אז לאן מגיעות השאיפות שלך? הימנעות מהקמת בית, כדי שלא תמצאי את עצמך חלילה בתוך הסרט של בוגדת או נבגדת?
או שיש לך מחשבה ללדת ילד ולהישאר אם חד הורית?
או שגם על הנאת גידול הילדים תוותרי?
ומה לגבי סקס? אה... כאישה שאינה כבולה לגבר יחיד ואינה נשואה, את חשה חופשיה לצאת עם אחד, למצות את הקשר כאשר שניכם מהווים את האחד והיחיד עם האחת והיחידה, ואז, לנוח קצת (כדי לקרר את הראש ממנו), ואז לשוב ולהכיר אחר ונוסף? כלומר: אחד ויחיד לתקופה, אבל כל עוד הוא שם, הוא יזכה לנאמנות מלאה?
נו טוב. זה אחלה. רק שמרבית בני האדם מעדיפים לבנות קשר, להגדירו כאהבה, להינשא, ואז... כשהכל הופך להיות "מובן מאליו" ומשמים, אין מנוס... מחפשים הלאה גם כשנותרים במסגרת. כי המסגרת מעניקה בכ"ז ביטחון וכשאת מתעוררת, את יודעת שיש אחד לצידך, ש(בעזרת השם), אם וכאשר יגיע יום קשה, הוא ייתן לך את הכתף הנדרשת.
ובואי ואספר לך סיפור מהחיים על אחד שהיה נשוי, וכנראה שהקשר בין זוג היונים דעך אט אט. כל מקומו בבית היה להביא פרנסה (ובזה הוא לא ממש הצליח), לערוך קניות, לבשל, ולהסיע (חלק) מילדיו על בסיס יומיומי.
בתקופה כלשהי, הוא היה נהג מונית: ככזה, יצא לו מן הסתם לפגוש לא מעט "אובייקטים", שאיתם יכול היה לבלות בזמניו הפנויים (וזמנים פנויים עבור איש מקצוע שכזה, ניתן לאתר בשפע ו/או ליצור כאלה. אז הוא "הצליח" בין היתר למצוא גם "אהבה". אז הוא אכן מצא אהבה, אבל הוא נותר "נאמן" (עדיין) גם לביתו ולמשפחתו.
ואז? אז הוא נסע לבקר את אחותה של גבירתו, ופתח בשיח עמה על אהובתו החדשה...
ונו.. טוב. אחוות האחיות מחד ואופי האחות שעמה שוחח מאידך, לא אפשרו לאוזניה של אותה אחות להאזין לשיח שכזה, ותוך דקות היא אמרה לו, שהאוזניים שלה אינן מוכנות להעביר למוחה סוג כזה של מידע, והוא מתבקש לסלק את עצמו מחדרה.
לאחר זמן מה, הוא "התבשל" מספיק טוב, כדי לפרוש מחייו בביתו, והוא עבר לגור עם אותה אהובה חדשה. אבל מה? גם זה לא ממש האריך ימים, והוא עשה שמיניות באוויר, כדי לשכנע את אשתו המאוכזבת, שתקבל אותו שוב אל תוך חייה. הוא יצא עמה לנופש מלבב ולאחר אותו נופש, נמצא שהוא זרע גם זרע... אלא שבהמשך הדרך, חייו חזרו להיות משמימים כמצופה... אז הוא אמנם המשיך ו"תחזק" את הבית, אבל מנגד, הוא מצא לעצמו שוב אהבה חדשה. ותאמיני או לא... הוא רק חיתן את בנו בכורו, ולמחרת כבר לא היה בבית!
נו טוב. זהו מקרה קיצוני למדיי, ואומר לך את האמת? לא ממש חקרתי אותו, מה עבר לו בראש כשעשה את המעשים שעשה. אז? לא אוכל לתת לך במקרה זה את המענה שאת אישית מחפשת. ראי זאת כ"סתם סיפור", ואם בא לך למלא אותו בתכנים על מחשבות ורגשות, יהא זה תפקידך בכוח לעשות זאת.
נראה שחפרתי מספיק... לא?
את לא מבינה כמה צחקתי.
