האם מכירים את ליבוביץ באקדמיה?

את הנמשל אפשר למצוא למשל בהודו ולא רק שם.

שם הם לא רק בונים את הפסל, אלא גם ממנים אותו לאכול את המנחות המוגשות לו כל בוקר.
 
שאלתי אותך

אם הוא עוזר בענייני בריאות, בענייני משפטים, בענייני משטרה, בענייני סעד, בענייני כלכלה, אבל בלי מינוי.
ליבוביץ יקרא לו פונקציונר?

על כך ענית רק אם הוא עוזר כי הוא למשל שר הממונה ע"י רה"מ.
המשכתי לשאול מה הנמשל? במילים אחרות מי לצורך העניין רה"מ שמינה את ה' לעזור לאנשים באותם הדברים? הרי ה' עוזר כי הוא רוצה לעזור.
אז מה אתה מכניס לי את הודו ואת פסליהם?
 
הודו הובאה רק כהקצנה. הרי הוספתי "ולא רק שם".

כעת אתה מבקש ממני שאכנס לתוך ראשו של ליבוביץ הנכנס לתוך ראשם של אלו החושבים ש-ה' פונקציונר, כלומר אתה מבקש ממני להיכנס אל איזשהו ראש - שנכנס לתוך עוד ראש - פנימי יותר, על מנת שאחפש שם את הנמשל שאתה מבקש. איך אמר שמואל הנביא? "החסר משוגעים אני?" מספיקות לי הדוגמאות המשוגעות מהודו - הואיל והן הרבה יותר קלות לניסוח - דווקא תודות לנחרצותן ולקיצוניותן, ומעולם לא הרגשתי צורך מיוחד להיכנס לראשו של ליבוביץ על מנת שאדע מה לדעתו הוא היה מוצא אילו היה נכנס לראש פנימי יותר של אחרים, למשל של אלו "הרוקדים" על קבר רשב"י (ועל עוד מקומות שבהם מעולם לא ארצה לבקר).

על כל פנים דבר אחר בטוח: ליבוביץ דיבר על אלו החושבים שהקב"ה פונקציונר, ושלל את דעתם, ממש כפי שאתה שללת את דעתי שלי כששמעת אותי מסנן מתוך שיניי שהקב"ה פונקציונר. אם לך לא היה ברור הנמשל שבדבריי, אז למה גינית אותי? אם גינית, סימן שהבנת, או שלא מצאת צורך להבין כי הספיקה לך עצם ההצהרה שלי. לסיכום, אני אומר דבר פשוט: הואיל ולך היה מותר לצטט את דעתי ולשלול אותה (בין אם הבנת את הנמשל ובין אם לאו), אז קל וחומר שגם לליבוביץ היה מותר לצטט את אותה דיעה בדיוק - ולשלול אותה. מאידך, שאלתך הנוכחית אודות הנמשל של אלו המחשיבים את הקב"ה פונקציונר, היא אמנם (לכאורה) שאלה מעניינת (לפחות אותך), אבל היא לגמרי לא קשורה אל הקל וחומר הברור שהיצגתי, אשר למעשה מסיים את הדיון, לפחות מבחינה עניינית (גם אם טכנית הוא ימשך לאורך החודש הקרוב או השנה הקרובה). ביאל"ו.
 
אתה התנדבת לדבר בשמו

ולהיכנס לראשו.
אני שואל שאלה פשוטה, אם קשה לך אתה לא חייב לענות.
אם "ליבוביץ דיבר על אלו החושבים שהקב"ה פונקציונר, ושלל את דעתם"
האם הוא גם שולל את דעת מחבר התהילים, שאומר עיני כל אליך ישברו ואתה נותן את אכלם בעתו.

ואין כאן שום קל וחומר אני מגנה כל מי שחושב שה' הוא פונקציונר.
וליבוביץ קורא לאל שעוזר לאדם, פונקציונר.
אין כאן שום מקום להשוואה ובוודאי לא לקל וחומר.
 
