שירשור פאנפיקים

[נטעיעקבי]

דרך- אגב, זה בנקוטסו -../images/Emo58.gif

 

[keshush]

זה יפה...

מאוד

 

[נטעיעקבי]

אריגטו ../images/Emo6.gif

 

[אלונית 2006]

חלק 9

קאנה שוטטה ביער, מחפשת את קגורה אחותה. תודות לה גם היא הצליחה להשתחרר משליטיתו של נאראקו, וכעת היא ידעה שעליה לחפש אותה עם הזאב ההוא, קוגה. היא נקלה בחבורה, וקאגורה מנעה מהם לתקוף אותה והזכירה להם שיא כבר לא בשליטתו של נאראקו. הם התקדמו לעהבר הטירה, בטוחים שנאראקו כבר יודע על זאת, ובודאי הכין לעצמו גדוד של שומרים... נאראקו לא אוהב דם על הידיים... נותן לאחרים לעשות את העבודה השחורה. הם הגיעו לטירה. הם הסכימו ששיפו, קגומה ווסאנגו ירכבו מלמעלה על קירארה, ויחפשו את נאראקו, ושאינויאשה מירוקו קאגורה וקאנה יתקפו מסביב. הדבורים הארסיות שרצו בכול מקום, כך שלמירוקו לא הייתה דרך להשתמש בקאזאנה שלו. קאגורה וקאנה טיפלו בשומרים האנושיים בקלות. לאחר מכן היו שם שדי רפאים, הם היו חזקים וקטלניים. במיוחד כי אביר המוות סות, הנהיג את גדודי הרפאים האלו. סות היה סמוראי בוגד שהפר את שבועתו לךאדונו וסירב למות בכשלונו. הוא נענש, על ידי כך שאת פשעיו בחייו יאלץ לחיות כיצור רפאים המשרה צינה ואימה. מילות הקסם שלו לא עבדו, תודות לקמעות של מירוקו, ששיער כי אביר המוות יצטרף לנאראקו. אך גם בלי שיוכל להרוג במילה היה סות אויב אכזר וקטלני. נראה כאילו אין שום דרך לעקוף את סות. אך לקינהי היה רעיון פתאומי. הלא היא אינה יכולה למות, או לחוש קור! היא פקדה על כולם להתרחק, והקפיאה את סות במילה, כפי שעשתה לקיקיו. היא ידעה שלסות אין לב, ושנאתו קרה מכדי לשלוח אותו למקומו בחזרה. היא החליטה החלטה נועזת. בעזרת סות היא תשבור את הכישוף שמנע ממנה לשנות צורה. הכישוף שפעל על אש נגדית לאש הפנימית שלה, אינו כישוף של אש קדושה! האש ניתנת לכיבוי. היא נגעה בסות. נשמע קול נוראי וחורק. סות נמוג, ויחד איתו כל אנשי הרפאים שלו. קינהי כוסתה קרח. הקרח נשבר. קינהי התעלפה. בינתיים, נראקו הוציא את בבות הוודו כידי שיטפלו בהם. הפעם זו לא הייתה בובה אחת, אלא חמש בובות בדמותו של נאראקו. הבובות היו חזקות מהרגיל. קאנה וקאגרה לא יכלו לשלוט בהן גם עם המראה והמניפה. הבובות חוסלו אחת אחת , איך אינויאשה נפצע ברגלו. קאגורה וקאנה היו על סף מוות, ומירוקו סדק עוד את הקזאנה שלו. סאנגו קגומה ושיפו סיעיו מלמעלה, ואספו את קאנה וקאגורה. בסוף כל הבובות חוסלו. זהו, עכשיו מתחיל הקרב הסופי והאחרון... הקרב הסופי על אבן ארבע הנשמות, עמד להתחיל.

 

[keshush]

פיק מהמם כבר אמרתי לך

אבל אינו לא הולך לעזור לקינהי??? היא הרי התעלפה???

 

[Trouble Girl]

פשיי את טובה

אני רוצה המשך(אם יש) פליזזזזזזז זה ממש מעניין....

 

[עוריט]

סות אביר המוות זה לא מרומח הדרקון?

חח הפאן פיק נחמד,אהבתי

 

[אלונית 2006]

סות אכן מרומח הדרקון, אני רק שיפצתי

אותו קצת כדי שיתאים... הוא כל כך התאים לנאראקו שלא יכולתי להתאפק...

 

[אלונית 2006]

ניסוי חתימה

 

[RaVeN IYI]

אוו את קוראת רומח הדרקון??

קראי את סדרת הנשמות- דרקונים של להבת קיץ ממש טוב!!

 

[איררון]

גם לורד סות! פששששט...

יפה מאוד! שאלה אחת: דברת הרבה על האחרים אבל מה עם אינו? תמשיכי מהר אני רוצה לדעת!

 

[חתולימים]

יפה../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

ובכלל, כל הפאנפיקים נהדרים!

