לבוביץ אמנם לא עסק בתאולוגיה אך כאנציקלופדיסט
אך כאנציקלופדיסט, הוא בהחלט - כן עסק בתיאור אנציקלופדי "מבחוץ" (באופן שלעיתים הוא ציני ולעיתים הוא מדוייק) של תפיסות תיאולוגיות הזרות לליבוביץ, אשר להן - הוא לא היה שותף אפוא, לאור זאת שהוא עצמו אינו עוסק בתיאולוגיה - אלא לכל היותר עוסק כאמור בתיאורים אנציקלופדיים "מבחוץ" של תפיסות תיאולוגיות של אחרים - לא שלו עצמו.
כשכתב "אינטרוונציה בסדרי הבריאה" הוא התכוון לתאר את המובן המקובל שאליו מתכוונים בעלי תפיסת האינטרוונציה - תפיסה אשר לה הוא כמובן לא היה שותף - לאור זאת שהוא כאמור אינו עוסק בתיאולוגיה (אלא לכל היותר עוסק בתיאורים אנציקלופדיים "מבחוץ" של תפיסות תיאולוגיות של אחרים - לא שלו עצמו). בתיאור הנ"ל: "אינטרוונציה בסדרי הבריאה", ליבוביץ התבסס כמובן על המובן המקובל של אינטרוונציה: התערבות בתוך חוקי הבריאה. ליבוביץ השתמש כאן במילה "סדר" במקום "חוק", כי כמדען - מילים אלו משמשות אצלו בערבוביה לתיאור אותה תופעה עצמה. על כל פנים, מתוך דבריו הנ"ל אין שום ראיה שעסק בתיאולוגיה, אלא - כאמור - רק שעסק בתיאור אנציקלופדי של מחשבותיהם התיאולוגיות של אחרים, כגון אותם אחרים המאמינים באינטרוונציה.
שלל-האירועים הפנטסטיים שהידגמת, מעידים על תזמון - כלומר על צירוף זמנים. הסיכוי לצירוף זמנים כזה, אינו יותר קטן מהסיכוי לצירוף מספרים אקראי, כגון ניחוש נכון של מספרי הלוטו אלף פעם ברציפות. והרי אלו דברים שבקל וחומר: ומה צירוף מספרים - במסגרת ניחוש מספרי לוטו - אלף פעם ברציפות, אינו נתפס בעיני ליבוביץ כאינטרוונציה (שהרי כבר היו דברים מעולם לפחות לגבי ניחוש מספרי הלוטו פעמיים ברציפות); אז צירוף זמנים - מן הסוג שאותו אתה מדגים כאן ע"י כמה וכמה אירועים - אשר הסיכוייים להתרחשותו גדולים יותר מהסיכויים לנחש נכונה מספרי לוטו אלף פעם ברציפות, כל שכן שאינו נתפס בעיני ליבוביץ כאינטרוונציה.
אתה כותב: "חוקי הטבע הם ארגז כלים שאפשר להשתמש בהם לכל מטרה": אז זהו, שבלימודי פיזיקה קלאסית (במסגרת לימודי תואר ראשון בפיזיקה) - נוכחים בכך, שחוקי הטבע המתוארים במסגרתה אינם "ארגז כלים" לשימוש עצמי על פי בחירה, אלא חוקים אלו קובעים דטרמיניסטית תוצאה אפשרית אחת בלבד - ללא שום יכולת "לבחור" בשימוש אחר שיתן תוצאה אחרת. כבר כתבתי, שהדטרמיניזם הזה משתקף בכך, שאם למשל אני מדען ואתה נותן לי נתונים מספריים מספיקים על מצבו הנוכחי של העולם, אז עקרונית אוכל בו ברגע לחשב לך את מצבו העתידי - שאותו יכפו חוקי הטבע הדטרמינסטיים. אין כאן שאלה של בחירה בכלל, ובטח לא עניין של "ארגז כלים": הכל דטרמיניסטי - ממש כמו לוח הכפל - כך שהכל צפוי מראש, אלא שעדין הרשות נתונה לך לבחור - האם לטרוח להבין את הדטרמיניזם הזה - או לברוח לספקולציות נוחות של אינטרוונציה שאותם אתה לא תוכל להוכיח כל עוד שאינך טורח להצביע מראש על חוק טבע דטרמיניסטי ספציפי הנפרץ ע"י איזשהו אירוע.
אתה כותב: "ומי שמאמין שחוקי הטבע הם דטרמיניסטיים, שהכל קבוע ומתוכנן מראש לפרטי פרטים כאילו שאנחנו חיים בסרט שכבר צולם, ואין מקום לשינויים, שישתה מהמים של עזה". וליבוביץ יגיד לך, שמי שמאמין באינטרוונציה - שישתה מהמים של גוש קטיף". על כל פנים, אין שום סיבה שתצפה ממנו לחזור בו, כל עוד שלא שיכנעת אותו שהעולם אינו דטרמיניסטי.
כעת אני מגיע סוף סוף הביתה, כלומר לעיקר הדיון, שאגב - בכלל אינו נוגע לענין האינטרוונציה - שאליה אתה (משום-מה) מנסה בכח לדחוף אותי למרות שלא היצבעת על קשר בינה לבין הסוגיה המקורית שבגללה נכנסתי לכל הדיון הזה איתך. ובכן לגופו של ענין (סוף סוף) - אתה כותב אפוא: "מי שאומר אל פונקציונר, צריך לדעת על מה הוא מדבר, למה מתכוון אל? ולמה מתכוון פונקציונר? אולי יש לו טעות בהגדרת המונחים". אם כך, אז לפני שביררת איתו אל מה הוא מתכוון במילים "אני חושב שהקב"ה פונקציונר", האם היית מגנה אותו על המילים הללו?
