חלק ה': אזהרה- ארוך../images/Emo70.gif
"אינויאשה!" צעקה קגומה בעוד הרוח שורקת באוזניהם, היא ראתה את תמונת היער מתקרבת יותר ויותר. היא חשבה שהוא לא שמע אותה בגלל הרוח אבל הוא צעק אליה משהו בחזרה. "מה?!" צרחה היא. אינויאשה נאנח בלי קול והאט מעט את הקצב של הריצה המטורפת. "אמרתי, מה???" הוא אמר ברוגז, האף שלו המשיך לעבוד ואוזניו שגשגו, הריח התחזק, הוא היה כל כך מוכר... "מה קרה לך? מה זה הריח? ומה אתה ומירוקו חושבים?" שאלה אותו מטר של שאלות, אינויאשה התמהמה ולא ידע איך לומר הכל בבת אחת. "אני רק אומר לך משהו אחד" אמר אינויאשה ולאט לאט הגביר את המהירות "הרחתי שד! והריח היה של נאראקו! יש פה שד של נאראקו!" ושוב הגביר את המהירות לפני שקגומה תספיק לענות. קגומה סידרה לה את הדברים והיא נבהלה עד כדי חרדה. "סאנגו בסכנה!!!" צרחה וצעקה: "תחזור למהירות הקודמת!" אינויאשה חייך לעצמו וממש טס לעבר היער ועקף את מירוקו שצעק בייאוש "תצילו אותה!" "היום המושלם נהרס" חשבה קגומה בצער, היא הבינה את מה שאינויאשה רמז לה... כשאינויאשה הגיע עם קגומה על גבו, זה כבר היה מאוחר מידיי... הם ראו את סאנגו מוטלת על אבני החוף, קירארה שמה את כפתה על חזה וייבבה בקול מעורר רחמים. על פניה של סאנגו היה מבט מיוסר, והיא רעדה, כל גופה רעד, כאילו קיבלה התקף עוויות, שפתיה זזו בחוסר מנוחה, ענייה מצמצו, וכשהן היו פתוחות, היה עליהן מבט ריק, חסר הבעה, כאילו מישהו גנב לה את נשמתה. קגומה הזדעזעה. היא ראתה על שפתיה הנאות מין נוזל... בצבע סגול. היא הפנתה את מבטה לסאם, שעמד מולה עם חיוך לגלגני, הוא דיבר אליה, כאילו אינויאשה לא הגיע בכלל עם קגומה על גבו. "כמה חבל..." אמר הוא "את חשבת שאפשר לאהוב אותך בכלל... איי נאראקו יהיה מאושר!" רק השם העביר בה בחילה, היא רעדה, היא נהייתה אדומה וכעסה כל כך, היא ירדה מאינויאשה בגסות והלכה לעבר סאם. אינויאשה עד עכשיו בהה בסאנגו המתפתלת בייסורים והסתכל מבועת על סאם, שאמר את דבריו. "כמה חבל..." מלמל "כמה חבל..." הוא הרגיש את קגומה מחזקת את האחיזה שלה בכתפיו של אינויאשה, הוא הרגיש את הרעדה, אבל לא ציפה לתגובה כמו איך שהיא הגיבה: היא ירדה מעליו בגסות והלכה היישר לעבר סאם. "חתיכת מנוול!!!" צעקה עליו ועוד יותר התקרבה. הוא הפנה את פניו אליה וחייך. היא עצרה במקומה, מבועתת, אינויאשה הזדעזע מרחוק והתקרב לתמוך בקגומה שעוד שניה הייתה מתעלפת. "אני בסדר..." ניסתה לומר אבל אינויאשה המשיך לתמוך בה. מה שהם ראו היה שונה לגמרי מסאם הקודם. שיערו השתנה לשחור, התלתלים הפכו מתלתלים עדינים ויפים לתלתלים גסים ורעים, מקורזלים ומבועתים, עיניו הפכו אדומות ובערו באודם כל הזמן, פיו היה סגול כולו, טיפה סגולה מפיו נזלה לאורך הצוואר, הוא חייך חיוך רשע. אחרי כמה שניות קגומה התאוששה והתנערה מאינויאשה שצפה בה בדאגה. "אל תעשי משהו פזיז!" הזהיר אבל היא לא שמעה לו. היא התקרבה לסאם. "חתיכת בן זונה מנוול, מגעיל, תפל... מה עשית לה!!!" דמעות נקוו בעיניה והיא העיפה לו סטירה היישר ללחיו הימנית, באותו הזמן היא עצמה את עיניה מרוב בכי. אינויאשה ראה את הטיפות הסגולות שהיו רפויות על פיו עפות יחד עם הסטירה אבל חלק נדבקו ליד של קגומה, גם סאם הצליח לירוק עליה כמות מאוד נכבדת של נוזל סגול על ידה. היא צרחה בכאב. היא לקחה את היד שלה לעצמה, כשלה לעבר אינויאשה, והתמוטטה בין זרועותיו הפתוחות. במקום שנפלו הטיפות הסגולות נבצר פצע עמוק והטיפות גלשו פנימה... כאילו מוכנות לבצע את עבודתן הראויה. אינויאשה הניח אותה בעדינות על האדמה והחל לנער אותה. "קגומה!!!" צרח והיא פקחה את עיניה לשניה. "זה רעל..." לחשה "תציל את סאנגו... קח את ה** שלי..." הוא לא שמע מה לקחת. (זה לא צינזור כולם, הוא פשוט לא שמע מה לקחת...) היא התמוטטה ואז הוא ראה פתאום משהו שהוא שכח ממנו בכלל... הוא ציפה לראות את שפי כחיה קטנה וצנועה, אבל הוא ראה זאב עצום! הזכר לחיה הקודמת נעלם ונמחק, זה לא היה כמו קירארה בהגדלה, כשהיא גדולה- הוא נהיה שחור כולו, עם סימן ענקי של ברק לאורך בטנו בשני הצדדים, עיניו אדומות ושני ניבים ענקיים עטרו את פיו. הוא נראה מרושע. הוא היה ליד סאם וכל הרגע פנוי סאם ליטף אותו, קירארה הסתכלה עליו, מבועתת, היא אהבה את השפי הקודם... היא שנאה את השפי העכשווי. פניו של שפי היו חסרי הבעה, עיניו ריקות, המבט המוכר... רגע... זה כמו המבט של... קוהאקו! זה היה כמו המבט שלו שהוא נשלט ע"י נאראקו! זאת אומרת, ששפי הוא טוב ורק סאם שולט בו פשוט??? אינויאשה היה מבולבל ולא ידע מה לעשות.
ויוצרים שמות.. טוב אז הנה כמה בשבילך: קוגורו מאיוקו גקורו גקורה מקירו שיקורה שיקורו טוב, הבנת ת'פרנציפ, נכון? אז כל השמות האלה כתבתי בפחות מחצי דקה.. אז את יכולה להמציא כמה בעצמך..