 

[De-Panther]

../images/Emo9.gif שירשור פאנפיקים../images/Emo23.gif../images/Emo185.gif

בבקשה לא לפתוח על כל פרק חדש שירשור חדש יש הרבה שירשורי פאנפיקים שעדיין קופצים עכשיו אני מאחד את כל אותם פאנפיקים שבעמוד

 

[באופן חושני]

אנשים - חשובה לי דעה שלכם למען רעיו

רעיון לפיק.. או יותר נכון סלאש! (האמממ יאמי

) סשומארו ונארקו! טה דה! נו... מה חושבים? ^-^

 

[ketty the sheep]

*-*........

אני מבטיחה לקרוא!!

 

[love Jay]

נשמע מעניין...

 

[סנוביש מיאוו]

חחחח סבבה!

כן, זאת אני באופן חושני ^^ קדימה! התחלתי לעבוד

 

[פולי3]

הפיק, פרק 1 שוב ו2 החדש ... [=

2 קצר. לא נורא. פרק ראשון קגומה הרגישה את משב הרוח המזרחית החמה טוב מאוד על כתפיה. זיכרונות הלילה הקודם לא נטשו אותה ומוחה עסק בהם שוב ושוב, למה היא לא מצליחה להירדם ? כל הצורות והצבעים יצרו דבר אחד- אינויאשה. היא דחתה כבר הצעות מסאשומארו, שלמרות תשוקתה הרבה לאהבה היא סירבה לו. "לעזאזל איתה !" קגומה זרקה עוד אבן כבדה לנהר. כמה קשה לה למצוא פינה להתבודד, האם הם לא מבינים שקשה לה ? "מה הוא מוצא בה ? מה יש בה ?" היא המשיכה להרהר נוגות באותם משפטים, מתעקשת לדעת מה מרחיק אותה מאינויאשה. כל לילה, כשהיא עוצמת את עיניה היא רואה אותו שומר על המדורה, כל בוקר כשהיא מתעוררת היא מוצאת את הסיר על האש, מחכה לכולם. כל כך התחשק לה לשלוח יד וללטף אותו ליד כולם, בגלל כולם, למרות כולם. שיהיה שלה, שלא תהיה קיקיו כמו ענן שחור שמאיים באופק שזורח. הם שמו לב שמשהו לא כשורה. באותן עיניים היה חוסר ברק, אפילו העמדת הפנים שלה לא עזרה. היא הייתה שבורה ורק דבר בלתי מושג יכל להדביק את אותם שברים. אינויאשה ידע. ידע תמיד, הבין אבל ניסה להכחיש גם אחרי שמירוקו וסאנגו התחננו שידבר איתה. הוא לא הבין איך להתמודד עם ז – ה וחשב שעדיף ככה, הרי קגומה פחות תיפגע. עד לאותו יום קסום, שכבר בבוקרו היתה הרגשה מוזרה, משונה ומיוחדת. הרגשה של יופי ואהבה. הרגשה שלאיש מהם לא היה מושג איך מרגישים בה. הפרחים היו צבעוניים יותר, השמיים היו כחולים במלוא עצמתם והאוויר היה צלול. זה היה יום המזל שלהם. פרק שני "אתם באים ? כמה זמן לוקח לעצלנים שכמותכם ?" אינויאשה התחיל לאבד סבלנות, דבר די שכיח בבוקר יום שני. יום שני היה היום השנוא ביותר על אינויאשה. איכשהו, תמיד קרו בו רק צרות מהסוג הנוראי ביותר. למען האמת, זו הייתה טראומה מהעבר, שבה כל יום שני סאשומארו היה מתאמן עליו בחרב שלו. קגומה, בהיותה הבחורה עם הכי הרבה טאקט בקבוצה הקטנה שלהם ניסתה להסתיר כל רחש, שילמה לשיפו כדי שיהיה בשקט, הכל כדי שהוא לא יתפרץ עליהם. באותו יום, היא לא. אינויאשה הרגיש אבן על הלב שלו, משהו שהוא לא הרגיש אף פעם, אולי דומה להרגשה כשהחץ של קיקיו ננעץ בו. הוא מתגעגע ? רחש תעופה מהשמיים העיר את אינויאשה ממחשבותיו העמוקות והחליפו אותן במחשבות כמו 'מה לעזאזל ?' על סוס של זהב עם הילה לבנה, ישבה גברת עם שמלה ורודה ושיער שחור. קירארה נדרכה וגדלה. היא נדדה עם עיניה אל הגברת ואל סאנגו שוב ושוב, לא יודעת מה לעשות. משהו היה חשוד מאוד במבט שלה, היא היתה מוכרת מאוד, אבל מי היא ? הסוס הנמיך עוף. סאנגו ואינויאשה (שהיו השניים שהתעוררו, בעוד כולם ישנים כמו בול עץ ונוחרים) התקרבו אליה, מכוונים את כלי הנשק שלהם אליה. . .

 

[איררון]

עוד עוד עוד! המשך...

ברגע זה פתרתי משוואה ריבועית

 

[איררון]

עתה אני מתחרפן לעיתים קרובות יותר!

-__-