בבקשה אל תעלבו - אני סקרנית...

[EL LIE]

אולי בכל זאת?

ממש ממש, אבל ממש ממש ממש, לא

 

[שי12346]

אם זה מצבך, תכירי את יקיר, רווק שמחפש, אולי תבוא הגאולה לשניכם ולנו.....

אני צוחק בקול בעבודה הרגת אותי

 

[alongrin100]

רווקה. תמיד רווקה.

זה מסביר את הכל.

 

[EL LIE]

זה מסביר את הכל.

מה זה אומר? מה בדיוק זה מסביר?

 

[alongrin100]

מה זה אומר? מה בדיוק זה מסביר?

לא חווית את השחיקה של הנישואים.

 

[EL LIE]

לא חווית את השחיקה של הנישואים.

זה ממש לא משנה.
אם היית קורא את כל מה שכתבתי בפוסט המקורי שלי, אז היית מבין לבד שאני לא בנאדם שמסוגל לבגוד. אני אעדיף להתגרש לפני שאני אלך מאחורי הגב של בן זוגי. וכן, כן, אני יודעת - אבל ילדים! - יש המון ילדים להורים גרושים, ואם ההורים יודעים לנהל את הגירושין נכון, הילדים לא ייפגעו. לצורך העניין, הילדים יכולים להיפגע גם במקרה שתתגלה בגידה ואז יהיו גירושין מכוערים.
אבל ברור לי שאתה לא תאמין לי ואני סתם מעייפת את האצבעות שלי על המקלדת.

מה שאני לא מבינה זה איך מה שאתה כותב לי קשור למה ששאלתי, אבל נו ניחא.

 

[alongrin100]

זה ממש לא משנה.
אם היית קורא את כל מה שכתבתי בפוסט המקורי שלי, אז היית מבין לבד שאני לא בנאדם שמסוגל לבגוד. אני אעדיף להתגרש לפני שאני אלך מאחורי הגב של בן זוגי. וכן, כן, אני יודעת - אבל ילדים! - יש המון ילדים להורים גרושים, ואם ההורים יודעים לנהל את הגירושין נכון, הילדים לא ייפגעו. לצורך העניין, הילדים יכולים להיפגע גם במקרה שתתגלה בגידה ואז יהיו גירושין מכוערים.
אבל ברור לי שאתה לא תאמין לי ואני סתם מעייפת את האצבעות שלי על המקלדת.

מה שאני לא מבינה זה איך מה שאתה כותב לי קשור למה ששאלתי, אבל נו ניחא.

תראי נשמה...אף אחד מאיתנו לא התחתן במחשבה שהוא אי פעם יבגוד.
כולנו פינטזנו שזהו, מצאנו את החצי השני שלנו שאיתה נפליג אל תוך השקיעה. ובכל זאת אנחנו כאן..בוגדים.
מה שמלמד אותך שאף פעם אל תגידי "לעולם לא" - ביחוד אם עוד לא הגעת למקום הזה.

אני אתן לך תסריט לדוגמא.
את נשואה, 2-3 ילדים בגיל בית ספר והזוגיות שלך הייתה לא מתפקדת.
לא משהו קיצוני, אבל מיטה קרה, לא חום, לא אהבה, לא תשומת לב מהבעל..משהו כמו שני שותפים לדירה.
בנוסף, המצב הכלכלי סביר כל עוד שניכם ביחד, אבל לא מזהיר.

עשית חשבון ואת יודעת שגירושים יפגעו קשה מאד במצב הכלכלי שלך ושל הילדים. אם עכשיו אתם בקושי גומרים את החודש, לבד עם המזונות שהוא ישלם אתם תהיו על הקרשים.

מה היית עושה?
- מתגרשת בכל מחיר ושיזדיינו הילדים?
- נשארת נאמנה לבעלך וממשיכה לחיות עוד 15-20 שנה ללא חום ואהבה עד שאחרון הילדים יעזוב את הבית
- נשארת בנישואים, אבל מחפשת קצת נחמה בחוץ כדי להמתיק את הגלולה..