התנדבתי להיכנס לראש יחיד כדי לישב תמיהות עליו

אבל מעולם לא התנדבתי להיכנס לראש פנימי (של אלו החושבים וכו') אשר נמצא בתוך ראש חיצוני (של ליבוביץ), כדי ליישב תמיהות על הראש הפנימי. הראש הפנימי (של אלו החושבים וכו') - אינו מעניין אותי, רק הראש החיצוני, בעוד שהראש החיצוני עצמו (של ליבוביץ כאמור) - מעולם לא התעניין בירידה לרזולוציות כל כך גבוהות מן הסוג שאליו אתה מנסה לרדת, כגון ניסיונך למצוא את הנמשל שאליו מתכוונים בעלי מחשבת הפונקציונר. די לו - לליבוביץ, לדעת את המובן המילוני של הפונקציונר, ולשלול את דעתו של מי שחושב שהקב"ה פונקציונר - כלומר שהקב"ה פקיד ממונה - אף מבלי שליבוביץ יטרח להתעמק יותר מידי בשטויות של אלו החושבים כך. על כל פנים, אם בכל זאת זה מאד מעניין אותך להתעמק בדעתם של אלו שדעתם נשללת ע"י ליבוביץ, אז תמצא אותם ותשאל אותם. בזמנו התקשית למצוא אותם, אז פנית אליי בשירשור הזה, אז עשיתי לך טובה (למרות שזה לא תפקידי), וכתבתי לך (בשמם) - באחת מהודעותיי בשירשור הזה - שיתכן שהם חושבים שהם מינו את הקב"ה. ושאם זה לא מוצא חן בעיניך, אז תנסה בכל זאת למצוא אותם ואז לשאול אותם, אבל למה אתה שואל אותי או את ליבוביץ? השומר פולקלוריסטים אני?

כעת אתה גם שואל אותי האם ליבוביץ שלל את דעת מחבר תהילים על "עיני כל אליך וכו". ובכן - כפי שכבר הבהרתי - ליבוביץ מעולם לא התייחס לדיעה הספציפית הנ"ל של מחבר תהילים, אף כי - כפי שהבהרת אתה - ליבוביץ כן התייחס (בחיוב כמובן) לדיעה אחרת של מחבר תהילים אודות "ואני קירבת וכו". לגופו של עניין - אני מעריך, שאילו ליבוביץ היה מצליח להיווכח כי - כאשר מחבר תהילים כתב "עיני כל אליך וכו" - מחבר תהילים התכוון להגיד שהקב"ה פונקציונר, אז מן הסתם שליבוביץ היה טורח (כבר בפיסקת הפונקציונר) לציין לשלילה את הדיעה הפונקציונרית הנ"ל של מחבר תהילים בפסוק "עיני כל אליך וכו", ממש כפי שאתה גינית בשישי בלילה את זה שממנו שמעת שהקב"ה פונקציונר. דא עקא, שמחבר תהילים מעולם לא טרח להבהיר האם בדבריו הספציפיים הנ"ל על "עיני כל אליך וכו" - מתכוון מחבר תהילים לומר שהקב"ה פונקציונר ממונה - או שמא מחבר תהילים מתכוון להגיד רק שהקב"ה עוזר באופן וולונטארי, ולכן אין שום הוכחה שהפסוק בתהילים של "עיני כל אליך וכו" - רלוונטי לדברי ליבוביץ בפיסקת הפונקציונר. אמנם ליבוביץ היה שולל כמובן - לפחות בסתר ליבו - את תוכן הפסוק הזה, אפילו אילו היה מתברר שכוונת הפסוק הזה היא לעזרה וולונטארית גרידא, אבל - גם אז - ליבוביץ לא היה טורח לציין בכתב (בטח לא בפיסקת הפונקציונר) שיש לשלול את תוכנו של הפסוק הזה. הדיעה שצויינה בכתב ע"י ליבוביץ ככזו הראויה להישלל - היא אך ורק הדיעה של אלו החושבים שהקב"ה פונקציונר. לסיכום: ליבוביץ טרח לציין לשלילה - בכתב - רק את דעת אלו החושבים שהקב"ה פונקציונר, אך לא את דעת אלו שרק חושבים שהקב"ה מתערב בעולם (נניח באופן וולונטארי).

אתה טוען "ליבוביץ קורא לכל מי שעוזר לאדם - פונקציונר". ובכן אין לזה שום בסיס ושום מקור. מקור בטוח - ישנו רק לדבר אחד בלבד: שליבוביץ טורח לציין לשלילה - בכתב - את הדיעה הפולקלוריסטית האומרת שהקב"ה פונקציונר, כלומר את זאת האומרת שהקב"ה הוא שר הבריאות ושר הסעד (כולם אגב פקידים ממונים). ליבוביץ היה רשאי אפוא לצטט את הדיעה הזאת ולשלול אותה בכתב, בקל וחומר מכך שאתה - לא רק שללת את הדיעה הזו שאותה שמעת בששי בלילה - אלא אפילו גינית אותה (כהודאתך), למרות שכל מה ששמעת זה אך ורק "אני חושב שהקב"ה פונקציונר" (בעוד שההסברים עבור מה ששמעת הגיעו לאוזניך בהזדמנות הרבה יותר מאוחרת).
 
