האם מכירים את ליבוביץ באקדמיה?

הבהרתי שספק-צרכים זה היינו הך כמו פקיד ממונה.

ליבוביץ לא צריך להסביר לדוברי עברית מה זה ספק-צרכים, כי זה מובן מאליו. וכפי שכבר הסברתי לך, גם ספק האינטרנט שלך הוא פקיד ממונה, ומי שמינה אותו הוא אתה! ככה זה בכל ספק-צרכים, שהוא תמיד תמיד פקיד ממונה. מה, האמנם אתה מצפה מליבוביץ, שכל אימת שהוא מזכיר איזשהו מושג, אז שיתן את ההגדרה המילונית של המושג הזה? הרי זו דרישה אבסורדית! ליבוביץ יודע, שכולם יודעים שספק-צרכים הוא פקיד ממונה, ולכן ליבוביץ לא מצא חשיבות מיוחדת לתת לקורא את ההגדרה המילונית הבסיסית הזאת.
 
נניח שאת ספק האנטרנט שלי אני מניתי

מי מינה את הקב"ה?
למה לא ענית על שאלתי: האם בתוספת שלך אתה מתכוון לומר שה' כן ספק צרכיו של האדם, אבל בצורה וולונטרית?
 
המטומטמים יכולים למשל לחשוב שהם מינו אותו.

והם גם יכולים לחשוב על אופציות מטומטמות אחרות. על כל פנים, אם בכלל קיימים מטומטמים כאלה, אז אולי תשאל אותם מי לדעתם מינה אותו. למה אתה שואל אותי? האם אני נראה לך מטומטם?

ואפרופו מטומטמים - שחושבים שהוא ספק-צרכים אשר מונה ע"י מישהו, אל תשכח שבהודו יש מטומטמים מן הסוג ההפוך: כאלה שמאכילים אותו יום במנחות למיניהן, כלומר הופכים את עצמם לספקי-צרכים של אותו פסל שאותו הם מאכילים. באור כשדים היו מטומטמים אחרים, שסגדו לפסל מעשה ידי אדם. איש איש ושגיונותיו, איש איש וטימטומו. על כל פנים, אני חוזר ומדגיש, שליבוביץ בכלל לא נכנס לשאלה האם יש מטומטמים שחושבים שהם מינו אותו. הוא בסך הכל גינה ותו לא. כעת ממה נפשך: אם לדעתך יש-בפועל מטומטמים שחושבים מחשבה כל כך אבסורדית - אז יוצא שליבוביץ מגנה אותם, בעוד שאם לדעתך הדת האבסורדית הזו היא רק תיאורטית - אז יוצא שליבוביץ מגנה את הדת האבסורדית התיאורטית.

בסוף דבריך אתה שואל האם יתכן שהקב"ה מספק צרכים באופן וולטארי, אבל קודם תשאל שאלה מקדימה: האם בכלל יתכן מישהו שמספק צרכים באופן וולונטארי! והתשובה היא כמובן שלילית, כי כל ספק-צרכים - חייב להיות פקיד ממונה - בהגדרה! מכאן אתה גם מקבל תשובה ישירה לשאלתך: לא יתכן שהקב"ה הוא ספק-צרכים וולונטארי, כי לא יתכן שום ספק-צרכים וולונטארי.
 
מחלק הסנדויצ'ים אינו ספק-צרכים אלא וולונטאר.

אם התכוונת כעת לשאול אותי האם ליבוביץ גינה גם את ההתיחסות לקב"ה בתור וולונטאר, אז בכך חזרת על שאלתך העתיקה אודות יחסו של ליבוביץ לאינטרוונציה באופן כללי; על כך - כזכור - כבר עניתי לך את תשובתי העתיקה, שבדבריו של ליבוביץ על הפונקציונר הוא בכלל לא התייחס לאינטרוונציה באופן כללי - אלא התייחס לפונקציונר כלומר לספק-צרכים כלומר לפקיד ממונה - שזה משהו הרבה יותר ספציפי מאשר סתם אינטרוונציה באופן כללי.