 

[EL LIE]

אני אגיד שוב.
ושוב.... ושוב...... ושוב.....
זה בכלל לא מה ששאלתי ולא הדיון שהתכוונתי לפתוח. לא מעניין אותי לדעת למה אנשים בוגדים. אני לא נולדתי אתמול ואני לא חיה בלה לה לנד; לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין למה אנשים בוגדים.

מה שאני שאלתי זה (במילים אחרות) - איך מתמודד הצד הבוגד עם הבגידה? איך הוא חי עם זה? עם השקרים, התירוצים, הפחד להיתפס?
וחוץ מ-1-2 צדיקים בסדום, אף אחד לא ענה על השאלה הזאת. מבינה שזאת שאלה קשה ויותר קל להסביר למה עושים את זה ו/או להפנות שאלות כלפיי כאילו שזה "יסיח את דעתי" ואני אשכח מה רציתי
מהגם שהבהרתי בפירוש שאני לא באה להעליב אף אחד ואני לא שופטת, פשוט התנהגות של אנשים ששונה במהותה מסט הערכים שלי, מסקרנת אותי. כנראה שממש משעמם לי בחיים.

אבל אני לא אתחמק מהשאלות הקשות, לא הסטייל שלי... לשאלתך:
אני אגיד 'לעולם לא' ועוד איך אני אגיד את זה, כי אני מכירה את עצמי. מכירה כבר הרבה מאוד שנים.

(הייתה תקופה שהייתי רשומה באתרי היכרויות. הייתי כבת 26-27. כן, הייתי מתכתבת עם כמה גברים במקביל, אבל ברגע שהייתי קובעת עם מי מהם לדייט, הייתי עוצרת כל התכתבות עם האחרים. יוצאת לדייט, מבינה מי נגד מי, ורק אם/כשזה לא היה מסתדר אילו, הייתי חוזרת לאתר.)

בהחלט וללא ספק(!!) אופציה 2: אם המצב כ"כ גרוע כלכלית שאני באמת לא אוכל להרשות לעצמי להתגרש, אז אני אחכה עד שהילדים בני 18 ואז אתגרש. כן, גם אם זה יהיה במחיר של סבל עבורי (כי מחסור באהבה, חום וכל מה שציינת), כי הילדים יותר חשובים ממני. עדיף שאני אסבול מאשר שהם יסבלו. אבל אם נישואין לא יכולים להחזיק מעמד 20-30 שנים מבלי להישחק (תלוי כמה ילדים ומתי עשו אותם), אז אוי ואבוי לנו, למה התחתנו בכלל ולמה עם האדם הזה בפרט.

 

[alongrin100]

אני אגיד שוב.
ושוב.... ושוב...... ושוב.....
זה בכלל לא מה ששאלתי ולא הדיון שהתכוונתי לפתוח. לא מעניין אותי לדעת למה אנשים בוגדים. אני לא נולדתי אתמול ואני לא חיה בלה לה לנד; לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין למה אנשים בוגדים.

מה שאני שאלתי זה (במילים אחרות) - איך מתמודד הצד הבוגד עם הבגידה? איך הוא חי עם זה? עם השקרים, התירוצים, הפחד להיתפס?
וחוץ מ-1-2 צדיקים בסדום, אף אחד לא ענה על השאלה הזאת. מבינה שזאת שאלה קשה ויותר קל להסביר למה עושים את זה ו/או להפנות שאלות כלפיי כאילו שזה "יסיח את דעתי" ואני אשכח מה רציתי
מהגם שהבהרתי בפירוש שאני לא באה להעליב אף אחד ואני לא שופטת, פשוט התנהגות של אנשים ששונה במהותה מסט הערכים שלי, מסקרנת אותי. כנראה שממש משעמם לי בחיים.

אבל אני לא אתחמק מהשאלות הקשות, לא הסטייל שלי... לשאלתך:
אני אגיד 'לעולם לא' ועוד איך אני אגיד את זה, כי אני מכירה את עצמי. מכירה כבר הרבה מאוד שנים.

(הייתה תקופה שהייתי רשומה באתרי היכרויות. הייתי כבת 26-27. כן, הייתי מתכתבת עם כמה גברים במקביל, אבל ברגע שהייתי קובעת עם מי מהם לדייט, הייתי עוצרת כל התכתבות עם האחרים. יוצאת לדייט, מבינה מי נגד מי, ורק אם/כשזה לא היה מסתדר אילו, הייתי חוזרת לאתר.)

