ארבעה גברים ואישה /שולמית גלבוע
הספר האחרון שקראתי ובכיתי כל הזמן. במיוחד מנושא הלידה של הפגית שנפטרה לאחר מכן. אני עדיין נזכרת ודומעת, בתיאור איך שהמספרת יושבת על כיסא הנדנדה שלה שחורץ חריצים על השטיח מרוב נדנוד אובססיבי, נזכרת בביתה המתה שחודשים לאחר מותה קראה לה "ערגה", מדמיינת שהיא שומעת אותה צוחקת ומשתובבת, ואומרת לבעלה, אתה קולט שהיא היתה יכולה להיות פה איתנו, עכשיו, והוא אומר לה, אולי תפסיקי כבר עם זה.