הניסיון שלי לפיק. חלק 1
לילה ירד. קאגומה, אינויאשה ושאר החבורה החליטו לעצור וחנו ביער. לאחר שאכלו ארוחה שאינויאשה ניסה לבשל. בישוליו של אינויאשה לא נחלו הצלחה רבה בקרב הטועמים, אך אינויאשה נראה כה גאה בעצמו שהם החליטו להיות מנומסים ולהשתדל שלא להקיא את נשמתם. לאחר מכן סאנגו שכבה לישון, וכמוה גם קאגומה, ששיפו התכרבל בנחת בידיה. מירוקו שמר עליהם ואינויאשה הלך בינתיים עם קירארה להתאמן בלנסות להבחין בצלקת הרוח. לאחרונה הוא השתפר מאוד ושליטתו בכך הייתה מלאה כמעט לחלוטין. הוא היה אסיר תודה לקירארה על עזרתה. כעבור זמן מה הם חזרו והחליפו את מירוקו בשמירה. לפתע קירארה התחילה לנהום ללא סיבה נראית לעין לעבר אחד הצללים. אינויאשה ניסה פנה לאותו כיוון, אך הוא לא שמע, ראה או הריח שום דבר חשוד. "זה בוודאי היה סתם חרק או משהו", הוא ניסה להרגיע את קירארה. היא הפסיקה לנהום אך לא לחלוטין נרגעה. אינויאשה עמד, ערני לסביבתו. מבטו חלף בין חבריו השונים. חברים. הוא מעולם לא חשב שירגיש כך כלפי חבורה של בני אנוש. לראשונה בחייו, מאז קיקיו, הוא לא היה לבד. ולאחרונה הבנה זו החלה לחלחל בו. זו הייתה הרגשה נעימה. הוא צעד בשקט בין החבורה הישנה. מירוקו נחר בעוצמה, אך למרבה הפלא, השאר לא התעוררו מכך. כנראה שכבר התרגלו. כשעבר ליד קאגומה נעצר והסתכל עליה ארוכות. היא נראתה כל כך פגיעה כשישנה, כל כך עדינה... אינויאשה עצר בעד עצמו מלהמשיך בחוט מחשבה זה. הוא פנה בנחישות מקאגומה והמשיך לצעוד לעבר קירארה, שהייתה כבר ישנונית. "לכי לישון", הוא אמר לה ברכות, "אני אסתדר כבר לבדי, ממילא לא נראה שיש כאן בסביבה נפש חיה כלשהי מלבדנו". קירארה המשיכה להסתכל באינויאשה במבט שואל, לא בטוחה, אך כשהחווה לה פעם נוספת שתלך לישון, היא עשתה זאת. אינויאשה התיישב על הדשא, ובעודו נשען על סלע, הרים את מבטו לשמיים ופנה להביט בכוכבים. למחרת בבוקר מירוקו התעורר ראשון. בפיהוק ענק שנראה קטלני כמעט כמו חלל האוויר שלו הוא העיר את סאנגו. היא התעצבנה עליו ומלמלה לעצמה בזעף: "יהרוג אותו להתנהג בנימוס?". הם ראו את קאגומה בצד, מכוסה בשמיכה עד מעל הראש, עדיין ישנה, מכורבלת עם שיפו. הם החליטו להעיר אותה, על מנת שיוכלו לצאת להמשיך לחפש אחר רסיסים מאבן ארבעת הנשמות. סאנגו התקרבה אליה מאחורה וניערה אותה בעדינות. קאגומה לא הגיבה. סאנגו ניערה אותה יותר בחוזקה, אך קאגומה עדיין לא זזה ממקומה. הרגשה מבשרת רעות החלה להיווצר בליבה של סאנגו. היא הסיתה את הסמיכה, ואז עיניה נפערו. אינויאשה ומירוקו שמו לב לכך, והתקרבו אליה במהירות על מנת לראות מה היה הדבר שגרם לסאנגו להיבהל. מה שהם ראו סחט מהם תגובה דומה לשלה. מתחת לשמיכה לא היה דבר מלבד ערמת בדים ועליה ריר אשר הזיל שיפו הישן שהיה מכורבל בתוכה... הממ מקווה שאהבתם בינתיים... רוצים המשך?
יאללה, מה עם פרק שלישי? מחכה לזה כבר