על כל פנים, כיון שחזרת ושאלת על אינטרוונציה באופן כללי, אז נא-הרשה לי לנצל את ההזדמנות הזאת על מנת לחזור ולהביע את תמיהתי העתיקה: איך שאלתך העתיקה על אינטרוונציה באופן כללי - קשורה לציפייתך מליבוביץ שיחזור בו? כי הבה נניח שליבוביץ מסכים שתיתכן אינטרוונציה באופן כללי (ורק שלא תבין אותי לא נכון: אני לא טוען שהוא יסכים לזה, וגם אינני טוען שלא יסכים לזה, אלא אני רק מנסה לבחון את ההנחה ההיפותטית הגורסת שהוא מסכים לזה): עדין, הוא יכול בעת ובעונה אחת - הן להסכים לאינטרוונציה באופן כללי - והן לשלול אינטרוונציה המושפעת מתפילות המתיחסות לקב"ה כפקיד הממונה על סיפוק-צרכי האדם. ממילא, ליבוביץ יכול להמשיך לגנות כל ניסיון של האחרים להתייחס לקב"ה כפונקציונר המושפע מתפילות המתיחסות אליו כפקיד הממונה על סיפוק-צרכי האדם, וממילא תחזור תמיהתי המקורית עליך: ממה אתה מצפה שליבוביץ יחזור בו? האמנם שיחזור בו ממה שהוא עצמו מגנה בכל פה?
 
אם הבנתי אותך נכון

יש מצב שהקב"ה כן מתערב לטובת האדם ואעפ"כ לא נקרא פונקציונר ( למשל כשזה לא בהשפעת תפילות שמתיחסות אליו כפקיד ממונה) מסכים?
 
האם אתה שואל לדעתי או לדעת ליבוביץ?

אם אתה שואל לדעת ליבוביץ - אז התשובה לשאלתך היא, שכאשר ליבוביץ גינה את אלו המתייחסים לקב"ה כפונקציונר - הוא בכלל לא חיוה את דעתו על השאלה האם תיתכן אינטרוונציה באופן כללי. לכן, הכתובת לשאלתך - איננה הפיסקה שבה ליבוביץ גינה את ההתיחסות לקב"ה כפונקציונר.

על כל פנים אני חוזר ושואל: הבה נניח, לפחות כהיפותיזה, שבאותה הפיסקה הספציפית שבה ליבוביץ גינה את ההתיחסות לקב"ה כפונקציונר - כלומר כספק-צרכים - כלומר כפקיד ממונה, ליבוביץ לא שלל עקרונית את האינטרוונציה באופן כללי. אם כן אני חוזר ושואל אותך: ממה אתה מצפה שליבוביץ יחזור בו? מזה שהוא גינה את ההתיחסות לקב"ה כפונקציונר - כלומר כספק-צרכים - כלומר כפקיד ממונה?
 
ניסיון נוסף

אז כך, ליבוביץ הבהיר שבמילה פונקציונר כוונתו לספק צרכים מכל סוג, לכל אדם. "האל שהוא 'מצוי אמת' ואינו ספק צרכיו של האדם" אתה מבין? לא קשור למתפלל כזה או אחר, לא למי שחושב שה' כך ולא למי שחושב שה' הוא אחרת. לא לצורך גדול ולא לצורך קטן. הוא לא מספק צרכים לאף אחד נקודה. אחרת הוא יחשב לפונקציונר שהיא מילת גנאי.
לכן אמרתי ליורם חבל שלא סיפרת לליבוביץ, כי אז אולי היה מכיר בנס שנעשה לו (אינטרוונציה) למרות שבדרך כלל אין בעל הנס מכיר בניסו, ויחזור בו, ולא ישתמש בביטוי הגנאי פונקציונר כלפי ה' גם כשמתערב ומקבל תפילות.
כמו שאם נס המים הצוננים, היה קורה לו במציאות, היה מודה לקב"ה ולא היה אומר: תראו תראו פונקציונר. כי זה היה כפיות טובה מצדו. יותר ברור מזה?
 
