עין לא ראתה אלוהים זולתך
ההבחנה שלך בדבריי לגבי מושג המדינה המודרני איני יודע מאיין נטלתו? אני דיברתי על מנגנון שלטוני בעל סמכות כפייה. כל מנגנון שלטוני. וזה ביסודו לא השתנה במאום ב-13,000 השנים האחרונות מהנגידויות המורכבות שמדרום לסהל באפריקה, ועד לאימפריות האירואסייתיות והמדינות המודרניות דימינו - אותה חטיבה אנושית המתאגדת תחת חוקים מסויימים המוסכמים עליהם, בין מבחירה בין מתוך הכרח, לצורך שימורה וקיומה לאור חוקים אלו - ללא קשר לדת, באם ישנה. הפיכתה של אותה חברה אנושית מציידים לקטים לתושבות קבע חייבה מנגנון שלטוני כזה. כך התפתחה ההיסטוריה, עקב בצד אגודל, בכל החברות, אומנם לא במקביל, אך על כל פנים היא זו שהביאה לעולם זה את הטכנולגיה, הכתב, המשפט, וכו' וכו'. נכון, יש שטוענים, ולמעשה הם רוב ההיסטוריונים והאנתרופולוגים הקיימים בימינו, שהתפתחות היסטורית זו בציביליזצייה היא זו שהביאה גם את מושג הדת לעולם - כחלק מומצא של אותו מנגנון שלטוני אשר איווה לתת למנגנון זה גם סמכות עליונה שאינה קשורה באדם עצמו. היהדות, כדת, אינה יוצאת דופן במקרה זה, לדעתם.
אני איני מקבל זאת. איני אומר שאתה כן מקבל את ההנחה היסודית הזו, אך דומני שאתה נוטה אליה בלא מודע. היהדות (נתמקד בה, אך ניתן לומר זאת על כל דת) היא מישור שונה לגמרי בציביליזצייה האנושית, ולא נכנס למחוללליה האתאיסטיים או התאיסטיים ("התגלות" או תוצר תודעתי של האדם החושב, הייחודי לו ולו בלבד). בין כך ובין כך, אותו מנגנון שלטוני המוסכם והמוכרח על אותה חטיבה אנושית המקבלת או הנאנסת לקבל אותו אינה קשורה כלל וכלל מעצם מהותה לקטיגוריה הדתית, אשר היא מטבעה אינה שייכת למדינה או נגזרת מטעמה, או יכולה להגזר ממנה. והעם היהודי הוא הוכחה מאוד טובה לכך (אם כי הוא לא היחיד) שקיומו לא היה תלוי שום מנגנון שלטוני אכיפתי או בעל סמכות במשך רוב "חייו" - ולמעשה ניתן לומר, שדווקא מנגנון כזה הוא אשר יכול להאבידו מעל פני הציביליזצייה.
תורת ישראל, לאדם המאמין, היא אינדפרנטית במהותה באופן דיכוטומי מהציביליזצייה האנושית באשר היא אלוהית. אלא מאי? המצוות הרשומות בה, אשר תוקפן, מעמדן ומשמעותן אלוהיות (ומבחינה זו לא ניתן לומר אחרת) אמורות להתממש בעולם אנושי זה, בין אם "אנושיות" זו מאוגדת במדינה, בין בעם, ובין ביחיד - ובין באין אדם כלל על פני האדמה. למה? איני יודע! ודומני שאף אדם חושב (בדגש על המילה האחרונה) יכול לומר מדוע מצוות אלוהיות זו אמורות להתממש בעולמנו זה - אני בהחלט יודע מהן תכליתן אך לא סיבתן.
מצוות התורה, על אף שהם כוללים את כל מכלול חיי האדם הריאליים, בכל התקופות והזמנים, יכולים להיות מקויימים גם אם אין מדינה כלל, ומבחינה היסטורית הם התקיימו כך ממש. המנגנון השלטוני בעל סמכות האכיפה הוא כלי עזר ליישום זה - אך לעולם אינו שווה ערך או במעמד זהה, למצוות עצמם, מלבד הציווי על קיומו. הווי אומר - העובדה שקיימת מצוות מינוי שופטים (ולמ"ד מצוות מינוי מלך) אינה אומרת כי הסמכות או כלי העזר הינם המצווה, אלא היא, תוקפה ערכה ומשמעותה כשלעצמה! ככל מצווה ומצווה. אין הטפל לבשר כבשר עצמו, לא רק מטעמים רעיוניים אלא זוהי תורת ישראל בהדיא. כן, יש מצווה למנות שופטים בישראל (אגב לא בכל פלך ופלך, על אף הנרשם בתורה "בכל שעריך", והיא בדיוק מהטעמים שהזכרתי לך) והיא שוות ערך למצוות ויתד תהיה על אזנך. לזה ולזה יש גדרים וקריטריוניים ברורים וסייגים שונים, כיצד ראוי להגיע אל זו תכלית המצווה, שהיא עצמה אמצעי להגיע לתכלית השגת דעת ה' בעולמנו. אך גדרי המצווה והכשריה אינם המצווה עצמה, ולעולם לא יוכלו להיות. (ועוד אגב, בהקשר למה שהעלית כיצד זה שאנו רואים שישנם שוופטים שהם גם האקזיוקטיב של משפטיהם, אתה בוודאי מכיר את החלוקה של "בית הלוי" לעניין אשר רואה במושג האכיפה שני עניינים).
אין מצווה בתורה למנות שוטרים. אין דבר כזה. יש דבר כזה למנות שופטים, אשר בגדר המצווה עצמה - השוטרים, או יותר נכון מושג האכיפה, נכלל, וזה אך ורק קאי על מצוות שהן הן הכתובות בתורה או המיועדות לתכלית זו. מנגנון שיפוטי שאינו קשור לתורה, כמו המנגנון שהפעיל משה בעצת יתרו קודם מתן תורה, אינו קשור כלל לתורה עצמה, שונה במעמדו, תוקפו ומשמעותו שוני עצום ורב. זה משמעותו הסדרת החיים בין בני האדם ובהקשרים הפונקציונליים, או הלא פונקצינליים ביניהם, שאלמלא כן איש את רעהו חיים בלעו. וזה משמעותו הסדרת חיי האדם לפני בוראו בעולמנו. ועל כן, זה הראשון אין משמעותו אלא אינסטרומנטלית, אינטרסנטית קולקטיבית. וזה משמעותו וערכו - עין לא ראתה אלוהים זולתך.