אתה החלטת

שפונקציונר חייב להיות ממונה.
אז אני שואל אותך שאלה פשוטה מה הנמשל? כלומר מי לצורך העניין אותו ראש ממשלה שממנה את האל?
אתה לא צריך להיכנס לראש של אף אחד. אתה צריך להיכנס רק לראש שלך.
אבל אתה ממש לא חייב לענות, ממילא אנחנו לא מתקדמים לשום מקום.
 
זה לא אני זה המילון.

לדעתי אתה מערבב בין דעתו של המילון, לבין דעתם של אותם פולקלוריסטים החושבים שהקב"ה הוא פקיד ממונה, ואתה מנסה להכניס בכח אותי ואת ליבוביץ לתוך פלונטר מילוני שאליו הכניסו הפולקלוריסטים את עצמם, בלי שום קשר אליי ואל ליבוביץ.

אז הבה אעשה סדר: אתחיל מכך, שהמילון חושב שפונקציונר הוא פקיד ממונה, וזאת עובדה, שאיננה קשורה - לא אליי - ולא אל ליבוביץ. על המילון אין שום קושיה. גם על ליבוביץ אין שום קושיה, משום שהוא לא אמר שמישהו מינה את הקב"ה להיות שר הבריאות ושר הסעד וכו'. אם כבר יש קושיה, אז היא לא על המילון, ולא על ליבוביץ, אלא היא אך ורק על הפולקלוריסטים החושבים שהקב"ה הוא פקיד ממונה. אני שוב מציע לך למצוא אותם, ולשאול אותם את שאלתך הנוכחית: מי לדעתם מינה את הקב"ה. אני חוזר ושואל אותך אפוא: למה אתה מפנה את הקושיה הזאת אל ליבוביץ (או אליי הכותב כרגע בשמו של ליבוביץ)? האם ליבוביץ כתב (או אני כתבתי בשמו), שמישהו מינה את הקב"ה להיות שר הבריאות ושר הסעד וכו'? ליבוביץ רק אמר שיש לשלול את דעתם של הפולקלוריסטים החושבים שמישהו מינה את הקב"ה להיות שר הבריאות ושר הסעד וכו'.

רק מה שמוזר לי, זה שאתה חוזר שוב ושוב לשאול אותי את השאלה הזו "מי מינה את הקב"ה", למרות שכבר התנדבתי לענות לך בשמם של אותם פולקלוריסטים החושבים שמישהו מינה את הקב"ה. אז האם אתה רוצה שאחזור שוב על מה שעניתי לך בשמם? ובכן לכבודך, אחזור שוב (ואני מצטט כעת מהודעתי הקודמת): "בזמנו התקשית למצוא אותם, אז פנית אליי בשירשור הזה, אז עשיתי לך טובה (למרות שזה לא תפקידי), וכתבתי לך (בשמם) - באחת מהודעותיי בשירשור הזה - שיתכן שהם חושבים שהם מינו את הקב"ה". סוף ציטוט (מהודעתי הקודמת). על כל פנים, אם עדין נותרו לך תמיהות על כך, אז כאמור יש להפנות אותן לאותם פולקלוריסטים החושבים שמישהו מינה את הקב"ה. לא אל ליבוביץ, ולא אליי הכותב כעת בשמו של ליבוביץ.

