אנחנו מתחילים לשקול את אופציית האימוץ ...

[ניריתי 1]

אני איני יחידנית

ולא אהיה אם יחידנית

נשואה באושר רב !

אני מכירה זוג שלא סיפר לילדיהם כי הם "תוצר תרומה". שמרו העניין בסוד, כי מבחינתם זה כבר נשכח וחסר משמעות. הילדים (כבר גדולים) בריאים בנפשם ובגופם טפו טפו טפו הלוואי עלי. החלק הזה הכי פחות מטריד אותי בכל העניין. לא מטריד אותי כלל האמת.
אם יצוץ משהו בעתיד ... נתמודד. מקווה שנהיה הורים מספיק טובים (קודם כל שנהייה בכלל הורים

) וכי נהייה מספיק ברי מזל כך שלא יהיה עם מה "להתמודד".

 

[ניריתי 1]

אהה אוקיי ... עכשיו ירד לי האסימון

לא הבנתי למה הפנת אותי לפורום אמהות יחידניות ... ועניתי לך כי איני יחידנית

.

אוקיי... אז בהקשר של התרומה ...
האמת, לא מעניין אותי לחקור בעניין. את יודעת למה ? כי זה לא משנה. נניח ואגלה דברים שיטלטלו אותי וירעידו את אמות הסיפין של כל תא ותא בגופי. אז מה ? אוותר על הורות ? אוותר על הצ'אנס להרות בעצמי ?

אני זוכרת ששאלתי את הרופא המטפל שלי, מהם הנזקים של כל תועפות ההורמונים שאני לוקחת כבר שנים בטיפולים. הוא ענה לי : האם זה משנה ? את תפסיקי את הטיפולים ? עניתי לו שלא ! ובזאת נגמר העניין. אם אחטוף איזה סרטן עוד 10 שנים, אז so be it. אני לא יכולה לוותר... יש לי עוד חלון הזדמנויות קטנטן...

ניסיתי להדפיס את הכתבה בעניין (שניתן אליה קישור). את יודעת מה קרה ? נתפס לי דף במדפסת ואיני יכולה להדפיס כלל כעת, עד שבעלי יחזור הביתה מהעבודה ויסדר. זה לא סימן ??

 

[fatfat]

זואילי אני מכירה ילדים בני 11-15 שנים

שנולדו מתרומת זרע אנונימית. אף אחד מהם לא התלונן על נסיבות יצירתו. הם כן התלוננו על היעדר דמות אב בחייהם ועל כך שהאם התחייבה בשמם עוד טרם יצירתם שלא יוכלו לחפש את התורם.

 

[זואילי]