בהחלט וללא ספק(!!) אופציה 2: אם המצב כ"כ גרוע כלכלית שאני באמת לא אוכל להרשות לעצמי להתגרש, אז אני אחכה עד שהילדים בני 18 ואז אתגרש. כן, גם אם זה יהיה במחיר של סבל עבורי (כי מחסור באהבה, חום וכל מה שציינת), כי הילדים יותר חשובים ממני. עדיף שאני אסבול מאשר שהם יסבלו. אבל אם נישואין לא יכולים להחזיק מעמד 20-30 שנים מבלי להישחק (תלוי כמה ילדים ומתי עשו אותם), אז אוי ואבוי לנו, למה התחתנו בכלל ולמה עם האדם הזה בפרט.

זה לא מה ששאלת.. אבל בכל זאת הגענו לשם.
ולגבי אופציה 2, אני מקווה מאד בשבילך שהחיים שלך לא יעמידו אותך בנסיון.
וגם אם תבגדי, לא נשפוט אותך על זה...
בשורה התחתונה, אני לא מאמין בצדיקים, קדושים מעונים ובטח של לא בצדיקות.

וספציפית לגבי השאלה שלך.
כן זה קשה ויש הרבה מאד נקיפות מצפון ביחוד במקרה שלי.
סך הכל די בסדר לי בזוגיות ואני יודע שאני עושה משהו רע ולא מוסרי.
מצד שני יש אנשים שחוגגים על זה כאילו שאין מחר.
אחד הקריטריונים שלי לשותפות לתחביב זה נקיפות מצפון.
אני אף פעם לא אלך עם אחת כזו שאין לה.

 

[EL LIE]

זה לא מה ששאלת.. אבל בכל זאת הגענו לשם.

אתה רציני עכשיו? זה ליטרלי מה ששאלתי.

איך אתם מתמודדים עם החיים הכפולים שאתם מנהלים? עם השקרים, ההסתרות, התירוצים האינסופיים שאני מניחה ש"כלולים בחבילת הבגידות", הפחד שהצד השני יגלה?
זה לא מעיק עליכם? אין איזו אלטרנטיבה טובה יותר? פתרון טוב יותר לסיבה שבגללה החלטתם לבגוד מלכתחילה?

זה לא מה ששאלתי?
אז מה שאלתי?

ולגבי אופציה 2, אני מקווה מאד בשבילך שהחיים שלך לא יעמידו אותך בנסיון.

הם לא יעמידו אותי בניסיון מהסיבה הפשוטה שאני לא מתכוונת להתחתן אף פעם. אני אפילו לא מתכוונת להיכנס לזוגיות בלי חתונה.

וגם אם תבגדי, לא נשפוט אותך על זה...

אבל אני אשפוט את עצמי, זה בדיוק העניין.

בשורה התחתונה, אני לא מאמין בצדיקים, קדושים מעונים ובטח של לא בצדיקות.

אז היית אומר את זה מראש ולא היינו מבזבזים כ"כ הרבה זמן על הדיון העקר הזה כי אם זה מה שאתה מאמין בו, אז במה בדיוק אני מנסה לשכנע אותך, אם אתה מראש חושב שאני משקרת/ממציאה/מגזימה/לא מבינה כלום?
אגב, אני לא צדיקה, ממש לא. היו כמה פעמים שנהגתי ולא עצרתי לבנאדם במעבר חציה. הייתה פעם אחת שדפקתי רכב חונה בזמן חניה ולא השארתי פתק. אותו בחור שנישקתי שבוע בלבד אחרי שנפרדתי ממישהו אחר. המקרים האלו עדיין מטרידים אותי ויטרידו תמיד, אלא אם כן תתפתח אצלי מתישהו דמנציה ואני אשכח מהם. תאמין לי או לא, זה לא משנה לי.

וספציפית לגבי השאלה שלך.
כן זה קשה ויש הרבה מאד נקיפות מצפון ביחוד במקרה שלי.
סך הכל די בסדר לי בזוגיות ואני יודע שאני עושה משהו רע ולא מוסרי.
מצד שני יש אנשים שחוגגים על זה כאילו שאין מחר.
אחד הקריטריונים שלי לשותפות לתחביב זה נקיפות מצפון.
אני אף פעם לא אלך עם אחת כזו שאין לה.

