשביל להיגאל, נאלץ כמובן להקריב משהו - חברים, משפחה, חלומות, או בכלל את חיינו - ונצטרך להקדיש את חיינו למען אותו אור, מערה קסומה, הדרך שישו התווה לנו, התורה הנוצרית. אז באיזה מובן היו גיבורי הסדרה "אבודים" אם לא אבודים מבחינה רוחנית? רוצחים, צרכני סמים, פוגעים באבות ובאמהות - אכן, יש גאולה גם לפושעים ולמסכנים, אם רק נדע להשמר מפיתויו של השטן החמקמק, העשן השחור, ולסמוך על כך שהרועה נמצא אי שם, בעולם אחר, והוא מצפה לנו בחברת כל ידידינו, מחכה להוביל אותנו בחיוך גדול לגן עדן. הסדרות הגדולות של העשור האחרון - הסופרנוס, עמוק באדמה, הסמויה - הציעו לנו להביט אל החיים למרות הקושי, התסכול, חוסר המשמעות, ארעיות החיים, ולנסות לחיות ולהתמודד אף על פי כן. הן לא הציעו לנו אור - אנחנו, כאנשים מודרניים (ולמעשה, פוסטמודרניים), למודי הקטסטרופות של המאה העשרים, לא מסוגלים, או לפחות מתקשים ביותר, לקבל את הרעיון שאם רק נקבל את הדוגמות הנוצריות על עצמנו, או בכלל - דוגמות כלשהן - נזכה לגאולה, פה או בעולם הבא. אבל היוצרים של אבודים לא מסוגלים כנראה להשלים עם רעיון כזה - הם מחזירים אותנו להשקפה ימי-בימיינית קלאסית - העולם הוא אי של מסתורין, אבל אי של שקר. האמת מחכה לנו אי שם, מעבר לשמיים, אם רק נדע לשמור על האור הגדול בוהק.

 

[Antonio Montana]

כתוב היטב.../images/Emo45.gif

 

[y o s i k a t z]

תודה

 

[JohnLocke]

האור הוא מטפורה לכוח בלתי-נדלה

שבני האדם לא מבינים, ושגורמים לו רק נזק אם ינסו להתקרב אליו או להבין אותו. האמונה שצריך לשמור על האור היא כי יש דברים מסקרנים שצריך לדעת לשמור עליהם ולא לגעת בהם - מעין מבט על עולם המדע כיום, שאומר שלא חייבים להתעסק עם חלקיקי האלוהים, כי מי יודע מה יקרה. אבל הסדרה לא אומרת שהגאולה באה מהדת, מהאמונה וגם לא משמירה על האור. היא באה מהקהילה שהאנשים האלו יצרו בשביל עצמם. "אף אחד לא עושה את זה לבד", כריסטיאן אמר. הם היו זקוקים אחד לשני כדי להבין שהם לא לבד בעולם - הם הבינו את זה כשהם ראו שגם לפני ההתרסקות החיים שלהם היו משותפים (הקשרים בין ג'ק לקלייר, לוק וסוייר, ועוד המון דוגמאות), וקלטו את זה סופית לאחר מותם, אחרי שנזכרו בכל החוויות שהיו להם.

 

[y o s i k a t z]

אני מניח שזה עניין של פרשנות

אבל זה באמת נראה שהסדרה נטשה את המדע כבר מלפני הרבה זמן. איפשהו ברגעיו האחרונים של פארדיי. צריך להכיר קצת מושגים בסיסיים בנצרות (שבוודאי מובנים יותר לקהל האמריקאי) כדי לתפוס מיד את משמעות האור, הרועה הנוצרי, הכנסייה, השמחה לקראת הצעידה לעולם הבא, ההתמקדות במוות ולא בחיים, בקשת המחילה של בן והסליחה של לוק (בן אומר: "זה חשוב יותר מכפי שאוכל להביע במילים") ואם כל לא עזר לנו להבין, דאגו להראות לנו שוב ושוב בסצינות הסיום את פסל ישו הצלוב, שהוא הסמל הנוצרי הגדול ביותר של מות הבשר וקיום הרוח, התגשמות הגאולה הדתית - כל אלו הם אייקונים נוצריים מובהקים. אין לזה ולמדע דבר.