ברור לי שיש גם כאלה

ואם את מכירה אותם אישית אז אני מאמינה לך יותר מאשר לאם היית שולחת לי מאמר על ילדים אלה.
המאמר שהובא לא דיבר על ילדי תרומה במשפחה יחידנית.
וגם כאן יש כמה אלמנטים.
היעדר דמות אב בחיי ילדים למשפחה יחידנית הוא נחלתה של כל מי שתבחר להקים משפחה ללא אב פעיל. וזו בחירת האישה, כמובן שכשנכנס ילד למשוואה אז יהיו גם השלכות על אותה בחירה. אבל לאין אב אין קשר לעניין הגנטי.
העניין הגנטי הוא חלק שני בבחירה של האישה- וכאן יש לה את אופציית התורם האנונימי או הפתוח/ ידוע. וגם לשתי אופציות אלה יש השלכות.
במקרים שהזכרת על תרומה אנונימית שמראש סוגרת בפני הילדים אפשרות למידע גנטי (מלבד המידע שכן יש בידיה)
וכמו כן סוגרת אופציית חיפוש התורם - יכולה להבין התמרמרות ילד אבל אני רואה בזה התמרמרות כמו על כל החלטה אחרת הרת גורל שהורה מחליט על חייו וחיי ילדיו.
אני אישית חושבת שילדים בטווח גיל ההתבגרות לא באמת מבינים החלטות של הוריהם וגם לא רואים בהורים "אדם" עם דרך חיים/ מחשבה וכו' אלא בעיקר רואים אותם כאמא ואבא- הורים ש"מחליטים עלי" כי אני הילד שלהם.
בגיל 15 ממש לא "ראיתי" את הוריי ולא הבנתי אותם וגם לא ניסיתי להבינם אלא התעסקתי בעיקר בעצמי... ולי בכלל לא היה "מרד נעורים" פר אקסלנס. המרד שלי התחיל דווקא בשנות העשרים לחיי. כשהחלטתי שאני רוצה להיות "גדולה" ועצמאית. לגור לבד. לפרנס את עצמי. ללמוד מה שבא לי ולהפסיק לתת דין וחשבון להוריי ובכלל. רק אז כשרציתי שיבינו אותי ויתנו לי להתמודד עם הבחירות שלי יכולתי לראות אותם ולהבין אותם (גם אם לא הסכמתי או לא קיבלתי דעתם או דרכם) וראיתי בהם מעבר להיותם ההורים שלי.
אז מקווה שגם בתי בשלב מסויים בחייה תגיע למקום הזה שמקבל אותי על שלל בחירותיי.
ומקווה שגם הילדים שהזכרת ימצאו את מקומם מקום אימותיהם, בשביל רווחתם הנפשית בעתיד.

 

[dana180]

הי נירית

קראתי מה שכתבת בעיון ואני מאחלת לך בהצלחה בכל דרך שתבחרי בה.
אבל חייבת לומר שבתרומת ביצית ממש לא מובטח הריון ולידה בסוף הדרך.
וגם אם יש ילד בסופו של דבר רב הנעלם על הנסתר כי אינך יודעת דבר על תורמת הביצית ועל עברה הרפואי,גנטי ולמשל
הרגלי השתיה שלה ...
חמישים אחוז זה המון ותסמונת אלכוהול למשל לא מגלים בשום בדיקת דם או בדיקה גנטית אחרת.
שלא לדבר על מחלות נפש למיניהן.
כשמדובר באימוץ חו"ל ברב המקרים אם הביולוגית סובלת ממחלת נפש כלשהיא ,זה מתויק בתיק הרווחה שלה והעמותה יודעת על כך.
בתרומת ביצית אין שום אינפורמציה .
ודרך אגב אני התחברתי לבן שלי מהרגע הראשון שראיתי אותו בסרטון הוידיאו בעמותה.
הוא התינוק שלי למרות ההיסטוריה והמשקעים.כי ככה זה הרגיש לי למרות שלא הייתי בהריון.

 

[ניריתי 1]

כשמדובר באימוץ כמעט בכל המקרים

האם הביולוגית סובלת ממחלת נפש כלשהי, כפי שכתבת בעצמך. הילדים יגיעו להורים המאמצים עם היסטוריה של חסכים, הזנחה ואולי אף גרוע מכך.
כשמדובר בתרומת ביצית, יש סיכון לכך שהתורמת סובלת מאיזו הפרעה, אך קטן. בדר"כ התורמות (לפחות במעבדה איתה אני אעבוד) הן בריאות ונורמטיביות.

אין ערבויות להריון מתרומת ביצית, אך כיוון וכבר הייתי בהריון ולא כל כך מזמן (שהסתיים בהפלה, כפי הנראה כי הביציות שלי כבר לא שוות), אני אופטימית מאוד. אם לא ילך, אבדוק את אופציית הפונדקאות עוד לפני שאפנה לאימוץ. בגלל כל הסיבות אותן כבר מניתי בשרשור הזה.

 

[dana180]

זה ממש לא מה שכתבתי ...