לפחות תודה על זה.

 

[alongrin100]

הם לא יעמידו אותי בניסיון מהסיבה הפשוטה שאני לא מתכוונת להתחתן אף פעם. אני אפילו לא מתכוונת להיכנס לזוגיות בלי חתונה.

אגב, אני לא צדיקה, ממש לא. היו כמה פעמים שנהגתי ולא עצרתי לבנאדם במעבר חציה. הייתה פעם אחת שדפקתי רכב חונה בזמן חניה ולא השארתי פתק. אותו בחור שנישקתי שבוע בלבד אחרי שנפרדתי ממישהו אחר. המקרים האלו עדיין מטרידים אותי ויטרידו תמיד, אלא אם כן תתפתח אצלי מתישהו דמנציה ואני אשכח מהם. תאמין לי או לא, זה לא משנה לי.

לפחות תודה על זה.

אני חושב שהבחירה שלך שלא להתחתן ולא להכנס לזוגיות היא בחירה נכונה ומפוקחת מאד ביחוד במציאות של היום.
אנחנו חיים במציאות של יותר מ-50% גירושים (כולל הסקטור הדתי והערבי), ובקרב האוכלוסיה שלנו אני מאמין שזה אפילו הרבה יותר גבוה.
בשביל מה להכניס ראש בריא למיטה חולה.

לגבי צדיקות או שלא... כפי שאמרתי, אני לא מאמין ולא דוגל בהצהרות גדולות.
את לעולם לא יודעת לאן החיים יקחו אותך.. בואי נסכים שלעת עתה זה מה שאת מאמינה בו.
לגבי העתיד, אומרים הנבואה ניתנה לשוטים.

ובהמשך לשאלות שלך...
כן הסיכון להתפס הוא אדיר!! ויש המון מה להפסיד.
לכן אסור להתפשר על בחירת הפרטנרית לתחביב, ולחתוך על כל טעות. אפילו הקטנה ביותר.
ולגבי המניעים שלי לבגידה, אני פשוט לא אוהב לתת בלעדיות לאף אחד על החיים שלי.
זה יותר מדי כח בידיים של אדם אחד. אני אוהב להשאיר לי את האופציות פתוחות.

 

[ראש מיוחד1]

אני חושב שהבחירה שלך שלא להתחתן ולא להכנס לזוגיות היא בחירה נכונה ומפוקחת מאד ביחוד במציאות של היום.
אנחנו חיים במציאות של יותר מ-50% גירושים (כולל הסקטור הדתי והערבי), ובקרב האוכלוסיה שלנו אני מאמין שזה אפילו הרבה יותר גבוה.
בשביל מה להכניס ראש בריא למיטה חולה.

לגבי צדיקות או שלא... כפי שאמרתי, אני לא מאמין ולא דוגל בהצהרות גדולות.
את לעולם לא יודעת לאן החיים יקחו אותך.. בואי נסכים שלעת עתה זה מה שאת מאמינה בו.
לגבי העתיד, אומרים הנבואה ניתנה לשוטים.

ובהמשך לשאלות שלך...
כן הסיכון להתפס הוא אדיר!! ויש המון מה להפסיד.
לכן אסור להתפשר על בחירת הפרטנרית לתחביב, ולחתוך על כל טעות. אפילו הקטנה ביותר.
ולגבי המניעים שלי לבגידה, אני פשוט לא אוהב לתת בלעדיות לאף אחד על החיים שלי.
זה יותר מדי כח בידיים של אדם אחד. אני אוהב להשאיר לי את האופציות פתוחות.

Alongrin ,האם אתה אומר זאת גם לבנות שלךבאם יבקשו את עצתך,?את המציאות כפי שהיא.?

 

[alongrin100]

Alongrin ,האם אתה אומר זאת גם לבנות שלךבאם יבקשו את עצתך,?את המציאות כפי שהיא.?