ועוד דבר מוזר לי: מה הקשר בין שאלתך אודות מי שמינה את הקב"ה, לבין הקל וחומר שבאמצעותו דחיתי את ציפייתך מליבוביץ שיחזור בו? כי בוא נניח, ש"פונקציונר" הוא לא פקיד ממונה. בוא נניח שהוא וולונטאר. אתה יודע מה? אני אפילו אקצין את זה: בוא נניח שהפירוש של פונקציונר הוא "מצוי ראשון" (כפי שכותב רמב"ם בתחילת היד החזקה). עדין יש קל וחומר: כי אם לך מותר לגנות את מי שרק אומר לך 7 מילים (ותו לא): "דוקטור, דע לך שאני חושב שהקב"ה פונקציונר" (לפי הפירוש החדש הנ"ל שנתתי מקודם ל"פונקציונר"), אז קל וחומר שליבוביץ רשאי לשלול את בעלי הדיעה שהקב"ה "פונקציונר" (לפי הפירוש החדש הנ"ל שנתתי מקודם ל"פונקציונר"). במילים אחרות: זה בכלל לא משנה מה הפירוש של "פונקציונר": פקיד ממונה, וולונטאר, תרנגול, מצוי ראשון, מה זה משנה? בשורה התחתונה, נבחר איזשהו פירוש - ובלבד שהפירוש הזה יהיה קבוע ובלתי משתנה, ואז יוצא לנו כך: אתה הרי גינית את בעלי הדיעה שהקב"ה פונקציונר, וממילא יש קל וחומר המוכיח שגם לליבוביץ מותר לגנות את בלי הדיעה הנ"ל. כי למה ליבוביץ לא יהיה רשאי לעשות את מה שאתה כן רשאי לעשות? תפרש את פונקציונר איך שאתה רוצה, ובלבד שהפירוש הזה יהיה קבוע ולא ישתנה, בשורה התחתונה שניכם שללתם את בעלי הדיעה שהקב"ה פונקציונר! מה שמוזר לי אם כן הוא, שהטיעון הזה שלי - אודות אי הרלוונטיות של שאלתך אל ציפייתך שליבוביץ יחזור בו - מושמע מצידי כבר מראשית השירשור (למשל כאן), ותמהני היאך טרם ירדת לסוף דעתי בנקודה הטריויאלית הזו.
 
זה לא אני זה המילון

לדעתי אתה מערבב בין דעתו של המילון, לבין דעתם של אותם פולקלוריסטים החושבים שהקב"ה הוא פקיד ממונה, ואתה מנסה להכניס בכח אותי ואת ליבוביץ לתוך פלונטר מילוני שאליו הכניסו הפולקלוריסטים את עצמם, בלי שום קשר אליי ואל ליבוביץ.

אז הבה אעשה סדר: אתחיל מכך, שהמילון חושב שפונקציונר הוא פקיד ממונה, וזאת עובדה, שאיננה קשורה - לא אליי - ולא אל ליבוביץ. על המילון אין שום קושיה. גם על ליבוביץ אין שום קושיה, משום שהוא לא אמר שמישהו מינה את הקב"ה להיות שר הבריאות ושר הסעד וכו'. אם כבר יש קושיה, אז היא לא על המילון, ולא על ליבוביץ, אלא היא אך ורק על הפולקלוריסטים החושבים שהקב"ה הוא פקיד ממונה. אני שוב מציע לך למצוא אותם, ולשאול אותם את שאלתך הנוכחית: מי לדעתם מינה את הקב"ה. אני חוזר ושואל אותך אפוא: למה אתה מפנה את הקושיה הזאת אל ליבוביץ (או אליי הכותב כרגע בשמו של ליבוביץ)? האם ליבוביץ כתב (או אני כתבתי בשמו), שמישהו מינה את הקב"ה להיות שר הבריאות ושר הסעד וכו'? ליבוביץ רק אמר שיש לשלול את דעתם של הפולקלוריסטים החושבים שמישהו מינה את הקב"ה להיות שר הבריאות ושר הסעד וכו'.

רק מה שמוזר לי, זה שאתה חוזר שוב ושוב לשאול אותי את השאלה הזו "מי מינה את הקב"ה", למרות שכבר התנדבתי לענות לך בשמם של אותם פולקלוריסטים החושבים שמישהו מינה את הקב"ה. אז האם אתה רוצה שאחזור שוב על מה שעניתי לך בשמם? ובכן לכבודך, אחזור שוב (ואני מצטט כעת מהודעתי הקודמת): "בזמנו התקשית למצוא אותם, אז פנית אליי בשירשור הזה, אז עשיתי לך טובה (למרות שזה לא תפקידי), וכתבתי לך (בשמם) - באחת מהודעותיי בשירשור הזה - שיתכן שהם חושבים שהם מינו את הקב"ה". סוף ציטוט (מהודעתי הקודמת). על כל פנים, אם עדין נותרו לך תמיהות על כך, אז כאמור יש להפנות אותן לאותם פולקלוריסטים החושבים שמישהו מינה את הקב"ה. לא אל ליבוביץ, ולא אליי הכותב כעת בשמו של ליבוביץ.