בהצלחה בכל דרך שתבחרי אבל יש לך עוד הרבה ידע לצבור והרבה מה ללמוד גם בנושא אימוץ וגם בנושא תרומת ביצית לפני
שתוכלי בבטחון כזה רב לכתוב "שכשמדובר באימוץ כמעט בכל המקרים האם הביולוגית סובלת ממחלת נפש כלשהיא."
ואם את רוצה להאמין שתורמות הביצית הן כולן בריאות ונורמטיביות זה בסדר גמור מצידי אבל לומר דברים שמצביעים על חוסר ידע זה ממש לא בסדר
ואפילו מקומם.
בהצלחה בכל מקרה.

 

[ניריתי 1]

זה בדיוק מה שכתבת !!

ואני רק ציטטתי אותך !!

תסתכלי בעצמך בהודעתך הראשונית לי ...
"כשמדובר באימוץ חו"ל ברב המקרים אם הביולוגית סובלת ממחלת נפש כלשהיא ,זה מתויק בתיק הרווחה שלה והעמותה יודעת על כך".

אם מה שכתבת, מקומם אותך, ובכן ... את זה תצטרכי לפתור בינך לבין עצמך

 

[משתפרת]

תקראי שוב מה שציטטת. איזה חוסר הבנה מצדך!

 

[ניריתי 1]

קראתי שוב. מה לדעתך לא הבנתי ??

 

[KallaGLP]

מה שהיא כתבה הוא

שבאימוץ, אם יש מצב שבו לאם היבולוגית יש מחלת נפש, זה מתועד. ממשאין פירוש הדבר שכמעט לכל אם ביולוגית של ילד שנמסר לאימוץ אכן יש מחלת נפש.

 

[ניריתי 1]

קראתי שוב !

אם זו היתה כוונתה, אזי המשפט לא כתוב נכון מבחינה תחבירית.

מה שכתבה :
"כשמדובר באימוץ חו"ל ברב המקרים אם הביולוגית סובלת ממחלת נפש כלשהיא ,זה מתויק בתיק הרווחה שלה והעמותה יודעת על כך".

מה שהיתה אמורה לכתוב :
"כשמדובר באימוץ חו"ל ברב המקרים אם האם הביולוגית סובלת ממחלת נפש כלשהיא ,זה מתויק בתיק הרווחה שלה והעמותה יודעת על כך".

בעצם כתבה אם ביולוגית = אמא ביולוגית. אולי התכוונה "אם" כמילם תנאי, אבל "אם" זה גם אמא.

אין לי בעיות בהבנת הנקרא. אבל אם כותבים עקום, אז מתפרשים בהתאם.

 

[KallaGLP]

המשפט כתוב נכון, רק בקצרנות.

הקיצור "ביולוגית" מקובל לגמרי לכל מי שקשור לעולם האימוץ.

 

[ניריתי 1]

אבל אני לא קשורה לעולם האימוץ !

נכנסתי לגישוש ראשוני.
אם מדברים עם "אאוט-סיידרית" צריך לדבר בשפה שהיא מבינה.

 

[KallaGLP]

עם כל הכבוד,

אנשים מנסים לסייע בהתנדבות כמיטב יכולתם. לא תמיד ניתן לחשוב מראש מה את מבינה ומה לא. בפורום אימוץ זו צורת התבטאות מקובלת שאף אחד לא מקדיש לה מחשבה. אם הייתה אי הבנה, אפשר פשוט להבהיר את העניין ולהסתפק בכך, אבל לבוא בטענות ובדרישות זה ממש לא במקום.

 

[ניריתי 1]

אני לא באה בטענות ובדרישות ...

אבל כשכותבים לי בזלזול ובהתנשאות (היתה זו ה"משתפרת"), כתגובה לאי ההבנה : "איזו חוסר הבנה מצדך" ! בטון מוכיח, נוזף ומזלזל, למה בדיוק את מצפה ממני ?

יש כאן כמה "נשמות טובות" בפורום הזה. כבר הבנתי.