כן. בלי משוא פנים.
מוסד הנישואים פשט את הרגל

 

[Eva_1248]

אני אגיד שוב.
ושוב.... ושוב...... ושוב.....
זה בכלל לא מה ששאלתי ולא הדיון שהתכוונתי לפתוח. לא מעניין אותי לדעת למה אנשים בוגדים. אני לא נולדתי אתמול ואני לא חיה בלה לה לנד; לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין למה אנשים בוגדים.

מה שאני שאלתי זה (במילים אחרות) - איך מתמודד הצד הבוגד עם הבגידה? איך הוא חי עם זה? עם השקרים, התירוצים, הפחד להיתפס?
וחוץ מ-1-2 צדיקים בסדום, אף אחד לא ענה על השאלה הזאת. מבינה שזאת שאלה קשה ויותר קל להסביר למה עושים את זה ו/או להפנות שאלות כלפיי כאילו שזה "יסיח את דעתי" ואני אשכח מה רציתי
מהגם שהבהרתי בפירוש שאני לא באה להעליב אף אחד ואני לא שופטת, פשוט התנהגות של אנשים ששונה במהותה מסט הערכים שלי, מסקרנת אותי. כנראה שממש משעמם לי בחיים.

אבל אני לא אתחמק מהשאלות הקשות, לא הסטייל שלי... לשאלתך:
אני אגיד 'לעולם לא' ועוד איך אני אגיד את זה, כי אני מכירה את עצמי. מכירה כבר הרבה מאוד שנים.

(הייתה תקופה שהייתי רשומה באתרי היכרויות. הייתי כבת 26-27. כן, הייתי מתכתבת עם כמה גברים במקביל, אבל ברגע שהייתי קובעת עם מי מהם לדייט, הייתי עוצרת כל התכתבות עם האחרים. יוצאת לדייט, מבינה מי נגד מי, ורק אם/כשזה לא היה מסתדר אילו, הייתי חוזרת לאתר.)

בהחלט וללא ספק(!!) אופציה 2: אם המצב כ"כ גרוע כלכלית שאני באמת לא אוכל להרשות לעצמי להתגרש, אז אני אחכה עד שהילדים בני 18 ואז אתגרש. כן, גם אם זה יהיה במחיר של סבל עבורי (כי מחסור באהבה, חום וכל מה שציינת), כי הילדים יותר חשובים ממני. עדיף שאני אסבול מאשר שהם יסבלו. אבל אם נישואין לא יכולים להחזיק מעמד 20-30 שנים מבלי להישחק (תלוי כמה ילדים ומתי עשו אותם), אז אוי ואבוי לנו, למה התחתנו בכלל ולמה עם האדם הזה בפרט.

אני לגמרי מתחברת עם מה שאת אומרת. אבא שלי בגד באמא שלי לאורך כל הנישואין שלהם וכמה מהרומנים שלו התפוצצו לה ולנו הילדים בפנים. זה עיצב את תפיסת העולם שלי לגבי מערכות יחסים ודפק לי את השכל לגמרי. שנים הייתי מחזיקה תוכנית יציאה, מחכה לרגע שבני הזוג שלי יעשו איזה פיפס לא במקום ואני אעוף מהזוגיות. שלא נדבר על זה שעיניתי אותם על כל מילה שהם היו מחלפים עם בחורה. למזלי, אני בחורה נחשקת, אז הם סבלו את זה בשתיקה כי הם ידעו שאני מחליפה אותם ברגע.
שנים של טיפול פסיכולוגי והצלחתי להשתחרר רק מחלק מהמטענים, אז אני מבינה מאיפה את באה.

 

[alongrin100]

אני לגמרי מתחברת עם מה שאת אומרת. אבא שלי בגד באמא שלי לאורך כל הנישואין שלהם וכמה מהרומנים שלו התפוצצו לה ולנו הילדים בפנים. זה עיצב את תפיסת העולם שלי לגבי מערכות יחסים ודפק לי את השכל לגמרי. שנים הייתי מחזיקה תוכנית יציאה, מחכה לרגע שבני הזוג שלי יעשו איזה פיפס לא במקום ואני אעוף מהזוגיות. שלא נדבר על זה שעיניתי אותם על כל מילה שהם היו מחלפים עם בחורה. למזלי, אני בחורה נחשקת, אז הם סבלו את זה בשתיקה כי הם ידעו שאני מחליפה אותם ברגע.
שנים של טיפול פסיכולוגי והצלחתי להשתחרר רק מחלק מהמטענים, אז אני מבינה מאיפה את באה.