ועוד דבר מוזר לי: מה הקשר בין שאלתך אודות מי שמינה את הקב"ה, לבין הקל וחומר שבאמצעותו דחיתי את ציפייתך מליבוביץ שיחזור בו? כי בוא נניח, ש"פונקציונר" הוא לא פקיד ממונה. בוא נניח שהוא וולונטאר. אתה יודע מה? אני אפילו אקצין את זה: בוא נניח שהפירוש של פונקציונר הוא "מצוי ראשון" (כפי שכותב רמב"ם בתחילת היד החזקה). עדין יש קל וחומר: כי אם לך מותר לגנות את מי שרק אומר לך 7 מילים (ותו לא): "דוקטור, דע לך שאני חושב שהקב"ה פונקציונר" (לפי הפירוש החדש הנ"ל שנתתי מקודם ל"פונקציונר"), אז קל וחומר שליבוביץ רשאי לשלול את בעלי הדיעה שהקב"ה "פונקציונר" (לפי הפירוש החדש הנ"ל שנתתי מקודם ל"פונקציונר"). במילים אחרות: זה בכלל לא משנה מה הפירוש של "פונקציונר": פקיד ממונה, וולונטאר, תרנגול, מצוי ראשון, מה זה משנה? בשורה התחתונה, תבחר לך איזשהו פירוש - ובלבד שהפירוש הזה יהיה קבוע ובלתי משתנה, ואז יוצא לנו כך: אתה הרי גינית את בעלי הדיעה שהקב"ה פונקציונר, וממילא יש קל וחומר המוכיח שגם לליבוביץ מותר לגנות את בעלי הדיעה הנ"ל. כי למה ליבוביץ לא יהיה רשאי לעשות את מה שאתה כן רשאי לעשות? תפרש את פונקציונר איך שאתה רוצה, ובלבד שהפירוש הזה יהיה קבוע ולא ישתנה, בשורה התחתונה שניכם שללתם את בעלי הדיעה שהקב"ה פונקציונר! מה שמוזר לי אם כן הוא, שאתה חוזר שוב ושוב על שאלתך הנ"ל, למרות שהטיעון הנ"ל שלי - אודות אי הרלוונטיות של שאלתך הנ"ל אל ציפייתך שליבוביץ יחזור בו - מושמע מצידי כבר מראשית השירשור (למשל כאן), ותמהני היאך טרם ירדת לסוף דעתי בנקודה הטריויאלית הזו.
 
ממתי ליבוביץ סוגד למילונים?

הטרם תדע שיש לו מילון משלו?
הוא אפילו טרח והסביר בדיוק למה כוונתו במילה פונקציונר.
אם היה רוצה להשאיר זאת במובן המילוני של המילה, למה טרח להסביר את כוונתו? ואם להיות צמוד למילון, למה לא יבוא איזה רשען ויבנה תלי תלים על הפסוק "מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי" הרי כתוב במילון יאמר.
לאורך השרשור הזה שזכה לכינוי שרשור-פלצת אתה טוען (ותקן אותי אם אני טועה) שליבוביץ לא צריך לחזור בו מהביטוי פונקציונר כי בביטוי הזה הוא לא שולל אינטרוונציה. הביטוי הזה נועד רק לאל שממונה. אל מתערב בלי מינוי לא נקרא אל פונקציונר.
ואני טענתי שבביטוי הזה הוא שולל כל אינטרוונציה כפי שפירט שם בהמשך.
למה הדבר דומה תאר לך לפני ההתנתקות, לפני ששרון יצא מהארון והודיע על תכניתו הזדונית לגרש אלפי משפחות מבתיהם, היה קם איש ליכוד ומתחיל לחרף ולגדף כל מי שיעז לחשוב למסור מטר מגוש קטיף ואז מיד אחרי הנאום שלו היו מתנפלים עליו עיתונאים והיו שואלים אותו מה תעשה אם יתברר לך ששרון ראש הממשלה שלך, מתכוון למסור את גוש קטיף! האם אתה תאמר בפניו את הדברים האלה שאמרת כאן?
כך להבדיל כאן. הביטוי פונקציונר הוא חירוף וגידוף שאומר ליבוביץ כלפי אל שמתערב לטובת האדם. השאלה הפשוטה שלי היא האם ליבוביץ יחזור בו מאותו חירוף וגדוף אם יתברר לו שהאל שהוא מאמין בו, כן מתערב לטובת האדם וכן עוזר לו?
 
כשאתה אומר "נע" וכוונתך "זז" אתה סוגד למילון?