 

[KallaGLP]

את יודעת, רגישות וטקט זה עניין הדדי.

זה בסדר שיש לך ספקות וחששות, וזה בסדר לבטא אותם ולהתייעץ כאן, אך גם לסגנון יש חשיבות. את באה לפורום שמרבית הכותבים בו הם הורים מאמצים ומתבטאת בצורה מאוד בוטה, מוקצנת ושלילית כלפי אימוץ וילדים מאומצים. אילו היית כותבת בצורה יותר מתונה ומתחשבת במקום שבו את נמצאת, כנראה היית גם זוכה לתגובות יותר חיוביות ומתחשבות.

 

[ניריתי 1]

לא כתבתי בצורה בוטה, מוקצנת ושלילית

הרי נכנסתי כדי ללמוד (קצת) על נושא האימוץ. בטח ובטח שלא באתי עם גישה שלילית !
בוטות ? אני בן אדם ישיר מאוד וכנה. כתבתי מהמקום (הלא בשל) שלי. שיתפתי וכתבתי את האמת שלי (העדיפות שלי היא הריון מתרומת ביצית, מקוה שיצליח לי ושאימוץ ירד מהפרק). אף התנצלתי על שאני לא כותבת "פוליטקלי קורקט".
היו לא מעט אנשים מקסימים שהבינו אותי, הכילו, תמכו. והיו כמה ש"נתנו לי מנה".

למעט שתי סיטואציות נקודתיות, אחת עם מישהי שסירבה לקבל מחמאה שנתתי לה ! והשניה עם מנהלת הפורום, שלא באתי לה טוב ואף מחקה חלק מהשרשור הזה ! לא חושבת שהייתי לא מתונה, לא מתחשבת, בוטה, שלילית או מוקצנת (אני חושבת שאלה כל המחמאות שנתת לי

).

לילה טוב

 

[KallaGLP]

באמת שאין לי שום דבר נגדך

ובאמת שלאורך כל השרשור הזה רק ניסיתי לעזור. לא תמיד האדם מודע איך נראים הדברים שהוא כותב למי שהנושא המדובר הוא בנפשו, ואני גם לא חושבת שזה מכוון מצידך, אבל אני כן חושבת שחלק מהדברים שכתבת יכולת לכתוב בצורה מעט רגישה יותר. באמת שאין לי כל רצון להיכנס איתך לוויכוח, אני את שלי אמרתי, מכאן זכותך לחשוב שאולי יש משהו בדבריי ולבדוק את עצמך או לחשוב שהם חסרי שחר ולהתעלם. כך או אחרת, אני מאחלת לך כל טוב ולילה טוב.

 

[ניריתי 1]

ובאמת עזרת ! ותודה רבה לך על עזרתך !

היית נפלאה לאורך כל השרשור. מאוד נהנתי לקרוא אותך.

רק דבר אחרון לפני שאלך לישון ...
מה שכתבת זה פועל דו סיטרי. "לא תמיד האדם מודע איך נראים הדברים שהוא כותב למי שהנושא המדובר הוא בנפשו". ומה איתי ? אני לא צד בעניין ? את יודעת כמה זה בנפשי להיות אמא לילד ביולוגי משלי ? (מה שכבר לא יקרה !!!). את יודעת כמה זה בנפשי לחוות הריון ולידה ? (מה שאולי יקרה ... יש סיכוי עם תרומת ביצית...).

היה לי כל כך קשה להיכנס ולכתוב בפורום. אני נפרדת מחלום, מצורך, מרגישה כאילו חלק בי מת. כל דבר שיבוא כעת זה פשרה ... תרומת ביצית... פונדקאות ... אימוץ. רק שגם כאן יש מבחינתי בהרגשה ובחוויה פערים. תרומת ביצית זה "הרע במיעוטו".
חלק מהדברים שכתבו לי גם היו יכולים להיות רגישים ומתחשבים יותר !!

וכעת הולכת לישון ... לילה טוב