את שייכת באיזה מקום לדור ביניים..כזה שחינכו וגידלו אותו ואת ההורים על הפנטזיות של הוליווד ודיסני. כשאחד ההורים בוגד ויש גירושים, זה מרסק את הילדים.
הדור שמסתובב היום בחוץ בני 30 ומטה אחר לגמרי. רובם גדלו למשפחות גרושות/חד הוריות ואצל השאר המצב בבית לא בדיוק דבש.
אין להם את האשליה של דיסני וכל הקטע של נאמנות הוא לגמרי על תנאי. לא עושים מזה ביג דיל.

 

[EL LIE]

אני לגמרי מתחברת עם מה שאת אומרת. אבא שלי בגד באמא שלי לאורך כל הנישואין שלהם וכמה מהרומנים שלו התפוצצו לה ולנו הילדים בפנים. זה עיצב את תפיסת העולם שלי לגבי מערכות יחסים ודפק לי את השכל לגמרי. שנים הייתי מחזיקה תוכנית יציאה, מחכה לרגע שבני הזוג שלי יעשו איזה פיפס לא במקום ואני אעוף מהזוגיות. שלא נדבר על זה שעיניתי אותם על כל מילה שהם היו מחלפים עם בחורה. למזלי, אני בחורה נחשקת, אז הם סבלו את זה בשתיקה כי הם ידעו שאני מחליפה אותם ברגע.
שנים של טיפול פסיכולוגי והצלחתי להשתחרר רק מחלק מהמטענים, אז אני מבינה מאיפה את באה.

הדברים שתיארת זה בדיוק (חלק מ)מה שאני חושבת עליו והפורום הזה רק מאשש את כל החששות שלי. אני לא רוצה לחיות בחשש מתמיד שבעלי שוכב עם אחרות. אני לא אתחקר אותו ולא אעקוב אחריו ולא יהיו שום אולטימטומים - אני פשוט אסבול בשקט כי כזו אני, עד שיגיעו מים עד נפש ואני אתפוצץ ויהיו גירושין לא משנה באיזה מחיר.

את יודעת, דווקא במשפחה שלנו יש תפיסה מאוד מאוד סלחנית כלפי בגידות. (לא יודעת מה הגיל שלך ומה גיל ההורים, אצלי זה: 37, 60+ ההורים ו-80+ הסבים). ה-מנטרה של הנשים במשפחה היא "העיקר שהוא חוזר הביתה בסוף" - ובא לי להקיא. תביני, ששמעתי את זה מאז שהייתי בגיל ההתבגרות, ועד היום, כשהנושא עולה, אני ואמא שלי מתווכחות לגבי זה. אבא שלי משתתק באופן מחשיד וזה מטריף לי את השכל שאני לא יודעת אם הוא אי פעם בגד באמא שלי או לא, במיוחד כי הייתה תקופה של כשנה שהם גרו במדינות שונות.
אני הייתי פעם בזוגיות לונג-דיסטנס והיו תקופות שלא היינו מתראים 2-3 חודשים, אז הוא דיבר איתי מראש על זה שהוא לא יכול להבטיח לי "שיתנהג יפה" ואני - עכשיו בא לי להקיא מעצמי - אמרתי לו: "מבינה, בסדר, העיקר שתחזור אליי" אח"כ הוא אמנם נשבע לי (לא כי ביקשתי, זה בא מיוזמתו) שהוא לא עשה כלום, אבל אני לא באמת יכולה לדעת.
פעם אחרת, כבר אחרי שנפרדנו, גיליתי שהבחור הציע למישהי לצאת לדייט כשבוע אחרי שאני והוא כבר קבענו את הדייט הראשון שלנו, וזה עצבן אותי כ"כ! כי בראש שלי זה עובד ככה: הכרת אותי, חכה רגע, תבין אם זה הולך לאנשהו או לא, ורק אז, אם זה לא הלך, תצא לדייטים עם אחרות. ככה אני מתנהגת. למה במקביל? מה הלחץ?
אז הבנתי - מזה ומדברים רבים אחרים שאני רואה בזוגות סביבי - שזוגיות היא לא בשבילי.