אחרי שליבוביץ הבהיר את כוונתו

בביטוי פונקציונר (אל תשכח שזה ביטוי מושאל, לכן הסביר בדיוק למה כוונתו) ואמר שכוונתו היא שהאל אינו ספק צרכיו של האדם, נקודה,
אתה עדיין רוצה להבין שהוא אינו שולל אינטרוונציה?
 
לא כתבתי שהוא לא שולל ולא כתבתי שהוא כן שולל

כתבתי, שמתוך דבריו - שפונקציונר זה ספק-צרכים - לא ניתן לדעת האם שולל, משום שהמשמעות הסטנדרטית של המונח "ספק-צרכים" היא פקיד-ממונה. ברגע שהוא כתב "ספק-צרכים" - זה כאילו שהוא כתב "פקיד-ממונה", כי אלו שני מונחים נרדפים.

מה עוד, שהוא גם טרח לתת דוגמאות לספקי-צרכים, בעוד שכל הדוגמאות שהוא נתן - הן דוגמאות של פקידים ממונים! אמנם פקידים רמי-דרג - שמונו ע"י ראש הממשלה - ולא ע"י האדם הפשוט, אבל עדין אלו דוגמאות של פקידים ממונים.

אבל למעשה, אין צורך בדוגמאות הללו - כדי לדעת ש"ספק-צרכים" זה היינו הך כמו "פקיד-ממונה". מבחינתו של ליבוביץ, כל דובר עברית אמור להכיר את משמעותו הסטנדרטית של המונח "ספק-צרכים", בעוד שמבחינת ליבוביץ - המשמעות הסטנדרטית של המונח "ספק-צרכים" - היא "פקיד ממונה". לפחות הבה נודה לליבוביץ, שטרח לתת דוגמאות עבור מה שהיה אמור להיות מובן מאליו לכל דובר עברית, כי הרי גם את נתינת הדוגמאות הללו - לא היה ליבוביץ חייב לעשות, אבל אחרי שעשה גם את מה שלא היה חייב לעשות - אז איזה מקום עוד נותר לספיקות בענין זה?
 
נכון מאוד!

אתה לא כתבת, ואתה גם לא צריך לכתוב שום דבר.
כי ליבוביץ כבר כתב בצורה שאינה משתמעת לשני פנים.
הוא כתב שהאל אינו ספק צרכיו של האדם, נקודה. אתה מבין?
א י נ ו ס פ ק צ ר כ י ו ש ל ה א ד ם ! ! ! אתה רוצה להתפלפל וללמוד מזה שהוא כן ספק צרכיו של האדם יבושם לך.
אני לא שותף לפלפול או לבלבול הזה.
 
למה יחסת לי דברים שלא כתבתי ושלא עלו על דעתי?

איפה - לאורך כל דבריי - מצאת שמתוך דברי ליבוביץ אני מנסה ללמוד שהקב"ה "הוא כן ספק צרכיו של האדם"? בוודאי שלדעת ליבוביץ הקב"ה הוא לא ספק-צרכיו של האדם! האם כתבתי משהו שונה מזה? רק כתבתי, שמתוך דברי ליבוביץ - לא ניתן ללמוד משהו על אינטרוונציה באופן כללי, אבל בהחלט ניתן ללמוד שליבוביץ שלל את הטענה שהקב"ה הוא ספק-צרכיו של האדם! על כל פנים, כל זה לא קשור לאינטרוונציה באופן כללי, אלא אך ורק לאינטרוונציה של פקיד ממונה, הואיל וזו משמעות הביטוי "ספק-צרכים": פקיד ממונה!