אתה שואל: "אם היה רוצה להשאיר זאת במובן המילוני של המילה, למה טרח להסביר את כוונתו?" ובכן הוא לא הסביר, אלא הדגים (ע"י דוגמאות שונות של פקידים ממונים רמי דרג: שר הבריאות, שר הסעד, וכו'), כי זוהי תכונתו של מורה טוב: שאחרי שהוא אומר משהו, הוא מדגים את דבריו, אפילו אם מה שאמר בתחילה מובן לגמרי. הרי ליבוביץ הוא אלוף במשלים ודוגמאות, אז פתאום נהיה קשה לך שהוא מדגים גם את "פונקציונר"?

אתה שואל: "ואם להיות צמוד למילון, למה לא יבוא איזה רשען [אגב אולי תפענח מה זה רשען?] ויבנה תלי תלים על הפסוק 'מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי', 'הרי כתוב במילון' יאמר". לשיטתך אפשר להקשות זאת על כל מילה שיוצאת מפיו של ליבוביץ. כשאומר "שר הסעד" אולי לא מתכוון למובן שבמילון. וכנ"ל כשאומר "אני רוצה גלידה", וכו'. אם אתה רוצה לטעון שאין לפרש את דבריו לפי מובנם המילוני, עליך להוכיח זאת, וכל עוד שלא הוכחת זאת, אז משמעות דבריו נותרת על חזקתה המילונית.

אתה טוען: "לאורך השרשור הזה שזכה לכינוי שרשור-פלצת אתה טוען (ותקן אותי אם אני טועה) שליבוביץ לא צריך לחזור בו מהביטוי פונקציונר כי בביטוי הזה הוא לא שולל אינטרוונציה". אז הנה אני מתקן אותך (כפי שביקשת בסוגריים): לאורך השירשור הזה הבהרתי פעם אחרי פעם שאין שום קשר בין סוגיית האינטרוונציה לבין ציפייתך מליבוביץ שיחזור בו. כבר הבהרתי זאת בהודעתי הקודמת, ואף נתתי שם קישור לאחת מהודעותיי הראשונות בשירשור הזה (ואגב יש כאלה לא מעט כבר בתחילת השירשור), ששם אני תמה עליך שאתה מנסה לדחוף אותי בכח לסוגיית האינטרוונציה למרות שאין שום קשר בינה לבין ציפייתך מליבוביץ שיחזור בו. כבר בהודעתי הקודמת הבהרתי שאין קשר, אחרי שהבהרתי שהקל וחומר נותר על עומדו גם את תפרש את "פונקציונר" בכל מובן שתרצה, כולל במובן של "תרנגול" וכולל במובן של "מצוי ראשון", וכו'.

אתה שוב טוען "הביטוי פונקציונר הוא חירוף וגידוף שאומר ליבוביץ כלפי אל שמתערב לטובת האדם". כבר הבהרתי שזה לא נכון. אתה שוב מתעלם מכך, שמי שאומר זאת על הפונקציונר - הוא לא ליבוביץ, אלא אלו הם הפולקלוריסטים - שדבריהם על הפונקציונר רק מצוטטים ע"י ליבוביץ, שמייד ממהר לשלול את דבריהם. תמהני איך אינך שם לב שמה שעשה ליבוביץ עם הפונקציונר היה בדיוק מה שאתה עשית בששי בלילה: שניכם שללתם את דעת האחרים הטוענים שהקב"ה פונקציונר.

אתה שואל: "השאלה הפשוטה שלי היא האם ליבוביץ יחזור בו מאותו חירוף וגדוף אם יתברר לו שהאל שהוא מאמין בו, כן מתערב לטובת האדם וכן עוזר לו?" על זה נאמר: "מעמיד ומקשה". תמיהתך על ליבוביץ תיעלם, בו ברגע שאתה תפנים כי מה שליבוביץ ציין-לשלילה בעניין הפונקציונר שעליו דיברו הפולקרלוריסטים, זה בדיוק מה שאתה ציינת לשלילה בשישי בלילה בענין הפונקציונר שעליו שמעת מפיו של זה ששיחק איתך ששבש.
 
אמרת

אז מה?
אני חייב להסכים אתך?
אגב גם אתה לא חייב להסכים אתי.
מצדי אתה יכול לחשוב שפונקציונר זאת מילת שבח והלל, וליבוביץ מאמין בכל לבו באינטרוונציה.
ואו לחלופין יש איזה כת שהאל שלה קוראים לו "פונקציונר" ואחת לכמה זמן שולחת טיל לשמים ומחדשת לו את המינוי + תרנגול ממולא כמובן. וממנה לקח את הביטוי הזה.
 