 

[Eva_1248]

הדברים שתיארת זה בדיוק (חלק מ)מה שאני חושבת עליו והפורום הזה רק מאשש את כל החששות שלי. אני לא רוצה לחיות בחשש מתמיד שבעלי שוכב עם אחרות. אני לא אתחקר אותו ולא אעקוב אחריו ולא יהיו שום אולטימטומים - אני פשוט אסבול בשקט כי כזו אני, עד שיגיעו מים עד נפש ואני אתפוצץ ויהיו גירושין לא משנה באיזה מחיר.

את יודעת, דווקא במשפחה שלנו יש תפיסה מאוד מאוד סלחנית כלפי בגידות. (לא יודעת מה הגיל שלך ומה גיל ההורים, אצלי זה: 37, 60+ ההורים ו-80+ הסבים). ה-מנטרה של הנשים במשפחה היא "העיקר שהוא חוזר הביתה בסוף" - ובא לי להקיא. תביני, ששמעתי את זה מאז שהייתי בגיל ההתבגרות, ועד היום, כשהנושא עולה, אני ואמא שלי מתווכחות לגבי זה. אבא שלי משתתק באופן מחשיד וזה מטריף לי את השכל שאני לא יודעת אם הוא אי פעם בגד באמא שלי או לא, במיוחד כי הייתה תקופה של כשנה שהם גרו במדינות שונות.
אני הייתי פעם בזוגיות לונג-דיסטנס והיו תקופות שלא היינו מתראים 2-3 חודשים, אז הוא דיבר איתי מראש על זה שהוא לא יכול להבטיח לי "שיתנהג יפה" ואני - עכשיו בא לי להקיא מעצמי - אמרתי לו: "מבינה, בסדר, העיקר שתחזור אליי" אח"כ הוא אמנם נשבע לי (לא כי ביקשתי, זה בא מיוזמתו) שהוא לא עשה כלום, אבל אני לא באמת יכולה לדעת.
פעם אחרת, כבר אחרי שנפרדנו, גיליתי שהבחור הציע למישהי לצאת לדייט כשבוע אחרי שאני והוא כבר קבענו את הדייט הראשון שלנו, וזה עצבן אותי כ"כ! כי בראש שלי זה עובד ככה: הכרת אותי, חכה רגע, תבין אם זה הולך לאנשהו או לא, ורק אז, אם זה לא הלך, תצא לדייטים עם אחרות. ככה אני מתנהגת. למה במקביל? מה הלחץ?
אז הבנתי - מזה ומדברים רבים אחרים שאני רואה בזוגות סביבי - שזוגיות היא לא בשבילי.

אני חושבת שאת ואני היינו שותפות לאותה תפיסה רק בחרנו להגיב באופן שונה. אני בחרתי להחזיק קצר ובחוזקה ואת לשחרר את הצורך בזוגיות. לא יודעת מה יותר טוב.

אגב, ההורים שלי בומרים ולגמרי עדיין ביחד. אז נראה לי שזה קטע דורי כזה והם שותפים לתפיסה של ההורים שלך. התחננתי בפני אמא שלי שתבגוד בו בחזרה. מיותר לציין שזה מעולם לא קרה.

במקומה, הייתי מורידה טינדר, מוצאת את הגבר הכי שווה שאני יכולה, מזיינת לו את הצורה ושולחת סרטון לבן הזוג

 

[EL LIE]

אני חושבת שאת ואני היינו שותפות לאותה תפיסה רק בחרנו להגיב באופן שונה. אני בחרתי להחזיק קצר ובחוזקה ואת לשחרר את הצורך בזוגיות. לא יודעת מה יותר טוב.

אני לא חושבת שיש יותר או פחות טוב. אני חושבת שכל אחד חי איך שהוא רואה לנכון, איך שהוא מסוגל, כל אחד בהתאם לכוחותיו הנפשיים, וזה לא ממקומינו לשפוט ולהחליט אם הדרך שלנו יותר או פחות טובה משל אחרים. אני לא הייתי מסוגלת להתנהל איך שאת התנהלת, זה פשוט לא באופי שלי, ואת לא היית מסוגלת להתנהל איך שאני מתנהלת. אין כאן בסדר או לא בסדר.

