סביר בעינך..
שאם אתה כורה בור לפני עיוור, אתה לא עברת על לאו "לפני עיוור לא תתן מכשול"? אבל אם אתה משיא עצה רעה, אתה כן עובר על לאו זה.. ?
אני יכול לקבל שפסול מאוד להשיא עצה רעה, אבל ללמוד את זה דווקא מהפסוק הזה? זה מילא.. אבל לעקר אותו לגמרי מתוכנו עד לאבסורד, שאם אדם כן שם אבן או נגף או מכשול בפני עיוור הוא לא חייב על לאו זה.. כי חז"ל החליטו שהכתוב לא מדבר על מכשול ועיוור.. תגידו: גם וגם זה.. אבל לא, חז"ל אומרים רק זה, ולא פשט הפסוק - זה לא לעקור מקרא..
ונניח שהסיבה שהם עשו זאת היא המסורה בידם (כן זה ברור שככה הראשונים מפרשים זאת - למרות שהם מתחלקים לשלושה אסכולות) נניח, זוהי לא מהפכה?
מי שיעקוב אחר הוויכוחים התלמודיים בין ר' עקיבא ורי' אליעזר - אותו "בור סיד שאינו מאבד טיפה" - בעל מסורה זכה מן הזכה - רואה איך ר' עקיבא בכוח שכלו האנושי מבטל דברים שר' אליעזר ראה במו עיניו בבית המקדש שר' עקיבא לא ראהו מימיו - והמפתיע הוא שר' אליעזר מודה לו..
ואין צורך לומר שכל תושב"ע היא ר' עקיבא "אכולוהו דרבי עקיבא" - כלומר זוהי היהדות החז"לית - היא היהדות.
זוהי לא מהפכה?
ולדעתי, כדי להבין את גודל המהפכה - צריך ללמוד בעיון את הסיפור האינסטיטוציוני "תנורו של עכנאי" - ומסקנתו - "לא בשמיים היא", אלא כאן, אנחנו משכלנו קובעים כנגד "דברי אלוהים חיים".
זוהי המהפכה