אינך חייב להסכים עם אף אחד. אבל מצד שני

מצד שני, אינך רשאי לתפוס את החבל משני קצותיו: הן להעמיד את דברי ליבוביץ בשונה מהמשמעות המילונית של דבריו, והן להתבסס על העמדתך הנ"ל - כדי להקשות עליו - בבחינת "מעמיד ומקשה". אין שום בעיה אם תתפוס צד אחד של החבל, אבל לא את שני צדדיו - בעת ובעונה אחת, כי זה כמו לרקוד בשתי חתונות. כמו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

אינני מבין, למה כאשר מצד אחד - אי-אילו בלייני-וודקה הדוגלים בדתיות פולקלוריסטית - מסננים מבין שיניהם: "דוקטור, אנחנו חושבים שהקב"ה פונקציונר", אז מותר לך לשלול את דבריהם - ולהבהיר להם שהקב"ה אינו פונקציונר, אבל מצד שני אתה מתפלא שליבוביץ שולל ממש כמוך את דבריהם וכותב שהקב"ה אינו מאופיין נכון ע"י הדתיות הפולקלוריסטית - העושה אותו פונקציונר. למה אתה מתפלא עליו? אם לך מותר לשלול את הגישה הפונקציונרית, אז גם לו מותר (ויש כאן אפילו קל וחומר).

לא כתבתי שליבוביץ מאמין באינטרוונציה, וגם לא כתבתי שפונקציונר היא מילת שבח והלל. כתבתי, שזה בכלל לא משנה האם ליבוביץ מאמין באינטרוונציה, וזה בכלל לא משנה מה המשמעות של פונקציונר. כי גם אם נניח (היפותטית) שליבוביץ מאמין באינטרוונציה (או לא מאמין, מחק את המיותר), וגם אם נניח ש"פונקציונר" היא מילת שבח והלל (או מילת גנאי, מחק את המיותר), עדין הקל וחומר יהיה תקף: כי הואיל ולך מותר לשלול את הגישה הפונקציונרית (ויהא הפירוש של "פונקציונר" אשר יהא, whatever it means), אז קל וחומר שלליבוביץ מותר. האמנם אתה חושב, שבהסתייגותו של ליבוביץ מדעתם של הפונקציונרים - הוא הוסיף משהו החורג מהסתייגותך שלך (בשישי בלילה) מהחשיבה הפונקציונרית? לא! שניכם אמרתם את אותו הדבר בדיוק. לכן, אין לך מה להתפלא עליו.
 
קודם כל

תראה לי היכן ליבוביץ גינה את אלה שחושבים שהאל הוא פונקציונר ואח"ך נתקדם.
 
האם אתה מתייחס להודעתי האחרונה?

בהודעתי האחרונה לא הזכרתי גינוי. כתבתי שליבוביץ "שלל", ושהוא "הסתייג" (כי על זה מבוסס הקל וחומר). כוונתי כמובן אל הציטוט שאתה עצמך הבאת מדברי ליבוביץ. שם הוא כותב במפורש את המילה "לא", שבאמצעותה הוא כמובן שולל (כדרכה של המילה "לא") את דרכה של הדתיות הפולקלוריסטית להתייחס לקב"ה כפונקציונר.

כעת אצטט לך שוב מהודעתי הקודמת:

"אינני מבין, למה כאשר מצד אחד - אי-אילו בלייני-וודקה הדוגלים בדתיות פולקלוריסטית - מסננים מבין שיניהם: "דוקטור, אנחנו חושבים שהקב"ה פונקציונר", אז מותר לך לשלול את דבריהם - ולהבהיר להם שהקב"ה אינו פונקציונר, אבל מצד שני אתה מתפלא שליבוביץ שולל ממש כמוך את דבריהם וכותב שהקב"ה אינו מאופיין נכון ע"י הדתיות הפולקלוריסטית - העושה אותו פונקציונר. למה אתה מתפלא עליו?...אם לך מותר לשלול את הגישה הפונקציונרית, אז גם לו מותר (ויש כאן אפילו קל וחומר). האמנם אתה חושב, שבהסתייגותו של ליבוביץ מדעתם של הפונקציונרים - הוא הוסיף משהו החורג מהסתייגותך שלך (בשישי בלילה) מהחשיבה הפונקציונרית? לא! שניכם אמרתם את אותו הדבר בדיוק. לכן, אין לך מה להתפלא עליו".
 
