הדרך ילכו בה

[סביבון עד]

עמדתי פשוטה ואשוב עליה

אל מרכז האמת יש לחתור. בכל אמצעי. אבל עד הגבול והוא שאסור להרהר אחרי בית דין (אפילו אם ברור שהם שוגגין). מה שקבע קבע. מערכת מוכרחה חוקים מסוים אחרת היא תתפרק. דין שמותר להרהר אחריו אינו דין. ק"ו כאשר זה גורם לך לומר שיש כאן דת חדשה וכו'.
אפילו הייתי מרחיק לכת ואומר שאולי יש דברים שלא חכם להתעסק בהם בכל הנסיבות. נכון שאולי תמצא שם דברים משמעותיים אבל זה לא הזמן לנער את הסירה.
כל מה שנותר בימינו, עד שבע"ה יקום סנהדרין במהרה בימינו זה לתהות למה חז"ל התכונו. ממילא איננו יכולים לסור ממרותם.

 

[חיים פרידמן1]

זו לא ההלכה

אדם שיודע שבית דין טעה אסור לו לציית להם (הוריות א א).

 

[סביבון עד]

נו ומה המשמעות כאן של טעות ?

משהו שבית דין אחר פסק כהלכה או שמדאורייתא. אם יש כאן כבר הלכה פסוקה שנתקבלה - אין רשות להרהר אחריה. ר' הלכות ממרים לרמב"ם

 

[חיים פרידמן1]

רבנו חננאל מסביר מדוע לא שומעים לחכמים

כשהם טועים. כי אין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ה'.
אה, שכחתי. כל משפט המכיל את המילה "ה'" הוא חסר מובן.

 

[סביבון עד]

אמרתי לך בשיח הלכתי כמובן שיש לזה מובן

אבל רק צריך לזכור שזה מובן שהוכתב לנו ואין לשכל מבוא בו.
חכם זה דבר אחד ובית דין זה דבר אחר. אין רשות להרהר אחרי בית דין. האם אינך מסכים עם הדבר הזה ? כל אשר יורוך. אם הם טועים זה ביחס לבית דין אחר או לתורה. לא ביחס לעצמך. אדם - חכם ככל שיהיה - לא יכול לומר מדעתו משהו נגד הלכה עם תוקף של הלכה ושנתפשטה בציבור. שפתי רבינו ברור מיללו.

 

[חיים פרידמן1]

ואיך זה קשור לפסוק

אין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ה'?

 

[סביבון עד]

נו זו החכמה. לקבל את מרות בית הדין

השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה ומלוך עלינו אתה לבדך.
אם יש שופטים ויועצים איך זה נקרא אתה לבדך ?

 

[חיים פרידמן1]

אבל הפסוק הזה מופיע כנימוק לא לשמוע להם

אתה לבדך בתפילה זה בלי הציונים

 

[סביבון עד]

תלוי איך אתה דורש אותו

אין לנו בני האדם חכמה ומקבלים את היהדות בתור אמת. כך נראה לי הפירוש הסביר.
עם ציונים או בלי ציונים - הברכה בתפילה מדברת על כך שהסנהדרין הוא מלכות ה'.

 

[חיים פרידמן1]

בהקשר של אותה הלכה מובן הפסוק הוא

שלנגד ה' (מה שאתה יודע את דעתו) אין חכמה ואין עצה ואין תבונה (אינך מתחשב בחכמת הדיינים בבתי הדין.
אגב, פסוק זה מופיע בגמרא בפירוש בהקשר של כבוד הבריות שהמוצא כלאים על חברו קורעו אפילו בשוק כי אין חכמה וכו'.

 

[סביבון עד]

לא כך אני מבין זאת

אין חכמה אנושית כנגד החכמה השמיימית, אולם את האחרונה איננו גוזרים מדעתנו אלא בבית דין והלכותיהם צריכות לפשוט בציבור. זוהי הדרך ואין אחרת. אחרת אין שום משמעות לדת. מה אתה חושב שאתה יכול להביט בתורה ולחלוק על בית דין שהלכותיו פשטו בציבור ? אתה זקן ממרא ?

 

[חיים פרידמן1]

אתה לא מתייחס לעובדה

שר"ח מביא את הפסוק כנימוק לכך שאסור לציית לבית דין כשהם טועים.

 

[סביבון עד]

תביא את דברי הר"ח המדויקים ואוכל להתיחס

אבל בכל מקרה, הסברתי לך שטעות כאן יכולה להיות רק שהם סותרים בית דין אחר שפסיקתו כבר נתקבלה ואז הבית דין החדש לא יכול לסתור אותו אלא אם כמובן הוא גדול בחכמה ובמנין וכו'.

 

[חיים פרידמן1]

הנה

http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=28&daf=2&format=pdf

 

[סביבון עד]

הר"ח ז"ל מדבר על המזיד

 

[חיים פרידמן1]

אם הוא ידע שאסור לו לציית לב"ד הגדול (!)

כי אין חכמה לנגד ה' הוא מזיד ולכן פטור מקרבן. ואם שגג במצווה לשוע דברי חכמים מבין קרבן חטאת ולא קרבן ציבור.
איך הוא יכול לדעת על בי"ד הגדול שטעו ע"פ בי"ד אחר?

 

[סביבון עד]

לא מבין מה הבעיה

אם הוא טעה מתוך מחשבה שבית דין צודקים זה מקרה אחד. ואם הוא ידע שבית דין טועים ותלה זאת בעצמו זה מקרה אחר.
איך הוא יודע שהם טועים ? ע"י חוסר התאמה לפסיקה קודמת שנתקבלה בציבור. הוא יכול לדעת כיון שהפסיקה הקודמת כבר נתקבלה ונתפשטה בציבור ואותה אי אפשר לבטל.
ור' גם
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/Shavuot/MatanTora/DmutTzurotLavanot.htm

 

[חיים פרידמן1]

בית דין הגדול יכול לחלוק על פסיקה קודמת

חוץ מאשר גזירות ותקנות.
"אתם" אפילו מוטעים זה דין מיוחד הנוגע לקביעת החגים.

 

[סביבון עד]

שום דין מיוחד שוב ר' צורות לבנות

ובית דין יכול לחלוק רק אם הוא גדול בחכמה ובמנין. אבל על מה שבתלמוד אין לחלוק כי זה כבר נתפשט.
ר' למשל הקדמה לב
לב וכל בית דין שעמד אחר התלמוד בכל מדינה ומדינה וגזר או התקין או הנהיג לבני מדינתו, או לבני מדינות--לא פשטו מעשיו בכל ישראל: מפני רוחק מושבותיהם, ושיבוש הדרכים; והיות בית דין של אותה המדינה יחידים, ובית דין הגדול של שבעים בטל מכמה שנים קודם חיבור התלמוד.

לג לפיכך אין כופין אנשי מדינה זו לנהוג במנהג מדינה אחרת, ואין אומרין לבית דין זה לגזור גזירה שגזרה בית דין אחר במדינתו. וכן אם למד אחד מן הגאונים שדרך המשפט כך הוא, ונתבאר לבית דין אחר שעמד אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בתלמוד--אין שומעין לראשון, אלא למי שהדעת נוטה לדבריו, בין ראשון, בין אחרון.

 

[חיים פרידמן1]

צורות לבנות נוגע לקידוש החודש!

מישהו כפר בסמכות התלמוד? מה הקשר?