דעת ה' - אל אלהי החושים

[בר אiריין]

במקרא

המובן של רצון שונה מזה שבלשון חכמים, שהוא זה שחדר ללשון ימינו. חפץ, לעומת זאת, קרוב יותר למה שבפינו נקרא רצון. אין הכי נמי, קרא לזב הטוב בעיני ה'. משמע שטוב בעיניו דבר פלוני. זה לא מה שליבוביץ טען.

 

[חיים פרידמן1]

שוב. אצל ל' יש רצון פרימארי

אבל אתה טענת מעבר לזה. אתה טענת שאלוהי המקרא אינו אלוהי ליבוביץ'. ואני טוען שהמקרא טוען שידיעת ה' היא ידיעת רצונו (השכל וידוע אותי... כי באלה חפצתי) וזה בדיוק ל'.

 

[kaner91]

הטוב והישר בעיניו

זה לשחוט בעלי חיים ולהשפריץ את דמם על קוביית נחושת?
זה הרי ברור שה'טוב' כאן הוא לא במובן האתי הרגיל, יש כאן פולחן לאל, דרך חיים שבטית המקרבת אותך אליו.

 

[חיים פרידמן1]

להיפך

הרי הנביאים טוענים כל הזמן שעבודת ה' היא בחסד ומשפט ולא בקרבנות

 

[kaner91]

אז למה

אתה מתפלל 3 פעמים ביום על החזרת עבודת הקורבנות?
תהיה הומניסט ואזרח טוב וזה מספיק, לא?

 

[חיים פרידמן1]

הומניזם זה להיות ישר וטוב לעצמך. לא לזולת.

 

[kaner91]

התבלבלת, זה אגואיזם.

 

[חיים פרידמן1]

קראת את המסמך? חוץ מדת הכל אגואיזם!

 

[kaner91]

אני מכיר את הפילפול הזה

היהודים אלופים בדרושים, אבל מה לעשות שבשיח היומיומי *יש* משמעות לאלטרואיזם ויש משמעות לאגואיזם.
אתה כמובן יכול ליצור לעצמך משמעויות כאוות נפשך, אין לי בעיה שתכנה הכל 'אגואיזם', הסמל יהיה דומה אבל ה*משמעות* תהיה שונה.
רק תזהיר אותי מראש כדי שאדע שאנו עוסקים פה בשפה אחרת.

 

[חיים פרידמן1]

זו לא שפה

אני טוען שאתה הומניסט בגלל שההגדרה העצמית שלך היא שאתה אדם. לא נכון?

 

[kaner91]

לא נכון

אבל בשביל מה כל הממבו ג'מבו הזה?

אתה טענת ש"עבודת ה' היא בחסד ומשפט ולא בקרבנות"
אני בסך הכל שאלתי: אם כך הדבר, מדוע אתה ממשיך להתפלל על החזרת העבודה לבית המקדש?
תעשה חסדים (ותקרא לזה איך שבא לך: אגואיזם\אלטרואיזם\הומניזם\נאציזם\קומוניזם) ונגמר הסיפור.

 

[חיים פרידמן1]

"הנה שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים"

הם לא אומרים אל תקריב קרבנות, אלא אומרים הקרב את הקרבן בתור ציווי ואל תחשוב שאתה מאכיל את אלוהים. וזה בדיוק מה של' אומר על התפילה.
עכשיו, מה לא נכון? אם אתה הומניסט אנא הסבר לי מדוע עלי להקדיש את חיי לאדם.

 

[kaner91]

אבל למה?

הרי הוא לא חפץ בזה... הוא חפץ רק בחסד ומשפט, אבל בשביל מה כל הטורח שבעבודת המקדש? למה זה מועיל?

אתה קבעת שאני הומניסט בגלל שההגדרה העצמית שלי היא אדם, וזה פשוט לא נכון, אני יכול להיות גם אנטי- הומניסט ועדיין לחשוב שאני אדם ולא אריה או חילזון.

 

[חיים פרידמן1]

הוא לא חפץ בקרבן אלא בעשיית המעשה הנכון

גם טבעוני יודע שהוא לא אריה ואע"פ כן הוא מגדיר את עצמו כבעל חי.
וגם גזען יודע שהוא לא חילזון ואף על פי כן הוא מגדיר את עצמו כיהודי.
אני מדבר על הגדרה עצמית ולא על ידע.

 

[kaner91]

והקורבן הוא המעשה הנכון?

אם כן, סתרת את עצמך.
אם לא, חזרנו לשאלתי הראשונה.

לא הבנתי מה אתה רוצה ממני עם ההגדרות העצמיות, אתה רוצה להגיד לי שאתה לא בנאדם? אולי אני מדבר עם חילזון בעצם?

 

[חיים פרידמן1]

הקרבת הקרבן באשר אתה מצווה עליה

ולא באשר אני חושב שאני מאכיל את אלוהים זהו מעשה נכון.
באותה מידה שזו עובדה שאני אדם זו עובדה גם שאני בעל חי וזו גם עובדה שאני יהודי וישראלי וגבר. השאלה היא לאיזו עובדה אני מייחס משמעות. זה הרי המובן של זהות.

 

[kaner91]

אז אחרי כל הסיבוב הזה

אתה בעצמך מודה שאלוהים חפץ בהקרבת קורבנות. ולא רק בגמילות חסדים...
מה הנימוק לכך זה כבר סיפור אחר.
אתה משלה את עצמך שהמעשה הנכון הוא לעשות מה שאלוהים אומר, מבלי כל קשר למעשה, וזה הופך אותו למין דיקטטור שמימי.
בעוד שהמקרא מספר לנו שאלוהים אוהב את ריח הניחוח של הקורבן.

 

[חיים פרידמן1]

כבר כתבתי לך

לגמילות חסדים יש מובן נגטיבי בלבד הקיים גם בהקרבת קרבנות מצד ציווי.
במקרא כתוב גם את זה וגם את ההיפך. אני מציע לך הסבר.
ההגדרה היחידה שיש למעשה הנכון היא נגטיבית וזה גם המובן של "אלוהים אומר" = שום דבר בטבעי לא אומר לי את זה.

 

[חיים פרידמן1]

ולעצם השאלה

לצדק וחסד יש מובן נגטיבי בלבד שקיים גם בתפילה על שוב הקרבנות.

 

[חיים פרידמן1]

גם אורח החיים הטבעוני שלי הוא אגואיזם

אני מזדהה עם בעלי החיים ולכן פגיעה בהם היא פגיעה בי.