אגב, ההורים שלי בומרים ולגמרי עדיין ביחד. אז נראה לי שזה קטע דורי כזה והם שותפים לתפיסה של ההורים שלך. התחננתי בפני אמא שלי שתבגוד בו בחזרה. מיותר לציין שזה מעולם לא קרה.
במקומה, הייתי מורידה טינדר, מוצאת את הגבר הכי שווה שאני יכולה, מזיינת לו את הצורה ושולחת סרטון לבן הזוג

גדול!! את לא מבינה כמה צחקתי.
אני פשוט מתארת אותך יושבת עם אמא שלך על כוס קפה ומפצירה בה לבגוד באבא שלך.
לא מפליא אותי לרגע שזה לא קרה. לצד התפיסה של הנשים במשפחתי לגבי בגידה של גבר, כשסיפרתי לאמא שלי שאחת החברות שלי סיפרה לי שהיא בוגדת בבעלה כבר כמה שנים טובות, אמא שלי הזדעזעה. "איך היא מסוגלת?!" אמרתי לה "אמממ מה קרה ל-'העיקר שיחזור הביתה בסוף היום'?". "הוא גבר", הייתה התשובה שקיבלתי

 

[מ ש ה 53]

אני לא חושבת שיש יותר או פחות טוב. אני חושבת שכל אחד חי איך שהוא רואה לנכון, איך שהוא מסוגל, כל אחד בהתאם לכוחותיו הנפשיים, וזה לא ממקומינו לשפוט ולהחליט אם הדרך שלנו יותר או פחות טובה משל אחרים. אני לא הייתי מסוגלת להתנהל איך שאת התנהלת, זה פשוט לא באופי שלי, ואת לא היית מסוגלת להתנהל איך שאני מתנהלת. אין כאן בסדר או לא בסדר.

גדול!! את לא מבינה כמה צחקתי.
אני פשוט מתארת אותך יושבת עם אמא שלך על כוס קפה ומפצירה בה לבגוד באבא שלך.
לא מפליא אותי לרגע שזה לא קרה. לצד התפיסה של הנשים במשפחתי לגבי בגידה של גבר, כשסיפרתי לאמא שלי שאחת החברות שלי סיפרה לי שהיא בוגדת בבעלה כבר כמה שנים טובות, אמא שלי הזדעזעה. "איך היא מסוגלת?!" אמרתי לה "אמממ מה קרה ל-'העיקר שיחזור הביתה בסוף היום'?". "הוא גבר", הייתה התשובה שקיבלתי

רק לגבי הסיפא של דברייך: לכל גבר שבוגד, נחוצה אישה, שתשתף עמו פעולה.
לכן, הדבר שהכי לא מקובל בעיניי, הוא העובדה, ש"לגבר מותר אבל לאישה... לא" כי מה? הוא הרי היה חייב להפעיל איזושהי אישה, כדי שתסיר את בגדיה יחד איתו.
ואני דווקא היכרתי זוג, שעוד בתחילת הדרך שלהם כחברים, הם אמרו: "נו אחלה! כעת נפלא לנו ביחד, אבל מי אני שאפריע לך ליהנות כשלא אהיה לצידך, או לחלופין: למה שתפריעי לי כנ"ל, אם את לא תהיי עמי ויבוא לי בכ"ז ליהנות עם מישהי על הדרך"? סביר שאותם בני זוג היו יותר גיבורים בדיבור מאשר במעשה, ומאד יתכן גם, שאילו המצב היה מגיע לידי כך, שבן/ת הזוג היו מגלים שהשותף/ה שלהם בגד/ה? טוב נו... לא נכנסתי לעובי הקורה ביניהם עד כדי כך ולאחר מכן, שנים על שנים שוב לא נפגשנו.

 

[EL LIE]

לכן, הדבר שהכי לא מקובל בעיניי, הוא העובדה, ש"לגבר מותר אבל לאישה... לא" כי מה? הוא הרי היה חייב להפעיל איזושהי אישה, כדי שתסיר את בגדיה יחד איתו.

אמממ אני לא אמרתי את זה וזאת לא דעתי.