גם אני הייתי בפינוי- הצד השני

One Echoe

New member
שהוא מגן עליך.

כאילו אין לך פה. ומצטער אם הרגשת תקיפה, זו לא הייתה כוונתי, בכל אופן.
 
זאת לא הסיבה,

אני פשוט מעדיף לא לרשום תגובות, ומבקש ממנו לרשום במקומי. זה בסדר.
 
...

מהו הגבול של סליחה? ומהו הרעיון העומד בסליחה ובמחילה- אם לא ללכת מעבר לגבולות, ולמרות הכל לסלוח. למתנחלים נעשה עוול - בעבר ובהווה, אם אתה מסתכל על התנאים שלהם מקרוב. אני לא באה להתריס, אני מציגה עובדה. מנהלת סל"ע, הממשלה, ושאר האחרים לדבר - לא טיפלו בנושא הכל כך רגיש הזה מספיק ביעילות. אבל זו לא אשמתך, זה אפילו לא קשור אליך. אתה נטלת חלק בפעילות שהייתה הרסנית כלפיהם, ועל כך אתה חייב סליחה. זו מינימום של מוסריות. אם אני עושה משהו נכון, הכרחי, חשוב (והמושגים האלו, אגב, הם יחסיים - לא מוחלטים) - אבל במעשה עצמו אני פוגעת במישהו - אני מבקשת סליחה. זה בלי שום קשר לכך - שגם אתה יצאת נפגע. אני השתדלתי לא לפגוע, ובכל זאת - אני מבקשת סליחה, בין אם אתה צריך אותה, וגם אם לא.
 
הגבול,

כשאדם פוגע בי אני מוכן לסלוח, כשאדם פוגע בי אחרי, שהקדשתי את החיים שלי בשבילו- אני לא מוכן לסלוח. זאת הפעם האחרונה, שאני אכתוב את זה: בביצוע פקודה חוקית אין מקום לבקשת סליחה. אני באמת לא רוצה את בקשת הסליחה, זה לא משנה ולא ישנה.
 
סבבה.

אם אתה זה שקובע את הגבול, אני לא אתווכח איתך. ומה אם כל אלו - שגירשת, ולא פגעו בך, ולא צעקו, ולא קיללו? האם מהם ביקשת סליחה? האם מהם אתה מתנגד לבקש סליחה? האם להם אתה לא חייב את המילה הקטנה והמשמעותית הזו? לא מבחינתם, כי אני לא יודעת עד כמה זה ישנה להם, אלא מצידך, מצד המוסריות שלך בתור אדם? פקודה חוקית שפוגעת במישהו - לא מחייבת בקשת סליחה?? הסבר, פרט, נמק - בבקשה. אתה מצד אחד טוען שנפגעת, ומצד שני מסרב לקבל "סליחה" - מה יש לי לומר? לילה טוב!
 
גירשתי? אני לא מעוניין לשוחח איתך

באמת, שזה לא שווה את העצבים או הדמעות שלי.
 
עוד חוזר הניגון?

אני בכל זאת אתן לך תשובה. העובדה, שלפיה ביצענו פקודה חוקית, אומרת בפירוש, שלא עשינו כל רע.
 
ללא נושא

אני התנצלתי על כך שלא הייתי רגישה מספיק כשכתבתי את ההודעה שלי. אתה יודע - אני יושבת מול המחשב - אז לפעמים אני שוכחת את העובדה הבסיסית שאני בעצם מפנה את ההודעות שלי כלפי בן אנוש, עם רגשות. אני ממש מתנצלת. ובקשר למה שאמרת - לא אמרתי שעשית רע (זה נתון לוויכוח), אמרתי שבעקבות כך נוצר מצב שאנשים נפגעו. אתה לא חייב לי תשובה, אגב, ואתה לא חייב לשוחח איתי אם אינך חפץ בכך.. לילה טוב!
 
אני יודע, שאני לא חייב.

לא הייתה ברירה אלא לפגוע באנשים. אבל שימי לב, שבצב ההפוך הייתה ברירה, הם לא היו חייבים לפגוע.
 
תגובה

אני לא מצדיקה אותם. נקודה. לא אמרתי שאלו שפגעו בך אינם חייבים לך סליחה. אני מתכוונת אליך, ומאחר ואתה מודה שהייתה פגיעה, המעשה הנדרש הוא בקשת סליחה. ואני לא מבקשת ממך שתלך אל המתנחלים שפינית ותבקש מהם סליחה, ייתכן וזה אפילו יזיק - תלוי במצב הנפשי שלך ושלהם. אני רוצה רק שתרגיש אותה.. ועם כל זאת - אני אחזור על מה שאמרתי כבר: אין לנו, בארצינו, דבר היקר יותר מחיילים - אנחנו אוהבים אותך, בשל היותך חייל! לילה טוב!
 
זה לא הולך ככה.

אני לא אבקש סליחה מערבי, שפוצצתי את ביתו-זאת פקודה! באותה מידה, אני לא אבקש סליחה ממתנחל, שהוצאתי אותו מביתו (עם כלהכאב שבדבר, ויש כאב)- זאת פקודה! תודה רבה על המשפט האחרון.
 
טוב - זה מתחיל לחזור על עצמו..

אמרתי "מתחיל"? אני מבינה את מה שאתה אומר, ובכל זאת - חושבת אחרת.. אני מקווה שתבין לפחות את מה שאמרתי, מה שניסיתי לומר. לילה טוב.
 

One Echoe

New member
גם כשהגנת על הבתים

של המתנחלים, רק ביצעת פקודה. על אותו משקל. תפסיקו להיות כאלה אטומים...
 

One Echoe

New member
אז...

למה כשזה לשמור על הבתים שלהם, אתה לוקח את זה לזכותך? וכשזה לפנות מתנחלים, אתה לא? ת'לא מבין בכלל כמה אני מעריך אותך, אבל אני רק מבקש ממך ... רק תדע שפגעת. זה הכל. אתה לא אשם, כמובן. רק תדע שאם לא נסלח אחד לשני, אתה יודע, לאן נגיע..
 
למעלה