הדרך ילכו בה

[סביבון עד]

אבל הוא אומר לך אחרת נצטרך לבדוק אחרי כל

בית דין בכל הזמנים. משמע יש כאן ענין עקרוני. אסור להרהר אחריהם.
אתה אומר שאם יודעים שבית דין טועה. אני שואל מהי כאן טעות ?

 

[חיים פרידמן1]

ולגבי הנוסח בתפילה

כשהשופטים שופטים ע"פ התורה ומשליטים את שלטון התורה הרי ששלטונם הוא שלטון ה'. ברגע שהם טועים הם כבר לא שופטים ע"פ תורה ולכן אין שלטונם שלטון ה'.

 

[סביבון עד]

מתוך ההקדמה למשנה תורה

לה הואיל וכל אותן הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל, ואותן החכמים שהתקינו או שגזרו או שהנהיגו או שדנו דין ולמדו שהמשפט כך הוא הם כל חכמי ישראל או רובן, והם ששמעו הקבלה בעיקרי התורה כולה, איש מפי איש עד משה רבנו.
ע"כ
גם אם הם טועים - זה עדין חזק אפילו מבת קול מהשמים (תנורו של עכנאי). ור' גם דמות צורות לבנות שהפנית אליו.
אבל אם הם טועים ביחס לפסיקות קודמות זה משהו אחר.
אתם אפילו שוגגין.

 

[חיים פרידמן1]

בת קול משמיים זו לא הוכחה שהם טועים

בית דין הגדול יכול לחלוק על פסיקה קודמת חוץ מגזירות ותקנות.
אתם אפילו מוטעין זה דין מיוחד בקביעת החגים

 

[סביבון עד]

בת קול אמרה נגדם ובכ"ז הדין כמותם

כי לא בשמים היא.
למה אתה חושב שזה דין מיוחד ?
אמר לו ר' עקיבא לר' יהושע:
יש לי ללמוד,
שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי.
אם באין אנו לדון
אחר בית דינו של רבן גמליאל,
צריכין אנו לדון אחר
כל בית דין ובית דין
שעמד מימות משה ועד עכשיו.

 

[סביבון עד]

ואפילו אם גדול בחכמה ובמנין לא יכול לעקור הכל

ב,א בית דין הגדול שדרשו באחת מן המידות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך, ודנו דין, ועמד אחריהם בית דין אחר, ונראה לו טעם אחר לסתור אותו הדין--הרי זה סותר, ודן כפי מה שייראה בעיניו: שנאמר "אל השופט, אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז,ט)--אין אתה חייב ללכת, אלא אחר בית דין שבדורך.

ב,ב בית דין שגזרו גזירה, או התקינו תקנה, והנהיגו מנהג, ופשט כל הדבר בכל ישראל, ועמד אחריהם בית דין אחר, וביקש לבטל דברי הראשונים ולעקור אותה התקנה ואותה הגזירה ואותו המנהג--אינו יכול, עד שיהיה גדול מן הראשונים בחכמה ובמניין.

ב,ג היה גדול בחכמה אבל לא במניין, במניין אבל לא בחכמה--אינו יכול לבטל את דבריו; אפילו בטל טעם שבגללו גזרו הראשונים או התקינו--אין האחרונים יכולין לבטל, עד שיהיו גדולים מהם.

ב,ד והיאך יהיו גדולים במניין, הואיל וכל בית דין ובית דין של שבעים ואחד הוא--זה מניין חכמי הדור שהסכימו וקיבלו הדבר שאמרו בית דין הגדול, ולא חלקו בו.

ב,ה [ג] במה דברים אמורים, בדברים שלא אסרו אותן כדי לעשות סייג, אלא בשאר דיני תורה. אבל דברים שראו בית דין לגזור או לאסור אותן, לעשות סייג--אם פשט איסורן בכל ישראל--אין בית דין הגדול אחר יכול לעוקרן ולהתירן, אפילו היה גדול מן הראשונים.

 

[חיים פרידמן1]

אתה קורא מה שאתה שולח לי?

הלכה א' אומרת מפורש שחוץ מאשר בתקנות בית דין יכל לחלוק על קודמיו!

 

[סביבון עד]

אני מקוה מאוד שקראת את כל 4 ההלכות

 

[חיים פרידמן1]

ודאי שקראתי. חוץ מהלכה א' הכול על תקנות

 

[סביבון עד]

שמא לא שימשת רבך מספיק ?

א,ה [ג] דברי הקבלה, אין בהן מחלוקת לעולם; וכל דבר שתמצא בו מחלוקת, בידוע שאינו קבלה ממשה רבנו. ודברים שלומדין מן הדין--אם הסכימו עליהן בית דין הגדול כולם, הרי הסכימו; ואם נחלקו בהן--הולכין אחר הרוב, ומוציאין הדין אחד לרבים.

----

 

[סביבון עד]

והשוה להקדמה

כז וכן משפטים ודינין פלאיים שלא קיבלו אותן ממשה, ודנו בהן בית דין הגדול של אותו הדור במידות שהתורה נדרשת בהן, ופסקו אותן הזקנים, וגמרו שהדין כך הוא. הכול חיבר רב אשי בתלמוד, מימות משה ועד ימיו.

 

[סביבון עד]

ובקשר לנושא שדיברנו עליו פעם

http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonArticle.aspx?item=3483

 

[חיים פרידמן1]

כבר שלחת לי את זה והודיתי בצדקתו

הרמב"ם כותב את זה בפירוש באגרת

 

[סביבון עד]

אומרים לך מפורשות שאין לך רשות להרהר

אז אתה בא ואומר דין מיוחד ?

 

[חיים פרידמן1]

אז אתה מעוניין לחלוק על המשנה בהוריות?

 

[סביבון עד]

אמרתי לך כבר שאני מבין את זה אחרת לגמרי ממך

בעזרת רבינו כמובן.

 

[חיים פרידמן1]

לא הבנתי איך הבנת אותה

אדם יודע שהם טועים. איך לדעתך הוא יודע? הרי בתקנות אין טעות. אין כאן דעה אלא תקנה. טעות היא בדין. ובדין בית דין יכול לחלוק על קודמיו. אז איך אני אדע שהם טועים?

 

[סביבון עד]

לא יכול לחלוק על קודמיו

למעט במקרים מסוימים כפי שפורט בהלכות שהבאתי. וכן תקנות חדשות לא יכולות לסתור קודמיו. באלו המקרים תיתכן שגגת בית דין

 

[חיים פרידמן1]

האם לדעתך המשנה מדברת רק על תקנות?

 

[חיים פרידמן1]

הרמב"ם בפירושו על אותה משנה

"כגון שכבר הורו בית דין שחלב הקרב מותר". האם בנושא כזה בית דין יכול או לא יכול לחלוק על קודמו?