עזוב

תענה לי על שאלה פשוטה, האם לדעתך ליבוביץ גינה את אלה שחושבים שהאל הוא פונקציונר או לא גינה?
קשה לך לענות על זה?
 
הוא לא אמר "אני מגנה" אך מתוך לאו אתה שומע הן

הוא הרי מתח על-גבי תפיסתם "לאו" מוחלט (ואכן את המילה "לא" על דבריהם הוא בהחלט אמר). מכאן ברור, שכוונתו היתה לגנות, גם אם נוסח הגינוי עצמו הובע ע"י ליבוביץ בדרך יותר יבשה-לוגית, ופחות בדרך של פאתוס מהסוג המפורש של "אני מגנה". אתה יודע, לעיתים - לא צריך לומר את צמד המילים המפורשות "אני מגנה את רצח רבין" - כדי שיהיה ברור שאני מגנה את הרצח. פעם שאלו את אחד מרבני הימין האם הוא מגנה את מעשהו של יגאל עמיר. ענה אותו רב: "האם לא מספיק לכם שהכרזתי כאן פעם אחר פעם שאני מזועזע עד עמקי נשמתי מהמעשה המכוער המתועב הנאלח ומעורר החלחלה, עד שאתם מצפים שגם אגיד במפורש את המילים 'אני מגנה'? כאילו מה? כאילו, לא היה מספיק ברור מה שאמרתי?" אז באותו סגנון של שאלת הרב, אני שואל אותך: כאילו מה? האם לא מספיק שליבוביץ אמר על הגישה הפונקציונרית "לא"? האם מכלל "לא" אינך שומע "הן" לגינוי?
 
יפה, מסכים אתך בהחלט

הוא לא אמר אני מגנה אבל הרגשת התעוב ניבטת מכל שורה: "הדת הפוללוריסטית" -- בעעע -- "העושה את אלהים פונקציונר של החברה האנושית" -- בעעע -- "הממלא בשבילה תפקידים של שר-הבריאות" -- בעעע -- "שר-המשפטים" -- בעעע -- וכו' וכו' זה לא שיש בנמצא מישהו שאומר הדת של היא פולקלוריסטית או אלוהים שלי הוא פונקציונר (אלא אם כן שתה הרבה וודקה...)
בדיוק כמו שאנשים לא אומרים אנחנו פשיסטים. אבל ליבוביץ אומר יש אנשים שחושבים כך וכך, ואז הוא עוצר כאחד שבורר את מילותיו בקפידה ואח"ך משחרר לאט לאט: ו ז ה ה פ ש י ז ם -- וואוו איזה פחד...
 
אחת משתיים: או שהפולקלוריסט אמר "פונקציונר"

ואם לא אמר, אז לפחות אמר משהו שממנו ניתן להבין, באופן שאינו משתמע לשני פנים, שלדעת הפולקלוריסט הזה, מישהו מינה את הקב"ה להיות שר הבריאות או שר הסעד וכו'.

מאידך, אם מתוך דבריו של האדם לא מוכח שהוא חושב שמישהו מינה את הקב"ה, אז ממילא יוצא שלא על האדם הזה דיבר ליבוביץ, ואם כך, אז למה לו - להכריז בקולי קולות "אינני חושב שהקב"ה פונקציונר" - וכך להצטייר לעיני כולם בתור הגנב שעל ראשו בוער הכובע? אם אינו חושב שהקב"ה פונקציונר, אז שיישב בשקט בצד, כי לא עליו דיברו.
 
הפולקלוריסט

לא הכריז על עצמו שהוא פולקלוריסט. אלא שליבוביץ כינה אותו פולקלוריסט. כך לגבי הפונקציונר הוא פשוט התבקש להשלים מניין בתפילת מנחה (מנחה, מנחה,) ובתפילת שמונה עשרה קרא: "מלך עוזר ומושיע ומגן" והוא נורא התלהב. לכגון זה ליבוביץ אמר אלוהים לא פונקציונר.
נראה לך שאותו בחור התלהב עד כדי כך שחשב שהוא בעצמו מינה את האל?

לא הבנתי על מי התכוונת כשאמרת: "אז למה לו - להכריז בקולי קולות "אינני חושב שהקב"ה פונקציונר"
אתה שמעת מישהו מכריז כזה דבר?
 
למעלה