הגד לי: אילו במקום לכתוב שהקב"ה "אינו ספק-צרכיו של האדם" - היה ליבוביץ כותב שהקב"ה "אינו פקיד ממונה של האדם", אז - האם מזה - היית למד מהי דעתו של ליבוביץ על אינטרוונציה באופן כללי? לא היית למד, נכון? אז איך - מזה שליבוביץ כתב שהקב"ה "אינו ספק-צרכיו של האדם" - אתה כן מבקש ללמוד מה דעתו של ליבוביץ על אינטרוונציה באופן כללי? הרי "ספק צרכים" זה מונח נרדף ל"פקיד ממונה"! ואם כן, ברגע שליבוביץ כותב שהקב"ה "אינו ספק צרכיו של האדם", אז זה כאילו שהוא כותב שהקב"ה "אינו פקיד ממונה של האדם"! לכן לא ברור לי, איך מתוך זה שליבוביץ כתב שהקב"ה "אינו ספק צרכיו של האדם" אתה למד - שליבוביץ שלל מהקב"ה כל התערבות שהיא - שעה שהביטוי "ספק צרכים" מתפרש אך ורק במשמעות של פקיד ממונה ולא בשום משמעות אחרת.
 
אתה יודע מה?

תאמר לי איזה אינטרוונציה אפשרית מבחינת ליבוביץ, שאיננה נשללת מתוך דבריו?
 
נו מה?

מתוך הדברים הכתובים בפיסקת הפונקציונר, לא נשללת האפשרות שהוא מחלק סנדויצ'ים בטרמפיאדה באופן וולונטארי. זה אמנם נשלל בספרים אחרים של ליבוביץ, אבל לא בפיסקת הפונקציונר.
 
זאת בדיוק הטעות שלך

ליבוביץ צווח ואומר האל לא ספק צרכיו של האדם1
ואתה מתפלפל ואומר הוא כן מספק צרכיו של האדם. כגון סנדויצ'ים בטרמפיאדה. כי זה וולונטארי. כי החלטת שאלוהים כן מספק את צרכיו של האדם, ובלבד שזה יהיה וולונטארי.
אתה רק שוכח דבר אחד שה' הוא תמיד וולונטארי. ואעפ"כ ליבוביץ אמר האל אינו ספק צרכיו של האדם.
 
האמנם שוב העזת ליחס לי דברים שלא עלו על דעתי?

היכן כתבתי שהוא כן מספק צרכיו של האדם? הרי כל הזמן כתבתי לך את ההפך הגמור!
אני מפנה אותך שוב להודעתי הלפני-קודמת, שבה אני מסביר מדוע יש לפסול על הסף את ניסיונך לייחס לי דברים הפוכים מאלו שאותם אני כותב לך פעם אחר פעם.

לגבי הסיפא שלך: אתה שוכח דבר אחד: אין שום קשר בין דברי ליבוביץ שכתב שהקב"ה אינו ספק-צרכיו של האדם, לבין סוגיית הוולוטאריזם, אז איך אתה קושר בין השניים ע"י מילת הקישור "ואעפ"כ"?
 
אני מתנצל בפניך

אם ייחסתי לך דברים שלא התכוונת.
אז תואיל בטובך להסביר את כוונתך מהי התערבות וולונטריות שאותה ליבוביץ אינו שולל.
 
על שאלתך כבר עניתי ישירות בתגובתי הלפני קודמת

כאן.

ולמען הסר ספק - וכדי למנוע התנצלויות בעתיד, הריני להבהיר שוב - בפעם המי יודע כמה, שוולונטאר אינו ספק-צרכים, ושספק-צרכים אינו וולונטאר.
 
קראתי את כל ההודעות שלך למה אתה חושב שלא ?

למה אתה חושב שלא קראתי? (אגב הקישור שהפנית אליו לא נפתח)
חבל שבמקום תשובות אני רואה רק התחמקויות.
אתה אומר שוולונטאר אינו ספק-צרכים, ושספק-צרכים אינו וולונטאר. אבל אתה לא אומר במה הם שונים. הרי האל הוא לעולם וולונטר. אתה חושב שלא?
ואם מדבריו של ליבוביץ אתה מבין שאינו שולל התערבות וולונטרית אתה מוזמן להסביר איך ולמה כוונתך, או לתת דוגמא.
ונוכל סוף סוף לומר בילא"ו...
 
למעלה